פסקי דין על ליאור רוזנטל אסתר זיידי | פסקי דין על יוסף ליאני | פסקי דין על לידיה ליאני |

29279-04/19 תט     26/11/2019




תט 29279-04/19 ליאור רוזנטל אסתר זיידי נ' יוסף ליאני, לידיה ליאני








בית משפט השלום בכפר סבא


26 נובמבר 2019
ת"ט 29279-04-19 ליאני ואח' נ' רוזנטל ואח'




בפני

כב' הרשם הבכיר איתי רגב


מבקשים

1.ליאור רוזנטל
2.אסתר זיידי


נגד


משיבים

1.
יוסף ליאני

2
.
לידיה ליאני



החלטה

1.
לפני התנגדות לביצועם של ארבעה שיקים, על סך 5,500 ₪ כל אחד, שנמסרו למשיבים בקשר לשכירות דירה. לטענת המבקשים התגלו בדירה ליקויים רבים (נזילות, מזגן מקולקל, בעיות אינסטלציה, בעיות בקשר למדרגות ועוד), המשיבים (המתגוררים בחו"ל) לא היו זמינים לפניותיהם – ולפיכך ביטלו את השיקים. יובהר כי המבקש 1 ורעייתו היו השוכרים, והמבקשת 2, חמותו של המבקש 1, היא בעלת החשבון ממנו נמשכו השיקים.

2.
בדיון נחקר המבקש על תצהירו, עומת עם הטענה כי לא המבקשים לא ביצעו בנכס תיקונים שהיה עליהם לבצע ועם מכתבים שנטען כי נשלחו אליו על ידי ב"כ המשיבים.
3.
ב"כ המשיבים טען בסיכומיו שהמבקשים לא הציגו ולו ראשיתה של הגנה – הם מאשרים שהיו חתומים על הסכם ולא סתרו את הטענה שהפרו את הוראותיו, ולמעשה, לעמדת המשיבים, עשו המבקשים דין לעצמם ואין להכשיר התנהלות זו.
4.
העתקי ההסכם והמכתבים שהוצגו בדיון הוגשו לתיק בית המשפט לאחר הדיון, כפי שנקבע שייעשה.

דיון
5.
לפי הוראות סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, תידון התנגדות לביצוע שטר כדרך שדנים בבקשת רשות להתגונן.

6.
ככלל ניתן לומר כי לא במהרה תידחה בקשת רשות להתגונן, כשם שאין לומר כי רשות תינתן כדבר מובן מאליו. בעשרות שנות פסיקה בנושא זה נקבעו אמות מידה די ברורות בשאלה: מתי תינתן לנתבע רשות להתגונן ומתי תידחה בקשתו. ניתן לומר כי תינתן רשות להתגונן כאשר הנתבע מעלה בתצהירו שיש לו יסוד להגנה, או אפשרות מבוססת של הגנה, או הצעה סבירה של הגנה, או הגנה טובה לכאורה או עובדות המצביעות על סכסוך סביר. כל אלה הם מטבעות לשון שונים של אותו רעיון: שבשלב הזה של המשפט, אין הנתבע צריך לשכנע את בית המשפט בצדקתו. זאת הוא יצטרך לעשות במשפט עצמו. אין בית המשפט השומע את הבקשה צריך לשקול את טיב הראיות של הנתבע ואת מהימנות העדים של הנתבע לעומת אלו של התובע. כל אלו הם עניין למשפט עצמו. על בית המשפט לשקול אם הנתבע הראה סיכוי של הצלחה בטענותיו. הייתה הגנה לכאורה בידי הנתבע - יורשה להתגונן בפני
התביעה; לא הייתה כזו , או אם בית המשפט מתרשם שהגנתו של הנתבע היא הגנת בדים - לא יתן לו רשות להתגונן.

7.
בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):

"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'... "

8.
זאת ועוד.
הלכה היא כי בשלב זה של בקשת רשות להגן, על בית המשפט לבחון האם למבקש רשות להגן עומדת הגנה, ולו בדוחק:
"בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר... באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה" (כבוד השופט שמגר בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ'
warner
, פ"ד מו(2) 273, 277 ; ראה דבריו של כבוד השופט רובינשטיין בע"א 527/07 מזל נחום ואח' נ' קרן אהרונסון בע"מ (פורסם במאגר משפטי)).

9.
בע"א 5480/98 מנורה נ' אבו, פ"ד נב(2) 476, 479 נקבע מפי הנשיא כבוד השופט ברק (כתוארו אז), כי במסגרת בקשת הרשות להגן

"נותן בית המשפט דעתו למשקלן המהותי של טענות הנתבע, לזיקתן לתביעה ולביסוסן... בית המשפט אמנם אינו בוחן את מהימנות העדויות שמביא הנתבע ואינו בוחן את סיכויי הגנתו... אך הוא נדרש להכריע בבקשת הרשות להגן על פי החומר המצוי בפני
ו..." .

10.
יש להניח, לצורך הבקשה בלבד, כי יהא בידי המבקשים להוכיח את טענותיהם שהובאו בתצהיר ובמקרה כזה עומדת לו הגנה לכאורית – אם יימצא שאכן, המשיבים הפרו את ההסכם כשהנכס שהעמידו לרשות המבקשים לא היו מתאים לצרכיהם.

11.
ברע"א 384/17 סבוב נ' גמא ניהול וסריקה בע"מ (כב' הש' רובינשטיין, החלטה מיום 1.2.17) נקבע:
על פי תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, "רשות להתגונן אפשר ליתן ללא תנאי ואפשר להתנותה בתנאים בדבר תשלום כספים לקופת בית המשפט, בדבר מתן ערובה, בדבר זמנו ודרכו של הדיון או בכל תנאי אחר, ככל אשר ייראה לבית המשפט או לרשם". בפסיקתו של בית משפט זה נקבע, כי ככלל התנאת הרשות להתגונן בתנאים תיעשה במקרים שבהם ההגנה נראית על פניה קלושה (ראו למשל רע"א 4819/15 דינמיק שרותי ספנות (דש'ס) בע"מ נ' אמקו ים בע"מ [פורסם בנבו] פסקה 10 (2015) רע"א 8381/14 אברבך נ' בנק אגוד לישראל בע"מ [פורסם בנבו] פסקה 3 (2015)); גורן, בעמ' 760-759). כך נאמר, כי "כשאמנם 'כמעט' אין לנתבע הגנה, בית המשפט עושה חסד עם נתבע כאשר הוא נותן לו רשות להתגונן, אפילו היא מותנית בתנאי הפקדה" (ע"א 373/69 חונן נ' חגור, פ"ד כג(2) 347, 349. מפי השופט, כתארו אז, זוסמן). שיקול הדעת של הערכאה הדיונית בסוגיה זו הוא רחב מאד, וערכאת הערעור לא תתערב בדרך כלל בהחלטתה (רע"א 2895/12 עמרן נ' מועצה מקומית קריית טבעון [פורסם בנבו] פסקה 14 (2012)). עם זאת נקבע, כי אין לסכל את מטרת התקנה על ידי קביעת תנאים שאין בכוחו של הנתבע לעמוד בהם (גורן, שם). כל ההלכות האמורות הן גם פרי השכל הישר.

12.
בעניין שלפנינו, מכל הנימוקים האמורים לעיל, מצאתי לנכון להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדת ערובה (ערבות בנקאית או מזומן) בגובה 5,000 ₪.

13.
אשר על כן, אני נעתר לבקשה ונותן למבקשים רשות להתגונן, אך זאת בכפוף לכך שיפקידו בקופת בית המשפט, בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו, ערובה (ערבות בנקאית או מזומן) בסך של 5,000 ש"ח.

14.
בכפוף לכך, ניתנת

בזה

למבקש
ים
רשות

להתגונן
,
באופן

שהתצהיר

ישמש

כתב

הגנה
.

15.
לאור

סכום

השיקים

יידון

התיק

בסדר

דין

מהיר
.

16.
המשיבים ישלמו את

הפרשי

האגרה
,
ויגישו

תצהיר

והשלמת

מסמכים

מטעמם
,
בהתאם

להוראות

תקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984,

תוך
30
יום
מקבלת ההודעה על ביצוע ההפקדה,
עם

העתק

ישירות

למבקשים
.

17.
מבלי

שיהא

בכך

משום

הארכת

מועד

מראש
,
אבהיר

כי

אי

השלמת

האמור

תוך
60
יום

תביא

למחיקת

התביעה

מחמת

חוסר

מעש
(
או

מחמת

אי
-
תשלום

אגרה

מספקת
),
בלא

צורך

בהחלטה

נוספת
(
אלא

אם

יוארך

לכך

המועד

בהחלטה

אחרת
).

18.
המבקש
ים
יגישו

השלמת

מסמכים

מטעמם
,
בהתאם

להוראות

תקנה
214
ב
1
האמורה
,
תוך
30
יום

מקבלת

מסמכי

המשיב
ים,
עם

העתק

ישירות

למשיב
ים.

19.
תצהירי

עדות

ראשית
,
חוות

דעת

מומחים
(
ככל

שיש
),
וכן

כל

בקשה

להזמנת

עד
,
שאינו

מסכים

לתת

תצהיר
,
יוגשו

על

ידי

הצדדים

במקביל
,
תוך
30
יום

מהגשת

מסמכי

המבקש
ים.
בקשה

כאמור

תפרט

את

זהות

העד
,
מעמדו

בקשר

לסכסוך
,
תוכנה

הצפוי

של

עדותו
,
וכן

את

הנסיונות

שנעשו

לקבלת

תצהיר
.
בעל

דין

שאינו

מגיש

תצהיר
,
חוות

דעת

או

בקשה

כאמור

ייחשב

כמסתמך

על

התצהיר

התומך

בכתבי

הטענות
,
בלבד
.

20.
תזכורת

פנימית

למזכירות

ליום
1.3.20
לשם

קביעת

התיק

לישיבה

מקדמית

בהתאם
,
לאחר

הגשת

מסמכי

המשיבים

ותשלום

הפרשי

האגרה
,
ובכפוף

להגשה

ולתשלום

כאמור
,
או
–
לפי

המקרה
–
לשם

מחיקת

התביעה

על

פי

ההתראה

דלעיל
,
ככל

שלא

יוגשו

המסמכים

או

לא

תשולם

האגרה
.


21.
בשולי הדברים יוער כי חזקה כי הצדדים, המיוצגים עתה שניהם, ינצלו את הזמן העומד לרשותם גם לשם המשך ההדברות הישירה בנסיון כן להגיע לפתרון מוסכם של המחלוקת ביניהם, בדרכי נועם ומחוץ לכתלי בית המשפט, ותוך חסכון ניכר בזמנם ובעלויות ניהול ההליך. ככל שתגובשנה הסכמות, תוגש הודעה לתיק.


ניתנה היום,
כ"ח חשוון תש"פ, 26 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.














תט בית משפט שלום 29279-04/19 ליאור רוזנטל אסתר זיידי נ' יוסף ליאני, לידיה ליאני (פורסם ב-ֽ 26/11/2019)