פסקי דין על אילן פיטוסי | פסקי דין על משה ספיאשוילי

69809-01/19 תק     07/11/2019




תק 69809-01/19 אילן פיטוסי נ' משה ספיאשוילי








בית משפט לתביעות קטנות באשקלון



ת"ק 69809-01-19 פיטוסי נ' ספיאשוילי




תיק חיצוני:




בפני
כב'
הרשמת הבכירה עידית כלפה




התובע:

אילן פיטוסי


נגד


הנתבע:

משה ספיאשוילי




פסק-דין

1.
לפניי תביעה קטנה לתשלום נזק שנגרם לרכב התובע עקב שריפה.
התובע טוען כי ביום
17.12.18 חנה רכבו סמוך למקום מגוריו, כאשר לפנות בוקר פרצה שריפה ברכב הנתבע, אשר כתוצאה ממנה נפגעו רכבים סמוכים ובהם רכב התובע, וניזוקו.
2.
הנתבע אינו חולק על הנזק שנגרם לרכב התובע, אך טוען כי אינו אשם כלל וכלל באירוע השריפה וכי אין לשלול כי מדובר בהצתה שאינה בגדר אחריותו.
4.
בדיון מיום 17.06.19 חזרו הצדדים על טענותיהם ומסרו כי טרם הגיעו ממצאי חקירת המשטרה ולפיכך נתבקשה משטרת ישראל להודיע באם נסתיימה החקירה ובאם ניתן לקבל את דו"ח חקירת השריפה.
בעקבות החלטתי מהדיון כאמור התקבל עותק תיק המשטרה וכן התקבלה לאחר מכן חוות דעת המומחה לחקירת הדליקה.
הצדדים התבקשו להודיע לבית המשפט מהו מבוקשם באשר להמשך ההליך, לאחר קבלת החומר ממשטרת ישראל, אך חרף חלוף המועד שנקבע למתן ההודעה לא הודיעו הצדדים דבר, ולפיכך כעת ניתן פסק הדין.
5.
לאחר שנשמעו עדויות הצדדים ולאחר שעיינתי בראיות, לרבות תיק החקירה המלא, על חוות דעת חוקר השריפות שהוגשה, ממנו עולה כי המדובר בהצתה בזדון ע"י גורם לא ידוע, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.


בהתאם להוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, פסק הדין יהיה מנומק בצורה תמציתית.
6.
סעיף 39 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע את חובת הראיה ברשלנות לגבי אש, וזו לשונו:
"בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי אש או עקב אש, וכי הנתבע הבעיר את האש או היה אחראי להבער האש, או שהוא תופש המקרקעין או בעל המיטלטלין שמהם יצאה האש – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה, התרשלות שיחוב עליה."

הוראת הסעיף קובעת אפוא חזקת רשלנות ומעבירה את נטל הראיה לנתבע להוכיח כי לא התרשל ביחס למקור האש או התפשטותה, תהא סיבת האש אשר תהא, ככל שמדובר בנזקי אש שהתפשטו מנכס מיטלטלין שבבעלותו (מרכבו).
ר' למשל ע"א 4473/93 יער זאב בע"מ נ' הסנה- חברה ישראלית לביטוח בע"מ, פ"ד נ(1) 866.
7.
על פי ממצאי חוקר הדליקות המדובר בהתפשטות הדליקה מחזית רכב הנתבע לכוון הצד האחורי ולכיוון רכב נוסף שחנה במקום (רכב מסוג הונדה, שאינו רכבו של התובע), ולפיכך מוקד האש הוא רכב הנתבע.
אולם, על פי חוות דעת חוקר הדליקות, בהתאם לממצאיו ובהם הימצאותו של נוזל דליק במקום לא סביר בחזית רכב הנתבע בצד ימין, ולאור ממצאים נוספים, התקבלה המסקנה כי מדובר בהצתה.
תיק המשטרה נגנז מסיבת "עבריין לא נודע" לאחר ניסיון לאתר גורמים חשודים בהצתה לאור עדות שנמסרה בדבר שניים שרכשו דלק במזומן בסביבות שעת האירוע בתחנת דלק כשהם מתדלקים אותו לתוך מיכל פלסטיק בטענה כי נתקעו עם רכב אחר ללא דלק, ולאחר כ-40 דקות שבו למקום עם רכב אחר, באופן שהעלה כפי הנראה חשד.
8.
אמנם, מוטל הנטל על הנתבע להוכיח העדר התרשלות, אולם בנסיבות שוכנעתי כי הנתבע עמד בנטל זה.

משהוכח ברמת ההסתברות הנדרשת כי מדובר בהצתה מכוונת, ללא חשד המופנה למי מהצדדים באשר למעשה, הוכיח הנתבע כי באשר לעצם פרוץ האש אין הוא אחראי ולא דבקה התרשלות בהתנהגותו. יש לזכור כי ככלל המסקנה כי רכב הנתבע הוצת בזדון, די בה כדי להוכיח העדר התרשלות ורק בנסיבות חריגות ניתן לקבוע כי אדם שרכבו הוצת בזדון התרשל, כאמור.

נסיבות אלה יכולות להתקיים אם ייקבע כי התפשטות האש הייתה בגדר סיכון הצפוי לנתבע, ובמקרה כזה יהא על הנתבע להוכיח שננקטו על ידו כל האמצעים הסבירים למניעתה, כדי שיוקנה לו פטור מאחריות. בחינת התנהלות הנתבע תהיה בהתאם למבחן הצפיות וממילא תוטל עליו אחריות רק במקום בו יכול היה לצפות את הסיכון.
הנתבע העיד במשטרה, דהיינו בעדותו הראשונית מזמן אמת, שהוא אינו מסוכסך עם איש, כי אין סיבה בעיניו שמישהו יעשה דבר כזה וכי לא קרה לו כדבר בעבר.
אף לאחר ששמעתי את עדותו של הנתבע לא שוכנעתי בדבר קיומה של אינדיקציה כלשהי ממנה ניתן יהיה ללמוד כי הנתבע ידע או יכול היה לדעת כי יש כוונה להצית את רכבו.
אף חוות דעת חוקר השריפות ותמונות רכב הנתבע מתיק המשטרה התומכות ממשית בחוות דעת החוקר, מלמדים כי מדובר במוקדי נזק שאינם רצופים, באופן שיש בו כדי לשלול למשל טענה לכשל טכני ברכב (יוער כי העובדה שמדובר ברכב שחנה במקום חודשיים תמימים לכל הפחות, מאז נפגע באירוע תאונתי, ללא שארע דבר מהלך תקופה לא מבוטלת זו, אף היא תומכת במסקנה האמורה).

9.
לאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי בראיות מספיקות כי הצתת רכבו של הנתבע הייתה בגדר סיכון צפוי, והנתבע הוכיח די הצורך כי לא נפל בפעולותיו פגם אשר הביא לנזק.


משאין לקבוע את אחריותו של הנתבע לנזק שארע, התביעה נדחית.

עם זאת, במכלול הנסיבות ומשסבלו שני הצדדים נזק, אין צו להוצאות.

מזכירות בית המשפט מתבקשת להמציא את פסק הדין לצדדים.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 15 יום.


ניתן היום, ט' חשוון תש"פ, 07 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.








תק בית משפט לתביעות קטנות 69809-01/19 אילן פיטוסי נ' משה ספיאשוילי (פורסם ב-ֽ 07/11/2019)