פסקי דין על עיריית חדרה | פסקי דין על יצחק מיזל

64894-06/19 תאק     03/10/2019




תאק 64894-06/19 עיריית חדרה נ' יצחק מיזל








בית משפט השלום בחיפה


תא"ק 64894-06-19 מיזל נ' עיריית חדרה




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני






מספר בקשה:
3

בפני

כבוד השופטת
סיגלית גץ-אופיר


מבקשים

עיריית חדרה


נגד

משיבים
יצחק מיזל




החלטה


לפניי בקשה להורות על עיכוב ההליכים בתיק, מכוח סעיף 5(א) לחוק הבוררות, התשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק הבוררות").

ביום 30.6.19 הגיש המשיב כנגד המבקשת (להלן: "העירייה") תביעה לתשלום שכר טרחה בגין עבודות שלד שביצע עבור העירייה, וזאת מכוח הסכם אשר נחתם בין הצדדים בחודש 8/12 (להלן: "ההסכם").

טענות הצדדים:
1.
לטענת העירייה
סעיף 23 להסכם קובע, כי בכל מקרה של סכסוך או חילוקי דעות יובאו אלה להכרעת בורר שיתמנה בהסכמת הצדדים וככל שלא תהא הסכמה, אזי, ע"י הממונה על המחוז. לפיכך, יש להורות על עיכוב ההליכים וזאת בהתאם לסעיף 5(א) לחוק הבוררות.

2.
טענת התובע לפיה נכפתה עליו תניית הבוררות המהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד נטענה באופן סתמי והיא משוללת כל יסוד. ההסכם אינו חוזה אחיד, אלא חוזה שנחתם לאחר שהצדדים ניהלו משא ומתן.

3.
בין הצדדים התגלעה מחלוקת בשאלה אשר להיקף עבודות השלד ממנו יש לגזור את שכר הטרחה, כאשר לטענת המפקח מטעם העירייה (להלן: "המפקח") עבודות האיטום והאלומיניום אינן מהוות חלק מעבודות השלד וזאת בניגוד לטענת התובע.

4.
בחודש 12/17 התקיימה פגישה אצל מהנדס העיר בהשתתפות התובע, והמפקח. במסגרת הפגישה החליטו הצדדים לפנות לאיגוד המהנדסים למתן הכרעה בנושא המחלוקת,
וזאת מבלי שהתקבלה מראש הסכמת ראש העירייה והגזבר כמתחייב. מאחר שפניה להליך בוררות כרוכה בעלויות כספיות, וכמתחייב בדין, יש צורך בהסכמתם של ראש העירייה והגזבר.
איגוד המהנדסים מינה את מר יוסי לזר (להלן: "מר לזר") לשמש כבורר.

כאשר הדבר נודע לגזבר העירייה, פנה האחרון אל מר לזר והודיע לו כי ההתקשרות נעשתה ללא סמכות ובניגוד לנהלי העירייה. ביום 12.5.18 שלח הגזבר מכתב נוסף למר לזר במסגרת הודיע לו, כי מאחר שלא הושגה הסכמה בין הצדדים לעניין זהות הבורר תובא המחלוקת בפני
הממונה על המחוז בהתאם להוראת סעיף 23 להסכם (נספח א לבקשה).

ביום 27.6.18 פנה הגזבר אל הממונה על המחוז בבקשה למינוי מומחה (נספח ב לבקשה), וביום 5.7.18 השיב הממונה על המחוז כי לא ניתן למנות בורר וכי הנושא אינו בסמכות המחוז (נספח ג לבקשה). לפיכך, החליטו הצדדים לפנות אל לשכת עורכי הדין בבקשה למינוי בורר. ביום 2.12.18 שלח מנכ"ל לשכת עורכי הדין אל הצדדים הודעה לפי הוועד המרכזי של הלשכה החליט למנות את עו"ד גבריאל לוריה (להלן: "עו"ד לוריה") כבורר במחלוקת שבין הצדדים. בהודעת המנכ"ל צוין כי " הצדדים מתבקשים להודיע בכתב, תוך 10 ימים, אם קיימים לדעתם ניגודי אינטרסים כלשהם בעטיים יש צורך למנות בורר אחר" – מאחר ולעירייה לא היה נראה כי קיימת בעיה עם מינויו של עו"ד לוריה כבורר, לא נשלחה מטעמה הודעה כלשהי והיא המתינה למתן הוראות מהבורר. לאחר מספר חודשים ממועד מינוי הבורר, הגיש התובע את תביעתו.

5.
לטענת המשיב
, תניית הבוררות היא תנייה מקפחת אשר נכפתה עליו מאחר והמדובר בהסכם אחיד אשר נערך מראש ע"י העירייה . המשיב פנה ללשכת עורכי הדין מחוסר בררה ועל מנת לזרז את ההליכים בעניינו ולהימנע מהגשת תביעה משפטית.

6.
העירייה היא זו שהתנהלה בחוסר תום לב בעניין מינוי הבורר, כאשר באופן מפתיע פנה הגזבר אל מר לזר וטען בפני
ו, כי ההחלטה בדבר מינויו התקבלה בחוסר סמכות, ומכאן החלה הסחבת מצד העירייה בעניין מינוי הבורר.

7.
ביום 3.12.18 פנה התובע למנכ"ל לשכת עורכי הדין והודיע לו כי אין התנגדות למינוי הבורר המוצע – עו"ד לוריה, אולם העירייה התעלמה ובחרה שלא להעביר הודעה כלשהי למנכ"ל לשכת עורכי הדין במטרה לגרום לסחבת נוספת, וזאת חרף פניותיו החוזרות והנשנות של התובע אל העירייה במטרה לקדם את ההליך.

8.
סעיף 5(א) לחוק הבוררות קובע כי על הצד המבקש לעכב את ההליכים לעשות את כל הדרוש על מנת לקיים את הבוררות, כאשר התנהלות העירייה מראה בבירור על סחבת מכוונת לעיכוב הליך הבוררות במטרה לסכלו.

9.
העירייה הגישה כתב תשובה והודעה משלימה מטעמה בהתאם להחלטת בית המשפט במסגרתם חזרה על טענותיה.

דיון והכרעה
:

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל ויובהר
:

10.
המתקשרים בהסכם נזקקים לא פעם לקביעת מנגנוני הכרעה מוסכמים, ולעיתים כוללים הם בהסכם שביניהם סעיף בוררות. להסכם בוררות יש תוצאות משפטיות שונות, ביניהן והמהותית ביותר היא ההגבלה שהצדדים המתקשרים מטילים על זכות גישתם לערכאות. אולם גם מן ההתקשרות בהסכם בוררות מותיר החוק פתח למילוט וזאת מכוח סעיף 5(ג) לחוק הבוררת, אלא שהמדובר בפתח מילוט צר, שרק במקרים חריגים עשוי לחלץ את המתקשר בהסכם מן החיוב להתדיין בבוררות (ראו לעניין זה ספרו של אורי גורן, בוררות, הוצאה לאור נבו בע"מ
עמודים 50-52).

בתי המשפט הכירו זה מכבר בזכות הגישה לערכאות כזכות יסוד (ע"א 3833/93 לוין נ' לוין, ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ). יוצא אפוא, כי בהסכמה לבוררות כרוכה פגיעה בזכות הגישה לערכאות של אחד מהצדדים המתקשרים, והפגיעה בה נחשבת למוצדקת רק אם היא אכן נובעת מבחירתו המוקדמת של המתקשר, ומכאן שהמבחן המשפטי העיקרי להבחנה בין הסכמי בוררות לבין מנגנוני הכרעה מוסכמים אחרים נעוץ בשאלה אם כוונתם המשותפת של הצדדים שיצרו מנגנון הכרעה מוסכם –כפי שהיא נלמדת מן החוזה ו/או מן הנסיבות – הייתה להגביל את יכולתם לפנות לערכאות לבירור הסכסוך שביניהם (רע"א 7608/99 לוקי ביצוע פרוייקטים (בניה) 1989) בע"מ נ' מצפה כנרת 1995 בע"מ, פ"ד נו(5)).

סעיף 25 לחוק החוזים קובע כי הסכם יפורש לפי אומד דעת הצדדים . לפיכך יש לבחון את אומד דעת הצדדים במקרה דנן בשאלה, האם בהסכמתם לסעיף 23 להסכם הייתה, כי כל מקרה של סכסוך או חילוקי דעות שיתגלעו בין הצדדים בקשר עם ההסכם יבורר בהליך של בוררות.

11.
עיון בבקשה, בתגובה ונספחיהם מביא לכלל מסקנה, כי יש לכבד את תניית הבוררות (סעיף 23 להסכם) אשר קבעה חובת פניה לבורר מוסכם, בכל מחלוקת שתתגלע בין הצדדים בקשר עם ההסכם -
במסגרתו הזמינה העירייה את שירותיו של המשיב לביצוע תכנון קונסטרוקציה בהיכל הספורט העירוני בחדרה, וזאת בתמורה לתשלום בשיעור של 3% מהאומדן הראשוני של השלד.

אין חולק כי המחלוקת שבין הצדדים כרוכה בהוראות ההסכם. לטענת המשיב, הוא זכאי לתשלום בשיעור של 3% מסך העלות של עבודות האיטום והחיפוי, ואילו לטענת העירייה עבודות אלה אינן נכללות בעבודת השלד, ועל כן המשיב אינו זכאי לתשלום כלשהו בגינן.

12.
התנהלות הצדדים טרם הגשת תביעה דנן מחזקת קביעה זו. הצדדים פעלו לשם מינוי בורר מוסכם, ופנו ללשכת עורכי הדין בבקשה למינוי כאמור. בזיקה לבקשתם שלח מנכ"ל הלשכה מכתב הנושא את התאריך 2.12.18 לפיו הוועד המרכזי החליט למנות את עו"ד לוריה כבורר. אינני מקבלת את טענת המשיב לפיה העירייה סיכלה את הליך הבוררת מאחר שהיא לא השיבה למכתבו של המנכ"ל, וזאת מאחר שבהתאם לאמור במכתב היה על הצדדים להשיב רק אם לדעתם קיימים ניגודי אינטרסים כלשהם בעיטים יש צורך למנות בורר אחר – ומאחר שהעירייה הסכימה עם המינוי, הרי שלא היה עליה להשיב למכתב.


כאן המקום לציין, כי בהתאם להלכה הנוהגת כאשר בית המשפט נדרש ליתן פרשנות לתניית בוררות, יבחר הוא מבין הפרשנויות המאפשרת את הפרשנות לפיה הסכסוך בין הצדדים חייב להתברר במסגרת בוררות (רע"א 180/07 כץ נ' איגוד הכדורסל בישראל (פורסם בנבו))

13.
ניתנת לצדדים שהות בת 21 יום על מנת
לבוא בדברים בדבר זהות הבורר המוסכם . יצויין כי המומחה לזר, הינו מומחה מוערך הממונה על ידי מותב זה חדשות לבקרים בתיקים מסוג זה, ועושה עבודתו נאמנה וללא משוא פנים.

ככל שהצדדים לא יצליחו להסכים בדבר זהות הבורר, יש לעתור בבקשה מתאימה לתיק בית המשפט, על מנת שבית המשפט ימליץ על בורר מוסכם, ולחילופין- לפנות לממונה על המחוז אשר ימליץ על הבורר אשר ידון בבוררות.

התיק יובא לעיוני ביום 10.11.19, שעד אז תוגש הודעת הצדדים באשר לסטאטוס הפניה לבורר מוסכם ו/או למומנה על המחוז.

ניתנה היום, ד' תשרי תש"פ, 03 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.










תאק בית משפט שלום 64894-06/19 עיריית חדרה נ' יצחק מיזל (פורסם ב-ֽ 03/10/2019)