פסקי דין על סלינה אבישי | פסקי דין על ד"ר שלמה אבישי | פסקי דין על אריה חברה ישראלית לביטוח | פסקי דין על אידית נוטע | פסקי דין על בטוח ישיר חברה לבטוח |

1219/00 א     22/02/2006




א 1219/00 סלינה אבישי , ד"ר שלמה אבישי, אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' אידית נוטע , בטוח ישיר חברה לבטוח בע"מ




1
בתי המשפט
א 001219/00
בית משפט השלום ראשון לציון
22/02/2006

כבוד השופטת שלומית יעקובוביץ

בפני
:
1 . סלינה אבישי

2 . ד"ר שלמה אבישי

3 . אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ

בעניין:
התובעים
עו"ד ד. הדר

ע"י ב"כ
נגד
1 . אידית נוטע

2 . בטוח ישיר חברה לבטוח בע"מ
הנתבעות
עו"ד א. שטיין

ע"י ב"כ

נגד
אחים יהב אינסטלציה ושיפוצים בע"מ
צד ג'
עו"ד ע. בן חיים
ע"י ב"כ

נגד
הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ
צד ד'
עו"ד מ. גנות
ע"י ב"כ
פסק דין
1. עסקינן בתביעה כספית בגין "נזקי מים" שנגרמו למבנה ולתכולה בבעלות התובעים 2-1, בני הזוג אבישי (להלן: "התובעים"), אשר בוטחו על ידי התובעת 3, "אריה" חברה לביטוח בע"מ, ופוצו על ידה באופן חלקי.

1.1 התביעה, אשר הוגשה כנגד הגב' נוטע (להלן: "הנתבעת 1"), בעלת הדירה המצויה מעל דירת התובעים, ומבטחה, "ביטוח ישיר" חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת 2"), הינה לשיבוב הפיצוי ששולם על ידי התובעת 3 (ראה הוראת סעיף 62(א) לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א - 1981) ולכיסוי נזקים נוספים שנגרמו לתובעים בגינם לא פוצו .

1.2 הנתבעים שלחו הודעה לצד ג' לחברת "האחים יהב - אינסטלציה ושיפוצים בע"מ", מי שנקראה על ידי הנתבעת 1 לטפל בצנרת דירתה וביצעה בה תיקונים שונים (להלן: "צד ג'").

1.3 צד ג' שלחה הודעה לצד רביעי ל"פניקס הישראלי" חברה לביטוח בע"מ, מי שביטחה אותה בגין אחריותה המקצועית (להלן: "צד ד'").

2. העובדות הצריכות להכרעה

א. התובעים התגוררו במועדים הרלוונטים לתביעה בבנין דירות ברח' מודיעין 4 בתל אביב, בקומה השניה מתוך ארבע קומות.

ב. התובעת 3 ביטחה את מבנה דירתם של התובעים ותכולתה בפוליסה מסוג "מבצר לדירה" בתקופה שבין 1.10.98 ועד ל- 30.9.99.

ג. הנתבעת 1 הינה הבעלים והמחזיקה של דירת מגורים בקומה השלישית בבניין בו התגוררו התובעים ודירתה מצויה מעל דירתם.

ד. הנתבעת 2 ביטחה במועדים הרלוונטים לתביעה את הנתבעת 1 בביטוח רכוש, הכולל הרחבה לנזקי מים ולשירותים מקצועיים באמצעות חברת "האחים יהב - אינסטלציה ושיפוצים בע"מ", היא צד ג'.

ה. ביום 4.4.99 חזרו התובעים משהות בת שבוע בחו"ל ולתדהמתם מצאו את דירתם מוצפת מים, אשר נזלו מהתקרה.
התובעים הודיעו על כך לנתבעת 1, אשר פעלה, לאלתר, לסגירת מערכת המים ולהזמנת בעל מקצוע - צד ג'.

3. המסגרת הנורמטיבית

3.1 ראשון לכל, יש לדון ולהכריע בשאלת חבותה של הנתבעת 1, קרי; אחריותה בנזיקין ל"נזקי המים", שנגרמו לדירת התובעים ולתכולתה.

3.2 דומה כי על פי ההלכה הנוהגת אין עוד חולק כי נטל הראיה מונח על כתפי הנתבעת 1 להוכיח כי לא התרשלה, זאת מכוח הוראת סעיף 38 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] -
"...אם נמלט דבר העשוי להזיק מנכסו של הנתבע, הנתבע מוחזק כרשלן עד שלא יצא ידי חובת ההוכחה המוטלת עליו בסעיף הנ"ל. אין חולק על כך שמים שנמלטו עשויים להזיק, ושיצאו מרשות הנתבעים - המערערים.
לא נותרה איפוא למערערים אלא הגנה אחת, והיא שלא התרשלו."
(ע"א 302/67 חברת מפי בע"מ נ. משק אשר אשכנזי ושות', פ"ד כ"ב (1) 211)

4. דיון

4.1 לטענת התובעים, כעולה מסיכומיהם, יש בחומר הראיות שהונח בפני
בית המשפט כדי לחייב את המסקנה לפיה הנתבעת 1 לא השכילה להרים את הנטל ולהוכיח כי לא התרשלה-
"עמדת הח"מ היא כי הנתבעים כשלו לחלוטין בהרמת הנטל המוטל עליהם.
מה גם שהאירוע אשר גרם לנזק היה אירוע מס' 13 כשלפניו נרשמו 12 אירועים דומים של הימלטות מים מצנרת הנתבעת 1, ולפיכך היה צפוי.
אירועם של אותם 12 אירועים קודמים אשר אירעו במהלך תקופה של 4 חודשים שקדמה לאירוע נשוא כתב התביעה, לא הצליחו לשכנע את הגב' נוטע כי עליה לבצע תיקון יסודי בל צנרת ביתה ולהחליפה כדי למנוע נזקים לשכניה. ...
הגב' נוטע לא עשתה דבר וחצי דבר. ...
מצג עובדתי זה בלבד מאיין כל אפשרות תיאורטית להוכיח כי לא הייתה התרשלות בהתנהגות הנתבעת"
(סעיפים 5-4 בעמ' 2 לסיכומי התובעים)

מנגד, טוענים הנתבעים כי התובעים הניחו בבסיס טיעוניהם תשתית עובדתית שונה בתכלית מזו שהוכחה-
"... סברנו כי כללי המשחק ה"הוגנים" מצריכים הפניה לראיות ודיוק בפרטים - ואולם תחתם מצאנו בסיכומי התובעים הטחת רפש חס בסיס בגב' נוטע ובביטוח ישיר, עיוות עובדות וראיות באופן מקומם, "יצירת" תשתית עובדתית יש מאין וטווית "סיפור" שרק חלקים ממנו שייכים למציאות דנן"
(סעיף 2 בעמ' 2 לסיכומי הנתבעים)

4.2 לאחר שנתתי דעתי למכלול הראיות שבאו בפני
, סבורתני, כי יש בהן כדי לבסס את הקביעה לפיה הרימה הנתבעת 1 את הנטל והוכיחה כי לא היה בהתנהלותה משום התרשלות, הכל כפי שיבואר להלן.

4.3 התובעים, בהתייחסם בתצהיר עדותם הראשית (ת/3) לאחריות הנתבעת 1 ציינו כי בביתה של הנתבעת 1 "אירעו כ- 12 מקרים של התבקעות צנרת המים בתקפה שמיום 03/01/99 ועד ליום 27/04/99" ושעל כן "הייתה הנתבעת מס' 1 צריכה לצפות מראש לבצע צעדי מנע על מנת למנוע את הנזק הצפוי שנגרם ע"י מים שפרצו מדירתה".

מנוסחם של הדברים נוצר הרושם כי עובר לאירוע ההצפה נשוא התביעה, אשר נתגלה ביום 4.4.99, אירעו אירועים נוספים רבים של "התבקעות צנרת המים", דבר, אשר הוברר בחקירתה הנגדית של התובעת 1 כבלתי מדוייק, בלשון המעטה-
"ש. האם היו לפני האירוע הזה אירועים.
ת. ת. היה אירוע באמבטיה, אבל היינו בבית.
ש. ש. מתי זה קרה.
ת. ת. לא זוכרת.
ש. ש. אפשר לומר שזה היה מספר חודשים לפני כן.
ת. לא זוכרת. היה כתם בחדר האמבטיה, הודענו לנתבעת והענין טופל, לנו לא נגרם שום נזק חוץ מהכתם.
ש. בסעיף 1 בעמ' 4, האם נכון שאותו אירוע שהזכרת קודם ביחס לנזילה בחדר האמבטיה היה בינואר.
ת. ת. כן.
ש. ש. מינואר עד אפריל לא היו אירועים נוספים וה 12 מקרים שאת מדברת עליהם היו במהלך אפריל.
ת. ת. נכון."
(עמ' 16 לפרוטוקול) (ההדגשה שלי - ש.י.)

"ש. האם מקרה אחד היה בחודש ינואר וכל 11 במקרים הנוספים היו בחודש אפריל.
ת. אם אני לא טועה פעמיים הגיע אינסטלטור בינואר, ובאפריל הגיעו עשרות פעמים האינסטלטורים.
ש. האם מדובר באירועים אחד אחרי השני ברצף פחות או יותר או שמא מדובר באירוע אחד או שניים בינואר, הפסקה ואח"כ אירועים באפריל.
ת. בינואר התקלה סודרה, גם באפריל היא סודרה אך עד שסודרה היו כמה וכמה מקרים, כ- 12, אינני זוכרת במדויק את מספרם"
(עמ' 17 לפרוטוקול) (ההדגשה שלי - ש.י.)

4.4 עדותה של התובעת 1 בחקירה נגדית עולה בקנה אחד עם עדותה של הנתבעת 1, בה ציינה כי בראשית חודש ינואר 99', בעקבות תלונתם של התובעים על כתם רטיבות בתקרת דירתם, הוזמן על ידה שרברב מטעם צד ג', אשר ביום 3.1.99 ביצע תיקון בצנרת חדר האמבטיה, תיקון אשר לאחר מספר ימים ולאור תלונתם של התובעים על התפשטות הכתם, התברר כי לא היה בו די ועל כן בוצע תיקון מקיף יותר, אשר הביא את הבעיה לידי פתרון מלא.

הנתבעת 1 אישרה בחקירתה הנגדית כי בצאתם לחופשת שישי - שבת במהלך חג הפסח (המועד בו ארעה הנזילה נשוא התביעה) לא מצאו לסגור את ברז המים הראשי ומשנשאלה מדוע לא נהגו כן השיבה כי להבנתה "בעיות העבר" נפתרו -
"היו לנו שני אירועים של בעיות ששכנים התלוננו על רטיבות, והן נפתרו עוד קודם. זה היה חודשיים קודם"
(עמ' 25 לפרוטוקול)

מטעם זה סברה אף הנתבעת 1 כי אין צורך להזמין שרברב "לבדוק את הדירה" כולה-
"לא היה עוד פיצוץ ועוד פיצוץ, היה אירוע של נזילה, של כתם על תקרה, ואז קראנו לאינסטלטור שטען שתיקן את זה, פתח את הרצפה. אח"כ היינו אמורה לא להשתמש בשירותים ולראות אם הכתם קטן, אלא שהוא גדל ואני הזמנתי את השרברב פעם נוספת. ואז תיקנו. נוסף היה עוד מקרה שבאו לסגור את הרצפה שפתחו".
(עמ' 25 לפרוטוקול) (ההדגשה שלי - ש.י.)

יצוין ויודגש כי לאחר "אירוע ההצפה" נשוא התביעה הזמינה הנתבעת 1 בלחץ התובעים שרברב (שלא באמצעות צד ג') כדי לבדוק את הצנרת כולה (ראה עמ' 25 לפרוטוקול), אשר נמצאה לשיטת צד' ג', כמו גם לשיטת השרברב הפרטי, תקינה-
"ש. האם נכון שגם האינסטלטורים של אחים יהב שביקרו בדירה במהלך אפריל וגם השרברב שאתם הבאתם, הסבירו לכם שאין צורך להחליף את הצנרת כולה.
ת. ת. נכון. הם חזרו על זה כמה פעמים"
ש. האם נכון שבדיעבד, כאשר החלפתם את מערכת הצנרת בעקבות השיפוץ שעשיתם בדירה, ... שהוצאתם את אותם צינורות שהיו קיימים בדירה, התברר שהצינורות תקינים, חדשים, לא רקובים.
ת. לא הוצאנו את הצינורות, פתחנו את הרצפה במסגרת השיפוץ, הזזנו קירות, ואז הם נחשפו. לפי דעתם של העובדים המקצועיים הצנורות היו תקינים"
(עמ' 27 לפרוטוקול) (ההדגשה שלי - ש.י.)

4.5 עדותה של הנתבעת 1 לא נסתרה ועל יסודה מוצאת אני לקבוע כי לא היה בהתנהלותה משום התרשלות.
אירוע נזילה אחד (ואם תרצה לומר גם שניים), אשר טופלו ותוקנו עד תום, כעדות התובעת 1, אין בו, לדידי, כשלעצמו, משום "סימנים מקדימים" המעידים על הפורענות הקרבה, אשר הצדיקו לנקוט באמצעי זהירות מיוחדים, לרבות בדיקת צנרת הדירה כולה (מדובר בבנין בן שנים) וסגירת ברז המים המרכזי טרם יציאה לחופשה.
סבורתני, כי בנסיבות המקרה כפי שהוכחו, לא היה על הנתבעת 1 לפעול מתוך הנחה כי צנרת המים בדירתה הינה "צנרת מועדת", זאת אף בשים לב לעובדה כי אותם גורמים מקצועיים (צד ג'), אליהם פנתה לא מצאו כל בעיה המחייבת טיפול כולל להבדיל מנקודתי, אשר בוצע בהצלחה.
דומה עלי, כי התנהלותה של הנתבעת 1 לא חרגה מסטנדרט ההתנהגות המצופה ממי שנתקל בבעיה בצנרת ביתו, פונה לבעל מקצוע ורשאי, לפחות בשלבים ראשונים, לסמוך ולהסתמך על חוות דעתו, כמו גם על תיקון שביצע ואשר הביא, בפועל, את הבעיה לידי פתרון.
סבורתני, כי במסקנה שונה מזו יהא כדי לקבוע רף התנהגות גבוה מהנדרש, החורג ממתחם הסבירות, בבחינת גזירה שאין להטיל על הציבור.

לא למותר לציין, כי לו היו פני הדברים כמתואר על ידי התובעים בסיכומיהם, קרי; ריבוי אירועי נזילה קודמים תוך פרק זמן קצר, הייתי מוצאת להצטרף לעמדתם בדבר התרשלותה של הנתבעת 1, אך משהתשתית העובדתית שהוכחה בפני
שונה עד מאוד באתי, איפוא, למסקנתי לעיל.

5. סוף דבר

נוכח המסקנה אליה הגעתי ולפיה הרימה הנתבעת 1 את הנטל, אשר הוטל על כתפיה, להוכיח כי לא התרשלה, דין התביעה להדחות וכך גם ההודעות לצד ג' ולצד ד'.
בנסיבות הענין, משאין חולק כי לתובעים נגרם נזק כתוצאה מנזילת מים מדירת הנתבעת 1 לא מצאתי לעשות צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו, לרבות שכ"ט פרקליטו.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים בדואר רשום+ אישור מסירה.
ניתנה היום כד' שבט תשס"ו (22.2.06), בלשכתי.
____________________
שלומית יעקובוביץ
, שופטת












א בית משפט שלום 1219/00 סלינה אבישי , ד"ר שלמה אבישי, אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' אידית נוטע , בטוח ישיר חברה לבטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 22/02/2006)