פסקי דין על עופר רם | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי
27996-02/19 בל 17/11/2019
בל 27996-02/19 עופר רם נ' המוסד לביטוח לאומי
administrator
administrator
1
0
2019-11-25t12:04:00z
2019-11-25t12:04:00z
3
857
4289
microsoft corporation
35
10
5136
15.00
print
false
false
false
en-us
x-none
he
/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.msotablegrid
{mso-style-name:"רשת טבלה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.1
{mso-style-name:"טבלת רשת1";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
בית דין אזורי לעבודה בירושלים
ב"ל 27996-02-19
17 נובמבר 2019
לפני
:
כב' השופטת
שרה
ברוינר ישרזדה –
סגנית נשיא
ה
מערער
עופר רם
בעצמו
-
ה
משיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד
אסף שפירא
פסק דין
1.
ערעור על החלטת ועדה
רפואית לעררים מיום 13.12.18(להלן: ההחלטה, הוועדה) , הוועדה התכנסה
בעקבות
פסק דין
בבל 23714-03-18.(להלן: פסק הדין המחזיר).
2.
בפסק הדין המחזיר נקבע
(בהסכמה) כי:
"
עניינו
של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים על מנת שתסביר מהי המגבלה התפקודית מהנזק
למיניסקוס, והאם המגבלה התפקודית בגין יישור הברך מצדיקה מתן נכות נוספת ונפרדת
לפי פריט ליקוי 48 ו'"
.
3.
ברקע לפסק הדין המחזיר עמדה טענתו של המשיב
כי הוא זכאי הן להכרה בסעיף ליקוי 48
2 ו' ולליקוי לפי סעיף
48 2ז (4)- כפי שהוכר לו.
4.
וכך קבעה הוועדה:
5.
טוען המערער כי הוועדה לא קיימה אחר הוראות פסק הדין
המחזיר. לטענתו אין בנימוקי הוועדה כל הסבר לכך שלא הפעילה לגביו את שני סעיפי
הנכות 48 (2)(ו) ו 48 (2)(ז)
והיא למעשה
חזרה
על קביעתה הקודמת. עוד מלין המערער
כי הוועדה לא קיבלה את ממצאי חווה"ד של ד"ר חימסקי מטעמו אשר קבעה
כי
זוית הישור של ברכו היא 10-12
מעלות,
וקבעה כי מדובר בזווית של 10 מעלות
בלבד. לו היתה הוועדה מאמצת הקביעה האמורה, כך אליבא דמערער, היה הדבר משפיע על
שעור הנכות לפי סעיף 48 ו'.
6.
טוען המשיב שהוועדה קיימה את הוראות פסק הדין המחזיר ואין
עילה להתערב בקביעותיה. המשיב מבהיר כי בהתאם לתקנה 11 לא ניתן ליתן שני סעיפי
לקות בגין אותה מגבלה וכן כי על פי הפסיקה , הזכאות לנכות מכח סעיף 48 2 ז' תלויה
בהצבעה על מגבלה תפקודית.
הכרעה
7.
מסגרת הערעור דכאן צרה , היינו יש לבחון האם קיימה הוועדה
את הוראות פסק הדין המחזיר.
8.
נוכח האמור, טענתו של התובע באשר לקביעותיו של ד"ר
חיימסקי והמנעות הוועדה מלאמצן אינה צריכה להדון כשלעצמה שכן פסק הדין המחזיר לא
הורה לוועדה לשוב ולהתייחס לאותה חוו"ד או לשאלה מהו שיעור מגבלת היישור
בברכו של התובע. די בכך כדי לדחות הטענה בענין זה.
9.
מעבר לנדרש ואך נוכח העובדה כי הועדה מצאה מקום להתיחס
לכך
אוסיף כי איני מוצאת מקום לפגם בכך
שהוועדה הסתמכה בקביעותיה על מדידותיה שלה בקשר לטווח התנועה. העובדה שהיא עושה כן
באמצעים פיזיים ולא במכשירים ,כפי שנטען שד"ר חיימסקי עשה, אינה רלבנטית.
שיקול דעת רפואי הוא כיצד לבצע בדיקות והאם יש להעדיף מדידה באמצעי זה או אחר.
הסברה של
הוועדה כי לא ניתן להבחין בין 10
ל12 מעלות מבחינה טכנית הוא הסבר מקצועי שאין מקום להתערב בו.
10.
האם פעלה הוועדה כמצוות פסק הדין המחזיר לשם הבהרת המגבלה
התפקודית במיניסקוס ובמענה לשאלה האם ראוי להכיר לתובע בליקוי נוסף בגין המגבלה
בברך?
11.
לשון ס"ק 48
ו'+ז'
לרשימת הליקויים בחלקים
הרלבנטיים היא:
ו' הגבלה ביישור הברך
1.יישור הברך אפשרי עד °5%-
0
2.יישור הברך אפשרי עד °10
10%
....
(ז)נזק במניסקוס
(
i
)
נזק במניסקוס בצורה קלה
10%
(
ii
)
נזק במניסקוס עם
locking
20%
(
iii
) מצב
לאחר
ניתוח
הוצאת
המניסקוס
ללא
הפרעות
תפקודיות
0%
( iv
מצב
לאחר
ניתוח
הוצאת
המניסקוס
,
קיימים
שינויים
ארטרוטיים
קלים
ודלדול
קל
של
השרירים
10%
12.
בנימוקיה מסבירה הוועדה למעשה כי המערער אינו עונה באופן
מלא על תנאי החלופה
48 2 (ז)(4) שנקבעה
לו, שכן אינו סובל מדלדול שרירים ושינויים ניווניים קלים. מסיפת דברי הוועדה עולה
שהתנאי היחיד המתקיים מתוך חלופה זו הוא ההגבלה בתנועה. אם כן ברור מתוך
דבריה שהגבלת התנועה היא אותה הגבלה שבסעיף 48 2 ו שמבקש המערער להחיל עליו ואין
מגבלה תפקודית אחרת בשל הוצאת המניסקוס. בכך משיבה הוועדה לנדרש בפסק הדין המחזיר-
קרי היא מסבירה שהמגבלה התפקודית היחידה של המערער במניסקוס- היא מגבלת תנועה.
מגבלת התנועה היא הנדרשת בשני הסעיפים ועל כן אין הצדקה
למתן שניהם גם יחד.
די בכך כדי לדחות הערעור.
13.
עם זאת ונוכח טיעוני הצדדים אוסיף עוד:
המערער הפנה ל
פסק דין
שניתן בביה"ד לעבודה בבאר שבע
בב"ל 59058-11-10 רחמים עמרם-
המל"ל שדן בדיוק באותם שני סעיפים ואף שם עמדה השאלה בדבר החלת שניהם בו
זמנית
על ליקויו של המערער. אלא שעניינו
של מר עמרם נדון בהמשך גם בבב"ל
49130-05-11 ובבר"ע 4653-03-12שבסופו של דבר אמצו את קביעת הוועדה דשם
. באותו ענין סברה הוועדה כי
המגבלה ממנה
סבל המבוטח בברכו נבעה כולה מהמיניסיקוס ולכן מצאה כי מתן נכות על פי שני
הסעיפים, משמעו מתן כפל נכות בשל אותו ליקוי.
כאמור, בית הדין הארצי, אישר את קביעת הוועדה בציינו:.
הוועדות כולן, שישבו בעניינו של המשיב, שבו
וחזרו פעם אחר פעם על עמדתן, לפיה במקרה של המשיב ההגבלה ביישור נובעת כולה אך ורק
מהנזק למניסקוס. לפיכך, לדידה של הוועדה, הענקת סעיף נפרד בגין ההגבלה ביישור הברך
משמעותה תהא הענקת כפל נכות עבור אותה פגימה. עמדתה זו של הוועדה ניתנה בהתאם
לסמכותה ועל פי מומחיותה הרפואית. ואכן, אין זה מתפקידו של בית הדין להתערב
בהחלטות רפואיות של הוועדה.
הדברים יפים בשינויים המחויבים גם לעניננו. כאן מבהירה הוועדה כי
המגבלה התפקודית היחידה בשל המיניסקוס היא מגבלת התנועה ולכן אינה מוצאת מקום ליתן
בנפרד גם סעיף לקות
"עצמאי"
המקנה נכות בשל אותה
המגבלה -כפי שטען לו
התובע.
14.
המשיב הפנה לענין חזק , בר"ע 12391-07-13 יעקב
חזק- המל"ל (5.3.14). בענין חזק הובהר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי
דרישת סעיף
48 2 ז' היא כי לפגיעה
במיניסקוס תהא השלכה תפקודית, (זאת בניגוד לקביעה הראשונית בענין עמרם- שכאמור לא
נותרה על כנה בהליך הערעור). היינו טענת המערער לפיה די בכך שנפגע במניסקוס כדי
להקנות לו סעיף ליקוי נפרד בגין כך, ללא קשר למגבלה תפקודית, דינה להדחות. משכאמור
המגבלה התפקודית במקרה של המערער היא אותה מגבלה שבישור הברך, אין מקום להקנות שני
סעיפי ליקוי בגין אותה מגבלה.
סוף
דבר
הערעור
נדחה .
לפנים
משורת הדין לא ייעשה צו להוצאות.
ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בקשת רשות ערעור בתוך
30 יום מקבלת פסק הדין.
ניתן
היום, י"ט חשוון תש"פ, (17 נובמבר 2019
)
,
בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
בל בית דין אזורי לעבודה 27996-02/19 עופר רם נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 17/11/2019)