פסקי דין על יסמין דוד | פסקי דין על יעקב לוי

44666-07/18 תאמ     25/10/2019




תאמ 44666-07/18 יסמין דוד נ' יעקב לוי








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 44666-07-18 דוד נ' לוי



לפני
כבוד השופט דניאל הורוביץ




ה
תובעת
:

יסמין דוד





נגד



ה
נתבע
:

יעקב לוי






פסק דין




1.
לפניי תביעה בעילה שטרית שהחלה בהגשת שיק ע"ס 26,000 ₪ שז"פ 31.12.13, לביצוע בהוצאה לפועל. הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השיק ולאחר שההתנגדות התקבלה הועבר ההליך למסלול של סדר דין מהיר.

2.
בתצהיר שהגישה התובעת ובו פרטה התובעת את עסקת היסוד מושא השיק, טענה התובעת כי בינה לבין הנתבע היו קשרי עבודה בין השנים 2009-2014.התובעת סיפקה לנתבע שירותי משלוחים משופרסל לבתי לקוחות. בתחילת כל חודש היה בן זוגה של התובעת, מר דוד סעדה (להלן: "דוד"), נפגש עם הנתבע ומוסר לו חשבונית מס עבור עבודתו בחודש שעבר ובתמורה היה הנתבע משלם בשיק שתאריכו שוטף + 20 יום. לימים, נקלע הנתבע לקושי כלכלי וצבר חוב כלפי התובעת בגין השירותים שהיא סיפקה לו. בחודש דצמבר 2012 סיכמו הצדדים שחובו של הנתבע יעמוד ע"ס של 26,000 ₪ ובאותו מעמד מסר הנתבע את השיק מושא התביעה, שז"פ כעבור שנה, קרי 31.12.13. בחודש דצמבר 2013 ביקש הנתבע מדוד להמתין עם הפקדת השיק. משבושש הנתבע לשלם את החוב לא נותרה לתובעת ברירה והיא הפקידה את השיק. השיק לא כובד ומכאן התביעה.

3.
הנתבע דוחה את טענות התובעת. לטענת הנתבע, הוא מסר את השיק מושא התביעה כנגד הלוואה שהוא קיבל מדוד ע"ס 26,000 ₪. לטענת הנתבע, הוא הכיר את דוד במשך שנים רבות והיחסים ביניהם היו קרובים, ממש כמו משפחה. את ההלוואה קיבל הנתבע מדוד כאמור, ולא מהתובעת, וזאת לאור קשיים כלכליים אליהם נקלע הנתבע. דוד הציע מיוזמתו להלוות לנתבע כסף. הנתבע נטל מדוד את ההלוואה ומסר לו שיק בטחון – הוא שיק מושא התביעה. הנתבע הבטיח לדוד כי ההלוואה תוחזר תוך שנה. דוד ביקש מהנתבע לרשום את השיק לפקודת בת זוגו, התובעת. לאור מערכת היחסים שהיתה ביניהם סמכו הצדדים איש על רעהו. דוד לא החתים את הנתבע על הסכם הלוואה. כעבור שנה, בחודש דצמבר 2013, הגיע דוד לביתו של הנתבע כדי לקבל, בין היתר, את כספי פירעון ההלוואה. הנתבע, בנוכחות אשתו עדינה לוי, שילם לדוד את מלוא סכום ההלוואה במזומן. דוד ספר את הכסף בנוכחות הנתבע ואשתו ובכך נסגר החשבון בין הצדדים. לטענת הנתבע, דוד לא הביא עמו את שיק הביטחון כדי להשיבו לו. בנסיבות אלו ביקש הנתבע מדוד להשמיד את השיק וזאת לאור האמון שהיה ביניהם. לימים התברר שדוד לא השמיד את השיק ושהתובעת הפקידה אותו בתאריך 30.6.14, יום לפני חלוף 6 חודשים בהם ניתן להפקיד שיקים. לנתבע נגרם נזק מהפקדת השיק משום שחשבון הבנק שלו נכנס לחריגה גדולה. לטענת הנתבע, בשיחה שהוא קיים עם דוד התנצל דוד וענה שבת זוגו, התובעת, הפקידה את השיק בטעות. בשיחה שקיים הנתבע עם התובעת אמרה לו התובעת כי דוד הורה לה להפקיד את השיק. הנתבע סבר כי מדובר בחוסר תקשורת בין דוד לתובעת וכי הנושא מאחוריו, שכן כאמור הוא פרע את חובו לדוד כבר בדצמבר 2013. רק כעבור ארבע וחצי שנים ובשיהוי ניכר ראתה התובעת לנכון להגיש את השיק לביצוע בהוצאה לפועל. לטענת הנתבע, התנהלות זו מעידה כי הוא פרע את החוב שאילולא כן היתה התובעת פותחת בהליכים מיד ובסמוך לאי-כיבוד השיק.

4.
מטעם התובעת הוגש תצהירה של התובעת בלבד. מטעם הנתבע הוגש תצהירו כן תצהירה של אשתו.

5.
ביום 23.10.19 התייצבו הצדדים לדיון ההוכחות שקבעתי להם. שני הצדדים הודיעו כי הם אינם מעוניינים לחקור את הצד שכנגד. לצדדים גם לא היה מה להוסיף מעבר למצוי בתיק.

6.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי לנכון לדחות את התביעה. להלן נימוקיי - אשר יובאו בתמצית כמצוות תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

7.
טוען הנתבע כי הוא פרע את תמורת השיק לדוד. התשלום נעשה במזומן ועל כן מטבע הדברים אין תיעוד לתשלום. הנתבע כאמור טען כי היו יחסי חברות בינו לבין דוד. טענה זו לא נסתרה ע"י התובעת. לאור יחסי החברות לא מצאו הצדדים לנכון לתעד את מתן ההלוואה ואת פירעונה. טיעון זה הגיוני והוא מקובל עליי. הן הנתבע והן אשתו הצהירו בתצהיריהם כי בפגישה שהתקיימה בחודש דצמבר 2013 בין דוד לבין הנתבע, בנוכחות אשתו של הנתבע, קיבל דוד את מלוא הכסף במזומן. דוד ספר את הכסף בנוכחות הנתבע ואשתו אולם הוא לא הביא עמו את השיק כדי להשיבו לנתבע והוא הבטיח להשמיד אותו, אך לא עשה כן. התובעת כאמור לא חקרה את הנתבע ואת אשתו ועדותם אפוא לא נסתרה.

8.
יתרה מכך, אין בידי לקבל את האמור בתצהירה של התובעת. זאת, משום שהעדות בתצהירה היא עדות מפי השמועה. לכל אורך התצהיר מתארת התובעת את ההתנהלות המסחרית שהתנהלה בין בן זוגה דוד, לבין הנתבע. היחסים עם הנתבע היו מול דוד ולא מולה – כך לגרסתה של התובעת עצמה. התובעת אף מתייחסת בתצהירה לפגישה שהתקיימה בחודש דצמבר (סעיף 8 לתצהיר), אותה ציין הנתבע. התובעת מודה בתצהירה כי הפגישה של הנתבע היתה עם דוד ולא עמה. אין לתובעת אפוא ידיעה אישית מה נעשה באותה פגישה. התובעת למעשה אף איננה מכחישה בתצהירה באופן מפורש כי הנתבע שילם לדוד את החוב באותה פגישה.
שומה היה על התובעת לצרף תצהיר של דוד כדי להעיד על אשר נעשה בפגישה, שכן דוד הוא שנכח בפגישה והדברים ידועים לו, ולא לתובעת. מאחר שעדותה של התובעת היא עדות שמועה, לא מצאתי מקום לתת לה משקל ראייתי והתוצאה היא שטענת הפירעון של הנתבע, שנתמכה בתצהירו ובתצהירה של אשתו שנכחה אף היא במעמד הפירעון – לא נסתרה.

9.
אני דוחה אפוא את התביעה ומורה על סגירת תיק הוצאה לפועל 523332-05-18.

10.
התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 2,500 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.



ניתן היום,
כ"ו תשרי תש"פ, 25 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 44666-07/18 יסמין דוד נ' יעקב לוי (פורסם ב-ֽ 25/10/2019)