פסקי דין על משה אוריאן | פסקי דין על אורטל רוימי

8837-05/19 תק     03/11/2019




תק 8837-05/19 משה אוריאן נ' אורטל רוימי








בית משפט לתביעות קטנות בחדרה



ת"ק 8837-05-19 אוריאן נ' רוימי




בפני

כב' הרשמת הבכירה טלי מירום


התובע

משה אוריאן


נגד


הנתבעת

אורטל רוימי






פסק דין



1.
ביום 13.2.19 אירעה תאונת דרכים בתוך מעגל התנועה שברח' הנשיא ויצמן באור עקיבא, כאשר רכב שברולט הנהוג בידי הנתבעת התנגש מאחור ברכב סקודה הנהוג בידי התובע.
2.
לטענת התובע, הוא נסע בתוך מעגל התנועה מצפון לדרום, במהירות נמוכה, כאשר ראה בהמשך הכביש לפניו הולכת רגל, היורדת אל הכביש על מנת לחצותו במעבר החציה המצוי מיד לאחר היציאה ממעגל התנועה. בנסיבות אלו עצר התובע את רכבו במרחק של כ - 3-2 מטרים לפני מעבר החציה, כאשר לפתע חש חבטה עזה מאחור, אשר כתוצאה ממנה נהדף רכבו מספר מטרים לפנים. לטענתו, יצא מרכבו והתברר לו כי רכב הנתבעת התנגש בו מאחור. לטענתו, הנתבעת התנצלה בפני
ו וטענה כי לא שמה לב לכך שעצר. לטענתו, בהמשך הדברים פנו אליו הנתבעת ובן זוגה והציעו לו לתקן את רכבו במוסך מטעמם ועל חשבונם, אולם התובע סירב. לטענתו, ברכבו מותקנת מערכת חנייה אוטונומית, הכוללת חיישנים מסביב לגוף הרכב, ועל כן עמד על כך שהפגוש האחורי, אשר נפגע בתאונה, יתוקן או יוחלף במוסך המקובל עליו, אולם הנתבעת ובן זוגה סירבו. לטענתו, מאז התאונה לא תיקן את רכבו והוא נוסע בו כאשר מערכת החניה האוטונומית מושבתת.
3.
הנתבעת לא חלקה על כי פגעה ברכב התובע מאחור, והסבירה כי לא ראתה אותו עוצר; אלא שלטענתה, האחריות לתאונה מוטלת עליו, משום שעצר בפתאומיות כיוון שלא שם לבו לדרך ולא ראה במועד את הולכת הרגל היורדת לכביש. לטענת הנתבעת, הנזק לרכבו של התובע מינורי, מה גם שהוא נבדק על ידי שמאי התובע חודש לאחר התאונה. עוד טענה הנתבעת, כי הנזק בחלקו העליון של הפגוש ברכב התובע הוא נזק ישן שלא נגרם בתאונה, שכן נזק כזה אינו מתיישב עם גובהם היחסי של כלי הרכב. עוד טענה הנתבעת, כי מיד לאחר התאונה הודה התובע כי הוא אשם בתאונה. בנוסף טענה, כי ביקשה מהתובע לבדוק את הרכב על ידי שמאי מטעמה, אלא שהוא סירב, וכי יש לכך תיעוד בתכתובת וואטסאפ אותה הציגה בדיון.
4.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בכתב ובעל-פה ואת ראיותיהם, מצאתי לנכון לקבל את התביעה ברובה, ולהלן טעמיי.
5.
ראשית דבר, מצאתי לנכון להעדיף את גרסת התובע לתאונה על פני זו של הנתבעת, משמצאתי את עדותו מעוררת אמון ומהימנה. טענותיה של הנתבעת, לעומת זאת, התבררו כחסרות יסוד, החל מטענתה כי רכב התובע נבדק חודש לאחר התאונה, בעוד שעל פי חוות דעת השמאי הוא נבדק ביום 18.2.19, קרי, ימים ספורים לאחר התאונה; עֲבור דרך טענתה כי דרשה להעמיד את הרכב לבדיקה על ידי שמאי מטעמה, בעוד שאין לכך זכר בתכתובת הוואטסאפ שהציגה כראיה לטענתה זו, וכלה בטענתה בדבר אחריותו של התובע לאירוע התאונה.
6.
תקנה 49 לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961
קובעת, כי על נוהג ברכב לשמור על מרחק כזה מהרכב שלפניו, שיאפשר לו לעצור בכל עת את רכבו ולמנוע תאונה. "בכל עת" - גם במקרה של בלימת חירום שמבצע הרכב שלפניו, כפי שאירע במקרה דנא. מכאן, שהאחריות המלאה לאירוע התאונה מוטלת על הנתבעת, ולא היה מקום כי תתכחש לאחריותה לתאונה וכי תנסה להטילה על כתפי התובע.
7.
בנסיבות אלו, על הנתבעת לשאת בנזקיו של התובע כתוצאה מהתאונה. טענותיה של הנתבעת באשר להיות הנזק נזק מינורי, או כי לא כולו אירע בתאונה (מה שהוכחש נמרצות על ידי התובע), לא הוכחו כלל. התובע הוכיח את נזקיו ואת שיעורם באמצעות הגשת חוות דעת שמאי מטעמו; הנתבעת לא ביקשה לחקור את השמאי בבית המשפט, לא ביקשה להעמיד את רכב התובע לבדיקה על ידי שמאי מטעמה ולא הגישה חוות דעת נגדית. מכאן, שלא סתרה את קביעותיו של שמאי התובע ואת הקשר הסיבתי בין הנזקים המפורטים בחוות דעתו ובין התאונה.
8.
מעיון בחוות דעתו של שמאי התובע, מהאישור על התקנת מערכת החניה האוטונומית ברכבו, אשר צורף לכתב התביעה, ומהסבריו של התובע בדיון עולה, כי לא ניתן היה להקטין את הנזק על ידי תיקונו של הפגוש האחורי שניזוק התאונה על ידי החלפת חלקים מתוכו, וכי חרף מאמצי השמאי לאתר פגוש זהה חלופי, לא עלה הדבר בידו, ומכאן שהיה צורך בהחלפת הפגוש כולו. אשר לקרע בחלקו העליון של הפגוש, מקובלת עליי עדותו של התובע, כי מעוצמת הפגיעה "עלה" הפגוש הקדמי של רכב הנתבעת על הפגוש האחורי שלו וגרם לקרע האמור. אני מוצאת את חוות דעתו של השמאי, בנסיבות אלו, סבירה, ואת קביעותיו כתואמות את הפגיעה ואת חומרתה.
9.
אשר על כן, על הנתבעת לשאת בעלות תיקון רכבו של התובע בהתאם לחוות דעת השמאי מטעמו, קרי, 10,612 ₪.

10.
בנוסף אני מחייבת את הנתבעת לשאת בשכר טרחת השמאי מטעם התובע, בסך של 800 ₪.
11.
לא מצאתי לפצות את התובע בגין עגמת נפש, ועניין הטרדה וההוצאות שנגרמו עקב התאונה יילקח בחשבון במסגרת הוצאות המשפט, אותן אני מעמידה על סך של 500 ₪ (כולל החזר אגרת בית המשפט ששולמה).
12.
הסכום הכולל בסך של 11,912 ₪ ישולם על ידי הנתבעת לתובע בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (5.5.19) ועד התשלום המלא בפועל.

זכות הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין
.
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה
.


ניתן היום,
ה' חשוון תש"פ, 03 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 8837-05/19 משה אוריאן נ' אורטל רוימי (פורסם ב-ֽ 03/11/2019)