פסקי דין על עיסא ג'רייב | פסקי דין על ואסים ג'רייב | פסקי דין על ראמי לתמיד | פסקי דין על חורי פארם (ענאד) | פסקי דין על ענאד חורי | פסקי דין על חורי פארם |

31743-09/19 א     07/11/2019




א 31743-09/19 עיסא ג'רייב, ואסים ג'רייב, ראמי לתמיד בע"מ נ' חורי פארם (ענאד), ענאד חורי, חורי פארם בע"מ








בית המשפט המחוזי בנצרת



ת"א 31743-09-19 גרייב ואח' נ' חורי פארם (ענאד)
ואח'

בפני

כבוד השופט דני צרפתי


התובעים

1
.
עיסא ג'רייב

2
.
ואסים ג'רייב

3
.
ראמי לתמיד בע"מ


נגד

הנתבעים
1. חורי פארם (ענאד)
2. ענאד חורי
3. חורי פארם בע"מ
4. נדין חורי


החלטה

(מאוחדת לבקשות מס' 4 ו – 6)

1.

החלטה זו מכריעה בשתי הבקשות למתן צו מניעה זמני, אשר הוגשו במסגרת התביעה שבכותרת לפירוק השותפות בין הצדדים

ונדונו במאוחד לפניי ביום 5/11/2019 (לאחר שהבקשות למתן הסעדים במעמד צד אחד נדחו).

2.

את התביעה לפירוק השותפות הגישו המבקשים בבקשה מס' 6 - האחים ג'רייב וחברה משפחתית בבעלותם – ראמי לתמיד בע"מ
(להלן: "משפחת ג'רייב" ו/או "התובעים", עפ"י ההקשר).

הנתבעים בתביעה הם ענאד ח'ורי, הנתבע 2 והפועלים מכוחו, כולל בתו וחברה בבעלותו (כולם להלן: "ח'ורי" ו/או "הנתבעים). ח'ורי הגיש את בקשה מס' 4.


3.

לשלמות התמונה נשלים כי בין הצדדים גם מתבררת תביעה כספית בבית משפט השלום (ת"א 5751-08-19) אותה הגיש ח'ורי נגד משפחת ג'רייב והכוללת בקשה למתן צו מניעה קבוע. במסגרת אותה תביעה ניתן צו מניעה זמני נגד משפחת ג'רייב לבקשת ח'ורי, כמפורט בהחלטה מיום 27/9/2019 (להלן: "החלטת השלום").

4.

על מנת להימנע מסרבול, בהינתן מהות ההליך כסעד זמני הדורש מתן החלטה אופרטיבית ללא דיחוי והיות הקביעות בו לכאוריות בלבד, אשתדל להימנע מפירוט יתר, לרבות בהצגת טיעוני הצדדים.

אקדים כבר עתה, כי סופו של יום ראיתי לדחות את שתי הבקשות שבפני
י, כל בקשה מהנימוקים היפים לה ובדגש למאזן הנוחות.

5.

הרקע העסקי להקמת השותפות בין הצדדים אינו במחלוקת.
ח'ורי, שהינו בעל ניסיון ופעיל בתחום יבוא ושיווק בשמים, נקלע לקשיים כלכליים שחייבו הכנסת שותף מממן.
משפחת ג'רייב, המתמחה והפעילה בתחום השיווק והפצת סחורות, הצטרפה כגורם מממן ולפעילותם המשותפת הקימו הצדדים שותפות.
6.

פעילות השותפות החלה ב- 3/18 כשדרכם המשותפת של הצדדים במסגרתה הגיעה לסיום ב- 5/19 לערך, בעקבות סכסוכים בין הצדדים שהביאו לנתק ביניהם.

אין חולק, כי הסכם מיסדים להקמת חברה, באמצעותה ביקשו הצדדים לנהל את השותפות ביניהם, לא נחתם סופו של יום, והחברה לא נוסדה. בסוגיה זו הוחלפו בין הצדדים טיוטות הסכם מהן מבקש כל צד ללמוד תמיכה בגרסתו.

7.

במוקד הבקשות מס' 4 ו - 6 למתן צווי מניעה, עומד קשר עסקי מול יצרנית בשמים מדובאי בשם חב' סטרלינג (להלן: "סטרלינג"
או "היצרן").

הבקשות השונות (שתי הבקשות מושא החלטה זו והבקשה אשר הוכרעה בהחלטת בימ"ש השלום), עוסקות בגורל סחורה שיובאה מהיצרן, עפ"י החלוקה הגסה הבאה;

8.
החלטת בית משפט השלום
עסקה בסחורה שיובאה ע"י משפחת ג'רייב, בחודש 6/19. ח'ורי טוען כי עסקינן בסחורה שיובאה מאוחר לסיום פעילות השותפות, בניגוד להסכם הבלעדיות שלו עם היצרן, שלא ברשותו, ותוך הטעיית היצרן. על כן עתר לאסור את שיווק ומכירת הסחורה ע"י משפחת ג'רייב.

בימ"ש השלום בהחלטתו, על צד העיקר, נעתר לבקשה ואסר את מכירת ושיווק הסחורה.

9.
בקשה מס' 4
שלפניי עוסקת בסחורה שיובאה מהיצרן בתקופת פעילות השותפות, מצויה במחסני משפחת ג'רייב ונמכרת כיום על ידה.

ח'ורי, הנתבע בתביעה לפירוק השותפות, עתר בבקשה זו לאסור את מכירת ושיווק הסחורה הנ"ל, שעה שיש לו כשותף זכויות בה בעוד שמשפחת ג'רייב פועלת בסחורה שלא בשיתוף פעולה עימו, כשהוא למעשה נושל מזכויותיו. הצו לטענתו דרוש למניעת שינוי מצב קיים ועל מנת שלא לרוקן מתוכן את הליך פירוק השותפות וההתחשבנות במסגרתו.

10.
בקשה מס' 6
שבפני
י הוגשה ע"י משפחת ג'רייב, גם היא כאמור במסגרת התביעה לפירוק השותפות ועוסקת בסחורה שיובאה ומיובאת ע"י ח'ורי מהיצרן מאז 6/19 ועד היום ולאחר סיום פעילות השותפות.

משפחת ג'רייב, התובעים בתביעה, עותרים בבקשה זו לאסור את מכירת ושיווק הסחורה הנ"ל. לטענתם יש להם זכויות בה כשותפים משעה שהיא מיובאת מכח הסכם בלעדיות עם היצרן, הסכם שנקשר עם השותפות בתקופת השותפות, ומכספי השותפות.


לטענתם מתן צו המניעה דרוש למניעת הברחת רכוש השותפות ושמירה על זכויותה הקנייניות, זאת עד לסיום ההכרעות בתביעה לפירוק השותפות.
עפ"י משפחת ג'רייב, פעולות ח'ורי נעשות ללא כל דיווח, שלא עפ"י מנגנון השיווק והמכירה שהוסכם בין השותפים ותוך פגיעה בשותפות ובאפשרות למכור את מלאי הסחורה הגדול המצוי במחסני השותפות כאמור וטרם נמכר (מושא בקשה מס' 4 והחלטת בימ"ש השלום).

11.

במסגרת הבקשות שלפניי גם שוטחים כל אחד מהצדדים, ביקורת נוקבת על דרך התנהלותו של השני, ההפרות החמורות וחוסר תום הלב, כל צד בסגנונו.

12.

אשלים, כי במסגרת הדיון שנתקיים לפניי בבקשות, הקדשתי זמן ומאמץ לא מבוטלים על מנת להביא את הצדדים לפתרון מוסכם שיאפשר את המשך הפעילות העסקית, אם המשותפת ואם המקבילה, ע"י כל אחד מהצדדים. הניסיון נועד למניעת נזקים כלכליים קשים לצדדים (בעיקר לח'ורי, בשל מצבו הכלכלי), תוך קביעת מנגנוני בקרה, פיקוח והתחשבנות לקראת ההתחשבנות הסופית בין הצדדים במסגרת הליך פירוק השותפות אשר המלצתי, כי הצדדים יתגייסו לסיומו בהקדם ובהסכמה.

לאחר שהניסיונות כשלו, אין מנוס ממתן החלטה.

דיון ומסקנות

13.

כידוע, בקשה למתן צו מניעה זמני נבחנת עפ"י שני מבחנים עיקריים אשר ביניהם יחסי גומלין – האחד – שאלת סיכויי התביעה/ההגנה והשני – שאלת מאזן הנוחות ושיקולי צדק.

נוסיף, כי לצד סמכותו של בימ"ש להעניק סעד זמני לכל בעל דין, לרבות נתבע, הרי מתן צו לנתבע (ח'ורי) מחייב עמידה במבחנים משלימים, אשר אדרש להם להלן עפ"י הצורך.


14.
הסוגיה המרכזית באשר למבחן "סיכויי התביעה /ההגנה" באשר לבקשות שלפניי, נוגעת לשאלת הבלעדיות מול היצרן – האם זכות זו הוקנתה לשותפות (כטענת משפחת ג'רייב) או קנויה לח'ורי אישית כטענתו.

מחד גיסא, ככל שהזכות קנויה לשותפות, הרי שבכלל הסחורות המיובאות שבדיון, כולל אלו שיובאו אחרי סיום הפעילות השוטפת של השותפות, יש לשותפות וכפועל יוצא מכך למשפחת ג'רייב כשותף, זכויות בה, על זכותה של משפחת ג'רייב להבטיח מה יעשה בה ולהתחשבן עליה בהליך פירוק השותפות.

מאידך גיסא וככל שהזכות קנויה לח'ורי בלבד, הרי שהסחורה המיובאת ממועד סיום פעילות השותפות, היא עניינו של ח'ורי בלבד ולמשפחת ג'רייב אין זכות לדרוש כל מעורבות בה.



מובהר, כי הכרעה מלאה בסוגית גדרו של הסכם הבלעדיות, מקומה בתיק העיקרי ובפרט שעה שהיא משלבת קביעות שבעובדה עליהן חלוקים הצדדים, לרבות שאלת התנאים שסוכמו לקיום השותפות על רקע משא ומתן שהתקיים לקראת חתימה על ההסכם לייסוד החברה המשותפת (מו"מ אשר אין חולק, כי לא הבשיל להסכמות וחתימה), כמו גם דורשת הכרעות עובדה הנוגעות להתקשרות עם היצרן, לרבות מה היו הנסיבות סביב שני הסכמי הבלעדיות (מחודש 11/18 ומ-1/19) ומה משקלו של כל הסכם ומי קנה זכויות מכוחו.

15.

(למותר להוסיף, כי בהקשר לסחורה שיובאה בתקופת השותפות מושא בקשה מס' 4, הצדדים אינם חלוקים כי לשני הצדדים זכויות בה והדיון לגבי סחורה זו מתמקד באיזון הדרוש להבטחת זכויותיהם בה).

16.
על כל פנים ובבחינת קביעות לכאורה לצורך הבקשות שלפניי, אני רואה לקבוע כי משפחת ג'רייב הציגה ראיות לכאורה ממשיות המלמדות, כי עסקינן בבלעדיות משותפת ובאופן המטה את הכף לטובתה למבחן "סיכויי תביעתה" בנדון;

17.

משפחת ג'רייב הפנתה, באשר לשאלת הבלעדיות, להסכם שנחתם ע"י היצרן ב- 11/18 (נספח א' לתגובת ג'רייב) והמעניק לשותפות, לכאורה, בלעדיות עד לסוף חודש 12/19 (להלן: "הסכם 11/18").

נדמה כי אין מחלוקת שהסכם 11/18 הועבר והוצג למשפחת ג'רייב ע"י ח'ורי וכהישג שהצליח להשיג לשותפות עת נפגש, מטעמה לכאורה, עם היצרן במקום מושבו בדובאי.

18.

בתשובתו לבקשה מס' 6 טען ח'ורי, לראשונה, כי הסכם 11/18 הוא בבחינת "טיוטת הסכם" אשר היתה מותנית בהתחייבות ליעד מכירות מצד השותפות, התחייבות אותה סירבה להתחייב משפחת ג'רייב ועל כן ההסכם למעשה לא נחתם ע"י השותפות והוא אינו מחייב.
עפ"י ח'ורי, בהמשך לכך הוא מצידו ובאופן אישי חתם על הסכם בלעדיות בינו ליצרן, זאת בחודש 1/19, כשלהסכם זה אתייחס להלן.

גרסה זו של ח'ורי על התיעוד שצירף לתגובתו כתמיכה בה (תיעוד שכשלעצמו אינו חתום), מלבד שהועלתה לראשונה רק בתגובתו, גם לא נתמכה בתצהיר, כאשר משפחת ג'רייב מכחישה גרסה זו, כמו גם את תוקף התיעוד שצורף.

לציין, כי נוסח ההסכם מ- 11/18 כמו גם שאר הסכמי הבלעדיות מול היצרן (אלו מ- 1/19 ו- 1/17 שיפורטו), אינם כוללים התחייבות ליעדי מכירות, נתון העומד כשלעצמו לחובת גרסתו הנ"ל של ח'ורי.

19.

נוסיף, כי עפ"י גרסת ח'ורי, בינו ליצרן נחתם הסכם בלעדיות ראשון בשנת 2017 והסכם זה
היה בתוקף עד 12/18.




משפחת ג'רייב מצידה מכחישה את אמיתיות ההסכם הנ"ל שלא הוצג בפני
ה ומכל מקום לגרסתה ח'ורי לא טען בפני
ה, כי בידו הסכם בלעדיות קודם מול היצרן בכל מהלך ההתקשרות ביניהם.

(לציין כי הסכם 1/17 הוצג לראשונה בתמיכה לבקשה מס' 4, הגם שח'ורי טען לקיומו גם בדיון בבימ"ש השלום).

20.
על כל פנים ולשלב זה של ההליך, נכון ליתן משקל מלא להסכם 11/18, על הזכויות שהוא לכאורה מקנה לשותפות בסחורה המוזמנת מכוחו.

למצער, הסכם 11/18 מלמד, יהיה משקלו וגדריו אשר יהיו, כי כוונת הצדדים שלפניי הייתה, לכאורה, לפעול מול היצרן לגיבוש הסכם בלעדיות לטובת השותפות במהלך תקופות השותפות.

21.

בין כך ובין כך ב- 1/19 נחתם לכאורה ולגרסת ח'ורי, הסכם בלעדיות בין ח'ורי (בלבד) לבין היצרן, כאשר ח'ורי מציג הבהרות מצד היצרן לפיהן זהו הסכם הבלעדיות התקף מבחינתו.

22.
ח'ורי כאמור מבקש לבסס מכח הסכם זה את זכותו הבלעדית בסחורה שיובאה מאוחר לסיום פעילות השותפות ב- 5/19, ברם לשלב זה של ההליך ספק בעיני אם הדין עימו;

23.

כאמור, בשלב זה, אין בסיס לשלול את תוקפו של הסכם 11/18- המקנה לכאורה זכויות לשותפות וחולש גם הוא על כלל התקופה שבדיון, גם בהנחה ונחתם בין היצרן לח'ורי הסכם סותר, מאוחר יותר ב- 1/19 כאמור.

24.

אוסיף, כי לשם בחינת זכויות הצדדים, כמו גם "לתחרות" שבין הסכם 11/18 להסכם 1/19 לכל הפחות בנוגע לסחורה שבדיון ואשר כאמור כבר יובאה, אינני רואה לייחס משקל

לעמדתו בדיעבד של היצרן. זאת ועוד, ההבדלים במהות הזכויות על פי ההסכמים צריכים להיבחן ביחס לזכויות ח'ורי וג'רייב מכוחם ולא במישור היחסים שבין מי מהם כלפי היצרן, הוא הדין לשאלת מעמד הבלעדיות הצריך להיבחן במישור היחסים בין השותפים ולא בין מפיץ ליצרן, כפי שהעמיק בענין בימ"ש השלום בהחלטתו ובין היתר בשל כך הכריע את הבקשה לטובת ח'ורי.

25.

לענייננו ולמחלוקת שבין ח'ורי לג'רייב, עסקינן, ככלל, בשני הסכמי בלעדיות, כשאין כל נפקא מינה לדייק במעמד המדויק של הבלעדיות בכל אחד מההסכמים, לרבות כלפי היצרן.

26.
כאמור ולכאורה די בקיומו של הסכם 11/18 כדי לבסס את טענת ג'רייב לזכויות בסחורה שבדיון, יהיה משקלו של הסכם 1/19 וכל עוד לא ניתנה הכרעה סופית, אשר יהיה.

27.
מעבר לאמור ובבחינת טיעון עצמאי, גם ללא משקלו המצטבר של הסכם 11/18, מצאתי בסיס לכאורה לטענה, כי אף הסכם 1/19 הינו הסכם המקנה זכויות לשותפות, גם אם ח'ורי והיצרן ביקשו באמצעותו להקנות זכויות לח'ורי בלבד;

28.

בפשטות עסקינן בהסכם שנחתם בתקופת פעילות השותפות (1/19) ועל כך אין חולק.

זאת ועוד, יש מקום לכאורה לקבוע, כי ההסכם נחתם מ"כספי השותפות" ועל בסיסם, שעה שכזכור המממן הבלעדי לכל הפעולות, גם מול היצרן בתקופת השותפות,, הייתה משפחת ג'רייב.

נדמה שגם ח'ורי לא יחלוק על כך שאילולי "החייתה" משפחת ג'רייב את פעילותו באמצעות השותפות, לא היה נחתם הסכם עם היצרן (בוודאי לא הסכם הכולל חיוב ליעדי מכירות גבוה, כגרסת ח'ורי עצמו).


29.

הוראות פקודת השותפויות וההלכה הפסוקה קובעות, כי נכס שנקנה בכספי השותפות או נרכש במהלך עסקיה הוא נכס של השותפות, בהקשר זה יפות גם ההוראות לענין מעמדו וכוחו של שותף לחייב או לזכות את השותפות (בנדון ראו בין השאר סע' 14, 15, 31 ו- 32 לפקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה- 1975 וכן לדוגמא עוד נפנה לתזכיר חוק השותפויות, התשע"ז – 2016, חלק רביעי, סימנים א' ו – ב' הקובע הוראות דומות, לרבות באשר לפעולות שותף טרם ההתאגדות, כשתזכיר זה משקף את ריכוזה של ההלכה הפסוקה שהתפתחה).

30.

נוסיף, כי בחינת הסכם 1/19 על רקע הסכם 11/18 לעיל, יכולה אף להתיישב ולכאורה עם הסכמים "משלימים" המוענקים לשותפות וכחיזוק למסקנה האמורה.

טענת משפחת ג'רייב, שלא נסתרה, כי קיומו של הסכם 1/19 הוסתר ממנה עד לדיונים המשפטיים, במשולב עם הזמנת הסחורה ב- 6/19, ללא שהיצרן התנגד
למהלך (מבלי שהתעלמתי באשר לטענות ההטעיה בעניין), מהוות תמיכה נוספת למעמדו של הסכם 1/19 כמעניק בלעדיות לשותפות.

31.
אני שב ומבהיר, כי לשלב זה של ההליך אינני נדרש להכרעות מלאות באשר למעמדו של הסכם 1/19, לרבות האם עסקינן בנכס של השותפות או של ח'ורי בלבד.
לסוגיה הנכבדה הנ"ל יידרש המותב המטפל בתביעה, לרבות תוך מתן משקל לטענות הנגד של ח'ורי, לפיהן בין השאר, הסכם 1/19 הוא קניינו והוא בבחינת המשך להסכם מ- 1/17 (בעוד הסכם 11/8 הוא "טיוטה" בלבד).

בהקשר לאמור נפנה עוד לטענת ח'ורי לפיה היתה הסכמה מצד משפחת ג'רייב, לרבות כעולה מטיוטות ההסכמים לייסוד החברה שהוחלפו, כי זכויות הבלעדיות של ח'ורי יעברו לחברה שבייסוד רק עם החתימה על הסכם המייסדים, כשהסכם כאמור לא נחתם וחברה לא הוקמה סופו של יום. עוד מפנה הוא לאותן טיוטות ולפיהן עם סיום פעילות השותפות, חוזר כל צד לפעילותיו ולעיסוקיו (בנדון נפנה לסעיף 2 ו – 19 לטיוטה נספח 5 לתגובת משפחת ג'רייב).

למותר להוסיף, כי בנדון יידרש ברור נרחב, באשר לכוונת הצדדים במהלך המו"מ וההתקשרות ביניהם, כמו גם לבחינת הסכמות הצדדים ככל שגובשו על בסיס חילופי הטיוטות הרבות ביניהם ואל מול העובדה, כי בפועל פעילות השותפות החלה ונמשכה, למרות שהסכם ייסוד לא נחתם.

מאזן הנוחות

32.

מהמקובץ לעיל ולצורך בקשת משפחת ג'רייב למתן צו מניעה (בקשה מס' 6 שבפני
י), קבעתי כאמור, כי משפחת ג'רייב הוכיחה ברמה הדרושה ביסוס לטענתה, כי לשותפות זכויות לכאורה בפעילות מול היצרן, גם לאחר הפסקת פעילות השותפות וכפועל יוצא מכך שיש זכויות לכאורה למשפחת ג'רייב, כשותפה בשותפות, בסחורת היצרן המיובאות ע"י ח'ורי בלבד.


בהקשר לבקשה זו, נותר לדון בשאלת מאזן הנוחות.

33.

למותר להוסיף, כי בכל הנוגע לזכותו של ח'ורי, בסחורה שיובאה ע"י השותפות בתקופת פעילות השותפות עד 5/19, מושא בקשתו למתן צו מניעה (בקשה מס' 4 שבפני
י), אין למעשה כל מחלוקת כשמשפחת ג'רייב אישרה כי היא מכירה בזכותו בסחורה זו.
המחלוקת ביחס לבקשה האמורה מתמקדת למעשה בטענות סף ולשאלת מאזן הנוחות ולבירור האם יש מקום לאפשר למשפחת ג'רייב לפעול עצמאית למכירת הסחורה, מתום פעילות השותפות, או שיש להורות על הפסקת הפעילות בסחורה כדרישת ח'ורי ועד לתום ההתחשבנות בתיק העיקרי.

34.
לאחר בחינה ואיזון, לרבות ברור לשאלת מאזן הנוחות, אני רואה לדחות את בקשת ח'ורי למתן צו מניעה (בקשה מס' 4), הגם שאין, כאמור, חולק כי לח'ורי זכויות בסחורה שיובאה בתקופת השותפות;

35.

35.
ראשית נוכחתי, כי בקשתו של ח'ורי למתן צו מניעה הוגשה בשיהוי ניכר המצדיק את דחיית בקשתו על הסף למעשה;

כזכור ועל פי גרסתו של ח'ורי, הוא נושל באופן חד צדדי מכל מעורבות בעסקי השותפות, לכל המאוחר ב- 5/19.

ח'ורי אף הגיש תביעה כספית נקודתית לבית משפט השלום הכוללת סעד של צו מניעה קבוע וזמני, בכל הנוגע לסחורה שהזמינה משפחת ג'רייב מהיצרן ב- 6/19, כאשר ח'ורי טוען לבלעדיות שהקנה לו היצרן כמו גם להטעיה מצד משפחת ג'רייב ברכישת הסחורה.

למרות נקיטת ההליך בבית משפט השלום כאמור ולמרות שהסחורה מושא בקשתו הנוכחית (בקשה מס' 4) הוזמנה בתקופת פעילות השותפות והיתה זה מכבר במחסני משפחת ג'רייב והיא פעלה לשווקה ומכירתה מאז, ראה ח'ורי להמתין חודשים ארוכים עד שהגיש בקשתו הנוכחית.



השיהוי בענייננו גם מבסס על צד המהות ויתור של חורי והשלמה מצידו עם פעולות משפחת ג'רייב באותה סחורה, מבלי שהוא מגלה חשש אמיתי כי המשך הפעילות בסחורה תמנע ממנו את ההתחשבנות בין השותפים במסגרת פירוק השותפות.

36.
גם לגופם של דברים לא נוכחתי, כי צפוי לח'ורי נזק בלתי הפיך מאי מתן הצו או כי מאזן הנוחות בנדון נוטה לטובתו, הגם שאין חולק, כי לח'ורי זכויות באותה סחורה, עפ"י עקרונות השותפות.

37.

להוסיף, כי ח'ורי למעשה ובכלל, לא סתר את טענת משפחת ג'רייב, אשר הם שבו עליה בדיון לפניי, כי היא פועלת לשיווק ומכירת הסחורה שבמחסניה ויובאה בתקופת השותפות, תוך "שקיפות מלאה" כשנציגי משפחת ג'רייב המציאו לח'ורי ונציגיו את כל מסמכי הנהלת החשבונות של השותפות הדרושים.

38.

נשלים, כי לא הוצגה כל טענה המפקפקת באיתנותה הכלכלית של משפחת ג'רייב ובאופן המצדיק חשש, כי חורי יתקשה להיפרע ממנה בעתיד אם יקבע בהמשך, כי הוא זכאי לכספים רבים ממשפחת ג'רייב, לרבות בגין פירוק השותפות.

על בסיס המפורט לא נוכחתי, כי קיימת הצדקה, לצורך הבטחת ההתחשבנות במסגרת פירוק השותפות, למנוע באופן כלשהוא ממשפחת ג'רייב להמשיך ולמכור את הסחורה שייבאה, כפי ההתנהלות בתקופת השותפות ותוך הקפדה על תיעוד הפעילות כדין בספריה.

39.

ברור עוד, כי היענות לבקשת ח'ורי, מלבד שאין לה הצדקה כאמור, יהיה בה לגרום למשפחת ג'רייב כמו גם לשותפות (אשר נכסיה צפויים להתחלק בין הצדדים), נזק כלכלי ממשי שלא לצורך.

40.

כמובן שאין במפורט למנוע מח'ורי או מי מהצדדים לפנות בעתיד במסגרת התיק העיקרי בבקשות להצגת תיעוד וכדומה, בקשות שייבחנו לגופן ועל פי הקשרן.

כאן המקום לציין שגם טענות ח'ורי, כי משפחת ג'רייב נמנעת מהתחשבנות ביניהם ונמנעת מהתחשבנות סופית ופירוק השותפות על מנת ל"חסלו כלכלית" (כשמנגד טוענת משפחת ג'רייב את היפוכם של דברים ובאופן נחרץ), אינן רלבנטיות ואינן דרושות לבקשות ולסעדים המבוקשים שלפניי.

41.

אשר על כן וכפי שפרטתי, אני מורה על דחיית בקשת ח'ורי (בקשה מס' 4).

42.
בחינת מאזן הנוחות באשר לבקשת משפחת ג'רייב למתן צו מניעה (בקשה מס' 6), אינה מטה את הכף לטובת מתן הצו ועל אף שקבעתי, כי משפחת ג'רייב הוכיחה לכאורה וברמה הדרושה, את זכויותיה בסחורה המיובאת מהיצרן ע"י ח'ורי לאחר הפסקת פעילות השותפות (5/19);

43.

בנסיבות הכוללות נוכחתי, כי מתן הצו אינו דרוש למניעת נזק בלתי הפיך.

44.

אכן פעילותו של ח'ורי ואופן ייבוא הסחורה מהיצרן על ידו, אינה על פי המתכונת שנקבעה לשותפות, ברם השינוי האמור מתחייב עפ"י שורת ההיגיון ולאור הנתק בין הצדדים.

45.

בנוסף סוף סוף עסקינן בחשש לנזק כספי גרידא אשר הינו בהגדרתו וככלל נזק הפיך.

הכלל האמור מתחדד בענייננו, שעה שמשפחת ג'רייב אוחזת "עתודה כספית", שיש בה די והותר כדי להבטיח את נזקי ותביעת משפחת ג'רייב כלפי ח'ורי, ככל שיוכחו בעתיד, לרבות במסגרת ההתחשבנות הסופית לפירוק השותפות;

עיון בטענות הכספיות של משפחת ג'רייב, כעולה מטיעוניה בכתבי הטענות השונים, מלמדים, כי היקף נזקיה הנטענים, גם אם מעריכים אותם "ברוחב לב", מובטחים בזכויות הכספיות לכאורה של ח'ורי, מתוך הסחורה המיובאת מהיצרן והמצויה במחסני משפחת ג'רייב.

מבלי להתיימר לדייק בהערכות הכספיות השונות, די שנציין, כי היקף שווי הסחורה המצויה במחסני משפחת ג'רייב ואשר היו נושא לבקשה מס' 4, במצורף עם הסחורה שניתן לגביה צו מניעה למכירתה בהחלטת בית משפט השלום, עולה על 4.5 מיליון ₪ לכאורה, כאשר 40%-50% משוויה משקפים את חלקו של ח'ורי בשותפות.

מאידך הנזקים והחובות להם טוענים משפחת ג'רייב כנגד ח'ורי מסתכמים לסכומים הנמוכים מחלקו הנ"ל של ח'ורי.

46.

טענת משפחת ג'רייב לפיה ייבוא הסחורה ע"י ח'ורי מושא בקשה מס' 6, נעשה "במחשכים" מבלי שמוצג להם כל דו"ח, אמנם מבססת נזק נוסף לכאורה, לרבות חשש לקשיים

בהתחשבנות הסופית, ברם אין סיבה שלא להניח, כי עפ"י הצורך, תימצא הדרך לכמת נזקים אלו או לקבוע להם אומדן.

47.

עוד נזכיר, כי באשר לסחורה מושא בקשה מס' 6, עומדת טענתו של ח'ורי כי "כולה" שלו, טענה שאין לבטלה ומקומה להיות מוכרעת במסגרת התיק העיקרי. מכל מקום, קיומו של ספק לשאלת זכויות משפחת ג'רייב באותה סחורה, מצדיק הימנעות מסעדים דרסטיים לחובת ח'ורי.

48.

כמו כן יש להפנות לנזק הבלתי הפיך הצפוי לח'ורי, ככל שיוצא כנגדו צו מניעה שיאסור עליו למכור ולשווק את סחורת היצרן.

בנדון די להפנות למצבו הכלכלי הקשה, כעולה מהטיעונים השונים ובהינתן שתחום העיסוק שבנדון הוא תחום מומחיותו ועיסוקו העיקרי לאורך שנים.

49.
על פי המכלול ובאיזון המתחייב, אני רואה לדחות, אם כן, גם את בקשת משפחת ג'רייב למתן צו מניעה (בקשה מס' 6).

50.
לאור התוצאה שנתקבלה, כל צד יישא בהוצאותיו.

51.

כהערה לפני סיום אני רואה לשוב ולפנות לצדדים להשכיל ולבוא בדברים לסיום המחלוקות ולמצוא דרך להביא להשלמה מהירה ויעילה של פירוק השותפות, הליך שעפ"י הבנתי כלל אינו מורכב בנתוני השותפות. לצד האמור ובמקביל לקבוע ביניהם מתכונת שתבטיח את המשך פעילותם העסקית בסחורה המיובאת מהיצרן, אם תוך שיתוף פעולה חלקי ואם בפעילות מקבילה, והכל תוך קביעת מנגנון רישום התחשבנות ופיקוח
כמו גם לשקול גיבוש הסכמה לביצוע חלוקת ביניים של כספים, אם אפשרית, זאת למניעת "מחנק" כלכלי ולתועלת כל הצדדים.

52.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים לאלתר.


ניתנה היום, ט' חשוון תש"פ, 07 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 31743-09/19 עיסא ג'רייב, ואסים ג'רייב, ראמי לתמיד בע"מ נ' חורי פארם (ענאד), ענאד חורי, חורי פארם בע"מ (פורסם ב-ֽ 07/11/2019)