פסקי דין על ריבחי אבו ראס | פסקי דין על מוסא אבו ראס | פסקי דין על s.c.c nigeria ltd | פסקי דין על יובל לוי |

13546-02/16 סעש     07/11/2019




סעש 13546-02/16 ריבחי אבו ראס, מוסא אבו ראס נ' s.c.c nigeria ltd, יובל לוי








בית דין אזורי לעבודה בנצרת

סע"ש 13546-02-16
סע"ש 13522-02-16



לפני:
כב' השופטת רויטל טרנר

התובעים
:
1.
ריבחי אבו ראס
2. מוסא אבו ראס
ע"י ב"כ: עו"ד דהאמשה



-

הנתבעים
:
1.
s.c.c nigeria ltd
2.
יובל לוי
ע"י ב"כ: עו"ד שמחוני

החלטה

1.
מונחת בפני
בקשה לתיקון כתב הגנה ולדחיית מועד הדיון המוקדם אשר הוגשה ביום 24/10/19, כמו גם תגובה לבקשה מיום 28/10/19 ותגובה לתגובה לבקשה מיום 03/11/19.

רקע
2.
מדובר בתביעה אשר נפתחה בתחילת שנת 2016, בגין עילות שונות מתחום משפט העבודה, על סך של 5,529,000 ₪.
3.
ביום 29/04/16 הוגש כתב הגנה, כאשר במקביל הגישו הנתבעים בקשה לסילוק על הסף בטענה של פורום לא נאות. התקיימו מספר דיונים בתיק ונפסק כי דין טענת הפורום הלא נאות להתקבל וכי ישראל אינה הפורום הנאות לדיון בתיק. על החלטה זו הוגש ערעור לבית הדין הארצי אשר החזיר ביום 10/06/18 את התביעה לבית הדין האזורי לבחינת הטענה מחדש בהתאם לקווים מנחים שפירט.
4.
לאחר מספר דיונים פסקנו ביום 22/09/19 כי אין לקבל את טענת הפורום הלא נאות, ונקבעו מועדים לדיון מוקדם ולישיבת הוכחות.
מכאן הבקשה לתיקון כתב ההגנה ולדחיית מועד הדיון.
נימוקי הצדדים בתמצית
5.
לטענת הנתבעים, במועד הגשת כתב ההגנה הם סברו כי הסמכות לדון בתביעה נתונה לפורום זר, ועל כן לא פרשו את כלל המחלוקת העובדתית בתיק, על מנת שלא להכביד שלא לצורך, ולכן כתב ההגנה אינו כולל את מלוא התשתית העובדתית המאפשרת לנתבעים להתגונן ואינו מאפשר להבין את גדר המחלוקת העובדתית. פרטים עובדתיים מהותיים חסרים בו, ובכלל גם פרטים המבססים טענות קיזוז.
6.
עוד טוענים הנתבעים כי סכומה הגבוה של התביעה וההשלכות שעלולות להיות לכתב התביעה, מצדיקים את מתן האפשרות לתקן את כתב התביעה, וכי ההליך מצוי בשלביו הראשונים, כך שתיקון כתב ההגנה לא יפגע בתובעים בצורה משמעותית ולא יגרום לסרבול ועיכוב ההליך.
7.
בנוסף, טוענים הנתבעים כי התובעים זכו לקבל כספים נוספים מהנתבעים, דבר אשר לא צוין בכתב התביעה ולא פורט בכתב ההגנה המקורי, וכי בידי הנתבעים מסמכים רפואיים המתייחסים לאירוע האלימות שהוביל לסיום ההתקשרות בין הצדדים. מעבר לכך, טוענים הנתבעים כי טענות הקיזוז והטענות ביחס להפרת ההסכם מצד התובעים כלל לא פורטו בכתב ההגנה בשל הגשת הבקשה לסילוק על הסף.
8.
מנגד, טוענים התובעים כי אין להסכים לעיכוב נוסף בבירור התביעה, מדובר בתביעת עובדים לקבלת זכויותיהם אשר מתבררת במשך יותר משלוש שנים בשל "סחבת" מצד הנתבעים ומטרת הבקשה הינה עיכוב נוסף אשר יסב לתובעים נזק כבד בעיכוב ובצורך בהליכים נוספים או תיקון כתבי טענות.
9.
עוד טוענים התובעים כי כתב ההגנה הקיים הינו מפורט ומתייחס לכלל הטענות העולות מכתב התביעה והפירוט העובדתי ביחס אליו מבוקש התיקון כבר מופיע בכתב ההגנה הקיים, וכי מטרת הבקשה היא העלאת טענות חדשות או הגשת כתבי טענות נוספים, ולא לכך נועד תיקון כתבי טענות.

מסגרת נורמטיבית
10.
תקנה 41(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1992, קובעת כי "בית הדין או הרשם רשאי בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין או להורות לו לתקן את כתב טענותיו".
11.
גישתם של בתי המשפט לתיקון כתבי טענות הינה גישה ליברלית ומקלה, כאשר מטרת התיקון נועד לאפשר להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים ביעילות.[1]
גישתם של בתי הדין דומה, כפי שנקבע לא אחת על ידי בית הדין הארצי: "מתן אפשרות לתקן כתב טענות נתון תמיד לשיקול דעתו של בית המשפט, או בית הדין לאחר שישקול את נסיבות העניין. כאשר מבקשים לתקן כתב טענות, ניצבות שתי שאלות נפרדות זו מזו לשיקול דעתו של בית המשפט. הראשונה, האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית לדיון. השניה - אם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. אם התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית, כי אז הגישה במסגרת השאלה השניה היא מאד ליברלית, כדי שהטפל לא יכשיל את העיקר...".[2]

מן הכלל אל הפרט
12.
אקדים ואומר כי דין הבקשה להתקבל.
13.
הנתבעים מפרטים בבקשה ובתגובה לתגובה טענות עובדתיות שונות, אשר מבלי לקבוע מסמרות בדבר, נראה כי הינן רלוונטיות לדון בתביעה. היעדרן של עובדות אלו מכתב ההגנה עלול לסרבל ולהקשות על הדיון בתביעה. תיקון כתב ההגנה כמבוקש יסייע להעמיד את הפלוגתאות בתיק ואת גדר המחלוקת בין הצדדים באופן ברור יותר. בירור מקיף של הפלוגתאות מאפשר סיום מהיר יותר של המחלוקות, כך שניתן להימנע מקיומם של הליכים נוספים או מהתארכות ההליכים בשל דיוני סרק. זוהי השאלה המרכזית אשר צריכה להנחות את ההחלטה האם להתיר את תיקונו של כתב ההגנה, ומצאתי כי שאלה זאת נענתה בחיוב.
14.
משך הזמן בו מתנהל ההליך הינו שיקול חשוב ביותר, ואין להקל ראש בכל עיכוב בניהול ההליך אשר אינו על דעת כלל הצדדים. כל תיקון של כתב טענות ובכלל זה תיקון כתב הגנה עלול להאריך את ניהול ההליך. עם זאת, עיקר התמשכות ההליכים בתיק הינה בשל הדיון בטענת הפורום הלא נאות, אשר נדונה במשך מעל לשלוש שנים. בשים לב לדיונים שנערכו ולהחלטות השונות שהתקבלו בשאלה זו, לא ניתן לומר כי מדובר היה בטענת סרק. משכך איני מוצאת לנכון לזקוף עיכוב ממושך זה לחובת הנתבעים, ואין הוא צריך למנוע מהם לתקן את כתב הגנתם.
15.
התובענה אמנם נמשכת זמן רב, אך פרט לטענות המקדמיות שנדונו, היא נמצאת בשלביה הראשונים. תיקון כתב ההגנה בשלב זה לא יגרום לעיכוב משמעותי בהתנהלות התיק, שכן כפי שיפורט בהמשך, לא יהיה בכך כדי לדחות את ישיבת ההוכחות הקבועה בתיק. יש לטעמי להבדיל בין הזמן שעבר מפתיחת התיק אשר הינו רב, לבין הזמן שעבר מההחלטה על היות ישראל פורום נאות ועד להגשת בקשת התיקון אשר אינו רב. תקופת הזמן השניה אינה עולה לכדי שיהוי של הנתבעים אשר יצדיק את דחיית בקשתם.
16.
ראוי היה כי כלל טענות הנתבעים יועלו במסגרת כתב ההגנה המקורי שהוגש. הנתבעים, בגילוי לב, כותבים כי כתב ההגנה לא פורט בשל הנחה כי התביעה תסולק על הסף, ולא טוענים כי נתגלו להם עובדות חדשות אשר לא היו ידועות במועד הגשתו של כתב ההגנה. גילוי הלב ראוי, אך אין הוא מבטל את מחדל הנתבעים להעלות את כלל טענותיהם במסגרת כתב ההגנה המקורי. מבלי להתעלם מהאמור לעיל, תיקון כתב ההגנה בשלב זה לא יגרום לתובעים הוצאות משמעותיות או יגרום לנזקים אותם לא ניתן לתקן בפסיקת הוצאות. הסכום הנתבע אף הוא מהווה שיקול לטובת מתן האפשרות לנתבעים להציג את הגנתם באופן מוסדר ומלא בפני
בית הדין.

סיכום
17.
בהתאם לאמור לעיל, הריני לקבל את בקשת הנתבעים כך שיוכלו לתקן את כתב הגנתם וייקבע מועד חדש לדיון המוקדם.
18.
הנתבעים יגישו כתב הגנה מתוקן עד ליום 5.12.19. הדיון המוקדם יידחה ליום 8.12.19 בשעה 9:00. מועד ישיבת ההוכחות לא יידחה ויתקיים כמתוכנן ביום 2.4.20 בשעה 9:00.
19.
ככל וימצאו התובעים כי ברצונם להגיב על כתב ההגנה המתוקן, יוכלו לעשות כן בדיון המוקדם.

20.
הוצאות הבקשה תילקחנה בחשבון במועד סיום ההליכים בתיק.
ניתנה היום, ט' חשוון תש"פ,
(
07 נובמבר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.





[1]
רע"א 6195/12 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שימר (25.10.2012), רע"א 3258/11 בוסקילה נ' שירותי בריאות כללית, (30.8.2011).
[2]
דב"ע (ארצי) נה/3-115 שמעון שלוסמן - "צים" חברת השיט הישראלית בע"מ (2.10.1995).






סעש בית דין אזורי לעבודה 13546-02/16 ריבחי אבו ראס, מוסא אבו ראס נ' s.c.c nigeria ltd, יובל לוי (פורסם ב-ֽ 07/11/2019)