פסקי דין על שושנה עזיאל |

6140-10/19 בעח     30/10/2019




בעח 6140-10/19 שושנה עזיאל נ' מדינת ישראל










administrator
administrator
1
0
2019-11-07t15:31:00z
2019-11-07t15:31:00z
3
1605
8029
microsoft corporation
66
19
9615
15.00


print




false
false
false

en-us
x-none
he












































































































































































































































































































/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.msotablegrid
{mso-style-name:"רשת טבלה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.1
{mso-style-name:"טבלת רשת1";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}























בית משפט השלום בירושלים




בע"ח 6140-10-19 מדינת ישראל נ' עזיאל


 

 



בפני



כבוד השופט
דוד שאול גבאי ריכטר






המבקשת



שושנה עזיאל


ע"י
ב"כ עו"ד ורד בירגר





נגד





המשיבה


מדינת ישראל


ע"י
תביעות ירושלים
































החלטה






1.
לפניי בקשת המבקשת לקבלת חומרי
חקירה, לפי סעיף 74 לחוק הסדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982 (להלן – החסד"פ)
שעיקרה – קבלת רישום פלילי של המתלוננת בתיק נגדה, לרבות מידע לגבי תיקים סגורים
ורשימת תלונות שהגישה.

2.
המשיבה סבורה, כי הבקשה אינה
רלבנטית ואף יש לדחותה על הסף, הן ביחס לקבלת מידע מהרישום הפלילי של המתלוננת,
ככל שזה קיים – שכן לא הוצגה ראשית ראיה לרלבנטיות הבקשה – והן ביחס לתיקיה
הסגורים, של המתלוננת, ככל שאלו קיימים, ובוודאי לגבי רשימת התלונות שהגישה, שאינה
בגדר חומר חקירה. בהקשר זה הפנתה ב"כ המשיבה בתגובתה המפורטת והמנומקת כדבעי,
לפסיקה התומכת בהשקפתה זו. תיק החקירה, והמידע המבוקש ע"י הסניגורית הועבר
לעיוני. התקיים דיון בעניין.

דיון והכרעה
3.
בקשה לקבלת חומרי חקירה לעולם
תידון על-פי מבחן הרלבנטיות לפוטנציאל הגנת הנאשם, ומכיוון שתכלית הליכי גילוי
חומרי החקירה נועדה לסייע בירידה לחקר האמת וקיומו של הליך הוגן, שהנו עקרון חוקתי
במשפטנו, הפרשנות לגבי היותר חומר "חומר חקירה" תהא פרשנות ליברלית
ומרחיבה. אך מובן, שמנגד יישקלו שיקולים הגנת הפרטיות במקרים הרלבנטיים, כגון
הבקשה שלפניי – עיון במידע פלילי של מתלוננת. בהקשר זה ראו: בש"פ 5535/13 מ"י
נ' שימשילשווילי (15.8.2013) בפסקה 

6 (להלן - עניין שימשילשווילי); בש"פ 1408/14 פלוני
נ' מ"י (מיום 14.4.2014) בפסקה 4.

4.
אשר לטענה בדבר הצורך לדחות על
הסף את הבקשה בהיעדר רלבנטיות
– יש לדחות עתירה
זאת בשל כמה טעמים.

הטעם הראשון
הוא, שבית המשפט העליון שב והגדיש בפסיקותיו את ההלכה, לפיה מידע פלילי של עד
נופל בגדר "חומר חקירה" שגילויו כרוך בעמידה במבחני הרלבנטיות להגנת
הנאשם ואיזון 
ערך זה עם אינטרס העד
לפרטיות [בהקשר זה ראו:

בש"פ 2447/16 פלוני
נ' מ"י (מיום 10.8.2016)].

הטעם השני
הוא, כי די בנסיבותיו של כתב האישום, ממנו עולה, כי בין המבקשת למתלוננת מסכת
יחסים עכורה קודמת על-רקע היות שתיהן בנות זוגו של אותו אדם (המבקשת בעבר;
המתלוננת בהווה), כדי לעמוד במבחן הרלבנטיות של בקשה להצגת רישום פלילי, ככל
שקיים, של אותה מתלוננת. לכן, הבקשה, גם אם לא נומקה, רלבנטית בנסיבות העניין,
ואינה בגדר "תקווה ספוקלטיבית רחוקה"

כפי שנקבע
בבש"פ 600/15 הירשמן נ' מ"י (מיום
1.2.2015) בפסקה 7.

הטעם השלישי
הוא, כי פערי המידע המובנים בין התביעה לבין הנאשם הם כה גדולים, עד כי עתירה
ל"סילוק על הסף"

של בקשה לגילוי
חומרי חקירה, אינה מדתית מעצם העלאתה, והיא אינה מתיישבת עם חזקת החפות, עם זכותו
של נאשם להליך הוגן, החובה לרדת לחקר האמת, ועם האיזונים שקבע בית המשפט העליון
בהקשר זה.

5.
אשר לטענת המאשימה, כי תיקים
סגורים הם בגדר מידע פלילי שלא ניתן להציגו לבית המשפט והוא אף אינו מוסמך לבקש
לעיין בו
, משום שאינו כלול בין הגופים
המנויים בתוספת השלישית שהייתה קבועה בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים,
התשמ"א-1981 (להלן - חוק המרשם), הרי שיש לקבל טענה זו.

ראשית
, אציין, כי קיימת מחלוקת פוסקים בסוגיה זו. בעניין שימשילשווילי, קבע כב'
השופט עמית, כי אין לקבל את טענת המדינה, כי בית המשפט כלל אינו רשאי לעיין בתיקים
סגורים, מהטעמים שפירט בהחלטתו. לעומת זאת, כב' השופט סולברג קבע בעניין פלוני, כי
משעה שבית המשפט אינו נמנה על הגופים הרשאים לקבל מידע על אודות תיקים סגורים, הוא
אינו רשאי לעיין בהם, ללא קשר לשאלת מבחני הרלבנטיות:
"
הפועל היוצא מן האמור הוא לדעתי ברור
:
אין למסור לבית המשפט

מידע על תיקים סגורים
,
ואין נפקות לשאלה אם המידע עשוי להיות רלבנטי להגנת הנאשם
.
" (שם, פסקה 11).

כעת אציין, מדוע לדעתי, יש
ללכת בדרכו של כב' השופט סולברג בעניין פלוני.

שנית
ולגופו של עניין ויודגש, כי החוק הוחלף אך לאחרונה בחוק המידע הפלילי ותקנת
השבים, התשע"ט-2019 (להלן - חוק המידע), והתוספת השלישית בחוק המרשם
(הנוגעת לגופים הזכאים לקבל מידע הכולל תיקים סגורים)

הפכה לתוספת השישית
בחוק המידע. 
בניגוד לתוספת השלישית לחוק
המרשם, שבה בית המשפט לא היה כלול בגדר הגופים שיכלו לעיין בתיקים סגורים, הרי
שבתוספת השישית לחוק המידע, נכלל בית המשפט 

בפריט 13 לתוספת, שם מצוין כך:

"(13)
בית משפט או בית דין – בהליך משפטי שאינו הליך פלילי כאשר גילוי המידע
מהמרשם המשטרתי מהותי לנושא הדיון, וכן בהליך של מעצר לפי סעיף 13 לחוק סדר הדין
הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, ובית דין צבאי בהליך של מעצר
לפי סעיף 240 לחוק השיפוט הצבאי".

בדברי ההסבר להצעת חוק המידע
עולה, כי "התיקון המוצע ביחס לתוספת הקיימת כיום בחוק המרשם הפלילי לעניין
זה, הוא הוספת בית משפט ובית דין לרשימת הגופים הזכאים למידע כאמור [תיקים
סגורים], במסגרת הליך משפטי שאינו הליך פלילי וכן בהליך מעצר לפי סעיף 13
לחוק [המעצרים]..., שבו קיים לעתים צורך בהצגת מידע לגבי תיקים סגורים, וזאת
במקרים שבהם הגילוי על אודות המרשם הפלילי מהותי לנושא הדיון" [הצעות חוק
הממשלה – 1071, כ"א בתמוז התשע"ו, 27.7.2016, עמ' 1305) – ההדגשות
הוספו].

יוצא, אפוא, כי לשון החוק
ברורה, ומסייגת את זכותו של בית המשפט לעיין בתיקים סגורים, רק בתנאים מסוימים,
להוציא במפורש – הליך פלילי.

ואם קיים ספק ביחס לכוונת
המחוקק, הרי שקריאה מדוקדקת של פרוטוקולי דיוני ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת,
בעת הכנת הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית, מלמדת כי בדיוק בנקודה זו, התקיים דיון
ער ונפלה הכרעה, לטובת הגישה המצמצמת את זכות העיון של בית המשפט בתיקים סגורים.

בדיון מיום 22.5.2018 עלו
הדברים הבאים, הנוגעים למחלוקת שבין כב' השופטים עמית וסולברג, כאשר מתוך דברי
נציגת היועץ המשפטי לממשלה עולה, כי דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, היא כדעת השופט
סולברג, ובמבחן התוצאה, זהו הנוסח שנתקבל בסופו של יום בחוק המידע החדש:

"
"גיל שפירא [נציג הסניגוריה הציבורית בדיון]

:

אז אולי רק אציג את הנושא.
מדובר באפשרות של הגנה במשפט פלילי לקבל מידע מהמרשם הפלילי על עדי תביעה מרכזיים. היום כשמתנהל משפט נגד פלוני ופלוני
חושב שהעד המרכזי נגדו הוא עבריין שבעבר כבר שיקר
או יש לו אינטרס כזה ואחר, ניתן להגיש בקשה לבית המשפט לבקש מבית המשפט שיאפשר לעיין במרשם הפלילי של אותו עד, כדי
שאפשר יהיה להשתמש בזה במהלך המשפט 
לעמוד
על מהימנותו.

היו"ר ניסן סלומינסקי:

זה קיים היום?

גיל שפירא:

זה קיים היום, ואת זה התוספת באה לשנות. אגב,
נעשה בזה שימוש הרבה מאוד פעמים, זה מסוג הדברים
שהביאו להרבה מאוד זיכויים, כי זה חושף הרבה פעמים
עיוותי מהימנות של עדים מרכזיים, בייחוד במשפט שלנו, שהרבה פעמים ההכרעה של השופטים היא הכרעה שמבוססת על מהימנות
ולא 
על
ראיות ישירות.

היו"ר ניסן
סלומינסקי

:

אפשר להגיד שכל עד מדינה הוא כזה, לא?

גיל שפירא

:

בדיוק כך, זאת דוגמה מצוינת, עד מדינה זה דבר מאוד קריטי לדעת מה העבר הפלילי שלו ומה ההרשעות שלו וגם תיקים.

גבריאלה פיסמן

[עוזרת היועץ המשפטי לממשלה]:

בתוספת הראשונה קבענו שני פרמטרים – ההחלטה
היא החלטה של בית משפט, הוא מחליט אם המידע הזה נדרש
כי הוא מהותי לנושא הדיון או כי המידע הוא חיוני לצורך
בירור מהימנותו של אדם.

גיל שפירא

:

בהחלט, זה דרך בית משפט כמובן, כפי שגבי
אמרה. הדבר היחיד הוא שכאן כרגע באים לשנות ולסייג
את זה, כך שלא ניתן יהיה לעשות בזה שימוש בהליכים
פליליים, וזה דבר שמהווה שינוי של דיני הראיות בדרך העקיפה.

גבריאלה פיסמן:

זה לא שינוי של דיני הראיות, זה המצב המשפטי היום.
 
גיל שפירא

:

לא, המצב המשפטי היום זה שאפשר לקבל גיליון
של עד תביעה.

גבריאלה פיסמן:

לא ביחס לתיקים סגורים.

גיל שפירא:

גם בתיקים סגורים, יש החלטות על זה.

גבריאלה פיסמן:

יש ויכוח בין השופט עמית לבין השופט סולברג,
ואנחנו נקטנו עמדה בעניין.

גיל שפירא:

יש ויכוח, לכן
אני מציג את הסוגיה. רק אציג את ההסתייגות, כדי שיהיה ברור במה מדובר.

היו"ר ניסן
סלומינסקי

:

אני אשאל קודם
את גבי. היום נניח יש משפט, אני לא יודע אם זאת השופט עמית או לא, אפשר לקבל או אי אפשר לקבל?

גבריאלה פיסמן

:

דעתו של השופט עמית היא שאין מקום לאפשר התחשבות בתיקים סגורים במסגרת הליכים פליליים. המצב
הזה, אנחנו חשבנו שצריך להותיר אותו על כנו.

היו"ר ניסן
סלומינסקי

:

אני שואל כדי לדעת, אם נניח הסניגור מבקש
לדעת על עד מרכזי, אם יש לו עבר פלילי וכו, זה נקרא תיק סגור? אם הוא היה מורשע
וישב בבית סוהר וסיים את תקופת המאסר? אינפורמציה כזאת כן נותנים? אני רק רוצה
להבין.

גבריאלה פיסמן

:

ככל שזה רלוונטי לנושא הדיון או לבירור מהימנותו של עד ואחד הצדדים ביקש את הגילוי, אפשר לקבל
את המידע, באישור שיפוטי אחרי שהנושא נבחן.  

היו"ר ניסן
סלומינסקי

:

אז מה ההבדל לבין תיק סגור? גם אם השופט חושב
שזה רלוונטי בתיק סגור, אי אפשר לתת? לזה הכוונה?
אני קודם כל רוצה להבין מה החוק אומר.

גבריאלה פיסמן

:

כרגע המשמעות של האמירה הזאת היא שאנחנו
מדברים על תיק סגור ככלי לבירור מהימנותו של עד. אנחנו
חשבנו שבהקשר של בירור מהימנות, השימוש במידע על תיק סגור הוא לא נכון, וזו גם
עמדתו של כבוד השופט עמית. אנחנו חשבנו שבהקשר הזה
לא צריך לשנות את המצב המשפטי.
אנחנו כן פתחנו
אפשרות להתחשב במידע הזה לצורך הליכים אזרחיים
ומנהליים, כשהנושא הוא עצם קיומו של התיק הסגור. אם רשות מנהלית קיבלה החלטה על
בסיס תיק סגור לשלול מאדם זכות מסוימת, ועל התיק הזה יש עתירה, צריך להתחשב ולאפשר את גילוי המידע.

היו"ר ניסן
סלומינסקי

:

את אומרת שלמעשה לגבי הנושא של הדין הפלילי
אין כאן שום שינוי.

גבריאלה פיסמן

:

בהקשר של הדין הפלילי אין שינוי.

גיל שפירא

:

לא, בוודאי
שיש, זה לא מדויק, יש פסיקה סותרת.

גבריאלה פיסמן

:

הדין היום, מבחינת חוק המרשם הפלילי, לא
מאפשר התחשבות במידע על תיק סגור. זו העמדה של
המחוקק. זה נכון שיש גם ויכוח בבית המשפט העליון בשאלה הזו, ויש

פסק דין
אחד שסבר אחרת מעמדתו של השופט עמית. אני רוצה לקיים את הדיון הזה בכל זאת כשנגיע לדיון
בתוספת השישית, כיוון שיש לנו עוד תיקונים" (עמ' 42-44 לפרוטוקול הוועדה,
כמופיע באתר הכנסת – ההדגשות הוספו).


יוצא, אפוא, כי המצב המשפטי
היום, השתנה בהשוואה למצב המשפטי שנדון בעניין שימשילשווילי ובעניין פלוני, ואומצה
ע"י המחוקק גישתו המצמצמת של כב' השופט סולברג, כאשר הדברים שצוטטו לעיל אינם
מותירים ספק ביחס לכוונת המחוקק בהקשר זה.

6.
אשר לטענה, כי רשימת תלונות
המתלוננת אינה בגדר חומר חקירה
– יש לקבל טענה
זו. ב"כ המשיבה הפנתה לבג"ץ 233/85 אל הוזייל נ' מ"י
(מיום 6.11.1985), שם נקבע, בין היתר, כי חומר מסוג זה אינו קביל להצגה בבית
המשפט, ולסניגור כלים מספקים בחקירה נגדית, לקעקע אמינותו של עד. מעבר לכך,
בבע"ח (י-ם) 46971-08-19 ציוני נ' מ"י
(מיום 18.9.2019)

קבעתי כי מידע זה,
הנו בגדר תרשומת פנימית שאינה מגיעה כדי חומר חקירה כהגדרתו בפסיקה.

7.
סוף דבר.
לאחר שעיינתי בתיק החקירה,
ברשימת התלונות וברישום הפלילי, אני קובע כי אין בנמצא מידע רלבנטי ביחס למתלוננת,
שעשוי לסייע להגנת המבקשת.

בשל כך, ובשל הטעמים שפירטתי לעיל, הבקשה נדחית.

החומרים שנמסרו לי יוחזרו למאשימה.

ניתנה היום, א' חשון א' חשוון תש"פ, 30 אוקטובר 2019, במעמד הצדדים.
    
                                                                       
       








בעח בית משפט שלום 6140-10/19 שושנה עזיאל נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 30/10/2019)