פסקי דין על לורין בטחיש | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי
62090-10/17 בל 22/10/2019
בל 62090-10/17 לורין בטחיש נ' המוסד לביטוח לאומי
administrator
administrator
1
0
2019-09-18t11:59:00z
2019-10-27t14:12:00z
2019-10-27t14:12:00z
3
2800
14001
microsoft corporation
116
33
16768
15.00
print
false
false
false
en-us
x-none
he
/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.msotablegrid
{mso-style-name:"רשת טבלה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.1
{mso-style-name:"טבלת רשת1";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
בית הדין האזורי לעבודה בנצרת
ב"ל 62090-10-17
לפני:
כב' הנשיא מירון שוורץ
נציגת ציבור (עובדים): מר חיים אמויאל
נציג ציבור (מעסיקים): מר יעקב
בר אל
התובעת
לורין בטחיש
ע"י ב"כ: עו"ד
עמיאד ח'מאיסי
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד
אורנית פיכמן
פסק דין
1.
תביעתה של התובעת להכיר במחלה בעור – "מחלת
sle
" (להלן
גם: "המחלה") כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה, נדחתה ע"י
הנתבע בהחלטתו מיום 2.1.17.
כנגד החלטה זו, הוגשה התביעה שלפנינו.
2.
בדיון שהתקיים ביום 13.11.18, הסכימו הצדדים למינוי מומחה רפואי
בתחום הרפואה התעסוקתית אשר יבחן את שאלת הקשר הסיבתי בין המחלה ממנה סובלת התובעת
לבין תנאי עבודתה, זאת בהתבסס על העובדות המוסכמות הבאות:
"א.
התובעת
ילידת שנת 79.
ב.
התובעת עבדה כמורה לחינוך גופני בבית הספר התיכון במסעדה, כמפורט
באישור משרד החינוך מיום 10/08/18 בכל הנוגע לתקופה מביום 01/09/01 עד 31/08/09. במהלך
התקופה כאמור שהתה התובעת בחופשת לידה החל מיום 28/09/07.
ג.
התובעת
במסגרת עבודתה עבדה בחצר בית הספר אשר אינה מקורה.
ד.
התובעת לבשה במהלך כל ימות השנה חולצה, ומכנסיים ארוכים, הרכיבה
משקפי שמש והשתמשה בקרם הגנה.
ה.
התובעת לא
עבדה עם כובע.
ו.
התדירות בה עבדה התובעת שלא בחצר החיצוני הייתה רק בימי גשם ורוחות
ממש חזקות בתוך מבנה כאשר כל היתר היה במגרש החיצוניים. ככל שלא ירד גשם והיה רק קר
עדיין עבדה התובעת עם התלמידים בחוץ.
ז.
ימי עבודתה של התובעת במהלך שבוע היו בהתבסס על היקף השעות השבועיות
ונעו מיומיים בשבוע כאשר מדובר ב-8 שעות שבועיות ועד 4 ימים בשבוע כאשר מדובר ב-18
שעות שבועיות.
ח.
משך כל שיעור היה 45 דקות, בין כל שיעור ושיעור הייתה הפסקה של 5 דקות והייתה גם הפסקה אחת ביום במשך
20 דקות ובמהלך ההפסקה התובעת הייתה מביאה את הציוד. התובעת מנצלת
את מהלך ההפסקה הן לשתיית מים בחדר המורה והן להבאת ציוד לחצר.
ט.
השעות בהן עבדה התובעת היו בין 09:00 ל 15:00 ובהתאם להיקף המשרה,
לעיתים ברציפות ולעיתים עם הפסקות
".
3.
בהחלטה מיום 25.1.19 מונה ד"ר יבגני לייקין כמומחה
יועץ רפואי (להלן: "המומחה") לשם מתן חוו"ד רפואית בסוגיה
שבמחלוקת, ובהתאם לכך הופנו אליו השאלות הבאות -
"א.
האם הנך בעל המומחיות הנדרשת לחוות דעתך בסוגיה שבמחלוקת, או שמא
יש להפנות את העניין למומחה בתחום מומחיות אחר? ככל שהנך בעלת המומחיות הנדרשת,
הנך מתבקש להשיב על יתר השאלות.
ב.
מהי המחלה או מהו הליקוי ממנו סובלת התובעת?
ג.
האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%,
קיומו של קשר סיבתי כלשהו בין עבודת התובעת לליקוי ממנו היא סובלת?
גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה
משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים
.
ד.
ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב,
וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי כלשהו בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה
בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי
ליקויה של התובעת עקב עבודתה נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו
נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן
לליקויה (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ה.
במידה והמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב,
הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים,
דהיינו - האם לעבודת התובעת השפעה משמעותית על ליקויה?
(השפעה
משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה)
".
4.
בתשובה
לשאלות לעיל, השיב המומחה בחוות דעת שנתקבלה בבית הדין ביום 21.2.18 כדלקמן:
"א.
תשובה חיובית. קביעת קשר סיבתי בין תנאי
העבודה למחלה הינה חלק חשוב בהכשרת רופא תעסוקתי בניגוד
למקצועות רפואיים אחרים.
ב.
בשנת
2008 אובחנה לתובעת זאבת אדמנתית מערכתית (
systemic lupus
erythematosus; sle
).
ג.
תשובה
שלילית. מדובר במחלה אוטואימונית שסיבתה אינה ברורה, אולם אותותיה הראשוניות של
המחלה הופיעו עוד בשנת 2005-2006, אך התפרצות המשמעותית, אשר הובילה בסופו של דבר לאבחון המחלה, התחילה דווקא בנובמבר 2007, כלומר כעבור כ-1.5
חודש לאחר שהתובעת יצאה לחופשת לידה. כלומר, עבודתה בפירוש לא הייתה יכולה להשפיע
על ההתפרצות. מבחינה אתיולוגית קיים ללא ספק מרכיב הורמונלי חזק, אך אין ודאות
לגבי שאר הגורמים האפשריים. אולם ידוע כי אור השמש עלול
להיות לטריגר להתפרצות המחלה בקרב חולים בעלי רגישות יתר לאור –
photosensitivity
, אך אין עדות לכך שהתובעת סובלת מתופעת זו, וזאת נוכח העובדה
שהמחלה לא התלקחה בתקופה שהיא נחשפה לשמש במהלך עבודתה.
על כן
לדעתי לא ניתן לקבוע בסבירות הנדרשת כי עבודתה הייתה לטריגר להתפרצות או החמרת
מחלתה.
מאחר והתשובה לשאלה ג' שלילית,
שאלות ד' וה' מתייתרות
".
5.
חוות
הדעת הועברה לצדדים, ומטעם הנתבע הוגשה בקשה לדחות את התביעה. מטעם התובעת הוגשה
בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה, ובית הדין בהחלטתו מיום 29.5.19 נעתר לבקשה ובהתאם
לכך הופנו למומחה השאלות הבאות:
"א.
בתשובה לשאלה ג', קבעת כי אותותיה של המחלה
הראשונית הופיעו עוד בשנת 2005-2006 כלומר כעבור מספר שנים לאחר שהתובעת החלה
לעבוד תוך חשיפה לשמש (התובעת החלה לעבוד תחת השמש בבית הספר החל מ- 01.09.01)
ואילו בהמשך לאותה תשובה המומחה קבעת כי " אך אין עדות לכך שהתובעת סובלת
מתופעה זו, וזאת נוכח העובדה שהמחלה לא התלקחה בתקופה שהיא נחשפה לשמש במהלך
עבודתה".
הנך
מתבקש להבהיר כיצד הגעת למסקנה לפיה המחלה לא התלקחה בתקופה שהתובעת נחשפה לשמש על
אף קביעתך שסמני המחלה הופיעו בשנים 2005-2006, תקופה שבה עבדה התובעת בבית הספר
ונחשפה לשמש?
ב.
עפ"י הספרות המקצועית שנזכרה בחוות
דעתך "גורמים הבאים נחשבים כבעלי פוטנציאל להוות טריגר להתפרצות או התלקחות
sle
בקרב אנשים
בעלי נטייה גנטית: זיהומים ויראליים (במיוחד נגף
ebv
) תרופות
מסוימות וחשיפה לאור השמש".
האם
הגורם של חשיפה לשמש הנזכר בספרות פעל כטריגר להתלקחות המחלה אצל התובעת נוכח
העובדה כי אותותיה של המחלה הראשונית הופיעו עוד בשנת 2005-2006 כלומר כעבור מספר
שנים לאחר שהתובעת החלה לעבוד תוך חשיפה לשמש
(התובעת החלה לעבוד תחת השמש בבית הספר החל 01.09.01)?
ג.
הנך מתבקש להבהיר את הקשר בין העובדה
שהתובעת יצאה לחופש לידה לבין העובדה שסימני המחלה הופיעו עוד בשנת 2005-2006,
כעבור מספר שנים לאחר שהתובעת החלה לעבוד תוך חשיפה לשמש בעבודתה?
".
6.
ביום 10.6.19 התקבלה חוות דעתו המשלימה
של המומחה, אשר השיב על שאלות ההבהרה לעיל, כפי שיפורט להלן:
"א.
מה שדווח בשנים 2005-2006 כתסמינים שונים
ולא ספציפיים ניתן לפרש כסימני מחלת זאבת ראשוניים רק בדיעבד. כאמור התלקחות המחלה
של ממש שאפשרה בסופו של דבר אבחון התרחשה בנובמבר 2007, כאשר התובעת הייתה בחופשת
לידה כ-1.5 לאחר הלידה. כפי שציינתי בפירוש חוות הדעת, חשיפה לשמש אינה מהווה
גורם לסיכום (כך במקור, מ.ש) מוכר להתפתחות המחלה, אלא
טריגר להתלקחותה של המחלה הקיימת.
ב.
ראה לתשובה לשאלה קודמת.
ג.
מדובר במחלה אוטואימונית שסיבתה אינה ברורה, אך בעלת רקע
הורמונלי וודאי. שכיחותה הגבוהה של המחלה בקרב נשים בגילאי פוריות מדברת בעד עצמה.
אולם אותותיה הראשוניות של המחלה הופיעו אצל התובעת עוד בשנת 2005-2006, אך
התפרצות המשמעותית, אשר הובילה בסופו של דבר לאבחון המחלה, התחילה בנובמבר 2007
כעבור כ-1.5 חודש לאחר לידה - אירוע שמהווה סטרס הורמונלי טבעי משמעותי. מבחינה
אטיולוגית קיים ללא ספק מרכיב הורמונלי חזק אצל התובעת, אך אין ודאות לגבי שאר
הגורמים האפשריים. כאמור חשיפה לשמש אינה מהווה גורם לסיכום
(כך במקור, מ.ש) מוכר להתפתחות המחלה, אלא טריגר להתלקחותה של המחלה הקיימת".
7.
ביום
12.6.19 הגישה התובעת בקשה לחקירת המומחה, ובהחלטה שניתנה בו ביום נדחתה בקשתה
מהנימוק ולפיו "הליך בירור עניינים הדרושים הבהרה מתוך חוות הדעת שניתנה
על ידי המומחה הרפואי מטעם בית הדין, מתבצע על דרך הפניית שאלות הבהרה ולא באמצעות
חקירת המומחה בבית הדין. אין מקום לחרוג מן הכלל האמור, בהליך זה". בהתאם
לכך, התבקשו הצדדים לפעול להגשת סיכומי טענותיהם.
8.
ביום
25.6.19 הגישה התובעת בקשה לעין חוזר בהחלטה הנ"ל, ובית הדין שוב דחה את הבקשה
תוך שנקבע כי "הליך של בקשה לעיון חוזר, נועד למקרה של שינוי נסיבות. אין
זה המקרה הנדון".
9.
התובעת
הגישה סיכומים מטעמה, בגדרם ביקשה לקבל את התביעה. נטען, כי קביעותיו של המומחה
היו שגויות מן היסוד, וכי המדובר בקביעות סותרות וניכר כי המומחה ניסה להתחמק ממתן
תשובות לשאלות שנשאל. נטען, כי אף מקביעותיו של המומחה, ולפיהן אותותיה של המחלה
הופיעו אצל התובעת כבר בשנים 2005-2006 בצירוף העובדה כי אור השמש יכול להוות
טריגר להתפרצות המחלה או החמרתה – יש בהן כדי לקבוע קיום של קשר סיבתי בין החשיפה
לשמש לבין המחלה ממנה סובלת התובעת. בהתאם לקביעותיו של המומחה, הרי שהחשיפה לשמש
היוותה טריגר להתלקחות המחלה ממנה סובלת התובעת, ובהתאם להלכה הפסוקה ניתן להכיר
בקשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין מחלה קיימת, לרבות על דרך המיקרוטראומה.
10.
הנתבע הגיש סיכומים מטעמו, לפיהם התבקש לאמץ את קביעותיו של
המומחה ולדחות את התביעה. נטען, כי המומחה קבע בחוות דעתו באופן מפורש כי לא קיים
קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת לבין הליקוי בו היא לקתה, לא בדרך של גרימה
וגם לא בדרך של החמרה.
דיון והכרעה
–
11.
עסקינן, כאמור, בתביעה לתשלום
דמי פגיעה, כאשר על הפרק עומדת שאלת הקשר הסיבתי בין מחלת העור ממנה סובלת התובעת לבין
תנאי עבודתה, כפי שנקבעו בהחלטה מיום 25.1.19.
לצורך בחינתה של שאלת הקשר הסיבתי
האמורה, מונה ד"ר יבגני לייקין כמומחה רפואי מטעמו של בית הדין ובפני
ו הובאו
תנאי עבודתה של התובעת.
על פי ההלכה הפסוקה, קביעת קיומו
של קשר סיבתי בין הפגימה לבין הפגיעה הנטענת בעבודה או שלילת קיומו של קשר כאמור,
הינה קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות.
יחד עם זאת, בית הדין מייחד משקל
מיוחד לחוות דעת שמוגש על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים והוא נוהג
לייחס משקל רב לחוות הדעת של מומחה מטעם בית הדין וזאת מן הטעם שהאובייקטיביות של
המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מרבית מעצם העובדה, שאין הוא מעיד
לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי
בעלי
הדין. (
דב"ע
שן/0-48
המוסד לביטוח לאומי -
עמירם פיאלקוב
, פד"ע כב', 321, דב"ע
לו/0-8
סימון דוידוביץ - המוסד לביטוח
לאומי, פד"ע ז', 374,
עב"ל 411/97
דחבור בוטרוס - המוסד לביטוח לאומי,
עבודה ארצי לב [1], 322).
במקום אחר נפסק כי, בית הדין
יסמוך את ידו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה
עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. (
דב"ע נו/0-244
המוסד לביטוח לאומי - יצחק
פרבר
, לא פורסם).
12.
המומחה מטעם בית הדין הינו מומחה בתחום
הרפואה התעסוקתית והוא בעל הידע הרפואי והמומחיות המקצועית הרלוונטית הנדרשת
לבחינת השאלות הרפואיות הנ"ל. ד"ר לייקין נשאל במפורש אודות מומחיותו,
ועל כך השיב בחיוב : "
תשובה חיובית. קביעת קשר סיבתי בין
תנאי העבודה למחלה הינה חלק חשוב בהכשרת רופא תעסוקתי בניגוד למקצועות רפואיים
אחרים
".
אין ספק, כי מדובר במומחה
אובייקטיבי לחלוטין שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין
ואין לו כל עניין בתוצאות המשפט.
13.
לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ובמיוחד את הטענות אשר העלתה התובעת,
לא מצאנו כי מתקיימות במקרה זה נסיבות אשר בעטיין יש לפסוק בניגוד למסקנות המומחה
בחוות הדעת.
סבורים אנו, בניגוד לטענת התובעת, כי לא ניתן לומר שחוות
דעת המומחה אינה מנומקת, או שאין בה מענה לשאלות שהופנו. כך גם אין בה פגמים נגלים
לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה.
14.
כפי שפורט בהרחבה לעיל, עולה כי המומחה נתן את דעתו באופן
מקיף ומפורט לכלל הנושאים עליהם נשאל. המומחה התייחס לתנאי עבודת התובעת לרבות
למיקום, להיקף העבודה ולמשך החשיפה לשמש. ניכר כי המומחה בחן את מכלול הנתונים
הרלוונטיים. בניגוד לנטען על ידי התובעת, לא מצאנו סתירות כלשהן בחוות הדעת.
15.
בחוות דעתו הראשונה שניתנה במענה לשאלות שהופנו אליו בהחלטת המינוי,
עמד המומחה בפירוט על הרקע העובדתי כפי שתואר בהחלטת המינוי (פרק חוות הדעת העוסק ב"פרשת
המקרה"). במסגרת זו הבהיר המומחה בהתבסס על הרקע העובדתי והחומר הרפואי שעמד
לפניו, כי לא ניתן לקבוע כי קיים קשר סיבתי בין המחלה ממנה סובלת התובעת לבין תנאי
עבודתה. בהקשר זה הבהיר המומחה כי מדובר במחלה "אוטואימונית שסיבתה אינה
ברורה". המומחה אומנם ציין כי אור השמש עלול להיות טריגר להתפרצות המחלה,
ואולם עמד על כך כי לא קיימת כל עדות לכך כי טריגר כלשהו גרם להתפרצות המחלה אצל
התובעת. בהקשר זה הבהיר המומחה כי התלקחות המחלה קרתה דווקא לאחר חודש וחצי מעת שיציאה
התובעת לחופשת לידה ולא במהלך החשיפה לשמש, וכי עיתוי התפרצות המחלה מעיד על מרכיב
הורמונלי בהתפרצותה:
"
...אותותיה
הראשוניות של המחלה הופיעו עוד בשנת 2005-2006, אך התפרצות המשמעותית, אשר הובילה
בסופו של דבר לאבחון המחלה, התחילה דווקא בנובמבר 2007, כלומר כעבור כ-1.5 חודש
לאחר שהתובעת יצאה לחופשת לידה. כלומר, עבודתה בפירוש לא הייתה יכולה להשפיע על
ההתפרצות. מבחינה אתיולוגית קיים ללא ספק מרכיב הורמונלי חזק, אך אין ודאות לגבי
שאר הגורמים האפשריים. אולם ידוע כי אור השמש עלול להיות לטריגר להתפרצות המחלה
בקרב חולים בעלי רגישות יתר לאור –
photosensitivity
, אך אין עדות לכך שהתובעת סובלת מתופעת זו, וזאת נוכח העובדה
שהמחלה לא התלקחה בתקופה שהיא נחשפה לשמש במהלך עבודתה. על כן לדעתי לא ניתן לקבוע
בסבירות הנדרשת כי עבודתה הייתה לטריגר להתפרצות או החמרת מחלתה
".
16.
קביעותיו האמורות של המומחה קיבלו הסבר
ממצה במסגרת חוות דעתו המשלימה שניתנה במענה לשאלות ההבהרה שהופנו אליו, בה עמד
המומחה שוב על דעתו ולפיה "מדובר במחלה אוטואימונית שסיבתה אינה ברורה",
וכי ככל שמדובר בתובעת הרי שעיתוי התפרצות המחלה – כעבור חודש וחצי לאחר הלידה,
מעיד על כך שמדובר ב"אירוע סטרס הורמונלי טבעי משמעותי
.
מבחינה אטיולוגית קיים ללא ספק מרכיב הורמונלי חזק אצל התובעת
".
17.
נוסיף ונציין,
כי
עצם העובדה הנטענת ולפיה התובעת נחשפה במסגרת עבודתה באופן ממושך לאור השמש (סעיף
32 לסיכומי התובעת), אין בה כשלעצמה כדי ללמד בהכרח כי המחלה ממנה היא סובלת לטענתה,
הינה תוצאה של תנאי העבודה. סוגיה רפואית זו קיבלה מענה ברור וממצא בחוות הדעת,
שבה כאמור נשלל הקשר הסיבתי בין המחלה ממנה סובלת התובעת לבין תנאי עבודתה, הכרוכים
בין היתר בחשיפה לאור השמש.
18.
על בסיס כלל האמור לעיל – התביעה נדחית.
בנסיבות העניין – אין צו להוצאות.
19.
לצדדים זכות ערעור על פסק הדין, לבית הדין הארצי לעבודה
בירושלים, בתוך 30 יום מקבלתו.
ניתן היום כ"ג תשרי תש"פ
, 22/10/19, בהעדר הצדדים
ויישלח אליהם.
5129371
מר חיים אמויאל
נציג עובדים
מירון שוורץ, נשיא
אב"ד
מר יעקב בר אל
נציג מעסיקים
בל בית דין אזורי לעבודה 62090-10/17 לורין בטחיש נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 22/10/2019)