פסקי דין על שחר - צח שרותי הסעות בע"מ | פסקי דין על גד חאיכ | פסקי דין על הפניקס חברה לביטוח | פסקי דין על הפינקס חברה ביטוח |

35634-04/17 תאמ     04/10/2019




תאמ 35634-04/17 שחר - צח שרותי הסעות בע"מ נ' גד חאיכ, הפניקס חברה לביטוח בע"מ, הפינקס חברה ביטוח בע"מ








בית משפט השלום בנצרת



תא"מ 35634-04-17 שחר - צח שרותי הסעות בע"מ
נ' חאיכ ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד הרשם בכיר
מוהנד חליאלה


תובעים

שחר - צח שרותי הסעות בע"מ


נגד


נתבעים

1.גד חאיכ

3.הפניקס חברה לביטוח בע"מ



צד ג'

הפינקס חברה ביטוח בע"מ






פסק דין


1.באתריך 25.8.2016
פגע רכב מספר רישוי 59-235-51 ,(להלן: "הרכב") ,באוטובוס חונה של התובעת ,(להלן: "האוטובוס") וגרם לו נזקים. מכאן – התביעה לפיצוי בסך של 75,000 ₪.

2. בזמן אירוע התאונה, היה הרכב מבוטח על ידי צד ג' (להלן: "הפינקס" ) שמופיעה בתיק זה הן כנתבעת, הן כצד ג'.

3.התביעה הוגשה בראשית נגד חאיכ

ג'וליאנה כמי שנהגה ,על פי טענת התובעת, ברכב. בפתח ישיבת ההוכחות – בוצעה בהסכמה "החלפת נתבעים", באופן שבמקום ג'וליאנה חאיכ בא כנתבע אביה מר גד חאיכ
, ( להלן: "הנתבע").

4.התובעת והנתבע מסכימים כי הנתבע
נהג ברכב בזמן התאונה. על כך חולקת הפינקס שטוענת כי בוצעה "החלפת נהגים"; על פי גרסת הפינקס, לא גד חאיכ
,אלא אדם אחר, נהג ברכב בזמן התאונה. משום כך, אין ,לטענת הפינקס, כיסוי ביטוחי.

5.מחלוקת נוספת נוגעת לשיעור הנזק. על פי חוות דעת שמאי מטעם התובעת, הנזק הוא בסך של
67,706 ₪. על פי חוות דעת שמאי מטעם הפינקס –
הנזק הוא בסך של
43,248
₪. השמאים לא זומנו למתן עדות ולא נחקרו.

6. הנתבע שלא הגיש חוות דעת שמאי מטעמו, מבקש לאמץ את חוות הדעת שהוגשה מטעם הפינקס.

דיון והכרעה :

לאחר ששמעתי את הראיות ובחנתי את המוצגים ואת סיכומי הצדדים – באתי למסקנה כי עלי לקבל את התביעה נגד הנתבע מכוח הודאתו באחריות לתאונה ולדחותה נגד הפינקס בשל העדר כיסוי ביטוחי.

7.לפי תקנה 214ט"ז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד(1984) –
בתביעה שהוגשה בסדר דין מהיר מצווה בית המשפט לנמק את פסקו באופן תמציתי – כך ייעשה להלן:

1.7.כלל לא שוכנעתי כי הנתבע-מר גד חאיכ
נהג ברכב בזמן התאונה. התובעת והנתבע לא הרימו את הנטל הראשוני לגבי זהותו של הנהג ולגבי נסיבות התרחשותה של
התאונה. כמות הראיות שהובאו להוכחת נסיבות התאונה וזהותו האמתית של הנהג רחוקה משמעותית מן הרף הנדרש במשפט אזרחי.

קביעה זו מתבססת על הראיות והממצאים שלהלן:

7.1.1.נהג האוטובוס מר פרץ אלברט, (להלן: "אלברט"), ישן בביתו בזמן אירוע התאונה. על כן עדותו לגבי זהות נהג הרכב ונסיבות התאונה היא עדות שמיעה ואין ליחס לה משקל.

7.1.2.עדותו של הנתבע שהעיד כי הוא זה שנהג ברכב היא
עדות יחידה של בעל דין.

7.1.3.בעל דין המבקש כי בית המשפט יבסס את הכרעתו על עדותו היחידה –
חייב להצביע על סיוע או ,למצער, על נימוקים שמצדיקים זאת. הנה כי כן, במקרה שלנו –
לא זו בלבד שחסר סיוע לעדותו של הנתבע , אלא יותר מכך: בחומר הראיות נמצאו
דווקא סימני שאלה רבים שמחלישם ומפחיתים ,באופן ניכר , את משקל עדותו של הנתבע ,שגם כשלעצמה וללא סימני שאלה חיצוניים – לא עשתה
רושם חיובי,
וביתר פירוט:

7.1.3.א.על פי הגרסה של התובעת והנתבע, אדם בשם מור כהן ,(להלן: "מור"), שראה את התאונה , התקשר לאלברט
והודיע לו כי רכבו נפגע בתאונה.

7.1.3.ב. אלברט ציין בטופס ההודעה על תאונה כי מור הוא חבר שלו. גם הנתבע העיד לפני כי הוא מכיר את מור.

אלברט אף אישר כי מכיר את הנתבע ("אנחנו מכירים מזה 40 שנה"
עמ' 4 שורות 4-15).

7.1.3.ג.חרף היותו עד מרכזי, התובע והנתבע נמנעו מלזמן את מור למתן עדות מטעמם.

7.1.3.ד.אין צריך לשנן את ההלכה הידועה לפיה שעה שבעל דין נמנע מהבאת עד מרכזי , קמה חזקה כי אילו אותו עד זומן למתן עדות –
כי אז היה סותר את הגרסה של אותו בעל דין.

ההלכה והגיונה תוארו באופן חד וקולע דווקא על ידי בא כוח הנתבע בסיכומיו שטען כי:

"........... הלכה מושרשת מזה עשרות שנים שלפיה אי-הבאת עד רלוונטי מעוררת את החשד , כי יש דברים בגו ולא באורח סתמי "ויתר" בעל הדין הרלוונטי על העדת העד הרלוונטי, אלא נמנע מהבאתו לדוכן העדים מתוך חשש, שמא עדותו וחשיפתו לחקירה עלולה לערער את עמדתו של אותו צד שלא הביאו ולחזק את עמדתו של הצד שכנגד . על כן, אי-הבאת עד כזה יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור וצפוי היה להזמינו, ועל פי ההנחה העומדת בעוכריו בעל-דין זה לא עשה-כן על-מנת לא לצאת נפסד בדין".

ראו סעיף 54 לסיכומי הנתבע ( עמוד 18).

7.1.3.ה. על פי ההיגיון והשכל הישר, ככל שהעד חשוב יותר; ככל שהבאתו למתן עדות קלה יותר, וככל שההסבר לאי זימונו קלוש יותר , גוברות ההשלכות הראייתיות שנובעות מאי זימונו.

7.1.3.ו.במקרה שלנו – מדובר בעד מרכזי ביחס לשאלה שבמחלוקת. חשיבותו נובעת מהיותו עד ראיה אובייקטיבי שהתובעת והנתבע צריכים את עדותו כראיה מסייעת לעדות הנתבע. יש להוסיף כי היותו מוכר הן לנתבע והן לאלברט הופכת את זימונו למשימה פשוטה.

7.1.3.ז.לו הובא הסבר סביר לאי זימונו של עד חשוב זה, היה נוטל הדבר את העוקץ שבבחדל.
במקרה שלנו – ניתנה לצדדים ההזדמנות להסביר את אי זימונו של מור אך לא ניתן כל הסבר –

אלברט: "למה מור לא פה היום? אל תשאלי אותי אני לא יודע".


הנתבע : "אז מה אם אני מכיר את מור.."
עמ' 6 לפרוטוקול שורה 29.

7.1.3.ח. הנה כי כן, המחדל של אי זימונו של מור למתן עדות לגבי אופן התרחשות האירוע ולגבי זהותו של הנהג הוא מחדל שיורד אל הסלע – עקב אכילס בגרסתם של התובעת ושל הנתבע. צריך נימוקים כבדי משקל על מנת להתגבר על השלכותיו הראייתיות של מחדל זה. ברם, כפי שהראינו לעיל, התובעת והנתבע לא עשו אפילו ניסיון להסביר מדוע מור לא זומן על ידם למתן עדות.

7.2.ולא זו אף זו – כפי שיפורט להלן – נמצאו בחומר הראיות עוד כהנה וכהנה חולשות וסימני שאלה אותם היטיבה עו"ד שרון גליק לתאר בסיכומיה. התובעת והנתבע לא טרחו להתמודד עם טענות אלו, ואינני רואה צורך להתייחס לכל הטענות אלא אסתפק בעיקרי הטיעון:

7.3.לפי גרסת הנתבע, היו בזירה ,בנוסף למור, אנשים נוספים. איש מהם לא זומן על ידו למתן עדות.

7.4.קיומה של היכרות בין אלברט והנתבע.

7.5.בטופס ההודעה שמילא אלברט, הוא לא נקב בשמו של הנהג ברכב הפוגע. בחקירתו הנגדית לא ידע להסביר השמטה בולטת זו.

7.6. הנתבע דיווח על התאונה לאחר שחלף כחודש מיום התרחשותה.

7.7. התובעת טענה בהתחלה כי ג'וליאנה חאיכ בתו של הנתבע היא שנהגה ברכב. ג'וליאנה הגישה בקשה לביטול

פסק דין
שניתן נגדה בהעדר הגנה ובו הצביעה על סיכויי ההגנה. בין נימוקיה לקיומה של הגנה טובה – לא מנתה את הטענה הפשוטה ,והמתבקשת כביכול, כי היא כלל לא נהגה ברכב,
אף כי טענה זו מהווה הגנה טובה ואף מספקת.

7.8.בפתח ישיבת ההוכחות, הצהירו באי כוח התובעת והנתבע כי הגיעו להסמכה כי גד חאיכ
אביה של גוליאנה יהיה הנתבע בתיק ומי שנהג ברכב. צודקת באת כוח הפינקס כי השתלשלות זו ועיתוי החלפת הנתבעים אינה מוסיפה אמינות לגרסה לפיה גד חאיכ

הוא שנהג ברכב בזמן
התאונה.

7.9.באת כוח הפינקס הצביעה בסיכומיה על נקודות תופרה נספות בעדותו של הנתבע . אינני רואה צורך לחזור על כל הטענות . רק אציין כי מצאתי בהן טעם רב.

הטענה כי נטל ההוכחה לגבי זהות הנהג
מוטל על המבטחת:

8.בא כוח הנתבע לא התמודד בסיכומיו עם החולשות המרכזיות בגרסת הנתבע ,אלא השליך יהבו על הטענה כי המבטחת היא שנושאת בנטל הוכחת התקיימותו של חריג שמפקיע את הכיסוי הביטוחי. טענה זו, אף כי
נכונה היא במישור הכללי, אין לה תחולה על המקרה שלנו – ולהלן נסביר.

1.8.אומנם נכון הוא כי בטענה של "החלפת נהגים" מובלעת טענה כי הנהג האמתי אינו מכוסה בפוליסה , אך ,כפי שיובהר להלן, מבוטח שבחר להעלים את זהותו של הנהג האמתי – לא יישמע בטענה כי המבטחת חייבת להוכיח כי הנהג האמתי אינו מכוסה בפוליסה, ואסביר מודע:

1.8.א.בסיטואציה שבה זהותו האמתית של הנהג ידועה למבוטח והוא בוחר משיקוליו להסתירה –
קמה חזקה עובדתית כי נהיגתו של הנהג האמתי שנהג ברכב אינה מכוסה בפוליסה. חזקה זו היא חזקה עובדתית המעוגנת בניסיון החיים ובשכל הישר –
שכן על שום מה יסתיר המבוטח את זהותו של מי שנהג ברכב בזמן התאונה אם נהג זה מבוטח?
חזקה זו פוטרת את המבוטחת מלהוכיח כי
הנהג האמתי אינו מכוסה בפוליסה.

1.8.ב.לשון אחר: כשמבטחת דוחה את תביעתו של המבוטח בטענה של "החלפת נהגים" –
אין היא מפעילה חריג שבפוליסה אלא דוחה היא את התביעה מאחר שלא קמה מלכתחילה אחריות ביטוחית.

1.8.ג. ניתן להשקיף על הסוגיה במשקפיים של חובת תום הלב והשלכות הפרתה –

מבוטח שבוחר להסתיר את זהותו של הנהג האמתי פועל בחוסר תום ולב. מבוטח זה לא ישמע בטענה כי על המבטחת להוכיח כי מי שנהג בפועל ברכב אינו מכוסה בפוליסה מאחר שזהו שימוש בטענה בחוסר תום לב.
ראו סעיף 61(ב) לחוק החוזים חלק כללי תשל"ג (1973); ראו גם הוראת סעיף 25 לחוק חוזה ביטוח תשמ"א (1981).

התייחסות לטענות נוספות שהעלה הנתבע:

9.סיכומי הנתבע שמתפרשים על 20 עמודים כוללים טיעון עובדתי חופשי –
ללא הפניה לסימוכין בחומר הראיות. כך למשל –
הטענה בדבר אשם תורם ותאונה בלתי נמנעת עקב כביש חלק – הועלו פעם אחר פעם ללא שום הפניה לאמירה , עדות, מוצג או ראיה אחרת כלשהי בחומר הראיות. טענות אלו נדחות מאחר שהועלו בעלמא וללא סימוכין.




שיעור הנזק:

10.השמאים לא נחקרו על חוות דעתם.

11.בהעדר חקירה של השמאים אקבל את הקביעות המסתברות יותר:

1.11.המחלוקת לגבי החלפת דלת : שמאי הפינקס קבע כי הדלת שנפגעה הוחלפה בדלת משומשת. התובעת טוענת כי הותקנה דלת חדשה. במחלוקת זו אני פוסק לטובת התובעת –
גם בהנחה כי התובעת התקינה דלת משומשת , אין למזיק זכות ליהנות מחסכון זה שבא על חשבון האיכות של התיקון.

2.11.מחיר המגן – אני מעדיף את חוות דעת שמאי הפינקס. אילו שילמה התובעת את המחיר
הנתבע על ידה,
כי אז הייתה מציגה קבלה ולא מסתפקת בהצגת חשבונית. לפיכך יש לקזז 1,530 ₪ מחוות דעת התובעת.


3.11.מחזיר אור- משנפגעה פינה אחת אני מעדיף את חוות דעתו של שמאי הפינקס לפיה בוצע חיוב כפול לפיכך יש לקזז 125 ₪ בגין רכיב זה.

4.11. ירידת ערך – הצדדים לא הצביעו על מקור הקביעות של השמאים . לשמאי הפינקס אומנן היה היתרון שהוא בדק את האוטובוס לאחר שתוקן, אך קביעת אחוז אחיד של 1% בגין כל פריט אינה סבירה. שמאי התובעת הלך לפי טבלת אחוזי ירידת ערך אך גם הערכתו בשיעור 10% מערך הרכב נראית מוגזמת.

אני פוסק בראש נזק זה סך של 27,000 ₪.

5.11. טענות הפינקס בנוגע להנחות שקיבלה התובעת לא הוכחו.

6.11.שכ"ט שמאי: אני מאשר 1,500 ₪.

7.11.השבתה: ראש נזק זה לא הוכח בראיות מספיקות. לא הוכח כי בגלל התאונה נגרע בפועל סה"כ העבודות וההכנסות של התובעת בשווי הנטען. אישור כללי של רואה חשבון שמצביע על רווח יומי של אוטובוסים
אינו מהווה הוכחה שכזאת.

12. סיכום נזקים –
נזק תאונתי
28,634 ₪






ירידת ערך
27,000 ₪





שכ"ט שמאי: 1,500 ₪

סה"כ




57,134 ₪

חיוב הנתבע:

13.אף כי לא הוכח כי הנתבע נהג ברכב בזמן התאונה – יש לחייבו בנזקי התובעת מכוח הסכמתו להצטרף לתביעה בתור נהג. הסכמה זו מהווה התחייבות והסכמה ביחסים בינו לבין התובעת לשאת בנזקיה של האחרונה.

סוף דבר:

לאור כל האמור – אני מקבל את התביעה נגד נתבע 1 ומחייבו לשלם לתובעת את הסך של 57,134 ₪ וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של
7,000
₪.

התביעה נגד הפינקס נדחית. התובעת תשלם להפינקס הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 6,500 ₪.

הודעת צד ג'
נדחית. נתבע 1 ישלם לצד ג' – (הפינקס) הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪.

זכות ערעור כחוק.

פניתן היום,
ה' תשרי תש"פ, 04 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 35634-04/17 שחר - צח שרותי הסעות בע"מ נ' גד חאיכ, הפניקס חברה לביטוח בע"מ, הפינקס חברה ביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 04/10/2019)