פסקי דין על אברהם פירו | פסקי דין על עיריית ירושלים | פסקי דין על מנהל הארנונה בעיריית ירושלים |

4815/19 ברמ     03/10/2019




ברמ 4815/19 אברהם פירו נ' עיריית ירושלים, מנהל הארנונה בעיריית ירושלים




החלטה בתיק בר"מ 4815/19
בבית המשפט העליון


בר"ם 4815/19



לפני:

כבוד השופט ע' פוגלמן


המבקש:
אברהם פירו


נ


ג


ד

המשיבים:
1. עיריית ירושלים


2. מנהל הארנונה בעיריית ירושלים

בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (כב' השופטת ד' כהן-לקח) בעמ"ן 11487-12-17 מיום 16.6.2019

בשם המבקש:
עו"ד טל קדש

החלטה

1.
המבקש הוא בעליו של נכס הנמצא בקומת המרתף של מבנה (להלן:
הנכס
). במהלך שנת 2008 נחתם הסכם שכירות בין המבקש לבין חברת יו.אס.אינטרנשיונל דיזל ישראל בע"מ (להלן:
החברה
) לתקופה שמיום 15.8.2008 ועד ליום 14.8.2011, ובהתאם נרשמה החברה כמחזיקה בנכס בפנקסי מחלקת הארנונה של העירייה (להלן:
מחלקת הארנונה
). אין חולק על כך שהחברה לא החזיקה בנכס עד תום תקופת השכירות האמורה, אלא פינתה אותו לכל המאוחר ביום 1.7.2009, מבלי שהודעה מתאימה נמסרה למחלקת הארנונה. עוד אין חולק על כך שבתקופה שבין יום 1.1.2009 לבין יום 31.12.2012 לא שולמה ארנונה עבור הנכס. אגב אחת מהתביעות האזרחיות שהגישה העירייה נגד החברה לשם גביית החוב, התברר שהמבקש החזיק בנכס כבר מיום 1.7.2009, ובעקבות זאת נשלחה אליו הודעת תשלום בעבור החוב הכולל שהצטבר בתקופה שבין יום 1.1.2009 לבין יום 31.12.2012.

2.
המבקש הגיש השגה על הודעת התשלום בהתאם לסעיף 3(א)(3) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976 (להלן:
חוק הערר
). ביום 14.6.2015 דחה מנהל מחלקת הארנונה את ההשגה, אך הציע כי לפנים משורת הדין תסתפק מחלקת הארנונה בתשלום החוב עבור התקופה שבין יום 1.1.2009 לבין יום 1.7.2009, בה כאמור החברה היא זו שהחזיקה בנכס (להלן:
הצעת הפשרה
). בהחלטה צוין כי ניתן להגיש ערר על דחיית ההשגה תוך 30 ימים מיום קבלתה, וכך קבוע גם בהוראת סעיף 6(א) לחוק הערר. משלא הוגש ערר במועד זה, הפך חוב הארנונה לחלוט, והמבקש צורף כנתבע לתביעה אזרחית שהתנהלה נגד החברה. ביום 23.1.2017 התקיים דיון בתביעה האזרחית, שבו הודה המבקש בעובדת החזקתו בנכס בשנים 2012-2011; וכי השגתו למנהל הארנונה התייחסה לשנים אלו. במהלך הדיון נרשם בפרוטוקול כי המבקש ביקש פרק זמן בן 30 ימים כדי להגיש בקשה להארכת מועד להגשת ערר על ההחלטה לדחות את השגתו, והודיע כי אם תידחה בקשתו זו והערר יידחה, יחויב בתשלום החוב. בקשת הארכה הוגשה בסופו של דבר ביום 21.2.2017.

3.
ביום 18.10.2017 קיימה ועדת הערר לענייני ארנונה שליד עיריית ירושלים
(להלן:
ועדת הערר
) דיון בבקשה במעמד הצדדים. המבקש טען כי האיחור בהגשת הערר נבע מכך שהוטעה על ידי מחלקת הארנונה, שכן הצעת הפשרה שהציעה התייחסה לתקופה שבה החברה החזיקה בנכס, ושובר התשלום שהוצא בעקבותיה אף נשא את שמה של החברה. נוסף על כך, טען המבקש כי במסגרת הדיון בתביעה האזרחית, שאז ביקש המבקש שהות לצורך הגשת בקשה להארכת מועד להגשת הערר, יצרה העירייה מצג לפיו בכוונתה לקבל את בקשת הארכה ולדון לגופן של טענות המבקש במסגרת הערר. ביום 25.10.2017 החליטה ועדת הערר לדחות את בקשת הארכה תוך שקבעה כי אין לקבל את הטענה בדבר הטעיה, וכי משעה שההשגה הוגשה בשמו של המבקש אין הוא יכול להיתלות בכך ששמו לא הופיע בחיובי הארנונה.

4.
על החלטה זו של ועדת הערר הגיש המבקש ערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים. למען שלמות התמונה יוער כי במהלך הדיון הודיעה העירייה כי היא אינה דורשת עוד מהמבקש לשלם עבור החודשים שבהם החברה החזיקה בנכס, כך שהמבקש נדרש לשלם עבור תקופת החוב שבין יום 1.7.2009 לבין יום 31.12.2012. עוד יצוין כי בד בבד עם הגשת הערעור המינהלי הגיש המבקש גם עתירה מינהלית בנוגע לחיובו בחוב הארנונה הנוגע לנכס, ובמסגרתה העלה טענות הנוגעות לרטרואקטיביות החיוב ולשיהוי והתרשלות מצד העירייה. ביום 16.6.2019 דחה בית המשפט לעניינים מינהליים (כב' השופטת
כהן-לקח
) את הערעור ואת העתירה בשני פסקי דין נפרדים. ערעור על פסק הדין אשר דוחה את העתירה המינהלית תלוי ועומד לפני בית משפט זה (עע"ם 4809/19
אברהם פירו
נ' עיריית ירושלים

).

5.
בפסק הדין הדוחה את הערעור, הרלוונטי לענייננו, עמד בית המשפט לעניינים מינהליים על כך שנימוקיה של ועדת הערר הובאו בתמצית, אך קבע כי לא נמצא טעם מיוחד המצדיק את האיחור המשמעותי ביחס למועד הסטטוטורי להגשת ערר, וזאת בשים לב לאופייה העיתי של הארנונה התומך בסיום ההתדיינות בהקשר זה בתוך פרק זמן קצר יחסית. עוד נקבע, על יסוד ניתוח מפורט ומנומק, כי "סיכוייו הלכאוריים של הערר לגופו אינם מרשימים (בלשון זהירה)". נוסף על כך, התייחס בית המשפט בפירוט גם לטענותיו הנוספות של המבקש. לגבי אלה נקבע, בין היתר, כי אין לראות בהצעת הפשרה משום הטעיה, שכן מדובר בהצעה שניתנה לפנים משורת הדין המבהירה כי תוקפה יפוג במקרה בו הסכום לא ישולם במועד; כי מדבריו של המבקש כמפורט בפרוטוקול הדיון בתביעה האזרחית ניכר שהיה מודע לאפשרות שבקשת הארכה עלולה להידחות; וכי המבקש הבין שעליו להגיש ערר לכל המאוחר בחודש אוקטובר 2015.

6.
מכאן הבקשה שלפניי, שבגדרה מלין המבקש על חסימת דרכו מקיום דיון בטענותיו לגופן בפני
ועדת הערר. המבקש מעלה שורה של טענות בדבר קביעות עובדתיות של בית המשפט לעניינים מינהליים, ובעיקרן הטענה לפיה תוצאת פסק הדין מנוגדת לעיקרון גביית מס אמת. מעבר לאמור, טוען המבקש כי מקרה זה הוא מאותם מקרים בהם מתן רשות ערעור הכרחי לשם מניעת עיוות דין חמור הנוצר בעקבות פגיעה בלתי מידתית בזכות הגישה לערכאות.

7.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות. כידוע, רשות לערער ב"גלגול שלישי" על החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה בשאלות יישומיות באופיין ניתנת במשורה מקום שבו מעלה הבקשה שאלה בעלת חשיבות עקרונית החורגת מעניינם הצר של הצדדים, או אם נמצא כי למבקש ייגרם עיוות דין (בר"ם 9880/17
גיא ברזילי נ' מנהל הארנונה מועצה אזורית מבואות חרמון
, פסקה 4 (29.1.2018); בר"ם 1206/17
מ.צ.פ. אחזקות נדל"ן בע"מ נ' עיריית תל אביב יפו
, פסקה 5 (21.2.2017)). הבקשה דנן, העוסקת כאמור בדחיית הבקשה למתן ארכה להגשת ערר, אינה באה בקהלם של המקרים האמורים. המבקש טען – גם אם בשפה רפה – כי המקרה מעורר שאלות בעלות חשיבות רחבה, אך בפועל טענותיו ערעוריות במהותן, ומופנות בעיקרם של דברים לקביעת בית המשפט שלפיה לא נפל פגם בהחלטת הוועדה שלא להאריך את המועד להגשת הערר. קביעה זו נטועה בכללה בנסיבות המקרה שנבחנו באריכות על ידי בית המשפט, שמצא לדחות את טענות המבקש בהקשר דנן. בכלל זה, התייחס בית המשפט גם לטענות המבקש בדבר החלטתה הלאקונית של ועדת הערר, וסבר כי גם בכך אין כדי לשנות מן התוצאה האמורה. כידוע, טענות מעין אלו אינן מגלות עילה למתן רשות לערער ב"גלגול שלישי". מאותו הטעם, לא מצאתי עילה למתן רשות כאמור ביתר טענות המבקש בסוגיית הארכת המועד. אף לא שוכנעתי כי במכלול הנסיבות ייגרם למבקש עיוות דין בשל דחיית הבקשה להארכת מועד.


הבקשה נדחית אפוא. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.


ניתנה היום, ד' בתשרי התש"ף (3.10.2019).




ש ו פ ט

_________________________



19048150_m03.docx

אג
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,
http://supreme.court.gov.i

l







ברמ בית המשפט העליון 4815/19 אברהם פירו נ' עיריית ירושלים, מנהל הארנונה בעיריית ירושלים (פורסם ב-ֽ 03/10/2019)