פסקי דין על סאמי אבו גניס | פסקי דין על עיריית בת-ים

38219-08/19 עתמ     04/11/2019




עתמ 38219-08/19 סאמי אבו גניס נ' עיריית בת-ים








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים


עת"מ 38219-08-19 אבו גניס נ' עיריית בת ים


לפני
כב' השופט קובי ורדי
, סגן נשיא
המבקש:

סאמי אבו גניס

ע"י ב"כ עו"ד רונן צרפתי
על פי מינוי הלשכה לסיוע משפטי


נגד

המשיבה:
עיריית בת-ים
ע"י ב"כ עוה"ד אורי הברמן
ויוגב קסלסי

החלטה

בקשה להארכת מועד להגשת עתירה מנהלית כנגד המשיבה בגין חיוב המבקש בחובות מוניציפאליים (ארנונה, מים וביוב) עבור השנים 2003-2018 בסך כולל של כחצי מיליון ש"ח.
טענות הצדדים:
1.
בבקשתו, מפנה המבקש לכך שהוא כבן 60, מכור לסמים שנגמל, אסיר משוחרר, המוכר כבעל נכות רפואית ואובדן כושר עבודה מאת המוסד לביטוח לאומי.
2.
לטענת המבקש, לאור מצבו הכלכלי הקשה וריצוי תקופות מאסר ממושכות, הוא לא מיצה במהלך השנים את מלוא זכויותיו מול גופים ממשלתיים ובניהם המשיבה.
3.
יחד עם זאת, המבקש טוען כי במהלך השנים הוא פנה לנציגי המשיבה בבקשה להסדרת חובות הארנונה בשים לב לכך שבחלק מהשנים שהה בכלל ולא החזיק כלל בנכס ו/או החזיק בו יחד עם אמו, אחיו ואחיותיו, וכן בשים לב להנחות להן הוא זכאי לכאורה מכוח מצבו הרפואי והכלכלי. אולם, כך לשיטת המבקש, ההנחות לא עודכנו והחוב צבר ריבית.
4.
לשיטת המשיבה דין הבקשה להידחות שכן לשיטתה אין כל הצדקה לאי הגשת העתירה המנהלית במועד. בהקשר זה טוענת המשיבה כי העתירה לוקה בשיהוי סובייקטיבי שכן המבקש ידע על חובותיו מראשית היווצרותם, הגיע להסדרי תשלום עם גורמים שונים בעירייה ואף קיבל הודעות לתשלום חוב/תזכורות מדי שנה.
5.
עוד בהקשר זה טוענת המשיבה כי באותם מועדים בהם שהה המבקש מחוץ לכותלי בית הסוהר, היה יכול הוא להעמידה על "טעותה" (המוכחשת על ידה) באשר לאי אלו מהחיובים, אך לטענתה הוא נמנע מלעשות כן ואף לא הגיש השגות ארנונה ו/או עררים במועדים הרלוונטיים.
6.
כך גם טוענת המשיבה כי במשך תקופה ארוכה התבצעו על ידה הליכי גבייה וכי המבקש קיבל מדי חודש פירוט אודות מצב חשבונו ותזכורת על החובות שלא שולמו לרבות אזהרה כי אי תשלום במועד יגרור אחריו תוספת ריביות.
7.
זאת ועוד, לשיטת המשיבה העתירה לוקה גם בשיהוי אובייקטיבי שכן קבלת טענותיו של המבקש תוביל לפגיעה בה ובקופה הציבורית. עוד טוענת המשיבה כי המבקש אשם בנזק הראייתי שעלול להיגרם לה אם תתבקש להוכיח מי החזיק בנכס בשנים בהן לטענת המבקש הוא לא זהה שם ו/או לא החזיק בנכס לבדו.
8.
באשר לאינטרס ההגנה על שלטון החוק, המשיבה סבורה כי העתירה איננה מעוררת סוגיה ציבורית מהותית חדש ולא נחוצה לצורך הבהרת המצב המשפטי.
9.
לסיום, המשיבה טוענת כי מעת לעת עודכנה זכאותו של המבקש להנחות וכי אם המבקש יציג עתה מסמכים המלמדים כי שיעור ההנחות שקיבל במהלך השנים אינו תואם את מה שהיה אמור לקבל בפועל, הרי שאין באפשרותה ליתן הנחות באופן רטרואקטיבי.
10.
בתגובתו לתשובה המשיבה, שב המבקש על טענותיו ומוסיף כי בכל פעם שהשתחרר מבית הסוהר הגיע למחלקת ההנחות בעירייה ושם רשמו את מועדי כניסתו ויציאתו מבית הסוהר. כך גם טוען המבקש כי מיד עם סיום ריצוי תקופות מאסרו הוא פנה לנציגי העירייה והבהיר שהוא נכה אך אותם נציגים הפנו אותו להנפקת אישור מאת המוסר לביטוח לאומי אשר נציגיו ציינו בפני
המבקש כי האישור על דרגת הנכות מועבר ישירות ובאופן אוטומטי לרשויות. כמו כן, לטענת המבקש הוא לא קיבל כל מכתב המתריע בפני
ו כי אם לא ישלם את החובות תבוטל לו ההנחה לה הוא זכאי על פי דין.

דיון והכרעה:
לאחר שעיינתי בבקשה להארכת מועד, בתשובה לבקשה ובתגובה לתשובה, אני סבור כי בנסיבות העניין דין הבקשה להתקבל.
11.
תקנה 3(ב) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א-2000 (להלן
:
"התקנות"), קובעת כי יש להגיש עתירה ללא שיהוי, ולא יאוחר מ-45 ימים מהיום שבו נודע לעותר על ההחלטה (או מהיום בו ההחלטה פורסמה כדין), וזאת בכפוף להארכת מועד על-ידי בית המשפט על פי תקנות 3(ג) ו-38 לתקנות.

12.
החלטת בית המשפט בעניין זה אמורה להיות מונחית על פי דיני השיהוי הכלליים, המתחשבים בהיבט הסובייקטיבי והאובייקטיבי של השיהוי, ובחשיבות הנושא העומד על הפרק מבחינת שלטון החוק והאינטרס הציבורי (ע"א 6365/13 בר אור נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, מחוז צפון (26.2.02); בר"ם 7885/13 מגל נ' משרד הביטחון האגף לשיקום נכים- קצין התגמולים (12.5.14)).
13.
בחינת השיהוי הסובייקטיבי בנסיבות העניין מלמדת כי הצדדים חלוקים באשר לשאלה האם במהלך השנים, בין תקופות המאסר השונות, פנה המבקש למשיבה והעלה טענותיו לעניין זכאותו להנחות ולעניין ההחזקה בנכס. ודוק, המבקש לא צירף כל אסמכתא לפניותיו לכאורה והלכה למעשה לא הוכיח טענותיו בעניין זה.
14.
באשר לשיהוי האובייקטיבי, הרי שהמבקשת לא מעלה כל טענה שעניינה בהסתמכות על גובה החוב אך צורף על ידה תדפיס פעולותיה לצורך גביית החוב ממנו ניתן ללמוד כי פעולות אלה ננקטות החל משנת 2004 ועד היום.
15.
בנסיבות אלו נראה לכאורה כי הגשת העתירה אכן לוקה בשיהוי. אולם, בטרם דחיית הבקשה, יש לבחון את חשיבות הנושא העומד על הפרק מבחינת שלטון החוק והאינטרס הציבורי - רכיב המהווה חריג למקרים בהם מתקיימים יסודותיו של השיהוי. בגדר יסוד זה נבחנת השאלה האם, ככל שבית המשפט יקבל את טענת השיהוי ויימנע מלדון בעתירה גופה, עלולים להיפגע עקרונות היסוד של שלטון החוק או האינטרס הציבורי (עע"ם 2273/03 אי התכלת שותפות כללית נ' החברה להגנת הטבע (7.12.06)).
16.
בענייננו, לא ניתן להתעלם מכך שמדובר, בין היתר, בהנחות להן זכאי לכאורה המבקש מכוח הטבות סוציאליות כאלה ואחרות וממצבו הרפואי (נכה המוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי) והסוציאלי (אסיר משוחרר אשר לכאורה היה בעבר מכור לסמים) ומכך שהמבקש מיוצג עתה על פי מינוי הלשכה לסיוע משפטי. כך גם לא ניתן להתעלם מגובה החוב העומד על סך של כחצי מיליון ש"ח. בנסיבות אלה ברי כי האינטרס הציבורי מטה את הכף לכך שהמבקש יקבל את יומו בבית המשפט וטענותיו יתבררו לגופו של עניין.
17.
לאור כל האמור לעיל, הבקשה מתקבלת כך שמוארך המועד להגשת העתירה המנהלית עד למועד הגשתה בפועל.



18.
בהתחשב בכך שכתב העתירה הוגש זה מכבר במסגרת ההליך דנן (על אף שלא היה מקום לעשות כן בטרם הוארך המועד כמבוקש - דבר הידוע לב"כ המבקש) ובהתחשב בכך שהמבקש פטור מתשלום אגרת בית משפט בהיותו מיוצג על פי מינוי הלשכה לסיוע משפטי, בירור העתירה ייעשה במסגרת הליך זה ולא באמצעות הגשת עתירה חדשה ונפרדת (כפי שיש לעשות בדרך כלל).

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים ותנתב את העתירה לשמיעה בפני
שופט מנהלי.

ניתנה היום,
ו' חשוון תש"פ, 04 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.








עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 38219-08/19 סאמי אבו גניס נ' עיריית בת-ים (פורסם ב-ֽ 04/11/2019)