Google

מרים אליהו, בנימין אליהו - הראל חברה לביטוח בע"מ

פסקי דין על מרים אליהו | פסקי דין על בנימין אליהו | פסקי דין על הראל חברה לביטוח בע"מ

5804-04/19 תק     03/10/2019




תק 5804-04/19 מרים אליהו, בנימין אליהו נ' הראל חברה לביטוח בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בחיפה


ד' תשרי תש"פ, 03 אוקטובר 2019

ת"ק 5804-04-19 אליהו ואח' נ' לביטוח בע"מ

תיק חיצוני
:



בפני

כב' הרשמת הבכירה אילנה הדר



תובעים

1
.
מרים אליהו

2
.
בנימין אליהו

נגד


נתבעת

הראל חברה לביטוח בע"מ





פסק דין

בפני
י תביעה בה תובעים התובעים עפ"י פוליסת ביטוח תאונות אישיות מסוג "אמצע החיים", שהופקה עבורם ע"י הנתבעת (להלן – "הפוליסה").
טענות הצדדים
בכתב התביעה טוענים התובעים, כי התובעת 1 סבלה משבר בצלעות, וכי הנתבעת שילמה לה סך של 7,000 ₪ בלבד, ולא 20,000 ₪ כפי שקבוע בפוליסה בגין "שברים וכוויות".
הנתבעת טוענת בכתב הגנתה, כי עפ"י טבלת האיברים המופיעה בסעיף 5.2.1.2 בגין שבר בבית החזה זכאית התובעת לתשלום של 35% מסכום הביטוח של 20,000 ₪ בגין "שברים וכוויות", וכי סכום זה שולם לה במלואו.
דיון והכרעה
1.
בדיון שהתקיים בפני
י ביום 2 באוקטובר 2019 התייצב התובע 2, והודיע כי התובעת 1 נפטרה לפני מספר חודשים.
2.
התובע טען, כי בפוליסה שקיבלו לידיהם לא רשום הסייג הנטען בכתב ההגנה, ולראיה הציג "דף פרטי ביטוח", שסומן נ/1 (דבר הצגת המסמך צוין בפרוטוקול והמסמך סומן, אולם מפאת טעות אנוש, סימונו לא נרשם). התובע הוסיף וטען, כי לא קיבל את הפוליסה המלאה.
3.
איני מוצאת לנכון לקבל את טענות הנתבעת, כאילו היה על התובע לפנות ולבקש את הפוליסה המלאה, וכי הטענות לפיהן לא קיבל את הפוליסה הועלו לראשונה בדיון.
ראשית, סעיף 2 וסעיף 5 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן - "החוק") מטילים על המבטח את החובה למסור העתק הפוליסה למבוטח. הנתבעת לא הוכיחה כי מילאה אחר דרישות החוק ומסרה את העתק הפוליסה כנדרש. יצוין, כי נציג הנתבעת העיד, בהגינותו, כי אינו יודע אם הפוליסה עצמה נשלחה לתובעים ישירות, או דרך הסוכן, וכי יתכן שנשלחה ולא התקבלה.
שנית, מעדותו של התובע בפני
י התרשמתי, כי התובע, אשר התייחס לנ/1 כאל "הפוליסה", האמין שהוא אוחז בפוליסה המלאה. לכן, ברור שלא מצא לנכון לטעון שאין בידיו את הפוליסה המלאה, שכן חשב שזו מצויה בידיו, עד אשר הועלתה טענה בעניין זה בכתב ההגנה מטעם הנתבעת.
התובע אף טען, כי לו היה יודע שסכום הכיסוי אינו כפי שמתואר בנ/1, לא היה עושה את הביטוח.
עדותו של התובע הייתה מהימנה עליי ואני מקבלת את גרסתו במלואה.
לפיכך, אבחן האם האמור בנ/1 עומד בדרישות החוק לעניין חובת הגילוי.
4.
סעיף 3 לחוק קובע, כי "תנאי או סייג לחבות המבטח או להיקפה יפורטו בפוליסה בסמוך לנושא שהם נוגעים לו, או יצויינו בה בהבלטה מיוחדת; תנאי או סייג שלא נתקיימה בהם הוראה זו, אין המבטח זכאי להסתמך עליהם".
5.
מעיון בנ/1 עולה, כי תחת הסעיף של "שברים וכוויות אמצע החיים" נרשם כי "סכום הביטוח בש"ח" הינו 20,000 ₪. אין כל אזכור לכך שמדובר בתקרת סכום הביטוח, או מילים כגון "עד לסכום של....", מהן ניתן ללמוד כי מדובר בתקרה בלבד.
6.
זאת ועוד - בעמוד 7 לנ/1 מופיע "דף תקרות", שאין בו כל זכר לתקרת כיסוי בגין "שברים וכוויות".
ללמדך, שכאשר רצתה הנתבעת להבהיר כי בנושא מסוים מוגבל סכום הביטוח לתקרה מסוימת, רשמה זאת במפורש.
7.
ברע"א 3577/93 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' מוריאנו, פד"י מח(4) 70, קבע כב' השופט שמגר, כי "סעיף 3 לחוק משתלב בתכלית הכללית של החוק שהיא ההגנה על אינטרס המבוטח. הסעיף אינו מאפשר למבטח להגניב לפוליסה תניות המסייגות את החבות. החוק מטיל נטל על המבטח כדי להעלות את ההסתברות שהמבוטח ידע את הסייגים לחבות".
8.
לאחר ששמעתי את עדותו של התובע בפני
י, שרק תמציתה נרשמה בפרוטוקול הדיון, התרשמתי שהוא לא ידע על קיומה של "טבלת האיברים" וכי האמין שהוא ואשתו רוכשים ביטוח הכולל פיצוי של 20,000 ₪ בגין "שברים וכוויות", כפי שמצוין בנ/1.
9.
כאשר באים לפרש חוזה ביטוח, שהוא חוזה אחיד שנכרת בין צדדים שאינם שווים בכוחם, ובהתאם לכלל של "פרשנות נגד המנסח", יש לפרש את ההסכם בצורה המטיבה עם המבוטח.
כאשר האדם הסביר מעיין במסמך נ/1, הוא רשאי להניח, שהכיסוי בגין שברים וכוויות עומד על סך של 20,000 ₪. איני מתעלמת מהפוליסה עצמה ומטבלת האיברים שבסעיף 5.2.1.2, אולם היות ונ/1 אמור להוות מעין תקציר אשר יפרוס את עיקרי הביטוח בצורה קלה ונוחה לעיני המבוטח הסביר, מן הראוי היה שהמילה "תקרה" או מילים אחרות שיש בהן להעיד על קיומה של תקרה, תופענה בה במפורש.
משלא הופיעה הבהרה כאמור, הרי שלא ניתן גילוי כנדרש. מסקנה זו מתחזקת לאור העובדה שכאמור לעיל, בנ/1 מופיע "דף תקרות" שאינו מתייחס לסעיף של "שברים וכוויות".
סיכום
לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 13,000 ₪, וכן הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪.
היות ולמרבה הצער התובעת נפטרה לאחר הגשת התביעה, התשלום יבוצע למוטבים לפי הפוליסה, או בהתאם לצו ירושה/צו קיום צוואה שיוצג בפני
הנתבעת.
הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום, או בתוך 30 יום מיום הצגת צו הירושה / צו קיום הצוואה, לפי העניין.

ניתן היום,
ד' תשרי תש"פ, 03 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 5804-04/19 מרים אליהו, בנימין אליהו נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 03/10/2019)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים