פסקי דין על סעידה סלוש | פסקי דין על ועדה מקומית לתכנון זמורה

54320-02/19 תוב     24/09/2019




תוב 54320-02/19 סעידה סלוש נ' ועדה מקומית לתכנון זמורה








בית משפט השלום ברחובות


תו"ב 54320-02-19 ועדה מקומית לתכנון זמורה
נ' סלוש




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





מספר בקשה:
3

בפני

כבוד השופטת
אדנקו סבחת- חיימוביץ


המבקשת

סעידה סלוש


נגד

המשיבה
ועדה מקומית לתכנון זמורה






החלטה


בפני
י בקשה לביטול כתב אישום בהתאם לסעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי, [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: "חסד"פ").
1.
כנגד המבקשת הוגש כתב אישום בעבירה של אי קיום צו שיפוטי שניתן כנגדה במסגרת גזר דין מיום 28.01.13 בתו"ב 41730-11-11 בו הוטל עליה, בין היתר, צו הריסה לבנייה הכוללת קירות מפנל מבודד בצד קירות קיימים במבנה יביל ופתיחת חלונות ודלת בקירות החיצוניים. עדו נקבע, כי הצו יכנס לתוקפו ביום 01.11.13, אלא אם יהיה בידי המבקשת היתר כדין.
מבדיקה שנערכה ביום 28.06.16 על-ידי מפקח מטעם המשיבה נמצא, כי המבקשת לא ביצעה את גזר הדין ולא הרסה את הבנייה, ולכן הוגש כנגדה כתב האישום בתיק שבכותרת בגין אי קיום צו שיפוטי, עבירה לפי סעיף 10 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק").

2.
טענותיה של המבקשת נוגעות לאכיפה בררנית, בכך שהרשות המקומית ביצעה מספר רב של עבירות בניה בלא שננקטו כנגדה הליכים כלשהם על ידי המשיבה. בבקשה פירטה המבקשת רשימה של חמישה מבני ציבור בהם בוצעה בנייה ללא היתר. עוד נטען, כי יש בידי המבקשת רשימה של מבנים לגביהם ניתן

פסק דין
אך הבנייה לא נהרסה והשימוש לא הופסק, לגביהם לא פירטה המבקשת והוסיפה שתציג אותם במידת הצורך. אכיפה כנגד המבקשת, בעוד כנגד אחרים לא נוהגת כך השיבה, יש בה משום אפליית המבקשת, באופן העולה כדי התנהלות בלתי נסבלת של המשיבה שיש בה כדי לפגוע בעקרונות של צדק והגינות משפטית.

3.
המשיבה ביקשה לדחות את הבקשה בטענה שהמצג העובדתי הנטען על ידי המבקשת אינו נכון, וכי אין בבקשה כדי להקים הגנה מן הצדק בשל אכיפה בררנית. לטענת המשיבה, המבקשת מערבבת מין בשאינו מינו. דהיינו, בבקשתה פירטה המבקשת רשימה של מבנים אשר לכאורה בוצעו בהם עבירות של בניה אסורה או שימוש אסור, בהם לא בוצעה אכיפה, בעוד שכתב האישום בעניינה עוסק בעבירה של אי קיום צו שיפוטי ולא בביצוע של בנייה ללא היתר, ומשום כך אין רלוונטיות לעבירה המיוחסת למבקשת.
המשיבה הוסיפה, כי חרף האמור היא תפעל לבדיקת הטענות בנוגע לאותם מבנים.

4.
לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, דין הבקשה להידחות.

5.
סעיף 149 (10) לחסד"פ מקנה לבית המשפט את הסמכות להורות על ביטול כתב אישום בנסיבות בהן "הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית".

6.
עתירתה של המבקשת לביטול כתב האישום מתבססת על טענה של אכיפה בררנית ביחס לרשות המקומית, כלפיה לא נקטה המשיבה באכיפה חרף עבירות מתחום התכנון והבנייה.

7.
בע"פ 8551/11
סלכגי נ' מדינת ישראל
(12.8.12), נקבע שאת טענת האכיפה הבררנית יש לבחון תוך התייחסות לשלוש שאלות. הראשונה- מה היא קבוצת השוויון שעימה נמנה מי שמעלה את טענת האכיפה הבררנית;

השנייה-
באותם מקרים שבהם הרשויות לא אוכפות או לא אוכפות באותה מידה כלפי כל מי שנמנה באותה קבוצת שוויון, כיצד יש לאבחן מצבים של אכיפה בררנית פסולה ממצבים רגילים ולגיטימיים של אכיפה חלקית מטעמים של מגבלת משאבים וסדרי עדיפויות;
והשלישית-
מה הוא הנטל הראייתי המוטל על מי שמעלה טענה של אכיפה בררנית, באופן כללי, ובמשפט הפלילי בפרט.


אכיפה בררנית עשויה לפגוע בעקרון השוויון ובתחושת הצדק ועשויה להקים הגנה פלילית.
על הטוען טענה שכזאת, הנטל להוכיח כי הופלה לרעה ביחס לאחרים, שעניינם דומה לשלו.
ההגנה מן הצדק בנסיבות של אכיפה בררנית, תוענק רק כאשר האכיפה פוגעת בשוויון בין דומים, לשם השגת מטרה פסולה, על יסוד שיקול זר או מתוך שרירות גרידא.

8.
בבקשתה פירטה המבקשת רשימה ובה חמישה מבני ציבור אשר לטענתה בוצעה בהם בנייה ללא היתר.

כאמור לעיל, בקשה זו יש לבחון אל מול קבוצת השווים של המבקשת.
כתב האישום בתיק זה מייחס למבקשת עבירה של אי קיום צו שיפוטי בעוד בעניינם של האחרים העלתה המבקשת טענה להעדר אכיפה של בניה שבוצעה ללא היתר. מובן מאליו, כי על המשיבה לבצע אכיפה כלפי כל מי שביצע עבירה, אך אין לגזור מאכיפה בנוגע לעבירה של בניה ללא היתר לאכיפה של מי שכבר נתן את הדין, ניתן בעניינו צו שיפוטי והוא בחר להתעלם ממנו ולא לקיימו.
עבירה של אי קיום צו שיפוטי הינה עבירה חמורה שיש בה לפגוע בסדרי שלטון ולערער על הסדר החברתי וטענה לאכיפה בררנית תתקבל בקשר לעבירה זו, כאשר האכיפה בעניינם של האחרים מתייחסת אף היא לעבירה של אי קיום צו שיפוטי.
בנסיבות אלה, אין בידי לקבל עמדת המבקשת לפיה יש לגזור גזירה שווה לעניינה מאי אכיפה של עבירה אחרת.
המבקשת טענה, כי יש בידה רשימה של מקרים בהם ניתנו גזר דין שלא קוימו והמשיבה לא אכפה את הצווים שהוטלו בהם אך לא מנתה ולו מקרה אחד.

9.
נוכח כל האמור, ומשלא הובאו ראיות לכך שהמשיבה ביצעה אכיפה בררנית כנגד המבקשת ונמנעה מלעשות כן בעניינם של אחרים בנסיבות דומות, אני מורה על דחיית הבקשה.

10.
אין בהחלטה זו לחסום את המבקשת מהבאת ראיות במסגרת שמיעת הראיות התיק באופן שפתוחה בפני
ה הדרך להוכיח טענותיה.

11.
המשיבה תערוך בדיקה לגבי המבנים שצוינו בבקשת המבקשת ותמסור עמדתה למבקשת.

12.
המבקשת תהיה ערוכה למתן מענה לכתב האישום בדיון הקרוב.


המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.



ניתנה היום, כ"ד אלול תשע"ט, 24 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.










תוב בית משפט שלום 54320-02/19 סעידה סלוש נ' ועדה מקומית לתכנון זמורה (פורסם ב-ֽ 24/09/2019)