פסקי דין על מלכה קפר | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

42089-05/19 בל     03/11/2019




בל 42089-05/19 מלכה קפר נ' המוסד לביטוח לאומי










administrator
administrator
1
0
2019-11-07t09:18:00z
2019-11-07t09:18:00z
3
1294
6474
microsoft corporation
53
15
7753
15.00


print




false
false
false

en-us
x-none
he












































































































































































































































































































/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.msotablegrid
{mso-style-name:"רשת טבלה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.1
{mso-style-name:"טבלת רשת1";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}























בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו







ב"ל 42089-05-19


 

03 נובמבר 2019



לפני
:







כב' השופטת 
אירית הרמל





ה
מערערת


מלכה קפר
ע"י ב"כ: עו"ד
זילברג






-




ה
משיב


המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד
יעקובי
















פסק דין




1.
לפני ערעור על החלטת ועדה לעררים (נפגעי עבודה)
מיום 3.4.19 להלן – הועדה) אשר דחתה את ערר המערערת 
וקבעה כי נכותה היא בסך 5% כפי שנקבע בדרג
הראשון. כמו כן שללה הוועדה קשר סיבתי בין פגיעה במערכת הווסטיבולרית וטענות בדבר
ליקוי שמיעה וטנטון לבין הפגיעה המוכרת.

רקע
עובדתי
2.
המערערת ילידת 1960, נפגעה ביום 23.7.17 בפגיעה
שהוכרה כפגיעה בעבודה. המערערת נחבלה עת אוטובוס בו נסעה בלם בפתאומיות ובשל כך
נפלה לאחור ונחבלה בצוואר, בגב תחתון, בזרוע שמאל, אמה ימין ועכוז ימין.

3.
ביום 23.10.2018 התכנסה ועדה מדרג ראשון בעניינה
של המערערת וקבעה לה נכות זמנית בשיעור 10% מיום 28.7.17 עד ליום 31.12.17 וכן
נכות רפואית צמיתה בשיעור 5% לפי פריט ליקוי 37(7)א – הגבלה קלה בתנועות עמ"ש
מתני. פריט הליקוי האמור מופיע בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות
לנפגעי עבודה), התשט"ז -1956 (להלן – התקנות).

4.
המערערת עררה על החלטה זו. ביום 3.4.19 עמדה בפני

הוועדה מושא ערעור זה . חברי הוועדה היו דר' פלדמן, נוירולוג, דר' פילבה מומחה
א.א.ג, ודר' רוזנר מומחה מתחום הכירורגיה האורטופדית. בפרוטוקול פורט כדלקמן:
"

פירוט הליקויים מפי התובע ובאי כוחו
:
מנגנון החבלה בלימה פתאומית של אוטובוס נפלה לאחור.
מערערים על חוו"ד א.א.ג שלא קשר את הסחרחורות והטנטון לתאונה. מיד לאחר
התאונה תלונות על סחרחורות ואי יציבות בגינם נשלחה לסי.טי מוח שיצא תקין. כל
הבדיקות בירור לאחר שסבלה מסחרחורות וטנטון החלו מהתאונה. הועדה צריכה להתייחס
לבדיקות לתלונות אם זה לא כרוני זה קשור לתאונה או לקזז את החלק היחסי אך לא לשלול
לחלוטין קש"ס. לא מערערים על גב תחתון. מערערים על עמ"ש צווארי.
  
מצב תעסוקתי לאחר הפגיעה :
חזר לעבודה בתאריך : במשרה מלאה
לא קיימת ירידה בהכנסות.

בדיקה:
בבדיקה תופיות תקינות מגיבה לקולן בצורה תקינה אין
נסטגמוס, אין גז נסטגמוס, גם בעת הרמת הראש כלפי מעלה לא מופיעה ניסטגמוס. בדיקת
אצבע אף תקינה. בדיקת שמיעה מ 7.1.18 חצי שנה לאחר האירוע שמיעה עיצבית ירידה לאחר
2000 הרץ לכוון 80000 הרץ עד 50 דציבל. יש לציין שהירידה העצבית זהה לחלוטין בשתי
האוזניים. בדיקת
emg
 
מ 25.7.18 שנה לאחר האירוע חולשת מבוך שמאל 31%
כשהנורמה זה עד 25%. בדיקת יציבה מקופ"ח כללית מתאריך 17.10.18 הדגימה יציבה
כללית מופרעת לסירוגין. באנמנזה לא מתארת סחרחורת סיבובית (ווסטיבולרית) אלא חוסר
יציבות.
בדיקת שמיעה מ 14.1.18 ירידה לאחר 2000 הרץ זהה
לחלוטין בשתי האוזניים
srt
אוזן ימין ושמאל 15 דציבל.  
דיסקרימנציה
100% בגובה של 50 דציבל.
בבדיקת עמ"ש צווארי מגיעה עם הסנטר עד 1
ס"מ מעצם החזה אקסטנסיה 30 מע' תנועות סיבוביות 75 מע' לכל צד, הטיות צדדיות
45 לכל צד.

מסקנות:
הוועדה דוחה את הערר מבחינה אורטופדית טווחי תנועת
הצוואר הינם בגדר הנורמה.
מבחינת אאג מדובר בירידה עיצבית בתדרים הגבוהים זהה
לחלוטין בשתי האוזניים. עם בדיקת
emg
שנה לאחר האירוע חולשה מבוך גבולית. לא קיים מנגנון פזיופתולוגי שיגרום נזק או
פגימה בשתי האוזניים הפנימיות במידה זהה לחלוטין גם מבחינת העוצמה וגם מבחינת
התדרים. אי לכך אין קשר סיבתי בין תלונותיה בגין ליקוי שמיעה וטנטון הקשור לאירוע
הנדון. כי לא נגרם כל נזק לחלק הכוכלארית של האוזניים הפנימיות. בגין הסחרחורת כפי
שתואר ווסטיבולרנוריניטיס אינו נגרם כתוצאה של חבלה יתרה מזאת הבדיקות
emg
הם גבוליות גם התיאור של
האנמנזה לא אופייני לפגיעה ווסטיבולרית. מכאן שאין קשר סיבתי.

תקנה 15:אין מקום להפעלת התקנה.

החלטה :
הוועדה הרפואית החליטה לדחות את הערעור על דרגת נכות." 
 

5.
החלטה זו היא מושא
הערעור שלפני.

טענות הצדדים
6.
המערערת
טוענת
כי  
נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה
המצדיקה השבת עניינה לבחינה מחדש על ידי הוועדה. המערערת טוענת כי הוועדה מתייחסת
באופן חלקי לממצאי בדיקות אוביקטיביות המעידות על קשר סבתי בין הסחרחורת ממנה היא
סובלת לבין הפגיעה המוכרת ושוללת קשר סיבתי בין השניים. בנוסף, הוועדה סותרת את
עצמה עת קובעת מחד כי המערערת סובלת ממחלה דלקתית בעצב השמיעה (וסטיבולר
נוירויטיס) ומנגד קובעת כי האנמנזה של הפגיעה אינה אופיינית לפגיעה וסטיבולארית
ועל כן שוללת קשר סיבתי. המערערת נחבלה בראשה במהלך הנפילה ומאז הפגיעה המוכרת
סובלת מסחרחורות ובחילה מתמשכת – בעיות רפואיות שלא היו לה קודם לפגיעה. בעקבות
זאת פנתה לבירור באמצעות בדיקות. בדיקת ה-
eng
מיום 25.7.18 הודגמה חולשת מבוך שמאל – תוצאה התומכת בליקוי
פריפרי משמאל. בניגוד לקביעת הוועדה לא צוין בפענוח כי מדובר במקרה גבולי. כמו כן
הוועדה לא התייחסה למבחן יציבה ממוחשב שנערך למערערת ביום 7.10.18 המצביע על תפקוד
לקוי של המערכת הוסטיבולרית. הוועדה שללה קשר סיבתי באופן לקוי המהווה לטענת
המערערת הן טעות רפואית והן טעות משפטית, שכן קיים קשר סיבתי מובהק בין תלונות
המערערת לנזקיה מהתאונה. לאור האמור יש לקבל את הערעור, על בית הדין לקבוע נכות
בתחום א.א.ג או לחילופין להשיב את עניינה של המערערת לוועדה לצורך קביעת הנכות
בתחום א.א.ג. בהתאם לממצאי התיעוד הרפואי.

7.
המשיב
סבור כי הוועדה נימקה
החלטתה היטב, ניתן לעקוב אחר הלך מחשבתה ועל כן אין להתערב בהחלטתה. טענות המערערת
רובן ככולן הן טענות רפואיות המופנות כנגד ההיבטים המקצועיים של עבודת הוועדה ודי
בכך כדי לדחות את הערעור על הסף. הוועדה שוללת קשר סיבתי ואומרת שהאנמנזה אינה
תומכת בפגיעה כתוצאה מהאירוע התאונתי ואף מציינת שנויריטיס אינו נגרם מחבלה.
פרשנות הוועדה את בדיקת ה
eng
כגבולית היא רק תוספת אך אינה עומדת בלב
ההחלטה השוללת את הקשר הסיבתי. הוועדה גם מתייחסת לבדיקת היציבה מיום 17.10.18
ומציינת כי היציבה הכללית מופרעת לסירוגין. לאור כל אלה סבור המשיב כי יש לדחות את
הערעור.

דיון והכרעה
8.
לאחר
ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור להידחות, כמפורט להלן.

9.
כידוע, בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות
ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. עוד נקבע כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין
אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה
המחייבת אותה (עב
"
ל

10014/98 יצחק

הוד
-
המל
"
ל

פד
"
ע

ל
"
ז 213).

10.
אחת מהחובות
המוטלות על הוועדה הרפואית לעררים בהיותה גוף מעין שיפוטי היא חובת ההנמקה, אשר הנה
חיונית גם על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה (דב"ע (ארצי)
שם/1318-01 עטיה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 60).

11.
בעניין
לביא (דב"ע (ארצי) מג/1356 – 01 לביא – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע
יז 130)  
נפסק לעניין חובת ההנמקה, כי
"ההנמקה צריכה שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה,
אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הועדה נתנה פירוש נכון לחוק".

12.
עיון בהחלטת הוועדה מעלה כי ביצעה בדיקה קלינית
רלוונטית ועיינה במסמכים הרפואיים שעמדו בפני
ה. הוועדה מסבירה כי הירידה בשמיעה
שקיימת אצל המערערת זהה לחלוטין בשתי האוזניים. בדיקת
eng
שנערכה לאחר הפגיעה מראה
על חולשת מבוך גבולית וכן כי לא קיים מנגנון שיגרום נזק בשתי האוזניים הפנימיות
במידה זהה לחלוטין הן מבחינת העוצמה והן מבחינת התדרים. על כן שוללת הוועדה קשר
סיבתי בין תלונות המערערת בגין ליקוי שמיעה וטנטון לבין הפגיעה המוכרת. מוסיפה
הוועדה ומתייחסת לוסטיבולר נויריטיס (דלקת בעצב שיווי המשקל) וקובעת כי מחלה זו
אינה נגרמת כתוצאה מחבלה. על כן לא קיים קשר סיבתי לתלונות על סחרחורת. לכך מוסיפה
הוועדה ומנמקת כי תוצאות בדיקת ה-
eng
הן גבוליות ולאור זאת בצירוף תיאור האנמנזה שאינו אופייני לחבלה,
כפי שציינה הוועדה – אין קשר סיבתי.

13.
איני מקבלת את טענת המערערת כי הוועדה לא התייחסה
לבדיקת היציבה הממוחשבת, שכן ציינה את ממצאי הבדיקה במסגרת בדיקתה ופירטה כי
המערערת הדגימה יציבה כללית מופרעת לסירוגין. כמו כן הוועדה מפרטת את ממצאי בדיקת
ה-
eng
וקובעת
בהתאם לשיקול דעתה המקצועי כי מדובר בממצאים גבוליים. כמו כן לא מצאתי כי יש ממש
בטענת המערערת בדבר סתירה בקביעת הוועדה. נהפוך הוא. הוועדה מציינת כי המערערת
סובלת ממחלה דלקתית הנוגעת לעצב שיווי המשקל ואלו הממצאים שככל הנראה עולים
מהבדיקות. הועדה קובעת בקביעה רפואית מובהקת כי דלקת בעצב שיווי המשקל אינה נגרמת
מחבלה כמו גם פגיעה בשתי האוזניים הפנימיות באופן זהה, אינה מאפיינת חבלה. אף אם
קיימת טעות רפואית בקביעה זו, ובית הדין אינו אוחז בידע כדי לקבוע זאת, הרי
שהערעור הוא בשאלה משפטית בלבד.

14.
מדובר בהחלטה מפורטת מנומקת שניתן להתחקות אחריה ומתייחסת
לכל ממצאי הבדיקות הרלוונטיות. הוועדה מנמקת החלטתה בקביעות רפואיות וניתוח רפואי
של הבדיקות הרלוונטיות.

15.
סוף דבר
–לא
מצאתי כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה ועל כן הערעור נדחה.

16.
אין צו להוצאות.







17.
על

פסק דין
זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין
הארצי לעבודה בתוך 30 יום ממועד קבלתו אצל הצד המבקש לעשות כן.
ניתן
היום, ה' חשוון תש"פ, (03 נובמבר 2019
)
,
בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.














בל בית דין אזורי לעבודה 42089-05/19 מלכה קפר נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 03/11/2019)