פסקי דין על עלי קדמאני | פסקי דין על מוחמד קדמאני | פסקי דין על הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז ירושלים | פסקי דין על הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים | פסקי דין על עיריית ירושלים |

60594-09/19 עתמ     14/11/2019




עתמ 60594-09/19 עלי קדמאני, מוחמד קדמאני נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז ירושלים, הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים, עיריית ירושלים








1
בתי המשפט

בבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
עת"מ 60594-09-19



בפני
: כב' השופט אלכסנדר רון


תאריך: ט"ז חשוון תש"פ, 14 נובמבר 2019


בעניין
:
1
.
עלי קדמאני
2
.
מוחמד קדמאני
ע"י ב"כ עו"ד גנאים



המבקשים / העותרים





נ ג ד



1.הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז ירושלים
באמעצות פרקליטות מחוז ירושלים [אזרחי]
2.הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים
3.עיריית ירושלים
ע"י ב"כ עו"ד לבוב



המשיבות


החלטה

1.
החלטה בבקשה להארכת מועד להגשת עתירה מנהלית.

2.
ברקע לבקשה זו, החלטת המשיבה 1 ביחס לתכנית בניין מפורטת מספר 101-0527960 שהוגשה על ידי המבקשים, בעלי חלקות מקרקעין מספר 72, 73 ו – 101 בגוש 29996 בשכונת א-טור בירושלים. לטענת המבקשים, נדונו הם בעבר (שנת 2000), בנפרד, בגין בנייה ללא היתר, דינם נגזר, ולכל אחד מהם ניתנו על ידי בית המשפט אורכות שונות להכשרת הבנייה. לדבריהם, פנו הם למשרד אדריכלים, יזמו תוכנית שמטרתה הריסת המבנים הקיימים וכן הוספות יחידות דיור, התוכנית הוגשה אל מוסדות התכנון ובמשך שנים, פעלו הם אחר הנחיות וועדות התכנון והוראותיהן. במסגרת התוכנית שהוגשה על ידם, נקבע על ידי המשיבה 1 בהחלטה מיום 29.7.18, במסגרת הדיון בדבר הפקדת התוכנית כי יש לאמץ את החלטת המשיבה 2 ויש להחתים את המשיבה 3 כמגישה נוספת לתוכנית זו, לאור הרחבת התוכנית הכוללת בתחומה כביש גישה המצוי בבעלותה ובחזקתה של המשיבה 3.

3.
לטענת המבקשים, כאמור בסעיף 22 לבקשתם, נודע להם על החלטת מוסדות התכנון "רק בתחילת חודש יולי כשבועיים בודדים לפני תחילת פגרת בתי המשפט, ובסמוך לכך הם פנו לח"מ לקבלת ייעוץ משפטי ובין היתר לבחינת הגשתה של עתירה מנהלית".


4.
יתר על זאת נטען, כי "בשל תקופת פגרת בתי המשפט וריבוי אירועים שונים ושהיית הח"מ בחופשה, לא הייתה אפשרות להשלים את העתירה ולהגישה מבעוד מועד" (סעיף 23 לבקשה).

5.
לדבריהם, במישור הסובייקטיבי, אכן נפל שיהוי בהגשת עתירתם, "אך שיהוי זה הנו שיהוי קל של שבועות בודדים... וכאמור עיקר השיהוי היה בשל תקופת פגרת בתי המשפט".

6.
המשיבה 1, בתגובתה לבקשה, מתנגדת למבוקש. לטענתה, התנהלותם של המבקשים עולה לכדי שיהוי סובייקטיבי חריף; חריגה ממסגרות הזמנים שנקבעו בחוק התכנון והבנייה דורשת טעמים מיוחדים, אשר אינם מתקיימים בענייננו; המבקשים התעכבו בקידום תכניתם ואין להם להלין אלא על עצמם; התנאי שהציבה משיבה זו לצירוף המשיבה 3 כמגישת התוכנית לא היה תנאי מחייב וכי הוצגה בפני
המבקשים תכנית אלטרנטיבית אחרת ללא צירופה של המשיבה 3, אך המבקשים בחרו שלא לממש אותה.

7.
עוד נטען כי המשיבה 1 פעלה לפנים משורת הדין לסייע למבקשים, ובין היתר אף הוארכו המועדים להשלמת התנאים להפקדה, הכל במסגרת הזמנים המתאפשרת בהתאם לחוק, ובחלוף המועד, נכונה החלטתה בדבר סיום הטיפול בתוכנית וכי למבקשים לא ייגרם נזק בלתי הפיך בדחיית הבקשה, שכן קיימת להם האפשרות להגיש תכנית חדשה.

8.
המשיבות 3-2 בתגובתן לבקשה, מתנגדות למבוקש. לטענתן, החלטתה של המשיבה 3 שלא לחתום על מסמכי התוכנית מצויה במתחם הסבירות ואין עילה להתערב בה; היות והקרקע הנדונה היא קרקע בלתי מוסדרת, נדרשה המשיבה 2 להפעיל "נוהל מוכתר" בנוסף ל"מורשי חתימה" וכי למבקשים היו 9 חודשים להשלים את התנאים הנדרשים; ככל שתוגש תכנית חדשה אשר תציג פתרון לבעיות שהועלו, תעלה מחדש התוכנית לדיון בוועדה; למבקשים לא נגרם נזק בלתי הפיך וכי בפועל, כל רצונם של המבקשים הוא לדחות את הקץ להריסת המבנים שנבנו בדרך לא חוקית.

9.
תקנה 3 לתקנות קובעת את המועד להגשת עתירה מנהלית וזו לשונה:


"(א) עתירה תוגש במועד שנקבע לכך בדין.

(ב) לא נקבע מועד כאמור, תוגש העתירה בלא שיהוי, לפי נסיבות העניין, ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום שההחלטה פורסמה כדין, או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה או מיום שנודע לעותר עליה, לפי המוקדם.

(ג) בית המשפט רשאי להאריך מועד שנקבע להגשת עתירה כאמור בתקנות משנה (א) ו – (ב), לאחר שנתן למשיב הזדמנות להגיב לבקשת ההארכה, אם ראה הצדקה לכך".

10.
בהתאם להלכה הפסוקה, על בית המשפט לעניינים מנהליים לבחון בקשה להארכת מועד להגשת עתירה מינהלית על פי דיני השיהוי הכלליים. היינו, על בית המשפט לבחון את השיהוי הסובייקטיבי, המתמקד בהתנהלותו של העורר, ואת השיהוי האובייקטיבי, המתמקד בנזק שייגרם לצדדים שלישיים או לאינטרס הציבורי. בנוסף, נקבע, כי גם באותם מקרים שבהם נפל שיהוי במועד הגשתה של העתירה לפי מבחנים אלה, יוסיף בית המשפט ויבחן האם דחיית הבקשה להארכת מועד עלולה להביא לפגיעה חמורה בשלטון החוק. באשר לאיזון בין השיקולים השונים נקבע כי: -

"היחס בין שלושת היסודות הרלוונטיים לשיהוי ייקבע על פי משקלו היחסי של כל אחד מהשיקולים בנסיבותיו של כל עניין. בבואו להכריע בשאלת השיהוי יפעיל, אפוא, בית המשפט מערכת איזונים על פי יבחן בעיקר את היחס בין הפן האובייקטיבי של השיהוי, היינו מידת הפגיעה באינטרסים ראויים של היחיד או של הרבים, לבין מידת הפגיעה בחוק ובערכי שלטון החוק" [עע"מ 7142/01 הועדה המקומית לתכנון ובנייה – חיפה נ' החברה להגנת הטבע"].

11.
כאמור בענייננו, ניתנה החלטת הוועדה ביום 11.4.2019 ובקשה זו הוגשה בחלוף למעלה מחמישה חודשים – 25.9.2019. בכל ההערכה לב"כ המבקשים ולנימוקיו, ככל שסברו המבקשים שהחלטת המשיבה 1 אינה סבירה, היה עליהם לפעול בהקדם, ולא להמתין עד עתה. אין בטענות המבקשים נסיבות מיוחדות, שיש בהן כדי להצדיק היעתרות לבקשתם, ולא ברור מהם הטעמים אשר בעטיים טוענים המבקשים לפגיעה בחוק ובערכי שלטון החוק. לדברי המשיבות, בפני
המבקשים אף עומדת האפשרות להגיש תכנית חדשה למנהל התכנון, אשר תבחן בהתאם למקובל.

12.
סוף דבר – נדחית הבקשה.

ניתנה היום, ט"ז חשוון תש"פ, 14 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.









עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 60594-09/19 עלי קדמאני, מוחמד קדמאני נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז ירושלים, הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים, עיריית ירושלים (פורסם ב-ֽ 14/11/2019)