פסקי דין על עבד אלבאסט ח'טיב | פסקי דין על מחמוד יוסף אבו ליל | פסקי דין על מוחמד יוסף אבו ליל | פסקי דין על אמנה יוסף אבו ליל ואח' |

65914-09/19 הפ     23/10/2019




הפ 65914-09/19 עבד אלבאסט ח'טיב נ' מחמוד יוסף אבו ליל, מוחמד יוסף אבו ליל, אמנה יוסף אבו ליל ואח'










administrator
administrator
1
0
2019-10-29t08:38:00z
2019-10-29t08:38:00z
3
1680
8405
microsoft corporation
70
20
10065
15.00


print




false
false
false

en-us
x-none
he












































































































































































































































































































/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.msotablegrid
{mso-style-name:"רשת טבלה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.1
{mso-style-name:"טבלת רשת1";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}























בית המשפט המחוזי בנצרת












ה"פ 65914-09-19 ח'טיב נ' אבו ליל ואח'

                          

                                       
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני
 
 


 

 


בפני



כבוד השופט סאאב דבור






המבקש



עבד אלבאסט ח'טיב





נגד





משיבים



1. מחמוד יוסף אבו ליל
2. מוחמד יוסף אבו ליל
3. אמנה יוסף אבו ליל
4. פאטמה יוסף אבו ליל
5. ד"ר עומר חמזה
ח'טיב
6. זהרה אבו ליל























החלטה בבקשה למתן צו מניעה זמני

בפני
י בקשה למתן צו מניעה זמני, צו עשה וצו עיקול
זמני, כך לפי כותרת הבקשה.

בהחלטה מיום 02.10.19, נעתר בית המשפט חלקית לבקשה
ותחת ידו של כב' השופט יונתן אברהם, ניתן צו מניעה ארעי, במעמד צד אחד, כמבוקש
בגוף הבקשה (למעט כנגד המשיבה 6) בכפוף למילוי מספר תנאים. הבקשה נקבעה 
לדיון בפני
שופט תורן במעמד שני הצדדים.

בדיון אשר התקיים ביום 16.10.19, הוסיפו והעלו
הצדדים את טיעוניהם בפני
י.

טיעוני המבקש

המבקש עתר למתן צו מניעה זמני המופנה כנגד המשיבים 1
- 5 ו/או מי מטעמם, האוסר עליהם לבצע כל פעולת העברת זכויות במקרקעין הרשומים
כחלקה 87 גוש 16935 מאדמות כפר עין מאהל כולל כל המחובר אליהם (להלן:
"המקרקעין").

הבקשה הוגשה גם כנגד משיבים נוספים לצורך מניעת ביצוע
פעולות במקרקעין.

נוסף לעתירה למתן צווי המניעה, עתר המבקש למתן צווי
עיקול, הן על מלוא זכויות המנוחה ו/או יורשיה ברשימת המקרקעין כפי אשר פורט בסעיף
ה' לבקשה, הן על עיקול מלוא זכויותיה של המשיבה 10 בחלקה 16935 והן על עיקול
משכורתו של המשיב 1 המשולמת על ידי המשיבה 9.

לטענת המבקש, שהינו תושב הכפר עין מאהל, ביום
3.12.99 הוא רכש מאת המנוחה אבו ליל ח'דרה ז"ל באמצעות המשיב 1 חלקת אדמה
בשטח של 826 מ"ר מאדמות הכפר עין מאהל ואשר ידועה כחלקה 87 גוש 16935 -
המקרקעין.

עבור המקרקעין הנ"ל, שילם המבקש סך של 104,950
₪ במזומן ועוד שיק על סך 40,000 ₪ כאשר מועד פירעונו ליום 15.1.00.

במהלך השנים 2000 ו- 2001, השלים המבקש את הסכום
הכולל המועבר לידי המנוחה ל- 230,000 ₪ ומשהתברר למבקש, כי המנוחה באמצעות יורשיה,
ובעיקר המשיב 1, מתחמקים מהעברת הבעלות, התנה המשיב את המשך התשלום עד להסדרת
הרישום.

היות וחלקה של המנוחה במקרקעין הינו 713 מ"ר,
פנה המשיב 1 בשנת 2016 ו/או בסמוך לכך, למבקש וטען בפני
ו, כי לצורך השלמת השטח ל-
826 נ"ר ישנו צורך לצרף עוד 113 מ"ר מחלקה של הדודה זהרה אבו ליל באותה
חלקה, וזוהי דרישת היורשים לצורך ביצוע הרישום אשר ייערך לאחר תשלום סך של 210,000
₪. הסכום שולם והמבקש ביקש לרשום את המקרקעין על שמו.

גם לאחר תשלום הסכום האמור, מאמציו של המבקש להביא
לרישום הזכויות על שמו לא צלחו.

בתקופה האחרונה התחזקו השמועות בכפר מגוריו של
המבקש, כי יורשיה של המנוחה מכרו מספר חלקות אדמה אשר ירשו מהמנוחה וקיים חשש, כי
אותם מקרקעין אותם רכש המבקש היו בין יתר המקרקעין אשר נמכרו. המבקש צירף נסח
רישום עדכני המראה, כי קיימת פעולה לגבי החלקה הנ"ל והנכס נמצא בשלבי רישום.
עוד העלה אותו נסח רישום, כי כבר ביום 11.9.19 נרשמה הערת אזהרה על חלקה של אבו
ליל זהרה (הוא המשיב 10) (ממנה התחייבו המשיבים ובעיקר המשיב 1 להשלים למבקש את
השטח החסר).

לאור האמור, המשיבים 1-5, הפרו הפרה יסודית את ההסכם
אשר נחתם בין המבקש לבין המנוחה באמצעות המשיב 1, הסכם אשר קיבל ביטוי בצוואת
המנוחה בסעיף 3 שם. כן,המשיבים במעשיהם פעלו בחוסר תום לב ומרמה, הכל במטרה לעשוק
את המבקש ולהתעשר על חשבונו.

לטענתו, המשיבים ידעו בדבר עסקת מכר המקרקעין בינו
לבין המנוחה באמצעות המשיב 1 והם התעלמו וממשיכים להתעלם מזכויותיו של המבקש.

תגובת המשיבים

תגובה לבקשה הוגשה לתיק בית המשפט אך מטעם המשיבים 1
עד 4, בה עתרו הם לדחיית הבקשה. בתגובתם נטען, בין היתר, להעדר קיומו של כל מסמך
בכתב כדרישת סעיף 8 לחוק המקרקעין ועל כן, אין מדובר בעסקה במקרקעין ו/או
בהתחייבות לעסקה במקרקעין.
עוד נטען, כי מי שהתחייב בעסקה במקרקעין בפני
אביו
של המבקש היה משיב 1 כאשר התחייבותו זו הינה התחייבות בטלה מאחר והיא נוגדת את
סעיף 8 לחוק הירושה הקובע, כי הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו
בחייו של אותו אדם – בטלים.

באשר למשיבות 3 ו- 4, נטען, כי דין התביעה נגדן
להידחות בהעדר עילה כך שהן אינן הבעלים בחלקה הנטענת בכתב התביעה, אינן בעלות
זכויות בה, לא ירשו בחלקה זו כל זכות/דבר, הכל כפי העולה אף מצוואתה של המנוחה. כך
גם ביחס למשיב 5.

המשיבים העלו טענות גם באשר להתחייבות הנטענת לגופה
שכן, המנוחה חדרה אבו ליל לא מכרה כל קרקע למבקש. המסמך עליו מושתתת הבקשה הינו
בין משיב 1 לבין המבקש וחתום על ידיהם. באותו מסמך אישר המשיב 1 קבלת סכומי כסף על
חשבון מכירת קרקע ללא ציון מספר גוש וחלקה ורק צוין שטח של 826 מ"ר.

עוד נטען, כי המבקש לא השלים את מחיר הרכישה וכי
המשיב 1 הודיע למבקש או מי מטעמו על ביטול העסקה ועל הסכמתו להחזרת הכספים שקיבל.

עוד נטען, כי העסקה הנטענת התגבשה, כך על-פי הטענה,
עוד בשנת 1999 והחלקה של המקרקעין 
מעולם
לא נמסרה למבקש או למי מטעמו, וכי, פנייתו כיום לוקה בשיהוי רב ואף מוגשת בחוסר
תום לב.

אשר לגודל החלקה, למנוחה חדרה אבו ליל הגיעו 1/8
חלקים בחלקה הנ"ל דהיינו 713 מ"ר בלבד שהגיעו לה בירושה. זכויות אלו
נרשמו בלשכת רישום המקרקעין ביום 17.5.12.

לפני תקופה של מספר שנים, שוב פנה המבקש באמצעות
מכובדים שהתערבו בנדון והוסכם, כי על מנת להוציא את העסקה לפועל ולבטל את ביטולה,
יהא על המבקש להוסיף סכום כסף תוך פרק זמן של חודש ימים. אך המבקש לא עמד בסיכום
ולא שילם למי מהמשיבים דבר, על כן, העסקה בטלה ומבוטלת. ועוד, המבקש סירב להתחייב
בתשלום המיסים שיחולו על העסקה כפי שהוסכם בעבר בינו לבין משיב 1.



טיעוני הצדדים בפני
י

בדיון בפני
י מיום 16.10.19, הוסיפו הצדדים והעלו את
טיעוניהם. בין היתר, נטען להעדר אישור מסירה למשיבה 10, זהרה אבו ליל. עוד נטען
מפי המשיבים, כי ברור שהיתה עסקה עם המשיב מס' 1 והם לא מתכחשים לזה. אולם, המבקש
לא השלים את המחיר, גם בזמנו הפר את ההסכם והחליט שאינו מעונין/רוצה לשלם את
המיסים. גם החלטות של נכבדים שהתערבו בעבר כדי 

לפתור את הסכסוך זכו לחוסר מעש ו/או חוסר שיתוף פעולה מצד המבקש, כך שגם
ההסכמות החדשות ירדו לטמיון. מכאן התנאי המתלה לא קוים ולכן הביטול עדיין בתוקף.

במסגרת הדיון נחקרו גם המבקש וגם המשיב 1 על
תצהיריהם. בין היתר, נטען על ידי המבקש, כי הוא שילם את כל הסכום שהתבקש לשלמו
ואילו, נטען על ידי המשיב, כי לא שולם כל הסכום, הוא שילם רק חלק ולא שילם את
המיסים. יחד עם זאת, המשיב 1 הודה שבשנת 99 היתה עסקה ולא התכחש לחתימה שלו ואף
הודה שחלק מהסכום כן שולם.

דיון והכרעה

לא אחת נקבע, כי בבוא בית המשפט ליתן החלטה בבקשה
לסעד סמני, עליו לאזן בין שני שיקולים עיקריים; הראשון קיומן של ראיות מהימנות
לכאורה לביסוס התביעה והשני, על המבקש להראות, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו קרי,
שהנזק שייגרם לו במקרה ולא יינתן הסעד המבוקש עולה על הנזק שייגרם לצד שכנגד ככל
ויינתן הסעד המבוקש.

יפה סיכם זאת בית המשפט העליון במסגרת
רע"א 
5284/17 סובחיה עלי נ' עזבון
המנוח יוסף עלי (15.10.17), שם בפסקה 21, על הפסיקה המאוזכרת שם:

"כידוע, ההחלטה
האם לתת צו מניעה זמני אם לאו הינה תולדה של איזון בין שני שיקולים עיקריים: האחד,
האם הציג מבקש הסעד ראיות מהימנות לכאורה לביסוס תביעתו, ולעניין זה די בכך שהוכח
כי התביעה אינה טורדנית וקיימת שאלה רצינית הצריכה ליבון; והשני, האם שכנע המבקש
כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, כך שהנזק שייגרם לו במקרה שלא יינתן הסעד המבוקש
מאפיל על הנזק שייגרם לצד שכנגד ככל שיינתן הסעד (
תקנה 362
לתקנות;
רע"א 1379/16
נופי נ' נופי [פורסם בנבו] (3.4.2016);
רע"א 2905/15
שוורץ נ' ציביון [פורסם בנבו] (3.6.2015);
רע"א 5841/11
אקסלרוד נ' בנק המזרחי [פורסם בנבו] (20.9.2011)). בין שני תנאים אלה
מתקיים יחס תחלופה של מעין "מקבילית כוחות", כך שככל שגדל משקלו של אחד
התנאים ניתן להפחית בהתאם בדרישת משקלו של האחר (
רע"א 5982/14
יהודה נ' חוגי [פורסם בנבו] (27.11.2014);
רע"א 191/14

green park international inc.
נ'
alleyne properties
limited
[פורסם בנבו] (31.3.2014)). לצד שיקולים אלה יובאו בחשבון גם
שיקולי צדק ויושר כגון תום לבו של התובע וכיוצא בזאת (
רע"א 3127/16
עובדיה נ' אורי [פורסם בנבו] (1.6.2016)).
"

ולענייננו;

אשר לעילת התביעה וסיכויי הצלחתה; שוכנעתי כי הצליח
המבקש לעבור את המשוכה וזאת לאור האמור בכתב ההתחייבות אשר צורף לתיק בית המשפט
אשר אף קיבל חיזוק לכך בצוואתה של המנוחה עת צוין דבר המכירה בגוף הצוואה. כאמור,
על המבקש להראות שבאמתחתו ראיות מהימנות לכאורה להוכחת תביעתו וכי לא מדובר בתביעה
טורדנית ודומה, כי בכך הוא עמד.

גם באשר למאזן הנוחות שוכנעתי, כי זה נוטה אל עבר
קבלת הבקשה למתן צו מניעה זמני. אכן, לא כל תביעה שעניינה הגנה על זכות במקרקעין
מטה אפריורית באופן גורף את מאזן הנוחות אל עבר מבקש הסעד הזמני. הדברים אמורים
במיוחד במקרה דנן שכן, לא נטען בפני
י באשר לנזק שאינו בר פיצוי אשר ייגרם לצד זה
או אחר כך שניתן יהא לפצות על אובדן שטח המחלוקת כולו או בחלקו בפיצוי כספי. יחד
עם זאת, בנסיבות המקרה, מאמציו של המבקש לאורך תקופה להביא את זכויותיו לרישום,
לצד התשלומים אותם ביצע ורכישת זכות נוספת לשם השלמת החלקה, כל אלה מעידים על כך
שהוא לא זנח את זכויותיו, כי אם פעל ואף הלך כברת דרך על מנת להנציח את הרכישה.

לא ניתן לסיים החלטה זו מבלי להתייחס לשאלת אישורי
המסירה לצדדים שכנגד. עיון בתיק בית המשפט מראה, כי המבקש לא המציא אישור מסירה
כדין לעניין מסירת הבקשה לצדדים שכנגד. התגובה כאמור הוגשה מטעם המשיבים 1 עד 4 כך
שלגבי יתר הצדדים, משלא הומצא אישור מסירה, אין בידי לקבל את הבקשה ביחס אליהם.
הדברים אמורים גם בהקשר המשיבה 10 שכן, ביחס אליה, נטען כאילו בוצעה מסירה כדין
באמצעות המשיב 1. אולם, טענה מעין זו דינה להידחות שכן, מסירה כדין הינה מסירה
לידי המשיבה עצמה ולא באמצעות שלוח או מיופה כוח שאינו מורשה לכך ושלא בהתאם לכללי
ההמצאה כדין כפי שאלה קבועים בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 ובכלל
זה, תקנה 481 לתקנות.

זאת ועוד, שמתי ליבי לטענה מפי המשיבות 3 ו- 4 לפיה,
אין מקום למתן צו נגדן בהעדר יריבות מאחר ואין להן זכות במקרקעין הנטענים. בנסיבות
המקרה, כאשר הזכויות לפי צו קיום הצוואה טרם נרשמו בלשכת רישום המקרקעין, ולמען
הזהירות, צו המניעה יירשם גם על זכויותיהם של משיבים אלה בכל הקשור למקרקעין
הרשומים כחלקה 87 גוש 16935 מאדמות כפר עין מאהל.

משכך, ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועיינתי
במסמכים אשר הוגשו לעיוני, שוכנעתי, כי הבקשה למתן צו מניעה זמני בדין יסודה. צו
המניעה הארעי אשר ניתן ביום 02.10.19 הופך להיות זמני זאת בנוגע למשיבים 1 עד 4
הכל בכפוף לאותם תנאים וזאת עד להחלטה אחרת ו/או עד למתן

פסק דין
בתובענה, לפי
המוקדם.

באשר לבקשה לעיקול זמני, בהקשר הזה לא מצאתי אף
להרחיב בעניין ואף המבקש לא הרחיב על כך בטיעוניו שכן, בקשה לעיקול זמני תוגש רק
כאשר מדובר בתובענה לסכום כסף (ראו - תקנה 

374(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984). על כן, הבקשה ברכיב
זה נדחית.

בנסיבות העניין, אני מחייב את המשיבים 1 - 4 בהוצאות
המבקש אותם אני מעמיד על סך של 3000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום שאם לא כן, יישא
הסכום הפרשי והצמדה וריבית מהיום.

המזכירות תעביר העתק החלטה זו
לצדדים
.






ניתנה היום, כ"ד תשרי
תש"פ, 23 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.
    
                                                                       
       








הפ בית משפט מחוזי 65914-09/19 עבד אלבאסט ח'טיב נ' מחמוד יוסף אבו ליל, מוחמד יוסף אבו ליל, אמנה יוסף אבו ליל ואח' (פורסם ב-ֽ 23/10/2019)