פסקי דין על עדנאן אבו טיר | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי
7103-09/18 בל 21/11/2019
בל 7103-09/18 עדנאן אבו טיר נ' המוסד לביטוח לאומי
administrator
administrator
1
0
2019-12-02t13:00:00z
2019-12-02t13:00:00z
3
1389
6945
microsoft corporation
57
16
8318
15.00
print
false
false
false
en-us
x-none
he
/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.msotablegrid
{mso-style-name:"רשת טבלה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.1
{mso-style-name:"טבלת רשת1";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
בית דין
אזורי לעבודה בירושלים
ב"ל 7103-09-18
21
נובמבר 2019
לפני:
כב' השופטת
שרה ברוינר ישרזדה - סגנית נשיא
התובע
:
עדנאן אבו טיר
ע"י ב"כ: עו"ד אוסאמה אברהים
-
הנתבע
:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד
הלנה מארק
החלטה
1.
הסוגיה
העומדת לפתחו של בית הדין היום היא האם ישנה תשתית עובדתית מספקת מתוך תנאי עבודתו
של התובע על מנת לבחון האם ניתן להחיל עליו את תורת המיקרו טראומה.
2.
לאחר ששמעתי
את עדויותיהם של התובע ושל הממונה עליו הגעתי למסקנה כי יש תשתית עובדתית מספקת
כפי שתפורט להלן, שראוי שתיבחן על ידי מומחה יועץ רפואי בקביעת קשר סיבתי בין
עבודתו של התובע לבין מצבו הרפואי, בהתאם לנתונים שיפורטו, על פי התורה האמורה.
אבהיר מסקנתי:
3.
טוענת
ב"כ הנתבע כי לא ניתן לקבל תמונה ברורה דיה ביחס להיקף שעות העבודה של ה.
בכלל, להיקף העבודה בסוגי העבודה השונים בפרט וכן גם בהתחשב בצורך לנוע מאתר לאתר
ובהפסקות.
סבורה
אני כי אין לצפות שהתובע ידייק כיצד עבד בכל יום
יום ואולם תמונה ברורה מספיק של היקף העבודה ולו
בכל הנוגע לתיקון מדרכות באבנים משתלבות ניתן לקבל -הכל כפי שיפורט.
4.
אשר לחלוקה
בין סוגי העבודות השונות, יצויין כי התובע הן בנ/1, ש' 68 ואילך, והן בחקירתו
היום, אישר שכ-70% מהעבודה מבוצעת באבנים משתלבות, 20% באבנים רגילות ו-10% באבן
שפה.
אשר
להיקף שעות העבודה "נטו", אכן קיימים שינויים בין הגרסאות גם בתוך דברי
התובע וגם בין דברי התובע לבין דברי הממונה עליו מר פור, עם זאת מתוך כלל הגרסאות
ניתן למצוא ולו מינימום מוסכם של היקף שעות עבודה. בהקשר זה אציין כי אמנם נכון,
התובע ציין הפסקות קצרות, אחת לשעה במהלך עבודה רצופה וכן ציין כי לעיתים קרובות
יש לעבור מאתר אחד לאתר אחר לשם ביצוע תיקון נוסף ואולם ברור שההפסקות הקצרות נעשו
כאשר מדובר בביצוע עבודה ממושכת באתר אחד, שכן התובע עצמו אמר שהוא קם להתשחררות
לאחר כשעה ואילו כאשר מדובר בעבודה שכשלעצמה היקפה אינו עולה על שעה הרי שאין צורך
באותן הפסקות אלא עצם המעבר מאפשר השתחררות.
5.
בטרם נתייחס
להיקף העבודה הספיצפי לריצוף באמצעות אבנים משתלבות, אבהיר כבר עתה כי מקבלת אני
את עמדת הנתבע שלא ניתן לקבל תמונה מספקת הנדרשת לשם תשתית עובדתית על פי תורת
המיקרוטראומה ביחס לעבודות באבן הירושלמית ובאבני השפה. הטעמים לכך הם: א. ההיקף
המצומצם הרבה יותר של עבודות מסוג זה,
(כאמור 10% או 20% מהיקף עבודת הריצוף נטו). ב.
העובדה שכפי שהובהר עבודות כאלה דורשות לא רק תנועות של הרמה, הנחה והקשה על
אבנים, אלא גם עבודות נוספות שהתובע עצמו מבצע שהן עבודות טיט וסיתות. הובהר
שעבודות אלה מבוצעות חלקן רק על ידו וחלקן בעיקר על ידו, כן הובהר שגם עבודות
ההרמה הן מועטות יותר.
משכך,
קשה לגזור רצף של תנועות
חוזרות ונשנות של הזזת אבנים או נקישה עליהן, זאת גם אם אפשר לקבל שהתנועות ולו
בכל הנוגע לריצוף אבני שפה (להבדיל מתיקון גדרות) דומות במהותן לתנועות הנדרשות
לשם ריצוף באבנים משתלבות.
6.
אשר להיקף
שעות העבודה נטו ביום הרלבנטי לביסוס התשתית ביחס לעבודה באבנים משתלבות : לטעמי
הדרך שיש לתת
באמצעותה ביטוי לכך שהעבודה
באבנים משתלבות אינה מהווה את מכלול סוגי עבודת התובע, היא בכך שנגזור מהיקף שעות
העבודה נטו
ליום את אותם 70% שבהן בוצעו
עבודות באבנים משתלבות. כך ייעשה להלן.
7.
התובע העיד
שהעבודה עצמה מתחילה ב-8:30 בערך ומסתימת בין השעות 14:00-14:30. כמו כן העיד
שבפועל מבוצעות כ-4 עבודות ביום (תלוי באורך הזמן הנדרש לביצוע כל אחת מהעבודות). ה.
העיד גם שהוא מרצף ביום בין 2 מ"ר (בחקירה חוזרת אמר שכך יכול לקרות אחת
לחודשיים בערך) לבין 15 מ"ר (וזה
לדבריו יכול לקרות יומיים שלושה בחודש).
סה"כ דיבר על כך שמדובר ב-7-8 מ"ר ביום. מר פור העיד שהתובע יכול לרצף
בין 6-15 מ"ר ביום, אם כן גם לפי שיטה זו מדובר לכל הפחות ב-7-8 מ"ר
בממוצע ליום.
אם נביא בחשבון
שכאמור רק 70% מעבודות הריצוף היו באבן משתלבת, הרי ש-70% מעבודות הריצוף הם 5.25 מ"ר
ליום, היינו
זהו היקף העבודות של
ריצוף באבנים משתלבות בלבד.
מוכנה
אני לקבל כי מתוך 6 השעות שמתחילת העבודה ועד סיומה ישנה כשעה הפסקה במצטבר (כולל
הפסקת אוכל בת חצי שעה וכן הפסקות רענון ו/או מעברים מאתר לאתר), היינו מדובר בנטו
5 שעות עבודה.
אם כן
מדובר ב-5 שעות עבודה בהן מרוצפים כ-5.25 מ"ר, התובע הסביר שבשעה הוא מרצף
כ-2 מ"ר ואם כן ברור שמתוך 5 שעות העבודה שנועדו לאבנים משתלבות, כשעתיים
וחצי משמשות לריצוף בפועל והשאר נדרש לשם הכנת השטח על ידי העוזרים וכיוצא בזה.
(התובע הסביר שהעוזרים הם שמפנים את האיזור
הדרוש לשיפוץ מהאבנים הקיימות, הם ששופכים את החול שעליו מונחות האבנים והם
שפורקים מהטנדר ומניחים את ערימת האבנים שאותן ישבץ התובע)
8.
לטעמי גם
שעתיים וחצי של עבודה ביום, ככל שמבוצעות בהן תנועות חוזרות ונשנות מהוות תשתית
מספקת לשם העברתה לבחינה רפואית כאמור לעיל.
9.
מכאן שיש
לבחון האם ביחס לעבודה באבנים משתלבות, הונחה תשתית מספקת לתנועות חוזרות ונשנות.
10.
בכל הנוגע לתנועות הגב-
התובע ציין ואף הדגים בפני
י את פעולות הזזת האבנים מהערמה המונחת לצידו,
(כפי שהונחה כל ידי העוזרים) למקום שבו הוא מרצף, מדובר בתנועות של הזזה של כל הגב
מהמותן מהצד למרכז, כשהוא נושא בידיו אבנים שמשקלן, כפי שהעיד, הוא 2-2.5 ק"ג
כל אחת. מדובר במאה הזזות לשעה שכן התובע ציין שהוא משבץ כמאה אבנים משתלבות בשעה
אחת.
אם כן מדובר בתנועות חוזרת ונשנות של הזזת
מאה אבנים בשעה, מצידו של התובע אל מולו, לשם שיקוען על החול שעל המדרכה,
סה"כ במשך כשעתיים וחצי ביום.
11.
בכל הנוגע לתנועות היד-
התובע הבהיר שלשם ייצוב האבן המשתלבת במדרכה,
הוא נוקש עליה באמצעות פטיש, כפי שהסביר, הוא אינו אוחז בקת של הפטיש אלא בברזל
עצמו, שעימו הוא מבצע את ההקשות. התובע הסביר שהוא מבצע כ-4-5 מכות על כל אבן. עם זאת
הסביר גם כי לעתים,כאשר מתחת לאבן מונחת שכבה דקה של חול ניתן להסתפק ב-2 מכות
בלבד, על כן ניתן לומר שבהערכה לשיטתו מדובר בכ-3-4 מכות על כל אבן. מאידך מר פור
אמר
שלעיתים לא
נדרשת כלל הקשה וישנם מצבים בהם העיריה משתמשת במכונה שתפקידה
ללחוץ את האבנים לתוך המדרכה, עם זאת ציין שמכיוון שמדובר לעיתים במקומות שבהם
מבוצעים תקונים קטנים הם מעדיפים שלא להשתמש במכונה שכן באמצעות הקשה/הכאה ידנית
התוצאה מחוזקת יותר וכן כיון שמדובר בעבודות קטנות של 2-3 מ"ר . משכך אני
מסיקה כי לרוב אכן נדרש התובע לבצע גם עבודות הקשה/ הכאה בפטיש ע"ג כל אחת מן
האבנים.
12.
אשר לתנועות הנדרשות בביצוע עבודות הקשה
- כפי
שתאר ואף הדגים התובע,מדובר בהנעת מרפק מעלה ומטה
תוך שהתובע אינו אינו מזיז את האצבעות או את מפרק כף היד לשם ההקשה.
הצדדים חלוקים בשאלה האם העובדה שמדובר בתנועות של
המרפק בלבד, מונעת גיבוש תשתית מיקרוטראומטית ביחס למפרק כף היד. התובע טוען כי די
בכך שבוצעו נקישות, היינו תגובה של האבן שקיבלה את הנקישות שהוחזרה לפטיש שבו
אוחזת ידו של התובע כדי ליצור תשתית של פגיעות חוזרות ונשנות גם במפרק כף היד.
הנתבע טוען כי הדרישה לפי תורת המיקרו טראומה לביצוע תנועות חוזרות
ונשנות ואילו מפרק כף ידו של התובע בעת פעולת ההקשה נותר סטטי.
13.
במחלוקת זו
שבין הצדדים , מקבלת אני את עמדת התובע. אחד ממבחני תורת המיקרוטראומה
הוא קיומן של פגיעות חוזרות ונשנות. נכון הוא שלרוב
הפגיעות הן תוצאה של תנועות אקטיביות חוזרות ונשנות ואולם מבחינה מהותית אין מדובר
בדרישה הכרחית. תורה זו דורשת רצף של
"תאונות קטנות" . כשם שתאונה יכולה להתרחש מפעולה על גופו של אדם
(כגון נפילת חפץ עליו), כך גם "תאונות קטנות". כשם שהוכרה מכח תורת
המיקרוטראומה גם תאונת עבודה בשל חשיפה (או למעשה חשיפות חוזרות ונשנות) לחומרים
מסוכנים, כך גם חשיפה או חשיפות חוזרות ונשנות למכת האבן בפטיש שבידו של ה.
יכולה להוות תשתית עובדתית המצדיקה מינוי מומחה. משכך איני מוצאת כל מניעה להפנית
המומחה לבירור סוגית השפעת עבודתו של התובע על מפרק ידו הימנית ככל שעסקינן ברצף
פגיעות חוזרות ונשנות. מהתיאור לעיל ונוכח הקביעות שקבענו ביחס להיקף העבודה
באבנים המשתלבות, ברור שהתובע נדרש לכ-300-400 הקשות בשעה בעת תיקון מדרכות
עם אבנים משתלבות ובסה"כ על פני שעתיים
וחצי ביום.
גם כאן מדובר ברצף של תנועות חוזרות
ונשנות שדי בהן כדי להקים תשתית עובדתית הנדרשת בחינה רפואית משלימה על ידי מומחה-
הן לענין מרפק ימין והן לענין פרק יד ימין
14.
סוף דבר,
אני
קובעת כי הונחה לפני תשתית עובדתית כדלקמן , והיא שתועבר למינוי של מומחה רפואי
אשר ימונה על ידי בית הדין.
א. ה.
עבד בעיריית ירושלים 23 שנים כרצף שביצע עבודות תיקוני מדרכות באבנים משתלבות,
תיקוני אבני שפה וכן גם תיקוני גדרות.
ב. עבודת
התובע הסתיימה מטעמים רפואי בחודש 07/2017.
ג. היקף
עבודת התובע נטו בביצוע התקנת אבנים משתלבות על מדרכה הוא כשעתיים וחצי ביום.
ד. בשעת
עבודה התובע מתקין כ-100 אבנים, עבודת ההתקנה מבוצעת על ידי הרמת אבן מערימה
המוצבת לצידו והנחתה וייצובה
במקום המיועד לכך לפניו. משקלה
של כל אבן כ2.5-2 ק"ג. התובע מבצע את העבודה כשהוא כורע ויושב על ברכיו על
המדרכה.
ה. על כל
אבן שהתובע מניח הוא נוקש/מכה
לשם יצובה
בקרקע באמצעות פטיש שהוא אוחז ביד ימין. האחיזה נעשית בחלק הברזל של הפטיש (ולא
בקת). מדובר באחיזה סטטית. ההכאה
באבנןמבוצעת ע"י כך שהוא מזיז את המרפק
מעלה ומטה . סה"כ על כל אבן נעשות 3-4
הקשות. סה"כ איפוא בשעת עבודה יש כ-300-400
הקשות.
15.
בסיס עובדתי
זה יועבר אל המומחה בצירוף כל החומר הרפואי אשר יבקשו הצדדים להזמינו.
בתוך 14 יום
יצרף התובע כל חומר רפואי שהוא מבקש שיועבר למומחה ואילו הנתבע יודיע האם מעוניין
לזמן תיק רפואי כלשהו. עם קבלת החומר הרפואי יועבר התיק למינוי מומחה.
ניתנה
היום, כ"ג חשוון תש"פ,
(
21
נובמבר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.
בל בית דין אזורי לעבודה 7103-09/18 עדנאן אבו טיר נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 21/11/2019)