פסקי דין על מרטין פציו | פסקי דין על אנה מריה פציו | פסקי דין על פלונית | פסקי דין על שר הפנים | פסקי דין על מנהל מינהל אוכלוסין |

7143/04 בג"צ     20/02/2006




בג"צ 7143/04 מרטין פציו,אנה מריה פציו,פלונית נ' שר הפנים,מנהל מינהל אוכלוסין





בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 7143/04

בפני
:
כבוד השופט א' גרוניס


כבוד השופטת מ' נאור


כבוד השופטת ע' ארבל

העותרים:
1. מרטין פציו


2. אנה מריה פציו


3. פלונית



נ ג ד

המשיבים:
1. שר הפנים


2. מנהל מינהל אוכלוסין



עתירה למתן צו על תנאי ולצו ביניים


בשם העותרים:
עו"ד נ' מאור (סנטר)



בשם המשיבים:
עו"ד ג' שירמן



פסק-דין

השופט א' גרוניס
:

1. עניינה של העתירה המונחת לפנינו הוא בבקשת העותר 1 (להלן - העותר) כי תוענק לו אזרחות ישראלית ומעמד של עולה חדש. בנוסף, מתבקש בית המשפט להסדיר את מעמדתן של העותרות 2 ו-3 (הן אישתו ובתו של העותר, בהתאמה).

2. העותר הינו אזרח פולין, אשר נכנס לישראל מספר פעמים לפני שנת 2000. בסמוך לאחר כניסתו בשנת 2000, פנה העותר למשרד הפנים בבקשה כי תוענק לו אזרחות ישראלית כיהודי, מכוח חוק השבות, תש"י-1950. לשם הוכחת יהדותו הגיש העותר למשרד הפנים מספר מסמכים. מן המסמכים האמורים למדים אנו כי לעותר שני אחים שעלו ארצה בשנת 1988 וכי הוענקה להם אזרחות ישראלית, לאחר שהוכרו כיהודים. כן, הציג העותר החלטה של בית הדין הרבני האזורי בתל-אביב משנת 1991 בה הוצהר, כי אחד מאחיו של העותר נולד לאם יהודייה וכי האח הינו יהודי. מסמך נוסף התומך את בקשת העותר נכתב על ידי מנהל הרשות העירונית לניהול מוסדות ציבור ובתי מגורים בעירייה לומז'ה שבפולין, ובו אושר כי סבתו של העותר והוריה קבורים בבית הקברות היהודי הנמצא בעיירה. לבסוף, נזכיר כי בין שאר הראיות שהוצגו על ידי העותר, נכללים תצהיריהם של שני אזרחים ישראליים, אשר הכירו את אימו וסבתו. אותם עדים החזיקו בדיעה כי סבתו של העותר הינה יהודיה משום שזכרו כי היא נהגה לשוחח ביידיש עם הוריהם וכי משפחתו של העותר הייתה חוגגת חלק מן החגים היהודיים. לאחר שהמשיבים בחנו את הראיות השונות שהוצגו על ידי העותר, הגיעו הם לכלל מסקנה כי אין בחומר האמור בכדי לבסס את זכאותו לקבלת מעמד בישראל מכוח חוק השבות. כך, ציינו המשיבים כי שני העדים אשר הניחו כי סבתו של העותר הינה יהודייה משום ששמעוה בעבר משוחחת ביידיש, אינם דוברים שפה זו. עוד הובהר כי, נציג מטעם המשיבים, אשר ביקר בבית הקברות היהודי בעיר לומז'ה, לא הצליח לאתר את קבריהם של בני משפחת העותר. לאחר שהודע לעותר כי בקשתו סורבה, הגיש הוא ביום 15.11.04 את העתירה דנא. יצוין, כי העותר נשא לאשה את העותרת 2 בשגרירות פולין בארץ ביום 25.1.01. בתם, העותרת 3, נולדה ביום 18.1.02.

3. ביום 15.9.05 התקיים דיון בעתירה. עם תום הדיון הוסכם, כי המשיבים יעניקו לעותר ארכה נוספת של כחודשיים ימים במהלכה יוכל הוא להמציא ראיות נוספות לביסוס טענת היהדות. בחלוף פרק הזמן האמור, כך על פי המוסכם, אמורים היו המשיבים לבחון שוב את עניינו של העותר בהסתמך על כל החומר שיובא בפני
הם וליידע את בית המשפט בדבר עמדתם הסופית. בנוסף, הוענקה לעותרים 2-1 אשרת שהייה ועבודה למשך שלושה חודשים. ביום 17.11.05 הוגשה הודעת עדכון מטעם העותרים. להודעה צורפו, בין היתר, תצהיר משלים מטעם העותר, וכן מסמכים חדשים מאת מחלקת המרשם והסטטיסטיקה במכון להיסטוריה יהודית בוורשה המחזקים את טענת העותר בדבר יהדותה של אימו. מאחד המסמכים נלמד לכאורה, כי סבתו של העותר מצד אמו הייתה יהודיה. מבדיקה שערכו המשיבים במכון להיסטוריה יהודית התברר, כי התצהיר המשלים שהוגש מטעם העותר הינו שקרי וכי המסמך הנזכר הינו מזוייף. בנסיבות אלו, ביקשו המשיבים לדחות את העתירה על הסף. בהמשך, בהודעה שהוגשה ביום 12.1.06, הביע העותר חרטה על מעשיו. יחד עם זאת, התבקש בית משפט זה שלא לדחות את העתירה על הסף וליתן את הכרעתו על בסיס שאר החומר שהוגש בעניינו של העותר.

4. דעתנו היא, כי דין העתירה להידחות. ניתן לומר כי קיימות ראיות לכאן ולכאן באשר לשאלת יהדותו של העותר. מחד, ניצבת קביעת בית הדין הרבני האזורי כי אימו ואחיו של העותר הינם יהודיים. מאידך, טוענים המשיבים כי העובדה שלאחיו של העותר הוענק מעמד בישראל אינה מעלה ואינה מורידה לעניינו של העותר. זאת, משום שבעת בחינת יהדותם של האחים היו הבדיקות לשם הוכחת זכאות למעמד מכוח חוק השבות מדוקדקות פחות ולא מן הנמנע כי עניינם של אחיו לא נבחן כדבעי. עוד מבהירים המשיבים, כי ההחלטה לדחות את בקשת העותר ניתנה לאחר שנערכו במשך קרוב לשנתיים בדיקות יסודיות באשר לטענות שהעלה העותר.

5. אין אנו מבקשים לנקוט עמדה כלשהי לגופם של דברים, שכן דעתנו היא כי מעשה המרמה של העותר הינו חמור דיו בכדי להביא לדחיית העתירה על הסף. כלל נקוט הוא בשיטתנו, כי בית משפט זה לא יפתח שעריו בפני
עותר שאינו נקי כפיים. כך, הדבר מקום בו נמנע העותר מלהביא בפני
בית המשפט את כל העובדות החיוניות לצורך בירור העתירה (ראו למשל, בג"ץ 3206/05 פלוני נ' שר הפנים
(טרם פורסם)), לא כל שכן כאשר עמדתו של העותר נסמכת על עובדות שקריות (ראו למשל, בג"ץ 4581/99 פרקש נ' שר הפנים
(לא פורסם)). ואכן, אין לקבל כי בית משפט זה יושיט סעד מן הצדק לעותר אשר זייף ביודעין מסמך או עשה שימוש במסמך מזויף על מנת להערים על רשויות השלטון ולהטעות את בית המשפט. על יסוד האמור סבורים אנו כי יש לדחות את העתירה על הסף. יחד עם זאת, איננו שוללים את האפשרות כי בחלוף זמן סביר, ובאם תימצא להם עילה מתאימה, יוכלו העותרים לפנות שוב אל המשיבים על מנת שעניינם ייבדק מחדש. כמובן, שסיכויי העותרים להצליח ישתפרו אם יציגו ראיות נוספות, ובלבד שתהיינה אותנטיות.

6. אשר על כן, העתירה נדחית. העותרים יישאו בשכר טרחת עורך דין בסך של 10,000 ש"ח.

ניתן היום, כ"ב בשבט תשס"ו (20.2.06).


ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת


_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04071430_s11.doc
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il
חכ/








בג"צ בית המשפט העליון 7143/04 מרטין פציו,אנה מריה פציו,פלונית נ' שר הפנים,מנהל מינהל אוכלוסין (פורסם ב-ֽ 20/02/2006)