פסקי דין על מערוף עאסלה | פסקי דין על רסמיה עאסלה | פסקי דין על רביע עאסלה ואח' | פסקי דין על רשות מנהל מקרקעי ישראל

28531-11/19 א     21/11/2019




א 28531-11/19 מערוף עאסלה, רסמיה עאסלה, רביע עאסלה ואח' נ' רשות מנהל מקרקעי ישראל








בית משפט השלום בעכו



ת"א 28531-11-19 עאסלה ואח'
נ' מנהל מקרקעי ישראל -




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופט וויליאם חאמד


מבקשים

1
.
מערוף עאסלה

2
.
רסמיה עאסלה

3
.
רביע עאסלה

4
.
אמאני עאסלה


נגד

משיב
ה
רשות מנהל מקרקעי ישראל








החלטה


מבוא

בקשה להארכת מועד לביצוע צו שניתן על ידי המשיבה ביום 14/5/19 וביום 1/9/19 ( לאחר שתוקפו של צו קודם מיום 14/5/19 פג, משלא בוצע ), לפינוי המבקשים מהמקרקעין נשוא הבקשה ומשני המבנים שהוקמו על מקרקעין אלה, וכן למתן ארכה לאפשר ביצוע הריסה עצמית של מבנים אלה, שנבנו על ידם במקרקעין הידועים כגוש 19354 חלקה 54 , מגרשים
a108

ו-
b108

(להלן:" המקרקעין") בעיר עראבה.

דיון במעמד הצדדים התקיים ביום 17/11/19. בהמשך הוגשה תגובה בכתב מאת המשיבה, וכן הוגשה תשובה בכתב מאת המבקשים לתגובה הנ"ל. בהתאם להסכמת הצדדים בדיון הנ"ל, ניתנת החלטה זו לפי טיעוני הצדדים בכתב ובדיון הנ"ל.

טיעוני המבקשים

המבקשים לא טוענים לאי חוקיות הצווים הנ"ל, אלא שהם עותרים לדחות את הפינוי לתקופה שלא תפחת משישים ימים, ולאפשר להם, עד אז, להרוס בעצמם את שני המבנים נשוא הבקשה. לטענתם, הם נפלו קורבן לעקיצה של צד ג', אשר הציג עצמו כמי שביצע עבורם עסקה עם המשיב, במסגרתה הוא רכש עבורם את המקרקעין נשוא הבקשה, בעוד בפועל לא בוצעה כל עסקה כזו במקרקעין, וכל הכספים ששולמו על ידם עבור שירותיו של זה ירדו לטמיון. לטענתם, במבנה אחד מתגוררים כיום המבקשים 1 ו- 2, ובמבנה השני מתגוררים המבקשים 3 ו- 4 . כן תואר כי המבקשים 1 ו- 3 סובלים מנכות בשיעור גבוה, הם סיעודיים ומרותקים לכיסא גלגלים, והם ללא דיור חלופי. משכך, פינוי מיידי, ללא מתן פרק זמן סביר להתארגנות והסדרת דיור חלופי, יותיר אותם ללא קורת גג. עוד נטען כי אף שהצווים ניתנו בחודש מאי וספטמבר 2019, הם ידעו על קיומם אך בחודש נובמבר 2019, סמוך מאוד לפני הגשת הבקשה כאן. המבקשים חולקים על טענת המשיבה לפיה הם נכנסו לגור במבנים מיד שהבינו כי המשיבה ציוותה על פינויים משם, ועל הטענה כי לא מדובר במבנים שבנייתם הושלמה וכאלה שאינם ראויים למגורים, בשלב זה של עבודות הבניה. עוד נטען ע"י המבקשים כי המצאת הצו למבקשים על דרך הדבקתו על אחד המבנים לוקה בפגם, שכן חובה הייתה על המשיבה למסור את הצו למבקשים ולא להסתפק בהדבקתו על המבנה בהתאם למצוות המחוקק. עוד חולקים המבקשים על טענת המשיבה בדבר גובה העלויות של עבודות ההריסה ומציינים עוד כי השיהוי בנקיטת הליכי הפינוי היום, משלא ביצעה המשיבה צו קודם שניתן בחודש מאי 2019, גורע מטענת המשיבה בדבר הדחיפות בצורך לבצע את הצו נשוא הבקשה. המבקשים עותרים שלא לחייב אותם בהפקדה כבקשת המשיבה כנגד עיכוב הביצוע, בשל מצבם הרפואי והכלכלי.

טיעוני המשיבה

לטענת המשיבה, ביום 08.05.19 הגיע המפקח מטעמה למקרקעין על מנת למסור התראה לפני הוצאת צו פינוי לפי חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), תשמ"א – 1981 ולפי תקנות מקרקעי ציבור (פינוי קרקע) (טופס צו ומסירתו), תשס"ה - 2005, וכי המבקשים לא נכחו במקום, וההתראה הודבקה על פי דין במקום גלוי על המבנה. כן נטען כי על אף ההתראה הנ"ל, המשיכו המבקשים בהעמקת הפלישה באמצעות המשך הליך הבנייה הבלתי חוקית, וביום 26.05.19 הוגשה תלונה במשטרה כנגדם, וביום 14.05.19 נחתם צו פינוי שהודבק על המבנים במקרקעין ביום 15.5.19, לאחר שהמפקח לא פגש במבקשים במקום. המשיבה הוסיפה וטענה כי תוקפו של הצו פקע ביום 28.08.19, מבלי שבוצע, וביום 01.09.19 הוצא צו חדש לפינוי המקרקעין, שהודבק במקרקעין ביום 02.09.19, לאחר שהמבקשים לא נמצאו במקרקעין במהלך ביקור המפקח שם. לטענתה, בימים האחרונים ולנוכח הפינוי הקרוב, נכנסו המבקשים לאחד מהמבנים בחופזה, על מנת לקבוע עובדות בשטח ולמנוע או לעכב את הפינוי, אף שהמבנים לא ראויים לאכלוס במצבם כיום. עוד צוין כי ביום 12.11.19 נערכה ישיבה במשרדי המשיבה, במסגרתה נדונה בקשתם של המבקשים לקבלת ארכה בת 60 ימים לפינוי המקרקעין, ובתום הישיבה בקשתם זו נדחתה. לטענת המשיבה, הבקשה למתן ארכה לפינוי אינה עומדת במבחנים למתן צו מניעה לעיכוב ביצועו של צו פינוי, שכן, המשיבה מחויבת לפעול במהירות ובדווקנות לביצוע צווי הפינוי, שאם לא כן, יעילותו של הצו המנהלי נפגעת. יתרה מכך, דין הבקשה להידחות מחמת שיהוי, שכן המבקשים פנו בבקשה לעיכוב ביצוע הצו אך לאחר 6 חודשים ממועד הדבקת הצו במקום, תוך שהם המשיכו להפר את החוק על ידי המשך ביצוע הבניה, ולא ניצלו את הזמן הרב שניתן להם לפינוי עצמי של המקרקעין. לטענתה, מעשיהם של המבקשים מעידים כי אין בכוונתם לפעול לפינוי והריסה עצמיים, אלא כדי לסכל את פינוי המקרקעין, הכרוך במשאבים רבים של משטרת ישראל וכוחות האכיפה, ודורש התארגנות מערכתית, הדורשת זמן רב. במידה ובית המשפט ישקול להיענות לבקשת המבקשים, מבקשת המשיבה כי בית המשפט יצמצם את תקופת העיכוב באופן משמעותי, ולהתנות אותו בהפקדת עירבון בסכום של 100,000 ₪, להבטחת הוצאות הפינוי וההריסה, במידה ולא יבוצעו על ידי המבקשים.

דיון והכרעה

הצו נשוא הבקשה ניתן מכוח הוראת סעיף 4(א) לחוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע) תשמ"א – 1981 לפיו:


"תפס אדם מקרקעי ציבור, ושוכנע הממונה... כי תפיסתם הייתה שלא

כדין, רשאי הממונה, תוך 6 חודשים מיום שהתברר לו כי התפיסה הייתה


שלא כדין, ולא יאוחר משלושים ושישה חודשים מיום התפיסה, לתת צו

בחתימת ידו, הדורש מהתופס לסלק את ידו ממקרקעי הציבור ולפנותם,

כפי שקבע בצו ועד למועד שקבע בו... ובלבד שהמועד האמור לא יקדם

מתום שלושים ימים מיום מסירת הצו".

סמכותו של בית המשפט להתערב בהליך הנ"ל ולהורות על ביטול הצו מוסדרת בהוראת סעיף 5ב לחוק הנ"ל לפיו:


"הרואה את עצמו נפגע ממתן צו, רשאי לפנות לבית משפט השלום

שבתחום שיפוטו נמצאים מקרקעי הציבור שהצו חל עליהם, עד למועד

הסילוק והפינוי הקבוע בצו, כדי להוכיח את זכותו להחזיק במקרקעי

הציבור. הוכיח את זכותו כאמור, יבטל בית המשפט את הצו...".

אין מחלוקת בין הצדדים כי למבקשים אין זכות להחזיק במקרקעין. משכך, לא מתקיימת העילה בדין לביטול הצו. המבקשים עותרים אך לעכב צו הפינוי לתקופה שלא תפחת מ- 60 ימים לצורך הסדרת דיור חלופי ועל רקע הטענה כי הם לא תפסו את המקרקעין בחוסר תום לב ובמעשה שלא כדין במודע, אלא עקב מעשה הונאה שביצע כנגדם צד שלישי.

עיון בתמונות המצורפות לתגובה בכתב של המשיבה, מלמד כי המבנים הינם במצב שלד, ולא ראויים בשלב זה של הבניה, לאכלוס, ממצא אשר לא עולה בקנה אחד עם טענת המבקשים כי הם מתגוררים כיום באחד המבנים או בשניהם.

כמו כן, התמונות המצורפות לתגובה בכתב ואשר מתעדות את המפקח מטעם המשיבה מדביק את צו הפינוי על אחד המבנים, בשני מועדים שונים, הם ביום 15.5.19 והן ביום 2.9.19, מובילים למסקנה כי המבקשים ידעו כבר בחודש מאי 2019 על ההחלטה של המשיבה לפנותם מהמקרקעין, וחרף זאת הם לא נקטו בהליך לפי הדין לעיכוב ביצוע הצו או לביטולו, ואף המשיכו בביצוע עבודות הבניה, ולפי טענתם אף החלו לעשות שימוש במבנים למגורים, דבר המלמד על עצימת עיניים מצדם.

מנגד, המשיבה לא חולקת על הטענה של המבקשים כי תפיסת הקרקע על ידם הייתה תוצאה של מעשה עקיצה שביצע צד שלישי, כנגדו אף הוגשה תלונה על ידה.

כמו כן, המשיבה, אשר הוציאה מתחת ידה צו פינוי בחודש מאי 2019, לא נקטה בהליכים ובפעולות לביצוע הצו, ותוקפו של זה פג בחלוף התקופה הקבועה בחוק, והיא הוציאה צו חדש ביום 1.9.19, הוא הצו נשוא הבקשה היום, בעקבות זאת, דבר שתומך בבקשת המבקשים לאפשר שהות נוספת לצורך הפינוי וההריסה העצמית.

עוד אציין, כי בהתאם להוראת סעיף 4(ב)(1) לחוק הנ"ל:


"תפס את מקרקעי הציבור אדם שלדעת הממונה לא ניתן לקבוע

את זהותו או לאתרו, תהא מסירת הצו לתופס בדרך של הדבקתו במקום

הנראה לעין במקרקעי הציבור...".

לא הוגשה כל ראיה מטעם המשיבה ללמד על ניסיונותיה למסור את הצו לידי המבקשים, במסירה ידנית או בדואר רשום, או לאתרם. המצאת הצו על דרך ההדבקה במקרקעין תראה מסירה כדין לצורך ההליך המנהלי הנ"ל אך בהעדר אפשרות לקבוע את זהות התופס או העדר אפשרות לאתרו, נסיבות שלא הוכחו בעניינם של המבקשים כאן. לפי הראיות שבפני
י, המשיבה בחרה בדרך המסירה ע"י הדבקת הצו בטרם קיימה את חובתה לקבוע את זכות התופס או לאתרו.

סוף דבר:

בהתחשב בכל האמור, וכן בנסיבותיהם האישיות והרפואיות המיוחדות של המבקשים, וכן בהוראת המחוקק לפי סעיף 4(א) לחוק הנ"ל, לפיו ביצוע צו הפינוי יהיה במועד שלא יקדם מתום 30 ימים מיום מסירת הצו, ועל רקע הפגם באופן מסירת הצו בעניינם של המבקשים, אני מורה לעכב את ביצוע צו הפינוי לתקופה של 30 ימים שתחילתם מיום הגשת הבקשה שבפני
י, היינו, מיום 13.11.19.

עיכוב ביצוע הצו כאמור הינו בכפוף לכך כי כל אחד מהמבקשים יחתום, לא יאוחר מיום 25.11.19 שעה 13.00, במזכירות בית המשפט, על התחייבות עצמית ע"ס 15,000 ₪, להבטיח ביצוע צו הפינוי וביצוע הריסת המבנים, עד לתום תקופת העיכוב שקבעתי מעלה.

לא תחתמנה כל ההתחייבויות הנ"ל עד למועד הנ"ל, יראו החלטה זו של עיכוב ביצוע הצו כמבוטלת.

המזכירות תמציא החלטה זו לב"כ הצדדים בפקס ובדואר רשום.

ניתנה היום, כ"ג חשוון תש"פ, 21 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 28531-11/19 מערוף עאסלה, רסמיה עאסלה, רביע עאסלה ואח' נ' רשות מנהל מקרקעי ישראל (פורסם ב-ֽ 21/11/2019)