פסקי דין על אחמד כבהא

8507-02/19 פל     07/11/2019




פל 8507-02/19 מדינת ישראל נ' אחמד כבהא








בית משפט השלום לתעבורה בחדרה

פ"ל 8507-02-19 מדינת ישראל
נ' כבהא


07 נובמבר 2019



לפני כבוד השופט אלכס אחטר


המאשימה
מדינת ישראל



ע"י ב"כ עו"ד
מידד אזרזר




נגד


הנאשם
אחמד כבהא



ע"י ב" כ עו"ד פאיז יונס/עומר מסארווה



גזר דין

מבוא
ביום 20.2.19 הוגשה נגד הנאשם בקשה למעצר עד תום ההליכים בהתאם לסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996 ובמקביל הוגשו 2 כתבי אישום מהם עולה כי הנאשם נהג בפסילה וללא פוליסת ביטוח בת תוקף בשני מועדים שונים כדלקמן:
פ"ל 8513-02-19 – ביום 13.2.19 סמוך לשעה 03:30, נהג הנאשם ברכב מסוג קיה מ.ר. 46-865-79, בסמוך לבנק לאומי, מכיוון כללי גן הבאר בכפר קרע. הנאשם נהג ברכב בהיותו פסול לנהיגה למשך 4 חודשים בהתאם לגזר דין אשר ניתן בעניינו ביום 25/12/18, בהיעדרו, בבית משפט שלום תעבורה חדרה, תיק מספר 8511-06-18 והפקיד רישיונו ביום 10.2.19.
פ"ל 8507-02-19 - ביום 19.2.19 סמוך לשעה 17:12, נהג הנאשם ברכב מסוג ניסאן מ.ר. 27-609-79, בסמוך למאפיית "אבו רשאד", בכפר קרע. הנאשם נהג ברכב בהיותו פסול לנהיגה למשך 4 חודשים בהתאם לגזר דין אשר ניתן בעניינו ביום 25.12.18, בהיעדרו, בבית משפט שלום תעבורה חדרה, תיק מספר 8511-06-18 והפקיד רישיונו ביום 10.2.19. בנוסף ביום 13.2.19 הודע לו על ידי השוטר שי נטל כי הינו פסול לנהיגה.

בהתאם לגזר דין בתיק 8511-06-18, הוטלו על הנאשם העונשים הבאים:
1.
קנס בסך 1,500 ₪.
2.
פסילה בפועל למשך 4 חודשים.
3.
פסילה על תנאי של 3 חודשים למשך 3 שנים.
בדיון אשר התקיים לפני, ביום 4/3/19, גיבשו ביניהם הצדדים הסכמה ביחס לשחרורו של הנאשם בתנאים מגבילים בהם מעצר בית מלא ופסילה עד לתום ההליכים. כמו כן, הנאשם הודה והורשע בכתב האישום בתיק 8507-02-19 וביקש לצרף תיק 8513-02-19 שגם בו הודה בהתאם לכתב האישום.
לאחר הרשעת הנאשם בשני התיקים ביקש בא כוחו לדחות את מועד הטיעונים לעונש לשם קבלת תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם וזאת לאור גילו של הנאשם וחובת התסקיר בעניינו.

תסקירי שירות המבחן
מטעם שירות המבחן הוגשו שני תסקירים.
ביום 1.7.19 הוגש תסקיר ממנו עלה כי הנאשם, בן 21, רווק, שוהה במעצר בית מלא ללא הפרות, עצמאי בתחום החשמל מזה כשנתיים וחצי.
הנאשם סיים תיכון ללא תעודת בגרות אך רכש תעודה מקצועית בתחום החשמלאות. תחילה עבד כשכיר ולאחר מכן פתח עסק בתחום.
הנאשם הינו הבן הצעיר במשפחה המונה ארבעה ילדים, המתוארת כמשפחה חמה ומלוכדת.
הנאשם נעדר עבר פלילי אך לחובתו 7 הרשעות קודמות מתחום התעבורה. באשר לעבירות בהן הורשע הנאשם כעת, הנאשם לוקח עליהן אחריות ומכיר בחומרת השלכותיהן. לאור היענותו של הנאשם, התרשמה קצינת המבחן שיש בכוחו של הליך טיפולי אינטנסיבי להפחית את רמת הסיכון להישנות עבירות דומות בעתיד וביקשה דחייה לשם הגשת תסקיר משלים.
ביום 24.9.19 הוגש תסקיר משלים ממנו עלה כי הנאשם מסר בדיקות שתן נקיות ושולב בקבוצה טיפולית ייעודית לעוברי חוק צעירים. הנאשם לקח חלק בקבוצה לעיתים באופן פעיל יותר ולעיתים באופן פסיבי יותר והומלץ על המשך הטיפול בו באופן זה.
קצינת המבחן התרשמה כי הנאשם מצוי ב"צומת דרכים" כאשר מחד הנאשם נמשך לאורח חיים שולי ומנגד, ברצונו לבחון דרך חיים חלופית. בנקודה זו סברה קצינת המבחן כי התערבות השירות והעמדת הנאשם במבחן למשך 12 חודשים במהלכם ימשיך הנאשם בקבוצה הטיפולית, יהיה בה כדי להשפיע על הנאשם ולמנוע הישנות עבירות. בנוסף, המליצה לבית המשפט להטיל על הנאשם מאסר מותנה אשר יחדד עבורו את ההשלכות האפשריות במידה וימעד.


טיעונים לעונש
ב"כ המאשימה
הפנתה לחומרת העבירות בהן הודה הנאשם המבטאות זלזול בהחלטות בית המשפט וציינה את סמיכות הזמנים בהן בוצעו העבירות האחת אחר השניה, וכל זאת מספר ימים לאחר שהנאשם הפקיד את רישיונו במזכירות בית המשפט, במסגרת פסילה שהוטלה עליו בתיק אחר.
עוד הפנתה ב"כ המאשימה לעברו התעבורתי של הנאשם הכולל 6 הרשעות קודמות לרבות נהיגה בהיותו בלתי מורשה לסוג רכב משנת 2018 (ת/1).
ב"כ המאשימה ביקשה לבכר את האינטרס הציבורי של הגנה על משתמשי הדרך על פני המלצות שירות המבחן והזכירה כי אלו הן המלצות בלבד. ב"כ המאשימה טענה למתחם ענישה הנע בין מאסר מותנה ועד למאסר בפועל, פסילה של מספר חודשים עד פסילה משמעותית, פסילה על תנאי וקנס וביקשה להטיל על הנאשם מאסר בפועל שלא יפחת משישה חודשים, פסילה בפועל של 24 חודשים, פסילה על תנאי, מאסר על תנאי וקנס.

ב"כ הנאשם
הפנה לעובדה שהנאשם הינו צעיר בן 21 אשר לקח אחריות על מעשיו והודה בהם בהזדמנות הראשונה. כמו כן, הפנה לתסקירי שירות המבחן בהם צוין כי הנאשם לוקח חלק בתכנית טיפולית, נמצא נקי מסמים וכי המדובר באדם נורמטיבי. עוד ציין ב"כ הנאשם את מעצרו של הנאשם מאחורי סורג ובריח מיום 19.2.19 ועד ליום 4.3.19 בו שוחרר למעצר בית מלא.
לאור האמור, ביקש ב"כ הנאשם לחרוד מהמתחם לו טענה ב"כ המאשימה מטעמי שיקום ולקבל את המלצות שירות המבחן.

הנאשם
בדבריו הצטער, הודה שעשה טעות כאשר נהג ואמר שלמד מכך ולא יחזור עליה.

דיון והכרעה
תיקון 113 לחוק העונשין, עיגן את הבניית שיקול הדעת השיפוטי והעניק מעמד בכורה לעיקרון ההלימה, היינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשי העבירה, בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. בהתאם לתיקון לחוק, על בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם למעשה העבירות שביצע הנאשם. לשם כך יתחשב בית המשפט בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40ט' לחוק העונשין.

לכשייקבע מתחם הענישה, יקבע בית המשפט את העונש המתאים, בתוך המתחם, אשר יוטל על הנאשם וזאת בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה המפורטות בסעיף 40יא' לחוק.

בית המשפט רשאי לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום או הגנה על שלום הציבור לפי סעיפים 40ד' ו40 ה' לחוק.

קביעת מתחם העונש ההולם
אין צורך להכביר מילים אודות חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם מושא הליך זה שלפני. בפסיקה נקבע לא אחת כי עבירה של נהיגה בזמן פסילה טומנת בחובה סיכונים רבים לביטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל.
לעניין זה, אפנה לדברים הבאים, כפי שנאמרו ברע"פ 3878/05 יעקב בנגוזי נ' מ"י, (פורסם באתר נבו):

"העבירה אותה עבר המבקש היא חמורה ויש לבטא את חומרתה בענישה מרתיעה. נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רשיון טומנת בחובה סיכונים רבים לבטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל. יתר על כן, ולא פחות מכך, היא משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי בית המשפט".

כמו כן, ברע"פ 6115/06 מדינת ישראל
נ' אבו-לבן נקבע לעניין חומרת העבירה של נהיגה בזמן פסילה והסיכון הגלום בה כדלהלן:

"נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור - נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב... ".

בענייננו, עבירה של נהיגה בזמן פסילה הוגדרה בפסיקה כעבירה מסוכנת אשר גלום בה פוטנציאל רב של סיכון ואף פגיעה ממשית במשתמשי הדרך, בהולכי הרגל, בביטחון הציבור וכן גלום בה זלזול בהחלטות השיפוטיות והפרתן מצביעה אף היא על מסוכנות הנובעת ממעשי הנאשם מעצם אי הפנמת חומרת המעשה ותוצאותיו הפוטנציאליות הקשות.

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות שאין להקל ראש בחומרתן ובנסיבות ביצוען וודאי כאשר הפקיד רישיונו בגין גזר דין, אשר ניתן בהיעדרו, אולם בטרם יבשה הדיו בגזר הדין, כשלושה ימים לאחר מועד ההפקדה שב הנאשם לנהוג וביצע את העבירה הראשונה. על אף שבמועד זה גם הודע לו על ידי שוטר שהוא פסול לנהיגה, שב ונהג שוב 6 ימים לאחר מכן. בנסיבות אלה, בחר הנאשם במודע שלא לכבד את החלטות בית המשפט בעניינו ועשה דין לעצמו.

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה:
הנאשם בן 21 דהיינו, בגיר צעיר, מתפקד באופן נורמטיבי וחיובי, כאשר מתסקיר שירות המבחן עולה שהוא נעדר עבר פלילי ולדעת שירות המבחן נמצא בצומת דרכים ומחפש דרך חיים חלופית לאורח חיים שולי.

הנאשם חסך מזמנו של בית המשפט והעדים, הודה בהזדמנות הראשונה ולקח אחריות. שירות המבחן ציין כי הנאשם הביע נכונות לשנות את דפוסי מחשבתו באשר לביצוע עבירות תעבורה ולוקח חלק בתכנית טיפולית וכי יש בתכנית שכזו כדי להוריד את רמת הסיכון להישנות העבירה.
לחובת הנאשם 6 הרשעות קודמות ויש בכך מן החומרה בהתחשב בגילו הצעיר, בותק נהיגתו וברצף העבירות אשר נוצר. עם זאת המדובר ברובן בעבירות מסוג קנס ובעניין זה הבאתי בחשבון גם את התסקיר בו התרשמה קצינת המבחן שהעבירות אינן מאפיינות את הנאשם וכי הלה ייתרם מהשלמת התכנית הטיפולית והשמתו בצו מבחן לתקופה של שנה.
בעניין זה, על אף שיש מקום לטעמי להטיל על הנאשם צו מבחן תחת עינו הפקוחה של שירות המבחן לתקופה ארוכה יותר, הרי שחזקה על שירות המבחן שיודיע לבית המשפט אם וכאשר הנאשם לא יעמוד בתכנית הטיפולית או לא ימנע מביצוע עבירות נוספות בתקופת המבחן. בעניין זה, אני סבור כי האינטרס הציבורי ייתרם יותר מהשלמת התכנית הטיפולית בעניינו של הנאשם מאשר מיצוי הדין עמו, במיוחד בתיקים בהם הנאשם בגיר צעיר אשר כל עתידו לפניו.

שיקול נוסף אותו שקלתי הוא תקופת מעצרו של הנאשם מאחורי סורג ובריח וכן התקופה בה היה משוחרר בתנאים מגבילים בהם מעצר בית מלא ללא הפרות. הנאשם שהה במעצר כשבועיים ימים ובמעצר בית מלא כארבעה חודשים נוספים עד אשר בחודש יולי נפתחו חלונות התאווררות מעטים ובתנאים אלו מצוי עד היום.
בנסיבות אלה, אני סבור, שתקופת המעצר מאחורי סורג ובריח לצד מעצר הבית המלא, הרתיעו את הנאשם ולימדו אותו מהן ההשלכות האפשריות של ביצוע עבירות אלה פעם נוספת ויהוו חיזוק נוסף בהתמדתו של הנאשם בדרך השיקומית.

בנוסף, בעת קביעת העונש המתאים, בתוך מתחם הענישה, בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין אשר ביקש להבנות את שיקול הדעת השיפוטי, יש לקחת בחשבון ולבדוק האם במקרה הקונקרטי הטלת מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח כפי שביקשה ב"כ המאשימה, גם אם מדובר בתקופה קצרה, יהיה בה כדי לקבוע שהנזק עולה על התועלת.
דו"ח הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים ("ועדת דורנר"), התייחס לעניין זה ומסקנתו מצדיקה בחינה מחודשת של שיקולי הענישה. אכן, העבירות ונסיבותן חמורות המה ומצדיקות ענישה חמורה ואולם,
במקרה הנ"ל, פחותה התועלת בשליחתו של הנאשם לתקופת מאסר בפועל, מהנזק שייגרם לנאשם וזאת, כאשר ניתן אולי להקטין את הסיכון להישנות העבירות על ידי הליך טיפולי תחת עינו הפקוחה של שירות המבחן. יש לזכור כי שירות המבחן התרשם שהנאשם אינו בעל דפוסים עברייניים ועל כן, שליחתו למאסר בפועל מאחורי סורג ובריח לתקופה ממושכת בה ייחשף לתרבות עבריינית איננה מאינטרס הציבור. לעניין זה יפים דברי בית המשפט העליון ברע"פ 262/14 נאשף נ' מ"י: "במקרים שבהם נרתם הנאשם להליך שיקומו או מראה נכונות כנה לעשות כן – עשויים שיקולי השיקום אף לגבור על שיקולי ההרתעה והגמול".
יתר על כן, מובן כי ככל שלא ישכיל הנאשם לתקן את דרכיו ולשנות באמת מעמדותיו ותפיסותיו המוטעות, הרי שעונש המאסר המותנה אותו אטיל, בהתאם להמלצת שירות המבחן, יהיה בר הפעלה ויהווה גורם מרתיע טרם ביצוע עבירות.
סוף דבר, לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ושקלתי בכובד ראש את נימוקיהם, סבורני שהאינטרס הציבורי ייצא נשכר משיקומו של הנאשם תחת מיצוי הדין עמו (עפ"ת 6597-09-15 מ"י נ' עוקר [ניתן ביום 21.1.16]).

משכך, בהתחשב בחומרת המעשים, בנסיבותיהם, במידת אשמו של הנאשם, בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו ובמדיניות הענישה הנוהגת,
תוך התחשבות בהודאתו של הנאשם, בנסיבות חייו ובתקופות המעצר ולאחר שנתתי את דעתי לעמדת שירות המבחן, ולגילו הצעיר של הנאשם, באתי לכלל מסקנה כי יש לגזור את עונשו של הנאשם ברף התחתון של מתחם העונש ההולם.


משנאמר כל זאת, ולאחר שנשקלו כל השיקולים הרלוונטיים אשר צוינו לעיל, תוך עריכת איזון בין רכיבי הענישה השונים, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

1.
מאסר על תנאי לתקופה של 4 חודשים למשך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם
לא יעבור בפרק זמן זה על עבירה של נהיגה בזמן פסילה עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה.

2.
אני פוסל את הנאשם מלנהוג ו/או מלקבל ו/או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים החל מיום 4.3.19 (מועד בו נפסל הנאשם עד לתום ההליכים).

3.
אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור אותן עבירות שעליהן הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961 ויורשע בגינה.

4.
הנאשם יעמוד בפיקוח שירות המבחן בצו מבחן למשך 12 חודשים
החל מהיום במהלך תקופה זו
ישולב בתכנית טיפולית בשירות המבחן.
מובהר לנאשם כי
אם לא יעמוד בתנאי צו המבחן, יכול ותוגש בקשה לביטולו ובמקרה שכזה יוחזר עניינו לדיון בבית המשפט ודינו ייגזר מחדש.

5.
אני מטיל על הנאשם צו עבודות של"צ בהיקף של
200 שעות. הצו יבוצע על פי תוכנית שתגובש ע"י
שירות המבחן ותוגש לאישור בית המשפט .

6.
קנס בסך 1,500 ₪.
הקנס יקוזז מסכום הפיקדון אשר הופקד בתיק מ"ת 8510-02-19.

המזכירות תשלח העתק גזר הדין אל שירות המבחן.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 45 ימים מהיום.


ניתן היום,
ט' חשוון תש"פ, 07 נובמבר 2019, במעמד הנוכחים.










פל בית משפט לתעבורה 8507-02/19 מדינת ישראל נ' אחמד כבהא (פורסם ב-ֽ 07/11/2019)