פסקי דין על לשכת תביעות ירושלים | פסקי דין על אדיסו נגוסה

3560/04 פ     27/02/2006




פ 3560/04 לשכת תביעות ירושלים נ' אדיסו נגוסה





בתי המשפט
1

פ 003560/04
בית משפט השלום ירושלים
27/02/2006
תאריך:
כב' השופטת באום-ניקוטרה אתי

לפני:

לשכת תביעות ירושלים

בעניין:
המאשימה
נ ג ד
אדיסו נגוסה
הנאשם
ב"כ המאשימה עו"ד דוניה נאסר

ב"כ הנאשם עו"ד ארנון איתן
והנאשם בעצמו
נוכחים:

גזר דין

הנאשם הורשע על סמך הודייתו ובמסגרת הסדר טיעון בעבירה של תקיפה סתם, לפי סעיף 379 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977, במסגרת התיק שבנדון ובעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 334 + 335 (א) (1) לחוק (x2) והחזקת סכין, לפי סעיף 186 א לחוק, במסגרת תיק שצורף- תיק פלילי 4170/05.

כנטען בכתב האישום המתוקן בתיק שבנדון, כי אז בתאריך 13.7.03 תקף הנאשם את חברו בכך שהלם פעמיים בפני
ו.

בכתב האישום המתוקן בתיק שצורף נטען באישום הראשון, כי ביום 17.9.05 בשעות הבוקר המוקדמות, מחוץ למועדון ריקודים, פצע הנאשם את המתלונן שלא כדין כשהוא נושא נשק קר.

הנאשם ניגש אל המתלונן ולאחר שיחה קצרה ביניהם אמר לו "בוא הצידה". השניים יצאו מן המועדון ואז הוציא הנאשם סכין והניפה לעבר בטנו של המתלונן.
המתלונן ניסה להגן על בטנו ובלם את הסכין בידו ונפל ארצה יחד עם הנאשם.
כתוצאה מן האמור, נגרם למתלונן חתך בידו, באופן שהצריך תפרים.

באישום השני נטען, כי ביום 3.4.04 תקף הנאשם את המתלונן 1 יחד עם שניים אחרים שזהותם אינה ידועה וכן פצע את המתלונן 2 שלא כדין.

הנאשם תפס את המתלונן 1, נגח בו והכה אותו בפני
ו, כאשר אחד האחרים קרע את חולצתו של המתלונן 1 והשני הכה בו בידיו.
כתוצאה מן האמור, נקרעה חולצתו של המתלונן 1 ונגרמה לו שריטה אדומה בצווארו.

המתלונן נמלט מן הנאשם ואחרים לעבר שומר שהיה במקום (ברח' האומן בירושלים) והוזמנה לו מונית.
לאחר שנכנס מתלונן 1 למונית, אמר לו הנאשם "אם אתה גבר, בוא".

בדיון שנתקיים בפני
ביום 6.12.05, הודיע ב"כ המאשימה אודות הסדר הטיעון ולפיו, לאחר הרשעתו של הנאשם בגין שני התיקים כמפורט לעיל, יישלח לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר ובכפוף להמלצה "הכיוון יהיה להסתפק במעצרו של הנאשם ועל כך להוסיף תקופה של עבודות שירות, או של"צ ומבחן...".

לתיק הוגש תסקיר שירות מבחן נושא תאריך 31.1.06;

מתסקיר זה נלמד, כי המדובר במי שעלה בגיל 18 מאתיופיה לאחר ששהה במחנה מעבר שם, במשך שמונה שנים בתנאים קשים.

עוד צוין בתסקיר שירות המבחן, כי הנאשם ובני משפחתו חשים שייכות לישראל וכי תהליך קליטתם היה מוצלח.

מאז עלייתו ארצה עבד הנאשם בעבודות מזדמנות, חלקן באבטחה וקיבל פטור מן השירות הצבאי.

שירות המבחן התרשם, כי הנאשם נעדר תובנה ביחס לבעייתיות שבהתנהגותו וכי הוא מנסה לטשטש תקופה זו בחייו, להמעיט ממשמעותה ומחומרת המצב.

שירות המבחן הבין, כי בשני אירועים נהג הנאשם כאשר הוא תחת השפעת אלכוהול וכי לקח אחריות חלקית למעורבותו.

משכך, המליץ שירות המבחן על ענישה מוחשית, דוגמת מאסר בעבודות שירות, תוך התייחסות גם לתקופת מעצרו בגין תיק זה.

בטיעוניה לעונש ציינה ב"כ המאשימה, כי המדובר בענייננו, בעבירות אלימות חמורות, אלא שנתגלעו קשיים בתיק, שהביאו הצדדים לכדי ההסדר האמור.

לדעת המאשימה, המדובר בתסקיר שלילי, ממנו ניתן יהיה ללמוד, כי אם ייתקל הנאשם בעתיד בעימות נוסף, לא ינהג באופן רציונלי ומאחר שאין כל המלצה טיפולית, ביקשה ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם עונש מאסר בעבודות שירות למשך שישה חודשים ומאסר על תנאי מרתיע תוך התחשבות בתקופת מעצרו (17.9.05) עד 23.11.05 ובעובדה כי הנאשם נעדר עבר פלילי.

ב"כ הנאשם ציין, כי לטעמו, תסקיר שירות המבחן אינו שלילי, כי אם מורכב וזאת בשל אופיו של הנאשם שהנו אדם מופנם ואשר לקח אחריות חלקית.

ב"כ הנאשם הוסיף עוד, כי בתיקים הנדונים בעיות ראייתיות קשות, אשר על אף זאת, בחר הנאשם להודות במעשים ומשכך, נטל אחריות מלאה בפני
בית המשפט.

לטענת ב"כ הנאשם, הרי מדובר במפגשו הראשון של מרשו עם בית המשפט ומשכך ,אין מקום למצות את הדין עמו.

עוד הוסיף, כי שירות המבחן לא נמנע מהמלצה בעניינו של הנאשם, אלא סבר, כי העונש המתאים הוא עונש מאסר בעבודות שירות.

ב"כ הנאשם הוסיף עוד, כי מרשו שוהה עדיין במעצר בית חלקי וכי יש לו אישור לצאת בשעות הבוקר מביתו לצורך חיפוש עבודה ובשעות הערב, לעבוד בעבודה שמצא וכי הוא המפרנס היחידי של אמו ואף מי ששולח כספים לאחיותיו שנותרו באתיופיה ובשל כך, עתר שלא לגזור על מרשו עבודות שירות לתקופה המקסימלית.

הנאשם הודה בפני
במיוחס לו והביע חרטה.

אין מחלוקת כי מעשיו של הנאשם חמורים הם והם ביטוי לדרך התקשורת שבחר הנאשם לנהל עם המתלוננים- דרך האלימות.

התנהלותו זו הנה בזעיר אנפין התדרדרותו של חלק מן החברה בישראל, אשר בוחר אף הוא בדרך האלימות כדרך תקשורת.

נכון הוא, כי המדובר במפגשו הראשון של הנאשם עם בית המשפט.
יחד עם זאת, עיון בכתבי האישום מלמד, כי התנהלותו זו של הנאשם הינה לאורך הזמן- מיולי 2003 דרך אפריל 2004 ועד ספטמבר 2005.

כפי שציינתי לעיל, שירות המבחן המליץ על ענישה מוחשית על דרך של ביצוע עבודות שירות וזאת בשל תובנתו החלקית של הנאשם את האירועים וחומרתם וכאשר ב"כ המאשימה עתרה לענישה שכזו לתקופה המקסימלית ואילו ב"כ הנאשם ביקש לגזור עבודות שירות לתקופה של חודשיים ימים בלבד.

לטעמי, המלצת שירות המבחן כמו גם הסדר הטיעון שהושג בין הצדדים אינם יכולים להחשב כראויים והולמים את נסיבות התיק שבפני
.

האלימות ברחובות עולה ופושה. צעירים המבלים במועדונים שולפים סכינים כאילו היה זה דבר של מה בכך ובית המשפט אינו יכול לעמוד מנגד, אלא עליו להחמיר בענישה, בעבירות שעניינן אלימות- במיוחד כגון אלו המיוחסת לנאשם, באופן שיובהר כי אין זה משתלם לתקשר עם האחר בדרך שכזו.

אימוץ הסדר הטיעון והמלצת שירות המבחן, במיוחד כאשר מדובר בנאשם אשר נוטל אחריות חלקית והוא בעל תובנה חלקית לחומרת מעשיו - יעביר מסר שלילי לנאשם ולציבור, כי בית המשפט מתייחס בסלחנות לעבירות אלימות ולסכינאות- ולא כך הדבר.

הענישה ההולמת לטעמי, הנה מאסר בפועל, כאשר בקביעת משכו של מאסר זה אתייחס לכל אותן נסיבות מקלות, שנטענו בפני
- הודיית הנאשם; קושי ראייתי; העדר עבר פלילי- ועל כן, לא אמצה הדין עם הנאשם.

לאור כל האמור, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

- - מאסר בפועל בן 9 חודשים, ממנו ינוכו ימי מעצרו בתיק זה- 17.9.05-23.11.05.
- - מאסר על תנאי בן שישה חודשים למשך שנתיים והתנאי הוא שלא יעבור עבירות בהן הורשע.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.
ניתן היום כ"ט בשבט, תשס"ו (27 בפברואר 2006) במעמד הצדדים.
באום-ניקוטרה אתי
, שופטת
ב"כ המאשימה: בתיק שצורף קיימת סכין, אבקש לחלטה.

ב"כ הנאשם: אין התנגדות.
צו

ניתן צו חילוט כמבוקש.

ניתן היום כ"ט בשבט, תשס"ו (27 בפברואר 2006) במעמד הצדדים

באום-ניקוטרה אתי
, שופטת
ב"כ הנאשם: אבקש עיכוב ביצועו של גזר הדין על מנת לאפשר הגשת ערעור לביהמ"ש המחוזי כאשר יוסכם עלינו כי עד להחלטה אחרת יוותרו בתוקפם התנאים המגבילים החלים על מרשי בתיק שצורף. במסגרת תנאי השחרור , חתמה אחותו על ערבות צד ג' בסך של 3,000 ₪.

ב"כ המאשימה: אין התנגדות.
החלטה

ניתן בזאת צו המעכב ביצוע גזר דיני וזאת למשך 45 יום מהיום וככל שיוגש ערעור- עד להחלטה בערעור.
עיכוב ביצוע זה בכפוף לשמירת הנאשם את תנאי השחרור, כאשר הבטחונות שניתנו בקשר עם החלטת השחרור, ישמשו גם לצורך החלטתי זו.
בנוסף יחתום הנאשם על התחייבות עצמית בסך של 10,000 ₪ ויוצא כנגדו צו עיכוב יציאה מהארץ כאשר הנאשם יפקיד את דרכונו במשטרה עד לא יאוחר מיום 2.3.06 שעה 16:00.

המזכירות תדאג להוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ כאמור לעיל.
ניתנה היום כ"ט בשבט, תשס"ו (27 בפברואר 2006) במעמד הצדדים.
באום-ניקוטרה אתי
, שופטת









פ בית משפט שלום 3560/04 לשכת תביעות ירושלים נ' אדיסו נגוסה (פורסם ב-ֽ 27/02/2006)