פסקי דין על בוחניק דוד | פסקי דין על בוחניק נעמי | פסקי דין על מיכל אורי | פסקי דין על מיכל מזל |

14017/99 א     19/02/2006




א 14017/99 בוחניק דוד, בוחניק נעמי נ' מיכל אורי, מיכל מזל




1
בתי המשפט
א 014017/99
בית משפט השלום חיפה
19/02/2006
תאריך:
כב' השופטת ת. נאות-פרי

בפני
:
1 . בוחניק דוד

2 . בוחניק נעמי

לבעניין:
התובעים
עו"ד איסק (פארי) עילית

ע"י ב"כ
- נ ג ד -
1 . מיכל אורי

2 . מיכל מזל
הנתבעים
עו"ד רולוף אלי

ע"י ב"כ
פסק - דין

בפני
תביעה לתשלום הוצאות הכרוכות - כפי הנטען - בבניה משותפת של שכנים.
כללי -
1. התובעים, ה"ה נעמי ודוד בוחניק (להלן - "בוחניק") מתגוררים בדירה שבקומת הקרקע (להלן - "דירת בוחניק") בבנין דירות ברח' טשרניחובסקי 18 בחיפה (להלן - "הבנין").
2. הנתבעים, ה"ה מזל ואורי מיכל (להלן - "מיכל") מתגוררים בדירה הממוקמת מעל דירת בוחניק (להלן - "דירת מיכל").
3. אין מחלוקת כי הצדדים ביקשו לבצע עבודות בניה משותפות במסגרתן הורחבו שתי הדירות על גבי שטח שהיה חלק מהרכוש המשותף של דיירי כל הבנין (להלן - "תוספת הבניה").
4. שתי המשפחות התקשרו עם אדריכל משותף, מר עידן חזני (להלן - "האדריכל"), והגישו בקשה משותפת לקבלת היתר בניה לגבי תוספת הבניה. היתר הבניה התקבל ביום 4/9/1996 והעבודות החלו.
5. אין חולק כי הצדדים חלקו ביניהם בחלקים שווים את העלויות הכרוכות בבנית תוספת הבניה ובשכר טרחתו המקורי של האדריכל, וכי כל אחד נשא בעצמו בעלויות של העבודות הפנימיות בדירתו.
6. המחלוקת הינה סביב 21 פריטי תשלום שונים נוספים אותם דורשים בוחניק מאת מיכל, כאשר המחצית הנתבעת מאת מיכל הינה בסך 48,892 ₪ נכון למועד הגשת התביעה.
7. בוחניק טוענים כי פריטי התשלום הרלבנטיים מהווים חלק מעלויות הבניה המשותפת, לגביה הוצא היתר משותף לשני הצדדים - ולכן על מיכל לשאת בחלקם מתוך התשלומים הרלבנטיים. בין יתר הפריטים קיימים תשלומים בגין אגרות שונות כלפי העיריה ובגין הכנת תוכניות אדריכליות שונות, אך הסעיפים המשמעותיים מבחינה כספית מתייחסים לעלויות של בנית קיר תומך ומילוי אדמה לצורך הגבהת מפלס הקרקע, עבודות פיתוח וגינון ובנית גרמי מדרגות, שביל אבן וגדר.
8. מיכל טוענים, מנגד, כי העלויות הנתבעות אינן קשורות בעבודות אשר הצדדים הסכימו לבצע במשותף אלא קשורות עם הגינה אשר בוחניק הקימו לעצמם ולשימושם (שהרי הם גרים בקומת הקרקע), לרבות עבודות שבוחניק ביצעו בניגוד להיתר הבניה.
9. הערה מקדימה נוספת הינה שבין הצדדים התנהלו בעבר שני הליכים בבית המשפט לתביעות קטנות - הראשון : תביעתם של מיכל כנגד בוחניק (ת.ק. 7056/96 בה ניתן פסק דינו של כב' השופט סוקול ביום 23/4/97); והשני : תביעתם של בוחניק כנגד מיכל (ת.ק. 7533/97 בה ניתן פסק דינו של כב' השופט לבנוני ביום 19/5/98). הצדדים אף חלוקים באשר לנפקותם של אותם הליכים ובאשר לאפשרות שיש בהם השתקי עילה או פלוגתא רלבנטיים.
דיון -
10. הצדדים הסכימו הדדית לוותר על חקירות המצהירים, מבלי שהדבר יהווה הסכמה לטענות המופיעות בתצהירים של הצד שכנגד, וכי ינתן

פסק דין
על בסיס החומר הקיים בתיק - לרבות כתבי בית הדין, התצהירים על נספחיהם וסיכומים בכתב.
11. לאחר עיון במסמכים הנ"ל ושקילת טענות באי כוחם של הצדדים בסיכומיהם (לרבות הבקשה להגשת סיכומי תשובה מצד בוחניק (בש"א 3364/06) והתגובה מצד מיכל מיום 13/2/2005) - מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל בחלקה (לגבי הפריטים 1-4 בלבד).
12. אפרט להלן את עיקרי מסקנותי באשר לטענות הצדדים ולאחר מכן אבחן כל אחד מ-21 פריטי התשלום הנתבעים (והמפורטים בטבלה שבסעיף 27 לסיכומי ב"כ בוחניק).
13. ראשית, אין כל חוזה בכתב בין הצדדים לגבי מהות העבודות המשותפות.
14. אין כל חוזה בין הצדדים לגבי מהות העבודות המשותפות והיקפן המדויק, אין כל הסכם באשר לאופן ההתקשרות עם הקבלנים המבצעים, אין הסכמה בכתב באשר לאופן מימון העבודות, באשר למועדי התשלום וכו'.
15. נכון הוא כי אין אנו עוסקים בהתקשרות המחייבת חוזה בכתב וניתן היה להוכיח את ההסכמה הנטענת אליבא דבוחניק גם בעדויות בעל פה, אולם, מטבע הדברים הוכחה שכזו קשה יותר וספקות באשר לאותן הסכמות יפעלו לחובת בוחניק, אשר עליהם נטל ההוכחה.
16. שנית, לא הוצגו לעיוני חוזים שנכרתו עם קבלני המשנה אשר שכרם נתבע.
17. במקרה דנן, גם עובדה זו פועלת לחובת בוחניק אשר נטל ההוכחה עליהם, כיון שסביר להניח, שלו הצדדים היו מסכימים לחלוק ביניהם את העלויות הכרוכות בבנית הקיר התומך ו/או במילוי הקרקע ו/או בהקמת הגינה (כדוגמא) היה בנמצא הסכם בינם לבין קבלני המשנה אשר ביצעו את העבודות הללו וממנו ניתן היה ללמוד שאכן שניהם הזמינו את העבודות ואמורים לשלם עבורו.
18. ברם אולם - לא הוצג בפני
חוזה כאמור לגבי אף אחד מהפריטים הנתבעים, ולנקודה זו חשיבות יתרה כיון שכפי שעולה מפסק דינו של כב' השופט סוקול בת.ק. 7056/96 הרי שכן היה הסכם משותף שכזה בין שני הצדדים לבין הקבלן אשר ביצע את עבודות בנית תוספת הבניה (עמ' 3 לפסה"ד שורות 17-18, וראו אף את סעיף 10 לתצהירו של בוחניק בו מוזכר החוזה המשותף ביניהם לבין קבלן השלד).
19. לכן, לא הורם הנטל בכל הנוגע לדרישה לחייב את מיכל לשאת במחצית העלויות הכרוכות בתשלום שכרם של קבלני המשנה איתם התקשרו בוחניק.
20. שלישית, חלק מההוצאות נתבעות לגבי עבודות החורגות מהנדרש לצורך השבת מצב החצר לקדמותה.
21. בוחניק טוען בתצהירו כי ההסכמה בין הצדדים היתה כי בתום עבודות הבניה יוחזר המצב שהיה בחצר לקדמותו ועל טענה זו חוזר בוחניק בתצהירו מספר פעמים (סעיף 9 לדוגמא).
22. אף בתצהירה של הגב' קרין אלון, דיירת נוספת בבניין, שהוגש מטעם בוחניק, הטענה הינה שהיא נתנה את הסכמתה להיתר הבניה כיון ששני הצדדים התחייבו בפני
ה -
"כי בגמר העבודה יוחזר מצב הגינה-חצר לקדמותו".
(וראו את סעיפים 4 ו-6 לתצהירה).
23. דא עקא - שהפיתוח המקיף שבוצע בגינה חרג בהרבה מ"השבת המצב לקדמותו". הפיתוח כלל הקמת קיר תומך בגובה משתנה, מילוי השטח של הגינה על מנת שיגיע עד למפלס היציאה מפתח הסלון של דירת בוחניק ועבודות גננות נכבדות. בתמונות שצורפו לתצהירו של בוחניק ניתן לראות שלפני ביצוע עבודות הפיתוח גובה הגינה-החצר היה נמוך בהרבה מאשר הגובה לאחר עבודות הפיתוח וכי במסגרת העבודות מולאה הגינה-חצר באדמה רבה (וכדוגמה ניתן להשוות את התמונה האמצעית בעמ' 2 של נספח "יא" לתצהיר עם התמונה העליונה שבאותו עמוד - מהן ניתן ללמוד על הגבהת מפלס הקרקע בכמטר - מטר וחצי).
24. ברי כי לצורך ביצוע האמור לעיל, היה צורך בבנית הקיר התומך ומילוי השטח באדמה רבה, אך הגבהת פני הקרקע כאמור - לא יכולה להחשב ל"השבת המצב לקדמותו".
25. "השבת המצב לקדמותו" יכולה להתפרש רק כשמירה על נקיון השטח, פינוי מכולת האשפה, שחזור צמחיה שנהרסה - אם היתה כזו לפני העבודות וכו'.
26. לכן, לא הורם הנטל בקשר לחיוב מיכל בתשלום מחצית ההוצאות הכרוכות בהגבהת הגינה עד לפתח ביתם של בוחניק, כלומר - בנית הקיר התומך, הוספת המילוי והקמת הגינה המטופחת (כפי שנחזית מהתמונות) אלא יש לחייבם רק במחצית ההוצאות הכרוכות בנקיון הגינה "והשבת המצב לקדמותו".
27. רביעית, אינני שותפה לטענת בוחניק באשר למשמעות של החתימה על ההיתר מצד מיכל.
28. שהרי, בוחניק טוענים שהעובדה שמיכל הגישו ביחד איתם את הבקשה לקבלת היתר מחייבת את המסקנה שהם התחייבו לשאת בחלקים שווים בעלויות הכרוכות בביצוע כל העבודות המפורטות בהיתר.
29. אולם, לשיטתי הגשת הבקשה המשותפת מעידה רק על הכוונה לקבל היתר משותף לביצוע העבודות באותו זמן, אך אין ליחס לו משמעויות מעבר לכך בכל הנוגע למישור ההסכמי שבין הצדדים (וברור שאם במסגרת העבודות בהתאם להיתר מיכל היו מגדילים את דירתם בשלושה חדרים ובוחניק רק בחדר אחד - לא היה בוחניק חייב לשאת במחצית העלויות הכרוכות בבניה אלא רק בחלק יחסי).
30. חמישית, אפנה למכתב הדרישה של בוחניק שנשלח למיכל ביום 22/5/1997 (נספח "ג/1" לתצהיר מיכל) ובו דורשים בוחניק תשלום בגין ארבעה פריטים שהם שילמו ואשר כרוכים בבניה המשותפת (פריטים 1-4 הנתבעים כאן). כך גם יש לראות את מכתבו של בוחניק שלושה שבועות לאחר מכן - מיום 15/6/1997 (נספח "ג/3" לתצהיר מיכל).
31. אני סבורה שיש לראות במכתבים אלו הודאת בעל דין מצד בוחניק באשר לכך שהוצאות אחרות שהוא הוציא לפני תאריכי המכתבים אינן כאלו אשר על מיכל להשתתף בהן (ויש לכך השלכה לגבי פריטים 5 עד 13 הנדרשים כאן - שתאריך התשלום שלהם הינו לפני יום 22/5/1997).
32. יתרה מכך. בסעיף 4 למכתב מיום 15/6/1997 כותב בוחניק למיכל במפורש כדלקמן :
"מחויבויותיך באתר הבניה כוללות גם ניקוי יסודי של השטח מסביב לבית, גירוד ואיסוף שאריות הבטון והפסולת עד היסוד וכמו כן קימום הצימחיה והעצים שניזוקו עקב הבניה!" -
ואין כל איזכור לכך שמחויבויות מיכל כוללות גם את עבודות בנית הקיר התומך, זיפות הקיר התומך, מילוי האדמה ועבודות הגינון שכבר בוצעו עד אותו מועד (פריטים 5 עד 8 לדרישת התשלום).
33. שישית, הוכח כי בוחניק בנה את הקיר התומך בסטיה מההיתר וכי היה צורך בהגשת בקשה לקבלת היתר בניה נוסף לגבי השינויים בקיר.
34. בוחניק עצמו מספר כי הקיר התומך שבנה נבנה שלא בהתאם לגובה המופיע בהיתר וכי לכן הוא נאלץ להגיש בקשה לקבלת היתר בניה נוסף מטעמו, באמצעות האדריכל (סעיפים 20 ו-21 לתצהירו).
35. סברתי לעיל כי אין לחייב את מיכל לשאת בעלויות הכרוכות בבנית הקיר מלכתחילה, ובוודאי שאין לחייבם בעלויות הכרוכות בקבלת היתר לגביו בדיעבד, אחרי שלא נבנה כדין (לרבות שכרו של האדריכל, הכנת תשריטים, העתקות שמש, בולים, אגרות לעיריה וכו' - כפי שמפרט בוחניק בסעיף 22 לתצהירו).
36. בדומה - אין לחייב את מיכל בתשלום הוצאות נוספות הנובעות מחריגת הבניה שביצעו בוחניק, כגון התקנת מדרגות הגישה דרך המסלעה והתקנת פתח בקיר התוחם את הגדר (כפי שהורתה הועדה המקומית לתכנון ולבניה בהחלטה מיום 9/12/1997 עת דנה בבקשת הליגליזציה שהוגשה מטעם בוחניק לגבי חריגת הבניה - נספח "א/3" לתצהיר מיכל).
37. שביעית, מכתביו של האדריכל אינם תומכים חד משמעית בגרסתו של בוחניק.
38. בוחניק צירף לתצהירו שלושה מכתבים של האדריכל (נספח "ה" במצורף לסעיף 19 לתצהיר), כאשר לשיטתו מהמכתבים ניתן ללמוד שגם לדעתו של האדריכל האובייקטיבי, היה על מיכל לממן מחצית מהעלויות הנתבעות.
39. אינני סבורה שמהמכתבים ניתן ללמוד מה שמבקש בוחניק שאלמד מהם, ואפנה למכתב מיום 21/11/96, שהופנה אל מיכל, בו נכתב כדלקמן :
"להזכירך, בפגישתנו עם אדריכל איציק דרי, ..., אמר לך אדריכל דרי שאין מנוס וזכותו של מר בוחניק לבצע את פיתוח החצר כמופיע בתוכניות ההיתר לפיה גם קבע את פתח היציאה מדירתו אל הגינה הדרומית באמצעות מדרגות.
אין זה מתפקידי להתערב בשיקולים כספיים ואופן חלוקת הנטל הכספי ביניכם אך בכל זאת אני מצרף את ההצעה לפיתוח הגינה כפי שקיבל מר בוחניק והינך מתבקש להגיש הצעה נגדית ....
עלי להוסיף ולהבהיר כי חובה על מר בוחניק להשאיר פתח בגדר המערבית הפונה לשביל הולכי הרגל ולאפשר לכל שכן החפץ להכנס לחצר להכנס באופן חופשי ... "
40. 40. כלומר, נכון שמיכל מתבקשים שם להגיש הצעת מחיר לגבי עבודות הפיתוח, אך מנגד - גם כתוב שם שמר בוחניק הוא שאמור לבצע את פיתוח החצר והוא שאמור לבצע את הגדר המערבית - ומכאן, שאין על מיכל לשאת בעלויות הביצוע כאמור. לכן, ניתן לפרש את המכתב הרלבנטי בכמה אופנים, ואין הוא חד משמעי כפי שסבר בוחניק. באשר לשני המכתבים האחרים - הרי שלא ניתן ללמוד מהם מאומה באשר לסכסוך דנן, היות ושם מתריע האדריכל בפני
בוחניק שעד שלא יושלמו עבודות הפיתוח ועבודות בנית המחסנים, הדבר מהווה הפרה של ההיתר.
41. ושמינית, דומה כי בוחניק מעלה טענות כלפי מיכל ללא כל ביסוס בכתובין, ולדוגמא אפנה לטענתו כי הוא עצמו נשא בתשלום מחצית מחלון השמש שנבנה בדירת מיכל (סעיף 17 לתצהירו).
42. בוחניק בחר להביא דוגמא זו כדי לנסות ולהוכיח באמצעותה שגם הוא נשא במחצית עלותן של עבודות שהיו רק בדירת מיכל בשל שהן כלולות בהיתר הבניה המשותף, למרות שהוא לא נהנה מהן כלל ועיקר, וזאת בתמיכה לטענתו שמיכל חייבים לשאת במחצית כל העלויות הכרוכות בביצוע הפריטים המופיעים בהיתר.
43. אולם, בוחניק לא צירף כל קבלה להוכחת טענה זו, לא ראיתי לה זכר בכתבי בית הדין הקשורים עם ההליכים הקודמים ו/או בתכתובות שבין הצדדים - והיא לא הוכחה.
סיכום ביניים -
44. לאור כל האמור מעלה, אעבור עתה על 21 הפריטים הנתבעים, ואציין לגבי כל אחד מהם אם הוכח שיש לחייב לגביו את מיכל אם לאו :
(א) (א) פריט 1 - פקדון עבור אגרת הבניה לעירית חיפה - שהופקד במסגרת הגשת הבקשה לקבלת היתר הבניה - יש לחייב את מיכל.
יודגש כי מיכל מודים בחובם לשאת בתשלום זה אך טוענים שהוא שולם בשעתו במזומן, וראו את סעיף 16 לתצהיר מיכל ואת מכתבם מיום 1/6/1997 (נספח "ג/2" לתצהירם) שם הם אף מפנים לכתב ההגנה שהוגש מטעם בוחניק בת.ק. 7056/96 (נספח "ב/3" לתצהיר מיכל) בטענה שאילולא הם היו משלמים את הסכום במזומן היה בוחניק מעלה דרישה בהקשר זה כטענת קיזוז בכתב ההגנה.
עיינתי בכתב ההגנה שהגיש בוחניק כאמור וכן בתכתובות בין הצדדים במועדים הרלבנטיים, ואני סבורה שכיון שנטל ההוכחה כאן רובץ דווקא על שכם מיכל, הוא לא הורם.
מיכל מודים בחוב ועליהם היה לספק אסמכתא לגבי כך שהוא שולם במזומן, ובהעדר כל אסמכתא שכזו - יש לחייבם בתשלום.
(ב) (ב) פריט 2 - עבודות הכרוכות ב"פלנש" עבוד ממ"ד - לחיוב, בשל אותם הנימוקים שפורטו בנוגע לפריט 1.
(ג) (ג) פריט 3 - תשלום לעירית חיפה בגין היתר הבניה - לחיוב, בשל אותם הנימוקים שפורטו בנוגע לפריט 1.
(ד) (ד) פריט 4 - עלות הצבת מכולת "רם שא", לפינוי פסולת עבודות הבניה - לחיוב, בשל אותם הנימוקים שפורטו בנוגע לפריט 1.
(ה) (ה) פריט 5 - זיפות הקיר התומך, מדצמבר 1996 - לא לחיוב.
(ו) (ו) פריט 6 - מקדמה להקמת גינה, מינואר 1997 - לא לחיוב.
(ז) (ז) פריט 7 - בנית קיר תומך, מפברואר 1997 - לא לחיוב.
(ח) (ח) פריט 8 - פיתוח וגינון, ממרץ 1997 - לא לחיוב.
(ט) (ט) פריט 9 - העתקות שמש של הבקשה להיתר לגבי חריגת הבניה בקיר התומך - לא לחיוב.
(י) (י) פריט 10 - פיתוח וגינון, מאפריל 1997 - לא לחיוב.
(יא) (יא) פריט 11 - בולי הכנסה - שפשרם לא ידוע - לא לחיוב.
(יב) (יב) פריט 12- שליחת דואר רשום לגבי בקשת השינויים של הקיר התומך - לא לחיוב.
(יג) (יג) פריט 13 - שכ"ט האדריכל בגין תוכנית השינויים לגבי הקיר התומך - לא לחיוב.
(יד) (יד) פריט 14 - צילומים והעתקות שמש מחודש מרץ 1998 - הקשורים בהגשת תוכנית השינויים לגבי הקיר התומך - לא לחיוב.
(טו) (טו) פריט 15 - הכנת גרמוקשות חדשות, שוב - בשל בנית הקיר התומך בניגוד להיתר המקורי - לא לחיוב.
(טז) (טז) פריט 16 - עלות האדריכל בקשר עם תיקון התוכניות - לא לחיוב.
(יז) (יז) פריט 17 - עלות הגשת היתר הבניה המתוקן בקשר עם הקיר התומך - לא לחיוב.
(יח) (יח) פריט 18 - עבודות מתכת הכרוכות במעקה הברזל - לא לחיוב.
(יט) (יט) פריט 19 - כנ"ל, לא לחיוב.
(כ) (כ) פריט 20 - בנית שביל אבן - לא לחיוב.
(כא) (כא) פריט 21 - בנית גרמי המדרגות, כפי שחויבו בוחניק על ידי הועדה המקומית לתכנון ולבניה במסגרת קבלת ההיתר המתוקן לגבי הקיר התומך - לא לחיוב.
45. מכאן, שסך העלויות שעל מיכל לשלם לגבי ארבעת הפריטים המוזכרים מעלה (כאשר לקחתי בחשבון כמובן את מחצית העלות הכוללת) הינו, כדלקמן :
(א) (א) פריט 1 - 140 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 31/12/1995 ועד היום.
(ב) (ב) פריט 2 - 201 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 11/4/1996 ועד היום.
(ג) (ג) פריט 3 - 3,436 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 30/5/1996 ועד היום.
(ד) (ד) פריט 4 - 450 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 9/10/1996 ועד היום.
סיכום -
46. אשר על כן, על מיכל לשלם לבוחניק את הפריטים המפורטים בסעיף 45 לעיל, וזאת תוך 30 יום מהיום.
47. בנסיבות - לא מצאתי לנכון לעשות צו להוצאות, ואני כולי תקווה כי במתן

פסק דין
זה יסתיים הסכסוך הממושך בין שתי המשפחות.
48. אבקש מהמזכירות לסגור גם את בש"א 3364/06.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
ניתן היום כ"א בשבט, תשס"ו (19 בפברואר 2006) בהעדר הצדדים.
ת. נאות-פרי
, שופטת
014017/99א 110 אורנית ז.









א בית משפט שלום 14017/99 בוחניק דוד, בוחניק נעמי נ' מיכל אורי, מיכל מזל (פורסם ב-ֽ 19/02/2006)