פסקי דין על יוסף יהודה העכט | פסקי דין על עו"ד גדעון ברמץ

6845-07/17 א     24/09/2019




א 6845-07/17 יוסף יהודה העכט נ' עו"ד גדעון ברמץ








בית משפט השלום בירושלים


ת"א 6845-07-17 העכט נ' ברמץ




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופט
אוהד גורדון


התובע

יוסף יהודה העכט


נגד

הנתבע
עו"ד גדעון ברמץ



החלטה


לפניי בקשת הנתבע לסילוק התביעה על הסף. לאחר שקילת עמדות הצדדים, אני מקבל את הבקשה.

רקע
1.
בכתב התביעה עתר התובע למתן צו-עשה, המורה לנתבע להעביר אליו כספי נאמנות שהופקדו אצלו. לפי התרחיש העובדתי שהוצג, כך בתמצית, נחתם ביום 1.9.08 הסכם למכירת אולם בין חברת פאטאש בע"מ (להלן "המוכרת" ו"הסכם המכר") ובין חברת הלוואה וחסכון ירושלים אגודה שיתופית בע"מ (להלן "הרוכשת"). לפני עריכת הסכם המכר הייתה רשומה על הזכויות באולם הערת אזהרה לטובת התובע, כשלפי "הסכם לרישום הערת אזהרה" שצורף כנספח ב' לכתב ההגנה, ההערה נרשמה בשנת 1994 על רקע הלוואה שנתן התובע למוכרת. לטענת התובע, הוא הסכים למחיקתה של הערת האזהרה על מנת לאפשר את הסכם המכר, בכפוף להעברת סכומים שונים אליו מתוך תמורת המכר. לפי ההסכם, הועבר רוב תמורת המכר למשמורת הנתבע כנאמן. רובה של התמורה שוחרר בידי הנתבע, ונותר אצלו סכום של 200,000 דולר ארה"ב. התובע סבור כי היה על הנתבע לשחרר את הסכום לידיו ועותר למתן צו אשר יורה לנתבע לעשות כן.
2.
בכתב ההגנה אישר הנתבע כי עיקר הכספים ששולמו במסגרת הסכם המכר שוחרר, ונותר ברשותו כנאמן סך של 200,000 דולר. הוצגו מספר טענות, ובהן כי כשנה לאחר חתימת הסכם המכר העביר התובע לנתבע הוראה לשחרר את הסכום לידי יוסף פוטש שהיה הבעלים של המוכרת (להלן "הוראת השחרור"); וכי שחרור הסכום הותנה בהסכם ברישום הסכם שותפות בין בעלי הזכויות בחלקה ובעמידת המוכרת בהתחייבויותיה כלפי הרוכשת לפי הסכם המכר. הנתבע ציין כי נוכח דרישת התובע לקבל את הכספים, הודיע לו הנתבע טרם ההליך כי הוא נכון לפנות להליך של טען ביניים.
3.
בבקשה לסילוק על הסף טען הנתבע להתיישנות, להעדר יריבות בשל הוראת השחרור, להעדרם של הצדדים להסכם המכר מן ההליך, לרבות בני משפחת פוטש המעוניינים לקבל לרשותם את הסכום מושא התביעה, ולכך שהתובע לא יקבל סעד אופרטיבי אף אם יוכיח את תביעתו.
4.
בתגובתו לבקשה, טען התובע כי התביעה לא התיישנה שכן יחסי נאמנות אינם מתיישנים, כי על הנתבע לשחרר את הכספים לידיו בהיותו הנהנה, כי לא ויתר עליהם ב"הוראת השחרור", וכי הנתבע מתחמק מבירור שלם יחד עם הצדדים להסכם ומונע יחד עמם את רישום הסכם השיתוף.

דיון

5.
כידוע, סילוק על הסף הינו אקט הננקט בזהירות רבה ובצמצום, נוכח פגיעתו בזכות הגישה לערכאות. במסגרת זו, ניתנת ההחלטה בבקשה על יסוד העובדות המוצגות בידי התובע ובהנחה שיוכיחן. ועם זאת, אין מדובר בסמכות ריקה מתוכן, ובין היתר נפסק שכאשר ברור כי גם אם יוכחו העובדות הנטענות לא יינתן סעד לתובע, התביעה תסולק בהעדר עילה. זאת, שכן
השאיפה לעשיית צדק כוללת גם את

"מניעתם

של

הליכי

סרק,

הטרדת

בעלי

הדין

שכנגד

והעמסת

יומנו

של

בית

המשפט
"
(רע"א 1383/07 חברת שמעון צרפתי נ' שתולים פיס' 17 (14.4.10). ראו גם
בג"ץ 3679/94
אגודה ארצית של מנהלים מורשי חתימה נ' בית הדין האזורי לעבודה
פיס' 23 (13.2.95)).
6.
אין עוררין כי הנתבע מונה בהסכם המכר כנאמן על כספים מתוך תמורת המכר. עיון בהסכם מעלה כי התמורה הועמדה על 2.3 מיליון דולר ארה"ב בתוספת מע"מ (סעיף 2). בסעיף 3א נקבעו הסדרים להפקדת התמורה בידי הנתבע ועל שחרור סכומים שונים מתוך התמורה בידי הנתבע לידי המוכרת. בנוסף, סעיף שכותרתו "
5. סכומים שישולמו בנאמנות
" נקבעו הסדרים נוספים לגבי סכום של 600,000 דולר ארה"ב שהופקדו אצל הנתבע ויועד לתשלום מיסים, ולגבי הסכום בו עוסקת התביעה, בסך 200,000 דולר. אלה המקטעים הרלבנטיים מן הסעיף:

"בנוסף ישולמו 200,000$ עד לרישום הסכם שותפות בטאבו בין כל הבעלים בחלקה ועוה"ד ברמץ יטפל ברישום הסכם השותפות בהקדם המיידי האפשרי.
הנאמן – עוה"ד ברמץ ישחרר סכומים אלה לידי המוכרת לאחר קיום החיובים כדלקמן: [...] עם רישום הסכם שיתוף בטאבו – 200 אלף דולר".
בסעיף נוסף, שכותרתו "
5. רישום הזכויות
" נקבע בין היתר כי "
בנוסף מתחייבת המוכרת לרשום בהקדם המיידי האפשרי, הסכם שיתוף לפיו לקונה זכות בלעדית להחזיק בכל מפלס קומת הכביש בבניין המצוי בחלקה ולצורך כך נשמרים סכומי נאמנות כנ"ל בסך 200 אלף דולר ארה"ב
".
7.
מאלה עולה כי בהסכם המכר, עליו סומך התובע את תביעתו, נוצרה נאמנות. במסגרת זו הופקד הסכום מושא התביעה אצל הנתבע כנאמן, על מנת להבטיח את רישומו של הסכם שיתוף. עו"ד ברמץ הונחה בהסכם לשחרר את הסכום לידי המוכרת לאחר רישום הסכם שיתוף בטאבו. אין מחלוקת שתנאי זה לא התקיים, וטרם נרשם הסכם שיתוף.
8.
בנסיבות אלה, אף אם יוכיח התובע את הנטען בתביעתו (ובין היתר יגבור על כך שבהסכם נכתב שהסכום ישוחרר אל המוכרת, ועל יתר טענות הנתבע לרבות הטיעון לפיו התובע הנחה את הנתבע לשחרר את הסכום למר פוטש), הרי שהתובע לא יוכל לקבל את הסעד הנתבע על ידו - הוראה לנאמן, לשחרר את הכספים שהפקידו אצלו הצדדים להסכם. זאת, הגם שהתנאי לכך אשר משקף את מטרת הנאמנות טרם התקיים.
9.
בשל כך, יש למחוק את התביעה בהעדר עילה. איני סבור שהדבר יסתום את הגולל על האפשרות של התובע לפעול לשחרור הסכום מושא התביעה: לנתבע עצמו אין טענה לזכות בסכום זה, וכאמור הציע כבר בכתב ההגנה לפנות לטען ביניים. ההצדקה לעשות כן נסמכת גם על אינדיקציות שעלו בהליך לפיהן למי מהצדדים להסכם המכר עשויות להיות טענות לזכות בסכום מושא התביעה: אזכיר את "הוראת השחרור" שלכאורה מעניקה זכויות בסכום הנתבע ליוסף פוטש. בנוסף, כשהתובע נשאל בישיבת קדם המשפט האם שוחח עם הצדדים להסכם המכר כדי לבטל את ההתניה לשחרור הכספים, השיב "
לא יכול לענות
" (פ/3 ש' 34). בא כוחו הקודם טען שאין לו קושי לברר את עמדת הרוכשת (פ/4 ש' 24), אך זו לא הוצגה.
בא כוחו הנוכחי נע בין טענה לפיה למוכרת אין טענות לזכות בסכום האמור, ובין טענה לפיה "
אם לפטש יש טענה לגבי הכסף נשוא התיק הזה, שיכללו אותו במסגרת התביעה שהם ממילא מנהלים
" (פ/7-8). הדבר מחדד את חוסר האפשרות במתן צו לשחרור הכספים לידי התובע, המשמש כנאמן מטעמם של הצדדים להסכם, ואת האפשרות הקיימת לעריכת בירור הולם, בדרך של טען ביניים.
10.
אוסיף כי לאורך ההליך נעשו ניסיונות רבים וממושכים להביא להגשת טען ביניים, שלא הבשילו. טענות התובע, אשר מפנה חיצים לעניין זה לעבר הנתבע בטענה שהאחרון מערים קשיים בפני
ה לטען ביניים, אינן הולמות את התרשמותי: ראו למשל הסכמת הנתבע לנהל טען ביניים בפ/2 ש' 27 ובפיסקה 1 להודעתו מיום 7.5.19. מנגד ראו דברי ב"כ התובע בפרוטוקול ישיבה מיום 27.6.19, ישיבה שזומנה לבקשת התובע מיום 20.5.19, בהם הבהיר כי התובע עומד על המשך ניהול ההליך במתכונתו הקיימת ועל מתן הסעד המבוקש, ואינו מעוניין לשאת בהוצאות טען ביניים (פ/7 ש' 1, פ/9 ש' 14).
מכל מקום, אף אם היה מוכח שהנתבע מערים קשיים הרי שהדרך לפתרם אינו בהמשכו של הליך שהסעד הנתבע בו, הוראה לנתבע לשחרר את הכספים לתובע, לא יכול להינתן. בדומה, טענות התובע למחדלים של התובע ברישום הסכם שיתוף או בניהול הנאמנות אינן עילה למתן הסעד האמור.
11.
אוסיף ואתייחס לפסקה בסוף תגובת התובע לבקשת הסילוק, בה עתר לצרף את הצדדים להסכם המכר כנתבעים בהליך זה. לא אוכל לקבל זאת.
הליך זה מתנהל למעלה משנתיים, ובכלל זה התקיימו שתי ישיבות קדם משפט וטופלו בקשות מספר. לאורך ההליך נמנע התובע מהגשת בקשה ערוכה כדין לתיקון כתב תביעה והוספת נתבעים, ונע בין רצון לעשות כן ובין עמדה מנוגדת. לראשונה הזכיר זאת בסוף אפריל 2019, כשבמסגרת תגובה כלל בקשה לצרף נתבעים. בהחלטה מיום 24.4.19 הבהרתי שלא אוכל לדון בבקשה המוגשת במסגרת תגובה ולא כבקשה ערוכה כדין. למרות זאת, הגיש התובע שוב תגובה ובה העתירה האמורה. לאחר שניתנה החלטה דומה (ביום 7.5.19), נמנע התובע מהגשת בקשה בנושא, אלא הודיע (ביום 20.5.19) שהוא מבקש להמשיך בתביעה. לבקשתו, זומנה ישיבה ביום 27.6.19 בה, כאמור, נמנע מלבקש את הצירוף ועמד על המשך התביעה במתכונתה הנוכחית. רק בחלוף חודשים נוספים, ושוב במסגרת תגובה (לבקשה לסילוק על הסף) ולא בבקשה ערוכה כדין, שינה התובע שוב את טעמו וביקש לצרף נתבעים.
12.
גם היום אין, אפוא, לפני בקשה ערוכה כדין לצירוף נתבעים. נוכח הימשכות הסוגיה, חוסר האחידות בעמדת התובע ומשך ההליך, אין מקום להוסיף ולהפנותו לצורך בבקשה כאמור ולהמתין שמא יגישה. כפי שציינתי בעבר, פתוחה בפני
התובע האפשרות לטען ביניים שהנתבע מסכים לקיומו ושיאפשר בירור הזכויות בסכום מושא התביעה. אם התובע סבור שתביעה שלו כנגד הצדדים להסכם המכר היא דרך עדיפה, פתוחה בפני
ו הדרך להגישה.
13.
אני מורה על מחיקת התביעה בהעדר עילה, לפי תקנה 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. נוכח מסקנה זו, לא אדון ביתר טענות הנתבע בבקשתו.
14.
באמדן הוצאות ההליך שקלתי את כלל השיקולים הצריכים לעניין זה ובכללם את משך ההליך, טיבו, היקף העבודה המשוערת שנדרשה מהנתבע לרבות לצורך דיונים ובקשות בכתב, והשלב בו מסתיים ההליך. במכלול השיקולים, אני קובע כי התובע יישא בהוצאות הנתבע בסך 7,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ד אלול תשע"ט, 24 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 6845-07/17 יוסף יהודה העכט נ' עו"ד גדעון ברמץ (פורסם ב-ֽ 24/09/2019)