פסקי דין על מוסך כל פח בע"מ | פסקי דין על הילזנרט יצחק | פסקי דין על אביה חברה לבנין |

6282/04 א     22/02/2006




א 6282/04 מוסך כל פח בע"מ נ' הילזנרט יצחק, אביה חברה לבנין בע"מ




1
בתי המשפט
א 006282/04
א 001027/05
בית משפט השלום פתח-תקוה
22/02/2006
תאריך:
כב' השופט אורן שוורץ

בפני
:
מוסך כל פח בע"מ

בעניין:
התובעת בת.א. 6282/04
הנתבעת בת.א. 1027/05
עו"ד קפלן יהודה

ע"י ב"כ
נגד
הנתבע בת.א. 6282/04התובעת בת.א. 1027/06
הילזנרט יצחק

אביה חברה לבנין בע"מ

עו"ד מילר דוד

ע"י ב"כ

פסק דין
1. לפניי שתי תביעות הנשמעות במאוחד. עניינה של התביעה בת.א. 6282/04 הוא בתביעת מוסך כל פח בע"מ
(להלן: "התובעת") כנגד מר הילזנרט (להלן: "הנתבע") בגין תיקון רכב מסוג סקודה פיליסיה מודל 98 (להלן: "הרכב"). לטענת התובעת, הנתבע הזמין תיקון לרכב. עלות התיקון הינה בסך 6,043 ₪ אותם על הנתבע לשלם לתובעת.

2. עניינה של התביעה השניה, בת.א. 1027/05 אותה הגישה אביה חברה קבלנית לבנין בע"מ (להלן: "אביה") כנגד התובעת, הוא פיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכב המצוי בבעלותה של אביה, כתוצאה ממסירתו לתיקון במוסך התובעת. לטענת אביה, בעת שהושאר הרכב לתיקון במוסך התובעת, הוא הוצא מן המוסך ונמצא לאחר מכן במגרש חניה סמוך. בעת שהרכב נמצא על ידי הנתבע (שהוא מנהל ובעל מניות באביה) התברר שחלקים מן הרכב פורקו הכל כמפורט בחוות דעת שמאי, אשר צורפה לתביעה. בגין נזקים אלה תובעת אביה סך של 8,545 ₪ מאת התובעת.

3. התובעת תמכה טענותיה בשתי חשבוניות מס, שתיהן נושאות תאריך 15.8.04. החשבונית הראשונה שמספרה 22323 הוצאה ע"י חברה לשירות חלפים מת"א ועל-פיה סופקו לתובעת חלקי חילוף שונים לרכב פליסיה 98'. סך ערך החלקים 835 ₪. עפ"י חשבונית שמספרה 22336 סיפקה החברה לשירות חלפים לתובעת מאוורר לרכב פליסיה במחיר 1,367 ₪.
4. עוד הציגה התובעת חשבון זמני המתייחס לרכב מסוג סקודה "פליציה" ממנו עולה, שהוחלף פח חזית, פנס ראשי ימני, פנס ראשי שמאלי ומאוורר. יש לציין, שהשוואה בין החשבוניות מיום 15.8.04 לבין החשבון הזמני שנושא תאריך פתיחה 25.10.04 מלמדת, שחלקים שהוזמנו בחשבוניות נכללו בתיאור החלקים שהוחלפו בחשבונית הזמנית. כך, פח חזית, פנס ראשי ימני, פנס ראשי שמאלי ומאוורר.

5. הנתבע צירף לתצהירו חוות דעת שמאי. לכתב ההגנה מטעם הנתבע צורף רשיון רכב המעיד שהרכב הינו בבעלות אביה.

6. בדיון שנערך לפניי, במאוחד לשתי התביעות, העידו: מר משולם מנהל התובעת, הנתבע והשמאי. מייד לאחר גמר הראיות נשמעו סיכומים בעל פה.

דיון
7. כאמור, המחלוקות בין הצדדים הינן קוטביות ואינן מתיישבות זו עם זו.

8. עפ"י גירסת התובעת, תיקון הרכב נעשה במהלך חודש אוגוסט 2004. לטענת התובעת, כפי שהדברים באו לידי ביטוי בגירסתו של מנהל התובעת, מר משולם ואשר הועלו על הכתב בתצהיר שהוגש לביהמ"ש עוד בחודש יוני 2005 (ת/1).

9. עפ"י גירסת התובעת, מי שהביא את הרכב אל המוסך היה בנו של הנתבע. דבר זה נזכר בסעיפים 3-4 לתצהיר מר משולם ועלה בחקירתו הנגדית (פר' עמ' 2 ש' 3). את התיקון הזמין הנתבע (פר' עמ' 1 ש' 17, ס' 4 לת/1).

10. עפ"י גירסת התובעת ועפ"י עדותו של מר משולם, הרכב נלקח על ידי בנו של הנתבע מתיקון אצל חשמלאי, אך לא הוחזר מאז (פר' עמ' 2 ש' 31, ס' 6 ת/1).
11. עפ"י גירסת הנתבע, מי שחייב בתיקון היא אביה בעלת הרכב. לטענת הנתבע, הוא הביא את הרכב ביחד עם בנו, דני, ביום 30.10.04 אל מוסך התובעת וזאת עקב נזילה באחד הרדיאטורים. משהתייצב לשלם את התיקון התברר לו שהרכב מושבת. מס' ימים לאחר מכן הודיעו לו עובדי התובעת שהרכב מחוץ למוסך. כאשר הגיע לרכב נוכח כי חסרים בו חלקים רבים במנוע, כמפורט בחוו"ד השמאי.

12. לאחר שעיינתי בתצהירים, בחוות הדעת ובצרופות לכתבי הטענות והתצהירים, הגעתי לידי מסקנה שאני מעדיף את גירסת התובעת.

13. הצרופות לתצהירו של מר משולם מטעם התובעת תומכות בגירסתו שהתיקון נערך בחודש אוגוסט. הראיה לכך הן החשבוניות המעידות על הזמנת חלקים מצד שלישי עבור רכב מסוג סקודה פליסיה. השוואת החשבוניות לחשבון הזמני המהווה יסוד לתביעה מלמדת, שנעשה שימוש באותם חלקים לצורך תיקון הרכב. המסקנה המתבקשת היא שהתיקון נערך בחודש אוגוסט 2004 בדיוק כגירסת התובעת.

14. הנתבע טען בתצהירו שהכניס את הרכב למוסך התובעת בתאריך 30.10.04. עיון בחשבון הזמני מלמד שמועד עריכתו היה ב-31.10.04, אולם מועד הפתיחה היה ה-25.10.04. במילים אחרות, מתעורר הרושם שגירסת הנתבע הותאמה לתאריך הנקוב בחשבון הזמני. בהקשר זה, העיד מר משולם שהמועד 25.10.04 מתייחס למועד עריכת החשבון ולא לתאריך הכניסה של הרכב למוסך. תאריך הכניסה למוסך היה בחודש אוגוסט כפי שהצהיר. לדברין של מר משולם החשבון הזמני נערך לאחר שהנתבע לא שילם עבור התיקון ולאחר דחיות שונות עקב התחמקויות הנתבע (פר' עמ' 3 ש' 3-4, 10-11).

15. תצהירו של הנתבע (נת/1) הוגש מס' ימים לאחר תצהירו של מר משולם. לאחר הגשת התצהירים התייצבו הצדדים לישיבה מקדמית ורק לאחריה נקבע דיון בתיק זה לפני. למרות שהיה בידי הנתבע תצהירה של התובעת, בו הצהיר מר משולם שבנו של הנתבע הוא שהוציא את הרכב מהמוסך ולמרות שלגירסת הנתבע בתצהירו הוא ובנו הכניסו את הרכב למוסך התובעת בחודש אוקטובר 2004, לא זומן הבן לעדות לפניי ואף לא נתבקשתי לאפשר הגשת תצהיר משלים או כל ראיה אחרת שיכולה לחזק את גירסת הנתבע.
16. הלכה היא עימנו שצד הנמנע מהבאת ראיה, חזקה שמדובר בראיה מזיקה לעניינו. יפים לענין זה דבריה של כב' הש' בן-עתו בע"א 548/78 נועה שרון ואח' נ' יוסף לוי, פ"ד לה (1) 736 בעמ' 760:

"...כלל נקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל-דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, הייתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי-הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה."

17. משכך הנני מעדיף את עדותו של מר משולם על פני עדותו של הנתבע. הנני קובע, איפוא, שהרכב טופל אצל התובעת בחודש אוגוסט.

18. השאלה המתבקשת הינה, מי חב בתשלום עבור התיקון של הרכב. בהקשר זה טען הנתבע, שהרכב שייך לאביה ועל כן היא חבה בתשלום. לעומת זאת טענה התובעת, שמי שהזמין את התיקון הוא הנתבע. במחלוקת זו אני מעדיף את גירסת התובעת. הנתבע הודה בתצהירו, שהוא זה שהזמין את התיקון (סעיפים 8-9 נת/1). הנתבע הודה שהוא זה שהתייצב במוסך על מנת לקבל את הרכב ולשלם עבור הטיפול (סעיף 11 נת/1). בחקירתו הנגדית אישר הנתבע, שהוא לא אמר לתובעת שהוא מזמין את השירות בשם אביה (פר' עמ' 3 ש' 28). הנתבע אישר, שהוא לא הציג את מסמכי הרכב לתובעת (פר' עמ' 3 ש' 27). בהמשך עדותו ציין הנתבע, שהוא לא יודע מי בדיוק משתמש ברכב ומכל מקום מי שרשאי להשתמש בו זה הוא ושלושת בניו (פר' עמ' 4 ש' 12-13).

המסקנה המתבקשת היא, שהנתבע הוא שהזמין את הטיפול והוא אשר נהנה מן השימוש ברכב לצרכים שונים ועל כן אני מקבל את גירסת התובעת, שהנתבע באופן אישי הזמין את התיקון והוא זה שחב בתשלומו.

19. סוף דבר - התביעה בת.א. 6282/04 מתקבלת במלואה. הנתבע ישלם לתובעת סך של 6,077 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה 9.12.04 ועד התשלום המלא בפועל. בנוסף ישא הנתבע באגרת בית משפט ששילמה התובעת בסך של 379 ₪. כן ישא הנתבע בשכ"ט ב"כ התובעת בסך 2,000 ₪ בצירוף מע"מ. התביעה בת.א. 1027/05 נדחית, בלא צו להוצאות וזאת נוכח ההוצאות שפסקתי בת.א. 6282/04.

הנתבע ישלם את סכום פסק הדין לא יאוחר מיום 1.4.06.
ניתן היום כ"ד בשבט, תשס"ו (22 בפברואר 2006) בהיעדר הצדדים.
אורן שוורץ
, שופט









א בית משפט שלום 6282/04 מוסך כל פח בע"מ נ' הילזנרט יצחק, אביה חברה לבנין בע"מ (פורסם ב-ֽ 22/02/2006)