פסקי דין על אברהם רזיאל |

6831/05 עפ     23/02/2006




עפ 6831/05 אברהם רזיאל נ' מדינת ישראל






בבית המשפט העליון

בש"פ 835/06
בש"פ 1058/06

בפני
:
כבוד השופט ס' ג'ובראן


העורר בבש"פ 835/06:
עטאללה בן מחמוד חילו
העוררים בבש"פ 1058/06:
1. מועמר בן יוסף נסאר

2. ריאד בן מוחמד נסאר


נ ג ד

המשיבה:
מדינת ישראל


עררים על החלטת בית-המשפט המחוזי בנצרת בב"ש 1091/06 מיום 23.1.06, שניתנה על-ידי כבוד השופט י' כהן

בשם העורר בבש"פ 835/06: עו"ד דאהר מאדי
בשם העוררים בבש"פ 1058/06: עו"ד מארון אבו נסאר
בשם המשיבה: עו"ד ליאנה בלומנפלד

החלטה


עררים על החלטת בית-המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופט י' כהן) בב"ש 1091/06 מיום 23.1.06, לפיה נעצר העורר בבש"פ 835/06 (להלן: עטאללה) עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו; נעצר העורר מס' 1 בבש"פ 1058/06 (להלן: מועמר) עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו; ושוחרר העורר מס' 2 בבש"פ 1058/06 (להלן: ריאד) למעצר בית מלא בתנאים מגבילים.

כנגד העוררים הוגש לבית-המשפט המחוזי בנצרת כתב אישום (ת.פ. 1005/06), המייחס להם עבירה של גניבת בקר לפי סעיף 393א לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); עבירה של הסגת גבול כדי לעבור עבירה לפי סעיף 447(א)(1) לחוק העונשין; עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין ועבירה של הסתייעות ברכב לביצוע פשע לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה). כמו-כן, לעטאללה יוחסו גם עבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין; עבירה של נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה ועבירה של נהיגה ללא ביטוח לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל-1970 (להלן: פקודת ביטוח רכב מנועי).

לפי הנטען בכתב האישום, ביום 3.1.06 קשרו העוררים קשר לגנוב עגלים מקיבוץ כנרת והגיעו בסמוך לשעה 12:30 לרפת בקיבוץ כנרת ברכב מסוג קנגו (להלן: הרכב), כשעטאללה נוהג ברכב. העוררים החנו את הרכב בסמוך לרפת, וסרו לתא בו מוחזקים העגלים, נטלו העגלים והעמיסום לרכב. במקביל, הזדמן למקום דוד זכאי אשר הבחין במעשיהם, צעק לעברם, אולם העוררים נכנסו לרכב והחלו בנסיעה, כשהעגלים עמם. בעת מנוסתם, הבחין בהם החבר גל כנרתי, אשר רכב על קטנוע בסמוך לרפת, סימן לעטאללה לעצור, אך זה האחרון הגיע בהאצת הרכב ובהטיית ההגה וניסה לדרוס את גל כנרתי, אשר כדי להימנע מפגיעה, סטה לשולי הדרך. העוררים נמלטו מן המקום, בהגיעם בסמוך למושב כנרת, השליכו העגלים מהרכב ולבסוף נעצרו בעודם ברכב, בסמוך למושב האילניה.

בד-בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המשיבה (להלן: המדינה) לבית-המשפט המחוזי בנצרת בקשה לעצור את העוררים עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדם.

ביום 23.1.06 הורה בית-המשפט המחוזי (כבוד השופט י' כהן) על מעצרם של עטאללה ומועמר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדם והורה על שחרורו של ריאד למעצר בית מלא בתנאים מגבילים, כמפורט בהחלטה.

בהחלטתו קבע בית-המשפט המחוזי, בין היתר, כי גרסות העוררים תואמות כעיקר זו את זו, אולם ניכר, כי ישנו שוני בלוחות הזמנים. בעוד עטאללה טוען, כי התעכבו ברטעה כשעה וחצי, טוען ריאד, כי התעכבו לכל היותר כ-15 דקות, ולעומתם טוען מועמר, כי התעכבו כמחצית השעה. עוד קבע בית-המשפט המחוזי, כי מתמלול הקלטת המתעדת מפגש בין שלושת העוררים עולה, כי הם ניסו לתאם גרסאותיהם.

מכאן הערר שבפני
.

לטענת בא-כוחו של עטאללה, גרסת העוררים לא נסתרה. העוררים כולם ציינו שעת יציאה זהה בכל אחת משלושת הגרסאות. לטענתו, חוסר התיאום בנוגע ללוחות הזמנים אינו יכול להוות ראיה לכאורה כנגדם. כמו-כן, לעניין גרסתו של העד גל כנרתי, תמוה בעיני בא-כוחו של עטאללה כיצד הצליח לזהות את הנהג לאור העובדה, כי סטה ימינה כדי לא להיפגע. לטענתו, לא נעשה מסדר זיהוי ולא נעשה עימות. עוד לטענתו, כל הראיות בגינם הוגש כתב האישום מתייחסות לראיות נסיבתיות בלבד.

לטענת בא-כוחם של מועמר וריאד, בהודעותיהם של העדים גל כנרתי ודוד זכאי קיימות סתירות. כמו-כן, גרסאות העוררים תואמות זו לזו וגרסתם כלל לא נבחנה. עוד לטענתו, שגה בית-המשפט המחוזי בקובעו, כי אין תיאום בין לוחות הזמנים בין העוררים. אשר למועמר, מוסיף וטוען בא-כוחם, כי הגם שיש לו עבר פלילי, מאז העבירה האחרונה ועד היום הוא לא ביצע עבירה נוספת ולכן יש מקום לשחררו לחלופת מעצר.

מנגד, תומכת באת-כוח המדינה בהחלטת בית-המשפט המחוזי ומבקשת לדחות את העררים. לטענתה, קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתם של העוררים, הכוללות: זיהוי הרכב בו עשו העוררים שימוש לצורך ביצוע העבירות על-ידי המתלוננים, עדות המתלונן, בר זכאי, אשר הבחין בהעמסת העגלים וכן זיהה את עטאללה כנהג הרכב, תפיסת שערות הנחזות לשערות עגלים בחלקו האחורי של הרכב וכן על גבי מעילו של מועמר, תפיסת העוררים, איכון מכשיר הטלפון הסלולארי של עטאללה בין מועד הגניבה לבין מועד תפיסת העוררים בדרך בין קיבוץ כנרת לכפר תבור, בצומת צמח, יבניאל, כפר כמא וכפר תבור. כמו-כן, לטענת באת-כוח המדינה, העבירות המיוחסות לעוררים הן עבירות חמורות, אשר הפכו למכת מדינה, והן מקימות עילת מעצר. באשר לעטאללה, מציינת באת-כוח המדינה את עוצמת מסוכנותו לאור מעשיו. עוד מוסיפה וטוענת באת-כוח המדינה, כי עברם הפלילי של העוררים, מעיד על מסוכנותם והצורך בהגנת הציבור מפניהם.

לאחר שעיינתי בהודעת הערר ובהחלטת בית-המשפט המחוזי ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה, כי דין הערר להידחות.

שותף אני למסקנות בית-המשפט המחוזי בדבר קיומן של ראיות לכאורה כנגד העוררים במקרה דנן, כפי שיובהר להלן, הכוללים את הודעותיהם של דוד בר זכאי, גל כנרתי, ודיע בדרנה, דו"ח האיכון, בזיהוי הרכב, זיהוי עטאללה, שערות העגל ברכב והניסיון של העוררים לתאם גרסאותיהם.

אשר לעטאללה – עטאללה מכחיש מכל וכל מעורבות במיוחס לו בכתב האישום. דו"ח המעצר מיום 3.1.06 מלמד, כי תגובתו שעה שיוחס לו חשד לגניבת בקר הייתה "לא עשיתי כלום". לטענת עטאללה, הוא נסע בסביבות השעה 8:00 מכפר עראבה לכפר ברטעה בכדי לקנות פחמים מאדם בשם "אבו מוחמד" ולנסיעתו הצטרפו ריאד ומועמר. לטענת עטאללה, לא מצא את אבו מוחמד ולכן לא קנה פחמים. כמו-כן, בהודעתו מיום 8.1.06 המשיך עטאללה להכחיש את המיוחס לו. הוא הודה, כי נהג ברכב כשאין בידו רישיון נהיגה בר תוקף וטען, כי נסע עם ריאד ומועמר לברטעה בבוקר נשוא כתב האישום.

לא אוכל לקבל טענה זו. שכן, דו"ח האיכון של מכשיר הטלפון הסלולארי אותו נשא עטאללה בזמן הרלוואנטי הראה, כי בשעה 12:14, מיקום המינוי בצומת צמח, כאשר בשעה 12:42 המיקום בצומת יבניאל, בשעה 12:45 בצומת כמא ובשעה 12:49 בצומת כפר תבור. משמע, מסלול הנסיעה הינו מצומת צמח לכיוון צומת כפר תבור ולמעשה מסלול הנסיעה שתואר על-ידי עטאללה בהודעתו, אינו תואם את דו"ח האיכון.

אשר למועמר – מועמר הכחיש את המיוחס לו וטען, כי ביום 3.1.06 בשעה 7:00 הגיעו לביתו ריאד ועטאללה ברכב מסוג רנו, כאשר ריאד נהג ברכב. השלושה יצאו מכפר ערבאה לברטעה בכדי להביא פחמים עבור עטאללה מאדם בשם "מוחמד" או "אבו מוחמד". מסלול נסיעתם דרך דיר חנא, עילבון, צומת גולני ואחר-כך המשיכו לעפולה. הגיעו לברטעה בסביבות השעה 11:00 או 12:00, אולם האיש אותו ביקש עטאללה לפגוש לא נמצא והם נסעו בחזרה. לטענתו, התעכבו בברטעה כמחצית השעה. לעניין הנעליים והמגבונים שנתפסו ברכב, טען מועמר, כי אינו יודע דבר.

אשר לריאד – ריאד הכחיש את המיוחס לו וטען, כי לבקשתו של עטאללה, נסע עמו לקנות פחמים בכפר ברטעה ולנסיעה הצטרף מועמר. לטענת ריאד, בין השעה 7:00 ל- 8:00 יצאו השלושה מכפר עראבה, כאשר ריאד נהג ברכב. בסביבות השעה 10:00 הגיעו לכפר ברטעה ולאחר שלא מצאו את מוכר הפחמים, נסעו בחזרה. לטענתו, הם התעכבו כ- 15 דקות בלבד.

העד דוד בר זכאי, אשר בזמן הרלוואנטי שהה באורוות הסוסים, בצאתו מהאורווה לכיוון הרפת, הבחין ברכב "קנגו" חונה ליד סככת העגלים. מהרכב יצאו שלוש דמויות. בר זכאי הבחין, כי אחד מהם אוחז בידיו בעגל ומכניסו לרכב. מאחר ובר זכאי צעק לעבר השלושה "היי, מה אתה עושים?" השלושה נכנסו לרכב והחלו בנסיעה מהירה. בעודם נוסעים, הגיח מולם גל כנרתי, רכו בעל קטנוע, אולם הרכב המשיך לנסוע במהירות מולו וגל כנרתי נאלץ לסטות מהנתיב. בר זכאי נתן תיאור מדויק אודות הדמות שאחזה בעגל. לעניין הדמות שעמדה בצידו השמאלי
של הרכב, ציין בר זכאי, כי יוכל לזהותה, אף ציין, כי לבש בגדים כהים. עוד ציין בר זכאי, כי הבחין באדם שלישי, אך אין באפשרותו לזהותו.

העד גל כנרתי, אשר בזמן הרלוואנטי שהה במשרדי התובלה של קיבוץ כנרת, הבחין מבעד לחלון הצפוני ברכב לבן עם וילונות בחלקו האחורי, שנעצר ליד האורווה ולאחר-מכן ממשיך לכיוון הרפת. גל ציין, כי הרכב נסתר מעיניו למספר דקות, אולם הוא הבחין בו פעם נוספת ליד סככת העגלים. לפיכך, נסע לכיוון סככת העגלים עם הקטנוע, כאשר הגיח מולו הרכב עם העוררים במהירות. גל סימן לנהג לעצור, אולם הנהג האיץ את המהירות וסטה הצידה. גל רשם את מספר הרכב במכשיר הסלולארי שהיה ברשותו. גל ציין, כי יכול לזהות רק את הנהג, כי הסתכל לו בעיניים וראה אותו בבירור. כאשר נכנס גל כדי למסור את עדותו, זיהה בשער את הנהג, עטאללה.

יש לציין, כי מספר הרכב בו נתפסו העוררים תואם למספר הרכב שנראה בזירת האירוע.

העד ודיע בדרנה, בעליו של הרכב "רנו הקנגו" טען, כי לא ידע דבר. הוא מסר, כי רכש את הרכב לפני כשבועיים והיה ידוע לו, כי לרכב אין רישיון בתוקף. ודיע זיהה את הנעליים שנתפסו ברכב כשייכים לו וציין, כי נעליים אלה משמשים אותו בעבודתו, כשומר על כלי רכב כבדים. לעניין המגבונים טען, כי לא יודע כיצד הגיעו לרכב והסביר, כי יתכן שאשתו עשתה שימשו במגבונים. ואכן, בשיחה טלפונית שנערכה עם אשתו של ודיע התברר, כי ברכב הקנגו היא מחזיקה מגבונים לחים.

בנסיבות אלה, אף אני מוצא, כי קיימות ראיות לכאורה כנגד העוררים בעבירות המיוחסות להם.

אשר לעילת מעצר –

במקרה דנן, חברו העוררים יחדיו על-מנת לבצע עבירות חמורות. העוררים תכננו מראש את מעשיהם ושיתפו פעולה ביניהם. אני סבור, כי העבירות המיוחסות להם מקימות עילת מעצר בשל מסוכנותם וזאת אף לאור העובדה, כי עבירות אלה הפכו ל"מכת מדינה".
אשר לחלופת מעצר -

לעטאללה עבר פלילי, הכולל הרשעות קודמות בעבירות רכוש ועבירות אלי
מות. כמו-כן, עברו התעבורתי מכביד ביותר ולחובתו 31 הרשעות קודמות, ביניהן נהיגה ברכב בחוסר זהירות, מהירות בלתי סבירה, סטייה מנתיב, חוסר ביטוח ונהיגה ללא רישיון נהיגה.

למועמר עבר פלילי, הכולל הרשעות קודמות בגין ייצור, ייבוא וייצוא נשק ללא רשות. כמו-כן, כנגד מועמר וריאד תלוי
ועומד כתב אישום בבית-משפט השלום בעכו (ת.פ. 1080/06) בגין תקיפת שוטרים בשנת 2005. לריאד אין עבר פלילי.

אף לי נראה, כפי שקבע בית-המשפט המחוזי, כי לאור הראיות הלכאוריות הקיימות כנגד עטאללה ומועמר ולאור עברם הפלילי, יש להורות על מעצרם עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדם, שכן לא ניתן לאיין את מסוכנותם והצורך להגן על הציבור מפניהם בחלופת מעצר.

ריאד שוחרר למעצר בית מלא בתנאים מגבילים. עררו מתייחס לתנאי שחרורו ממעצר. לאחר ששקלתי את העניין, הגעתי למסקנה, כי בעררו של ריאד אין ממש ואף דינו להידחות.

סוף דבר: החלטתו של בית-המשפט המחוזי מבוססת ומנומקת היטב ולא מצאתי כל מקום להתערב בה.

העררים נדחים.

ניתנה היום, ל' בשבט תשס"ו (28.2.06).

ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06008350_h04.doc
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il










עפ בית המשפט העליון 6831/05 אברהם רזיאל נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 23/02/2006)