פסקי דין על יוני אבידור | פסקי דין על גילי גפני | פסקי דין על ליאת סטולרסקי | פסקי דין על בנק לאומי לישראל בע"מ
68038-11/18 סעש 29/10/2019
סעש 68038-11/18 יוני אבידור, גילי גפני, ליאת סטולרסקי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ
administrator
administrator
1
0
2019-11-07t07:23:00z
2019-11-07t07:23:00z
3
1929
9645
microsoft corporation
80
23
11551
15.00
print
false
false
false
en-us
x-none
he
/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.msotablegrid
{mso-style-name:"רשת טבלה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.1
{mso-style-name:"טבלת רשת1";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
בית דין
אזורי לעבודה בתל אביב - יפו
סע"ש
68038-11-18
29
אוקטובר 2019
לפני:
כב' הרשמת
ערמונית מעודד
התובע
ים
:
1
.
יוני אבידור
2
.
גילי גפני
3
.
ליאת סטולרסקי
ע"י ב"כ: עו"ד
ירון סייגר
-
הנתבע
:
בנק לאומי לישראל בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד דוד משה
החלטה
לפניי בקשת הנתבע (להלן גם – הבנק) למתן צו לגילוי
ועיון במסמכים.
הרקע הבקשה
1.
התובעים
הם אחייניו ויורשיו החוקיים של המנוח, משה שטיינפלד ז"ל (להלן – המנוח),
אשר הועסק בנתבע במשך 45 שנים, משנת 1969 ועד לחודש 4/2014
בו עתיד היה לפרוש עקב הגיעו לגיל 67. בתפקידו האחרון
שימש המנוח כרכז היסעים.
2.
בסמוך
למועד פרישתו, בתחילת חודש 4/2014, אושפז המנוח ועבר ניתוח מעקפים אשר לאחריו עבר למרכז
הבראה והחלמה מול הים (להלן – מול הים). ביום 12.5.14 ולאחר שהניתוח לא צלח,
הלך לבית עולמו.
3.
המנוח
עתיד היה לפרוש בחודש 4/2014, בהתאם לתנאים שנקבעו בהסכם הקיבוצי המיוחד מיום
19.12.99 (להלן – ההסכם הקיבוצי). לפיכך, ביום 13.5.13 נשלח אליו מטעם חטיבת
משאבי אנוש בנתבע, מכתב סטנדרטי ובו הסבר בדבר האפשרויות העומדות לרשותו לקראת מועד
פרישתו והן: מסלול פיצויים ותגמולים - קבלת סכום חד פעמי; מסלול פנסיה מלאה – קבלת
תשלומים חודשיים כאשר במקרה של עובד ערירי, התשלומים מפסיקים עם פטירתו (להלן – פנסיה
מלאה); מסלול פנסיה חלקית - קבלת סכום חד פעמי ותשלומים חודשיים מופחתים מאלו שהיה
זכאי בתכנית פנסיה מלאה. הודעה נוספת ובה הנתונים הכספיים המקורבים בכל אחד מהסדרי
הפנסיה נשלחה ביום 20.1.14 (נספחים א' ו-ב' לכתב ההגנה).
4.
ביום
27.2.14 שלח המנוח "הודעה לבנק בדבר בחירה בהסדר פרישה" באמצעות הפקס ובה
ציין כי הוא בוחר בתכנית פנסיה מלאה וביום 2.3.14 שלח המנוח הודעת מייל למנהלת תחום
פרישה באגף פרט בבנק, הגב' טיגר, ובה ביקש לוודא כי הודעתו מיום 27.2.14 התקבלה
(נספחים
ג' ו- ד' לכתב ההגנה).
5.
ביום
4.5.14, הגיעה הגב' טיגר למול הים ונפגשה עם המנוח. במסגרת פגישתם, חתם המנוח על מסמכי
הפרישה לתכנית פנסיה מלאה. ביום 5.5.14 הגיע המנוח למשרדה של הגב' טיגר ומסר לה צילום
של תעודת הזהות (אותה לא הצליח למצוא יום קודם לכן) ולקח עותק ממסמכי הפרישה עליהם
חתם.
6.
עיקר
המחלוקת בתיק עניינה בטענת התובעים לפיה המנוח חתם על מסמכי הפרישה מהבנק 8 ימים בלבד
טרם פטירתו, בעת שלא היה כשיר לכך, מבלי שהייתה לו יכולת להיוועץ עם גורם מקצועי או
אחר בדבר ההשלכות של בחירה בהסדר הפרישה ומבלי שניתנה לו הזדמנות לשוחח על כך עם מקורביו.
7.
לטענת
התובעים
, המנוח חתם על הסדר אשר אינו עולה בקנה אחד עם תנאיו האישיים
ומצבו הבריאותי הקשה ובאופן אשר גרע מזכויותיו ומזכויות יורשיו והטיב עם הבנק באופן
מובהק. בפועל, המנוח לא זכה לקבל ולו חודש אחד של קצבה כאשר במסגרת תכנית פיצויים ותגמולים
הוא היה זכאי לסכומים מצטברים בסך של כ- 2.5 מיליון ₪.
8.
התובעים
טענו כי הסכם הפרישה נחתם תוך ניצול מצוקתו ומצבו של המנוח כמשמעו בסעיף 18 לחוק החוזים
(חלק כללי), תשל"ג – 1973 ולפיכך הוא מבוטל. עוד טענו כי הנתבע לא פעל בהתאם להוראות
ההסכם הקיבוצי ולפיכך יש לראות במנוח כמי שבחר בתכנית פיצויים ותגמולים.
9.
לטענת
הנתבע
, המנוח בחר את תכנית הפרישה באופן מודע בעת שהיה צלול בדעתו
כאשר הודיע על בחירתו בכתב, פעמיים, מספר חודשים טרם מועד הפרישה הצפוי.
10.
למנוח
היה פרק זמן ארוך מאד, של כשנה, לחשוב ולהתייעץ עם כל גורם והוא חתם על ההסכם לאחר
שהזמין את נציגת הבנק אליו ואף טרח והגיע בעצמו למשרדי הבנק בתל אביב על מנת להשלים
את הליכי הפרישה בתכנית בה בחר כשהוא מבין ומודע לחלוטין להחלטתו ולבחירתו במסלול המועדף
עליו.
11.
הנתבע
ביקש כי בית הדין יורה על גילויים של המסמכים הבאים:
א.
כל
המסמכים, לרבות התכתבויות לפני הגשת תביעה וכן הסכמי פשרה בכל הליך משפטי בבתי משפט,
בבתי דין או מחוץ להם, שניהלו מי מהתובעים בקשר עם נכסים שהיו למנוח בחייו, עזבונו
או ירושתו של המנוח, לרבות בבתי המשפט לענייני משפחה, בתי המשפט האזרחיים וכל ערכאה
בכל עניין שהוא, לרבות נושא ירושות ונזיקין.
ב.
כל
פשרה שנעשתה על ידי מי מהתובעים בקשר עם המנוח ו/או עזבונו מחוץ להליך משפטי וכל הליך
שעדיין מנוהל, מכתבי צד, ניסיונות לפשרה, דרישות וכיו"ב.
ג.
כתב
ויתור על סודיות רפואית בשמו של המנוח, אשר יאפשר לנתבע לפנות לכל רופא או מוסד רפואי
לצורך קבלת מלוא המידע הרפואי בעניינו של המנוח, לרבות לצורך קבלת חוות דעת רפואיות.
ד.
כל
המידע הרפואי בעניינו של המנוח.
ה.
כל
מסמך שהמנוח חתם עליו החל מ- 1.4.14 ועד לפטירתו, לרבות מסמכי הסכמה לניתוחים ולטיפולים
רפואיים.
ו.
כל
מסמך פיננסי שקשור למנוח החל מיום 1.4.14 ועד לפטירתו, לרבות תדפיסי תנועות בנק ופירוט
חיובים בכרטיסי אשראי.
12.
לטענת
הנתבע, לאור טענת התובעים לפיה הנתבע ניצל את מצוקתו ואת מצבו הרפואי המתמשך של המנוח
בעת החתמתו על מסמכים הפרישה, הרי שיש במסמכים הרפואיים המבוקשים כדי לשפוך אור על
מצבו של המנוח ועל כשירותו ויכולתו לקבל החלטות הן ביחס לגופו והן ביחס לרכושו. בנוסף,
יש בהם כדי להעיד האם התובעים העלו טענות הפוכות בכל הנוגע למצבו הרפואי ו/או הנפשי
בתביעות או במכתבי דרישה שהגישו, ככל שהגישו בכל הנוגע לטיפול במנוח נגד המוסדות הרפואיים
השונים בהם טופל.
13.
בנוסף,
לאור טענתם לפיה בחירתו של המנוח בהסדר של פנסיה מלאה לא עלה בקנה אחד עם טובתו, הרי
שעל בית הדין להורות על גילויים של מסמכים אשר יש בהם כדי להעיד על מצבו הכלכלי של
המנוח ועל יחסיו עם התובעים.
14.
התובעים
התנגדו לבקשה והטעימו כי המדובר בבקשה גורפת, רחבה, בלתי רלבנטית ובלתי סבירה. ההליך
המשפטי היחיד הרלבנטי להליך זה הוא זה אשר נוהל בבית המשפט לענייני משפחה ואשר בעניינו
התקבל צו קיום צוואה. אשר לדרישה לגילוי כלל המסמכים הרפואיים בעניינו של המנוח, הרי
שהמדובר בדרישת גילוי לא הגיונית וחסרת פשר שכן אין רלבנטיות לכלל המידע הרפואי של
המנוח משך כל ימי חייו. התובעים מסרו לנתבע מסמכים רבים אשר נמצאים ברשותם ואשר רלבנטיים
להליך ואינם מתנגדים כי יינתן צו שיפוטי למול הים לצורך קבלת מידע בעניינו של המנוח
ובלבד שמידע זה רלבנטי לסכסוך.
15.
אשר
למידע אודות מצבו הכלכלי של המנוח טענו התובעים כי חשבונו התנהל אצל הנתבע ולפיכך המדובר
במסמכים אשר אמורים להיות על פי טיבם ומהותם בחזקת הנתבע ועל כן המדובר בניסיון להטריד
את התובעים שלא לצורך.
דיון והכרעה
16.
תקנה
46(א)
ל
תקנות בית הדין
לעבודה (סדרי דין)
,
התשנ"ב-1991 קובעת, כי בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו לגילוי או לעיון
במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות.
17.
תכליתה המרכזית של תקנה זו היא להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק
בהליך השיפוטי, כמו גם לייעול הדיון על ידי ניהולו "בקלפים גלויים",
כאשר נקודת המוצא הינה גילוי מרבי ורחב של המידע הרלבנטי למחלוקת, וזאת תוך עריכת
איזון בין הצורך בגילוי כאמור לבין אינטרסים אחרים שעשויים להיות מעורבים
(ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ נ' יהודה פלצ'י (21.9.10);
בג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' עוז (14.5.08)).
18.
ב
ע"ע 494/06
מדינת ישראל, נציבות המים נ' אבנצ'יק
(28.3.07)
נפסק כי על בית הדין להיעזר במבחן דו שלבי: השלב הראשון הוא מבחן הרלבנטיות, על
שני היבטיו (הצר והרחב). במסגרת ההיבט הצר, יבחן בית הדין האם קיימת זיקה ברורה
בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של התובע בהליך העיקרי; חשיבות גילוי המסמכים
להוכחת העילה המשפטית או הפרכתה בהליך העיקרי, ותרומתה לענייניות הדיון המשפטי
וקידומו. במסגרת ההיבט הרחב, יבחן בית הדין מהי מידת תרומת הגילוי לקיומו של דיון
יעיל בהתחשב בכלל נסיבות ההליך וכן השלכותיו של גילוי המידע המבוקש או חיסויו, בין
היתר על הציבור ועל צדדים שלישיים.
השלב השני הוא בחינה האם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים
למנוע את הגילוי או לצמצמו - דוגמת הכבדה על הצד שכנגד, קיומו של חיסיון או פגיעה
בפרטיות.
מלאכת
האיזון נעשית על פי אמות מידה של מידתיות כאשר שלבי הבדיקה משליכים זה על זה. היינו,
ככל שהמסמך המבוקש רלבנטי יותר למחלוקות מושא ההליך וחיוני יותר לצורך גילוי האמת
– ייתכן שהאינטרס לגלותו יגבר על אינטרסים אחרים מעורבים, ולהיפך.
בית
הדין אף רשאי לאזן בין האינטרסים השונים באמצעות פתרונות ביניים,
בשים לב לנסיבותיו של כל מקרה (רע"א 9322/07
gerber products company
נ' רנדי בע"מ
(15.10.08)).
מן הכלל אל הפרט –
לאחר
שעיינתי בטענות הצדדים, להלן הכרעתי ביחס לכל אחד מהמסמכים שנתבקשו:
19.
אשר
למסמכים המפורטים בסעיף 11 (א' ו-ב')
– אשר ניהלו התובעים בקשר
עם נכסים שהיו למנוח בחייו, עזבונו או ירושתו של המנוח לרבות הסכמי פשרה בכל הליך משפטי
ומחוץ להליך משפטי, הרי שלא שוכנעתי כי המדובר במסמכים הרלבנטיים להליך דנן ועל כן
אין להורות על גילויים, ואנמק.
20.
כמפורט
בכתב התביעה, התובעים הם יורשיו החוקיים של המנוח, בהתאם לצוואה מיום 29.5.17 ולהחלטת
בית המשפט לענייני משפחה בתיק 34396-10-14 מיום 14.6.16.
לצורך הליך זה, די בכך שהתובעים הוכרו על פי דין
כיורשיו החוקיים ואין רלוונטיות לשאלה האם התובעים ניהלו הליכים נוספים בכל ערכאה אחרת
או מחוצה לה, לרבות אשר לצוואה שאושרה או כל צוואה אחרת. משעה שהוכרו כיורשים, אין
מערכת היחסים בינם לבין המנוח עומדת לדיון ואינה רלוונטית לצורך הכרעה בסוגיה שבמחלוקת
והיא בחירתו של המנוח במסלול פנסיה מלאה וטענת התובעים אשר לכשירותו בעת בחירה זו.
21.
אין
בידי לקבל את טענת התובעים כי ככל שנוהלו הליכים נוספים בעניינו של המנוח הרי שהמדובר
בהליכים מהותיים וחשובים אשר יש בהם כדי להעיד על הלך רוחו של המנוח טרם פטירתו, לרבות
החלטתו לבחור במסלול פנסיה מלאה.
כשירותו
של המנוח לקבל החלטות בעניינו תיבחן בשים לב למצבו הרפואי בתקופה הרלוונטית, בעת קבלת
ההחלטה, ולכלל הנסיבות המתעוררות במסגרת הליך זה, לרבות המצאת המידע מטעם הנתבע טרם
קבלת ההחלטה, התכתבות הצדדים עובר לאשפוזו של המנוח, נסיבות החתימה על מסמכי הפרישה
במעמד פגישתו עם הגב' טיגר, הוראות ההסכם הקיבוצי החל על הצדדים וכיו"ב. לפיכך,
גם אם התובעים העלו טענות הפוכות אשר למצבו הרפואי ו/או הנפשי במסגרת אחרת, הרי שלא
יהיה בכך כדי להשפיע על הבחינה שנדרשת במסגרת הליך זה ועל כן הבקשה לגילוי מסמכים אלו
נדחית.
22.
אשר
למסמכים המפורטים בסעיף 11 (ג' ו-ד')
שעניינם כל המידע הרפואי
בעניינו של המנוח לרבות הבקשה לחתימה על כתב ויתור סודיות – בשים לב למהות המחלוקת
ולשאלת כשירותו של המנוח לקבלת החלטה בעניינו, הרי שברי כי ישנה רלבנטיות למצבו הרפואי
ובהתאמה, למסמכים שהתבקשו על ידי הנתבע. עם זאת, הבקשה כפי שנוסחה הינה גורפת וכללית
מבלי שהוסבר מהי הרלבנטיות של מסמכים רפואיים הנוגעים לכל תקופת חייו של המנוח
ולכל הליקויים הרפואיים מהם סבל. דרישה גורפת זו, יש בה כדי לפגוע פגיעה שאינה
מידתית בזכות המנוח לפרטיות, החלה גם לאחר פטירתו (ראו רעא 1917/92 יעקב סקולר נ'
ניצה ג'רבי , מז (5) 764 (23.11.93)).
23.
המחלוקת
בתיק זה מתייחסת לפרק זמן תחום של כחודשיים (סוף חודש 2/2014 עד לתחילת חודש
5/2014) מהמועד בו שלח המנוח הודעת דואר אלקטרוני ובה ציין את בחירתו בתכנית פנסיה
מלאה ועד למועד בו חתם על מסמכי הפרישה כאשר לטענת התובעים במועד זה המנוח לא היה כשיר
לקבלת החלטות מפאת מצבו הרפואי ועקב ניתוח לבבי שעבר. עילות התביעה הן עילות חוזיות
ולא עילות נזיקיות ועל כן אין בידי לקבל את טענת הנתבע אשר לפרוצדורה המקובלת בדבר
מתן כתב ויתור סודיות רפואית בתיקי רשלנות רפואית.
24.
לאחר
שבחנתי את טענות הצדדים, ובאיזון שבין זכותו של המנוח לפרטיות ובין זכותו של הנתבע
להתגונן באופן ראוי ובשים לב לכך שהמחלוקת בענייננו נוגעת לפרק זמן תחום ומוגדר, אני
סבורה כי די במתן צו להמצאת המסמכים הרפואיים בעניינו של המנוח למול הים וכן לבית החולים
אסף הרופא בו אושפז המנוח לתקופה הרלוונטית. מסמכים אלו עשויים לשפוך אור על מצבו הבריאותי
של המנוח, לרבות כשירותו לקבלת החלטות במועד בו חתם על מסמכי הפרישה ולסייע בבירור
האמת
וייעול הדיון.
25.
אשר
למסמכים המפורטים בסעיף 11 ה
' – הואיל ובהתאם לטענת התובעים הם
העבירו את כלל המסמכים שברשותם, הרי שאין מקום להורות על גילוי מסמכים נוסף. התובעים
יגישו תצהיר ערוך כדין בתוך 21 ימים ביחס למסמכים אלו.
26.
אשר
למסמכים המפורטים בסעיף 11 ו'
- הנוגעים לענייניו הפיננסים של המנוח
החל מיום 1.4.14 ועד לפטירתו– הרי שמסמכים אלו רלבנטיים לצורך בחינת טענת התובעים לפיה
המנוח לא היה כשיר לקבל החלטות פיננסיות במועד בו חתם על הסכם הפרישה. מתגובת התובעים
עולה כי הם אינם מתנגדים לבקשה מהטעם של אי רלבנטיות אלא מאחר ולשיטתם כלל המידע מצוי
בחזקת הנתבע. הואיל ומתשובת הנתבע עולה כי לא ניתן להשתמש במידע זה ללא היתר וכי אין
בידי הנתבע את מלוא המידע המבוקש – הרי שאני מורה לתובעים להעביר לידי הנתבע את המסמכים
המבוקשים בסעיף זה.
סיכומו של דבר
27.
הצדדים
יגישו לתיק בית הדין, בתוך 21 ימים, תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין במסגרתו יפרטו מהם
המסמכים המצויים ברשותם.
28.
ביחס
למסמכים אשר הוריתי על גילויים
- התובעים יעבירו
מסמכים אלו לעיון הנתבע. ככל שמסמך מסוים אינו ברשותם (ובפרט ביחס למסמכים
המפורטים בסעיף 25 לעיל), יצוין בתצהיר האם היה המסמך ברשותם, מתי היה, אימתי יצא מרשותם
ובאילו נסיבות.
29.
צו
כאמור בסעיף 24 יינתן בנפרד.
30.
לאור
התוצאה אליה הגעתי, יישאו התובעים בהוצאות הנתבע בסך 1,500 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום.
ניתנה
היום, ל' תשרי תש"פ,
(
29
אוקטובר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.
סעש בית דין אזורי לעבודה 68038-11/18 יוני אבידור, גילי גפני, ליאת סטולרסקי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (פורסם ב-ֽ 29/10/2019)