פסקי דין על שושנת ההרים | פסקי דין על כפירי העוז | פסקי דין על שלגי רינת | פסקי דין על שלגי מקסימה | פסקי דין על שלגי אילן |

4724/01 פ     02/03/2006




פ 4724/01 מדינת ישראל נ' שושנת ההרים בע"מ, כפירי העוז בע"מ, שלגי רינת, שלגי מקסימה, שלגי אילן




29
בתי המשפט
פ 004724/01
בית משפט השלום טבריה
02/03/2006
תאריך:
כב' השופט דורון פורת

בפני
:

מדינת ישראל

בעניין:
המאשימה
נ ג ד
1 . שושנת ההרים בע"מ

2 . כפירי העוז בע"מ

3 . שלגי רינת

4 . שלגי מקסימה

5 . שלגי אילן
הנאשמים
ב"כ המאשימה: עו"ד דידי אבנר

הנאשמים 3-5: בעצמם
הנאשמים 2- 5 : ע"י ב"כ עו"ד פוקרא פתחי

נוכחים:

פרוטוקול
הנאשמת 3: אני מסכימה לבצע את השל"צ ומבקשת לא להרשיע אותי בדין. אני מודעת לעובדה שאם אעבור עבירות נוספות בתקופת המבחן יוחזר ענייני לבית המשפט אשר יהיה רשאי לדון אותי, להרשיע ולגזור כל עונש.

גזר דין לנאשמים 1,2,4,5 לאחר הרשעה,
לנאשמת 3 ללא הרשעה

נאשמים 1,2,4,5 הורשעו על פי הודאתם, באי הגשת דוחות תקופתיים במועד וכן בהשמטת עסקאות מתוך הדוחות שהוגשו. הנאשמים הורשעו בעבירות נוספות כמפורט בכתב האישום. נאשמת מס' 3 הודתה ונשלחה לקבלת תסקיר בטרם ההרשעה.

השתלשלות האירועים בתיק:
בתאריך 6.01.04, במהלך שמיעת הראיות, הגיעו הצדדים להסדר טיעון הכולל הסדר ביחס לעונש מוסכם לגבי הנאשמים ומחיקת כתב האישום כנגד נאשמת מס' 3.

בתאריך 1.02.04 גזרתי את דינם של הנאשמים ואף החמרתי בעונשו של נאשם מס' 5 מעבר להסכמה שהייתה בין הצדדים.

המדינה ערערה על קולת העונש. בית המשפט המחוזי הורה על החזרת התיק להמשך שמיעת הראיות בו.

בתאריך 7.09.05, בטרם שמיעת המשך הראיות, הודו הנאשמים בכתב האישום המיוחס להם. נאשמים 4,5 הודו הורשעו ונשלחו לקבלת תסקיר. נאשמת מס' 3 הודתה ונשלחה לתסקיר בטרם ההרשעה.

טיעונים לעונש:
טיעונים לעונש מטעם התביעה:
לדעת התובע, הנאשמים ביקשו לשמוע את הראיות אך ורק כדי לדחות את הקץ. העדים שהעידו בביהמ"ש ו-41 הראיות שהוגשו הצביעו באופן ישיר על מעשיהם. הנאשמים בהתנהלותם לא הודו בהזדמנות הראשונה ולא חסכו מזמנו של ביהמ"ש.

הנאשמים החל מסוף שנת 1996 לא הגישו כ- 15 דוחות תקופתיים. הנאשמים הגדילו לעשות ואף הגישו דיווחים כוזבים בכך שהשמיטו מהדוחות התקופתיים עסקאות של למעלה מ 1,000,000 ₪ ובחלק מהמקרים דיווחו בדוחות התקופתיים על "אפס" עסקאות שעה שבוצעו עסקאות. מדובר ב-11 עבירות שבוצעו לאורך תקופה ארוכה והכספים לא הועברו לרשויות המס כמחויב בדין.

על מנת לסכל כל דרך אפשרית לגביית החובות ע"י רשויות המס, בחרו הנאשמים בדרך "חוקית" להשתמטות, ע"י כך שפתחו חברה נוספת- נאשמת מס' 2. הפעם נוהלה חברה זו ע"י נאשמות 3 ו- 4 שהמשיכו באותה שיטה של הגשת דוחות כוזבים לרשויות המע"מ והשמטת עסקאות במטרה להתחמק מתשלום המס. הנאשמים אף הגדילו לעשות וניפחו במתכוון את תשומותיהם על מנת להגדיל את ההוצאות ובכך להקטין את סכום המס שיש לשלמו. הנאשמים בחרו שלא להמציא את ספרי הנהלת החשבונות לחוקרי רשויות המס חרף בקשות חוזרות ונשנות. ניסיון לשחזר את ספרי החשבונות לא נעשה, למרות ידיעתם כי לעניין זה השלכות רבות לתוצאות הליך זה.

לעניין נאשם מס' 5 טענה התביעה כי שיטת ההונאה של הקופה הציבורית אינה זרה לו, שכן כבר משנת 1986 נהג לפתוח חברות שונות, נכנס מהר לסיבוכים כלכליים, לקח "הלוואות" מהקופה הציבורית והותיר את החברות כקליפה ריקה, כך שלא ניתן לגבות את החובות שנצטברו.
הנאשם, גם הפעם פעל באותה השיטה ואף רשם את בתו - נאשמת מס' 3 כמנהלת חברה פעילה של נאשמת מס' 2, בעודה חיילת בשירות סדיר. התביעה הפנתה את ביהמ"ש להרשעות קודמות של נאשם מס' 5 בגין עבירות מע"מ. כמו כן, ציינה כי בתסקיר שירות המבחן לא באו בהצעת טיפול כלשהיא לגביו.

לעניין נאשמת מס' 4 טענה התביעה כי בכל דרך אפשרית גזלה את הקופה בהעלמת עסקאות ואי דיווח. חלקה בביצוע העבירה אינו מבוטל, אולם ניכר בעליל כי פעלה כשלוחתו של נאשם מס' 5. התביעה ציינה כי תסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינה לא בא בהצעה טיפולית כל שהיא לגביה.

לעניין נאשמת מס' 3 טענה התביעה כי שימשה כמנהלת פעילה של נאשמת מס' 2 והיתה אחרית להשתמטות ממס ולהגשת דוחות כוזבים. תסקיר שירות המבחן בעניינה קבע כי לאור העובדה שאינה לוקחת אחריות על העבירות המיוחסות לה לא באו בהמלצה להימנע מהרשעתה בדין ונמנעו מלבוא בהמלצה טיפולית לאור עמדותיה.

התביעה עתרה מביהמ"ש לא ליתן חשיבות לעובדה כי מדובר בבני משפחה אחת כסיבה שיש בה להפחית מעונשו של כל אחד מהנאשמים. בני משפחה זו עשו בעצה אחת, בתחבולה ובמרמה מתוך מודעות למעשיהם את פעולתם, בכדי להונות את רשויות המדינה ולהפיק רווח קל ומהיר על חשבון הקופה הציבורית. יתרה מכך, טוענת התביעה כי יש לתת משקל רב לעובדה כי נאשם מס' 5 הינו עבריין מס מועד אשר לא למד את הלקח וחזר לסורו פעם אחר פעם, ולעיתים אף בטרם יבשה הדיו על גזר דינו הקודם.

התביעה הצביעה על כך כי הנאשמים לא הסירו את מחדליהם עד עצם היום הזה, ולא שילמו מאומה מחובם.

התביעה הציגה לביהמ"ש ברכה לנאשמים שפורסמה בעיתון המקומי, בגין פתיחת עסק חדש אחר באזור מגדל. פתיחת עסק חדש, טוענת התביעה אינו מתיישב עם טענה של מצב כלכלי קשה.

התביעה הוסיפה, כי אין צורך להכביר במילים לעניין מדיניות הענישה, כפי שנקבעה בבימ"ש עליון, כי יש להעניש בחומרה הראויה את עבריני המס על גזלתם את הקופה הציבורית. התביעה הפנתה את ביהמ"ש לפסיקת בימ"ש עליון שם נקבע כי מי שהורשע בעבודות פיסקליות ראוי שהעונש ירוצה בפועל ולא בעבודות שירות.

לעניין טענה בדבר בעיות רפואיות, אשר יש בהן לתת הקלה בעונש, הפנתה התביעה את ביהמ"ש לקביעתה של כב' השופטת בייניש בע"פ 6194/04 משה אלגזי נ' מדינת ישראל
, שם נקבע כי ניתן לקלוט נאשם במסגרת שירות בתי הסוהר ולהעניק לו את הטיפול הדרוש.

התביעה עתרה מביהמ"ש להטיל על הנאשמים קנס משמעותי שייתן ביטוי לחומרת העבירות ויהווה מסר הן ליחיד והן לרבים כי כל המנסה להפיק רווחים קלים על חשבון הקופה הציבורית ייאלץ להחזיר בראש ובראשונה את סכום הגזלה אשר גזל.

לאור האמור לעיל, התביעה עתרה מביהמ"ש להטיל על נאשמים 3, 4, ו-5 עונש מאסר בפועל, להפעיל לנאשם 5 את המאסר על תנאי בסך 5 חודשים חב ההפעלה במצטבר, מאסר על תנאי ארוך ומרתיע וקנס משמעותי שייתן ביטוי לחומרת העבירות. על נאשמות 1 ו-2 להשית קנס סמלי שכן הן חברות ריקות מתוכן.

טיעונים לעונש מטעם ההגנה:
התביעה הגישה לביהמ"ש המחוזי בנצרת ערעור על גזר הדין שניתן כנגד נאשם מס' 5 בלבד בנימוק, כי העונש אשר הוטל עליו הינו מופרז לקולא ומן הראוי להטיל עליו עונש חמור יותר. בד בבד הגישה התביעה בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין. טוען הסנגור כי הערעור לא הוגש בעניינה של הנאשמת מס' 3 ולא על גזר הדין שניתן לנאשמת מס' 4. ביהמ"ש המחוזי נתן את פסק דינו בהתאם להסכמת הצדדים. שם נקבע כי הצדדים יחזרו לבימ"ש זה לשמיעת ראיות מהשלב שבו הופסקו לגבי כל הנאשמים. בהתאם לבקשת ב"כ דאז בימ"ש הורה על ביטול פס"ד וגזר הדין כנגד נאשמת מס' 4 והורה על הפסקת עבודות השירות שריצתה. הסכמתו של ב"כ הנאשמים דאז נעשתה ללא הסכמתם וידיעתם. אין הגיון, טוען הסנגור כי נאשמת מס' 3, שכנגדה בוטל כתב האישום ונאשמת מס' 4 שכבר ביצעה מחצית מתקופת עבודות השירות שניתנה לה, היו נותנות הסכמתן לכך. היות וביטול הסדר טיעון הינו חריג ביותר ובניגוד מוחלט לדין ולהלכות בימ"ש העליון, קיימת סבירות מבוססת ביותר כי הערעור לא היה מתקבל אילולא הטענה כי הצדדים הגיעו להסכמה. בשל כך, נגרם לנאשמים עוול ועיוות דין.

הסנגור עתר מביהמ"ש ליתן חשיבות לנסיבות האישיות של הנאשמים, אשר כולם בני משפחה אחת.

נאשמת מס' 3, בת 26, סטודנטית שנה שניה במכללה האקדמית עמק הירדן ועתידה לסיים את לימודיה לתואר ראשון בתיירות ומלונאות בעוד כשנה וחצי. לנאשמת אין עבר פלילי כלל ובעת ביצוע העבירות נשוא כתב האישום היתה בת 20 שנים בלבד וחסרת ניסיון. הסנגור עתר מביהמ"ש להתחשב בגילה הצעיר ובעתידה של הנאשמת. מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשמת בחורה חיובית ביותר וכי ביצוע העבירות נשוא כתב האישום, הן כורח המציאות בלבד. הסנגור ציין כי הנאשמת טרם הורשעה בדין ועתר מביהמ"ש לאור נסיבותיה האישיות ובהתחשב בחלקה בביצוע העבירות להימנע מהרשעתה.

נאשמת מס' 4 ,אישה נורמטיבית כבת 55, אם לארבעה ילדים בגילאים 18-26, מתפקדת כעקרת בית. סובלת מבעיות רפואיות שונות ומקבלת טיפול תרופתי מתמיד. הסנגור הפנה את ביהמ"ש לתסקיר שהוגש בעניינה אשר הבחין במצבה הנפשי הירוד וקושי בתפקוד היומיומי. התסקיר מציין כי ההליך המשפחתי גורם לנאשמת ולבני משפחתה חרדה רבה, לאובדן שליטה והתדרדרות בלתי נשלטת.

נאשם מס' 5, בן 54, אב לארבעה ילדים. במהלך השנים האחרונות אינו עובד היות וסובל ממצב בריאותי רעוע. הנאשם חולה סכרת קשה, סובל מלחץ דם גבוה ונוטל תרופות באופן מתמיד. מצבו של הנאשם מס' 5 התדרדר בתקופה האחרונה באופן דרסטי ומדי יום מקבל זריקת אינסולין. הסנגור הפנה את ביהמ"ש לתסקיר שהוגש בעניינו, שם צוין כי הנאשם גילה פתיחות וכנות והביע אוזלת יד באשר ליכולתו לשנות את המצב ולהתמודד איתו.

היות ונאשם מס' 5 הוכרז כפושט רגל, טוען הסנגור כי אין לו כל רכוש מהותי חוץ מהדירה בה גרים בני משפחתו. על כן, אין כל חשש ממשי כי הנאשם יחזור על ביצוע העבירות נשוא כתב האישום, בשל מחלותיו והיעדר יכולת פיזית לנהל חברות, בשל גילו ובשל הודאתו ופרישתו המוחלטת מעולם העסקים.

הסנגור הוסיף כי אומנם נאשם מס' 5 הסתבך בחובות כבדים מפאת כישלון עסקי אליו נקלעו נאשמות מס' 1 ו-2. אולם פתיחת חברה אחרת, אינו דבר פסול ואף מקובל בעולם העסקים. מעשיו נעשו מתוך ניסיון לשרוד מפני מציאות כלכלית קשה. עוד הוסיף הסנגור, כי תשלום המע"מ נגבה עם הוצאת החשבונית ואילו התשלומים בפועל הם בד"כ תשלומים דחויים. משלא שולמו תשלומים אלו לנאשמים, לא היה להם הכסף לשלם למע"מ.

הסנגור טען כי העונשים אשר הוטלו בעבר על נאשם מס' 5, למעט העונש שהוטל עליו בבימ"ש השלום בחיפה בשנת 1996, הם עונשים שוליים, האינדיקציה לכך מתבטאת בקנסות שהוטלו על הנאשם בסך מאות שקלים בודדים. עוד טוען הסנגור כי נוסח גזר הדין בת"פ 3503/06(בימ"ש שלום בחיפה) מעיד על מאסר בר הפעלה, שהוטל על נאשם מס' 5 , ואינו חב הפעלה.

הסנגור הוסיף כי ההליך השיפוטי נמשך מספר רב של שנים, דבר אשר גרם ללחץ נפשי רב ושיבש את מהלך חייהם של הנאשמים. ההליך השיפוטי המתמשך, היווה עבורם ענישה ממשית וקונקרטית, המתבטאת בכל מערכות החיים. התמשכות ההליכים, הם פועל יוצא של התנהגות המאשימה. חרף גיבוש הסדר טיעון, חזרה בה התביעה מההסדר וגרמה להחזרת הדיון לביהמ"ש. הנאשמים ניסו מספר רב של פעמים להגיע לידי הסדר טיעון בתיק זה, אולם נתקלו בסירוב מוחלט מצידה של המאשימה לעשות כן. בנסיבות תיק זה, טוען הסנגור, אין להתעלם מחסכון זמן שיפוטי יקר.הנאשמים הודו בשלב מסוים ונגזר דינם. ההליך השיפוטי החדש נכפה עליהם והם הודו פעם נוספת.

הטלת קנס כספי לצד ריצוי עבודות שירות, מהווה גמול הרתעתי ממשי ויש בו כדי לשמור על האינטרס הציבורי ולעשות איזון ראוי. במידה והנאשם ירצה עונש מאסר, לא יוכל לגייס את סכום הקנס ותועלת לאינטרס הציבורי לא תצמח מאחורי כליאתו של אדם חולה כרוני בן 54. במידה ונאשם מס' 5 לא ישלם קנס כפי שיורה על כך ביהמ"ש, שערי הכלא פתוחים בפני
ו בכל עת. תקופת מאסר שתרוצה בעבודות שירות, גם היא מהווה גמול הרתעתי ממשי ויש בה כדי לשמור על האינטרס הציבורי ולעשות איזון ראוי. היות ונאשם מס' 5 לא ריצה מאסר בפועל בעבר,טוען הסנגור, השתת מאסר בפועל הנה חורבן עולם עבורו. מאסר ממושך והסתגלות לחיי הכלא בחברת עבריינים כבדים, הם גורמים העלולים לערער את נורמות ההתנהגות החיוביות של נאשם מס' 5, ולדרדרו לשולי החברה, ממסלול חיים שיש בו תקווה ורצון. מעשי נאשם מס' 5 אינם בסקלה הגבוהה של החומרה, כפי שמנסה התביעה להראות.

הסנגור עתר מביהמ"ש ליתן משקל למשך הזמן הרב שעבר מיום ביצוע העבירות נשוא כתב האישום.

לאור האמור לעיל, עתר הסנגור מביהמ"ש להימנע מהרשעתה של נאשמת מספר 3. להסתפק בהטלת מאסר מותנה וקנס על נאשמת מס' 4 או לחלופין להורות על ריצוי מאסר בפועל בעבודות שירות, מאסר מותנה וקנס. להטיל על נאשם מס' 5 מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות והפעלת המאסר המותנה בחופף והטלת קנס כראות עיניו של ביהמ"ש ואשר ישולם בתשלומים.

טיעוני נאשמת מס' 3: הנאשמת הביעה חרטה על מעשיה, וביקשה מביהמ"ש להתחשב בכך שהיא בתחילת דרכה בחיים. הנאשמת מודה כי כל מה שעשתה היה קשור למשפחה שלה וכמו שהם היו בשבילה כל השנים כך היא באה לקראתם. הנאשמת ציינה כי הינה סטודנטית בת 26, לומדת לימודי תואר ראשון בתיירות ומלונאות במכללת עמק הירדן.

טיעוני נאשמת מס' 4: הנאשמת הביעה חרטה על מעשיה וציינה כי כל מה שרשם הסנגור משקף את המציאות ואין לה מה להוסיף על כך.

טיעוני נאשם מס' 5: הנאשם הביע חרטה על המקרה. הנאשם ציין כי כל מסכת האירועים הינה תוצאה של הסתבכות כלכלית ולאף אחד לא היתה מטרה להונות את מוסדות מדינת ישראל
.

דיון:
עבירות של העלמת מס הינן עבירות חמורות הפוגעות בכיס הציבורי אשר משמעותן פגיעה בפרטים של החברה. עבירות של העלמת מס גוררות אחריהן תגובת שרשרת של פגיעה בחיי הכלכלה, פגיעה בפרטים של החברה וכפועל יוצא פגיעה בחיי הכלכלה ופגיעה באותם נישומים הנאלצים לשלם שיעורי מס גבוהים, נוכח העובדה שנישומים אחרים חומקים מתשלום מס אמת.

ברע"פ 4654/92 אבי ארגוב נ' מדינת ישראל
, קבע בית המשפט את עיקרון הענישה הראוי בעבירות מס:
"בית משפט קמא חזר והדגיש את העיקרון כי אי תשלום מס מהווה גזלת כספי הציבור, וכי עברייני המס הראויים לענישה שאינה נופלת בחומרתה מהענישה המוטלת על מי ששלח ידו ברכוש הפרט...".

ברע''פ 3757/04 עומר זידאן נגד מדינת ישראל
עמדה כב' השופטת א' פרוקצ'יה על חומרתן של העבירות של העלמת מס כמו העבירות נשוא כתב האישום שבעניננו, ואלה הם דבריה:

"...למותר לחזור ולהדגיש את חומרתן של העבירות הכלכליות מסוג אלה שנעברו על ידי המבקש ואת הצורך להעביר מסר ענישה מרתיע לגביהן נוכח תוצאותיהן ההרסניות למשק, לכלכלה, לחברה, ולערך השוויון בעמידה בנטל המס שהוא אבן יסוד במערכת אכיפת חוק תקינה".

בבוא בית המשפט לגזור דינו, עליו לתת דעתו להרתעת נאשמים אלו ולהרתעת נאשמים אחרים העלולים ללכת בדרכם של נאשמים אלו. במידה ובית המשפט לא יגזור על הנאשמים עונש שמשמעותו ענישה ראויה הרי יהיה בכך משום עידוד לביצוע המעשים בהם הורשעו הנאשמים.

נתתי דעתי לנסיבותיה האישות של נאשמת מס' 3, לכך כי בעת ביצוע העברות היתה בחורה צעירה וכיום היא עתידה לסיים את לימודיה. כן נתתי דעתי לתסקיר שהוגש בעניינה אשר ממנו ניתן ללמוד כי מדובר בבחורה חיובית. נוכח העובדה כי מדובר בבחורה צעירה ופרודוקטיבית לחברה, ובכדי לאפשר לה לשקם את חייה, החלטתי לא להרשיעה בדין.

נתתי דעתי לנסיבותיהם האישיות של נאשמים מס' 4 ו-5 לתעודות הרפואיות שהוצגו בפני
ולתסקיר שהוגש בעניינם.

כן נתתי דעתי כי הנאשמים הביעו חרטה על מעשיהם.

חזרתי ונתתי דעתי כי לנאשם מס' 5 הרשעות קודמות בגין עבירות מע"מ. בת"פ 3503/96 (בימ"ש שלום חיפה) הוטל על הנאשם מאסר על תנאי חב הפעלה למשך 5 חודשים.

נתתי דעתי לרמת הענישה ולפסקי הדין אשר התובע הגיש לעיוני.ו

אני דן את הנאשמים לעונשים הבאים:
נאשמות מס' 1, 2:
אני מטיל על הנאשמות קנס בסך 15,000 ₪ כל אחת. הקנס ישולם ב - 5 שיעורים, חודשיים שווים ורצופים, תשלום ראשון תוך 90 יום מהיום.

הנאשמת מס' 3:
הנאשמת הודתה בביצוע העבירות שבכתב האישום ואני קובע כי היא עברה את העבירות, אולם אינני מרשיעה בדין.
הנאשמת תרצה של"צ כפי שיקבע בתכנית שתוכן על ידי שירות המבחן.
הנאשמת תמלא אחר ההוראות שינתנו לו ע"י האחראי במקום או ע"י שרות המבחן.
הנאשמת תבצע של"צ בהיקף של 200 שעות ותשלים את המכסה תוך 12 חודשים מהיום.
תחילת השל"צ תוך 60 יום מהיום על פי קביעת שירות המבחן.
שרות המבחן ידווח לבית המשפט על ביצוע השל"צ ועל סיומו.
שרות המבחן רשאי לשנות את מקום ההשמה, באם ימצא לנכון לעשות כן.
הובהר לנאשמת כי באם לא תבצע את השל"צ כנדרש, יוחזר עניינה לבית המשפט אשר יהיה רשאי לדונה מחדש, להרשיעה ולהטיל עליה כל עונש שימצא לנכון.

הנאשמת מס' 4:
א. אני מטיל על הנאשמת מאסר לתקופה של 15 חודשים, מהם 3 חודשים בפועל והיתרה על תנאי למשך 3 שנים מהיום והתנאי שלא תעבור ותורשע על כל אחת מהעבירות בהן הורשעה בכתב אישום זה. מתקופת המאסר יש להפחית את התקופה אשר ריצתה הנאשמת בעבודות שירות כפי שהוטל עליה בגזר הדין מיום 1.2.04.

ב. על מנת לשקול אפשרות ריצוי המאסר בפועל בעבודות שירות, אני מפנה את הנאשמת לממונה על עבודות השירות לצורך בחינת התאמתה לריצוי המאסר בעבודות שירות.
מס' הטלפון של הממונה: 9776370 - 08. מודע בזאת לנאשמת כי במידה ותמצא בלתי מתאימה בעבודות שירות, תשלח לריצוי המאסר מאחורי סורג ובריח.
פרטי הנאשמת: רח' השקד 33 מורדות טבריה. טל: 6732041 - 04.
הנאשם מס' 5:
א. אני מטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 24 חודשים, מהם 12 חודשים בפועל והיתרה על תנאי, למשך 3 שנים, והתנאי שלא יעבור ויורשע על כל אחת מהעבירות בהן הורשע בכתב אישום זה לרבות ניסיון לעבור את אותן עבירות.

ב. אני מורה על הפעלת המאסר המותנה אשר הוטל על הנאשם בת.פ. 3503/96 של בית משפט השלום בחיפה, מאסר בן 5 חודשים.

ג. אני מורה כי המאסר אותו הטלתי והמאסר אותו הורתי להפעיל, ירוצו בחופף ובמצטבר, סך הכל ירצה הנאשם 15 חודשי בפועל.

ד. אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסך 350,000 ₪, או 3 שנות מאסר שישא הנאשם בנוסף לכל מאסר אחר שהוטל עליו.
- הקנס ישולם ב - 10 שיעורים חודשיים שווים ורצופים, תשלום ראשון תוך 90 יום מהיום. אי תשלום אחד מהשיעורים, יעמיד את היתרה לפרעון מיידי.

לנאשמת 4, זכות ערעור רק לאחר החלטה בדבר עבודות שירות.

לגבי הנאשמת 4, נדחה לקבלת חוות דעת של הממונה על עבודות שירות ליום 24.4.06 שעה 09.00.

המזכירות תמציא העתק לשירות המבחן וכן לממונה על עבודות שירות.

זכות ערעור לשאר הנאשמים תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום ב' באדר, תשס"ו (2 במרץ 2006) במעמד הצדדים.
דורון פורת
, שופט
הסניגור: מבקש עיכוב ביצוע של שבוע ימים, בהתחשב בעובדה שזהו מאסר ראשון של הנאשם, לצורך התארגנות. התיק מנוהל משנת 2001 ולא יגרם עיוות דין או נזק ציבורי בכך שידחה בשבוע ימים.

התובע: על פי הלכת שוורץ דווקא בדברים שאמר חברי שהתיק מתנהל משנת 2000 ראוי שהעונש יבוצע במועד קרוב ביותר למועד ביצוע העבירות, יחד עם זאת, לאור התקופה הקצרה שחברי בקש להתארגנות, התביעה לא תתנגד אך במידה ובית המשפט יורה להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ נגד הנאשם וכן ערבות בנקאית מוצקה על מנת להבטיח את התייצבותו לריצוי הדין.

החלטה לגבי הנאשם 5
הנאשם יאסר כעת, אולם המשך מאסרו ידחה בכפוף למילוי התנאים הבאים:

1. הנאשם יתייצב לריצוי עונשו בתאריך 7.3.06 שעה 10.00 במזכירות בית משפט השלום בטבריה.

2. המשך המאסר יעוכב כנגד הפקדת סך של 10,000 ₪ בקופת בית המשפט. הפקדון יהיה להבטחת ההתייצבות להמשך המאסר ו/או להתייצבות בבית המשפט בכל מועד שידרש.

3. הנאשם יחתום על התחייבות להתייצב להמשך מאסרו ו/או לכל דיון שיקבע בעניינו בבית המשפט, ההתחייבות תהא על סך 15,000 ₪ ובערבות שני ערבים על סכום זהה כל אחד.

4. מוצא בזאת צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד הנאשם אשר יהיה בתוקף למשך 180 יום או עד למועד התייצבות הנאשם לריצוי המאסר, לפי המוקדם ביניהם.

ניתנה היום 02 במרץ, 2006 (ב' באדר תשס"ו) במעמד הצדדים.
דורון פורת
, שופט
004724/01פ 111 אורית מור








פ בית משפט שלום 4724/01 מדינת ישראל נ' שושנת ההרים בע"מ, כפירי העוז בע"מ, שלגי רינת, שלגי מקסימה, שלגי אילן (פורסם ב-ֽ 02/03/2006)