פסקי דין על אלי היימן | פסקי דין על תמר היימן | פסקי דין על דב לוי | פסקי דין על דוד לוי |

61743-07/19 הפ     01/12/2019




הפ 61743-07/19 אלי היימן, תמר היימן נ' דב לוי, דוד לוי








בית המשפט המחוזי בחיפה



ה"פ 61743-07-19 היימן ואח' נ' לוי ואח'







בפני

כבוד השופטת תמר נאות פרי


המבקשים

1
.
אלי היימן

2
.
תמר היימן
ע"י ב"כ עו"ד גיורא אלדן


נגד

המשיבים
1. דב לוי
2. דוד לוי
ע"י ב"כ עו"ד אהרון מרגלית





החלטה


בקשה מכוח פקודת ביזיון ביהמ"ש (להלן: "הפקודה").
רקע כללי והליכים קודמים -
1.
המבקשים התקשרו עם המשיבים במטרה שהמשיבים יסייעו למבקש מס' 1 להתמודד עם חובות שהצטברו לחובתו. אין חולק, כי במסגרת התקשרות זו העבירו המבקשים למשיבים או למי מהם סכומי כסף רבים המצטברים כדי למעלה מ-400,000 ₪. בשלב מסוים, ביקשו המבקשים לקבל מידע אודות הכספים שהועברו לידי המשיבים ומשלא נענו, ביום 25.7.2019, הגישו המבקשים המרצת פתיחה שעניינה מתן הוראות למשיבים אשר מחזיקים בכספיהם, חיובם של המשיבים לספק מסמכים אשר מלמדים על הפעולות שהם ביצעו בכל הנוגע לכספים ובקשה להורות למשיבים לחדול מכל פעולה הקשורה לכספים.
2.
כב' השופטת למלשטרייך-לטר, במהלך הפגרה, קיימה דיון אליו זומנו שני המשיבים וזאת ביום 15.8.2019. המשיבים לא התייצבו לדיון. לאחר שמיעת טענות המבקשים ועיון במסמכים הרלבנטיים, ניתן

פסק דין
בהמרצת הפתיחה המתוארת מעלה, אשר במסגרתו נקבע כי הכספים אכן הועברו לידי המשיבים וכי המבקש 1 ביקש דו"חות כספיים עדכניים ואסמכתאות באשר לפעולות שבוצעו בנוגע לכספים, אך דרישותיו לא נענו. בסעיף 10 לפסק הדין ניתן צו המורה למשיבים, ביחד ולחוד, להמציא למבקשים לא יאוחר מיום 19.8.2019 דו"ח מלא ומפורט בדבר מכלול פעוליהם בכל הנוגע לכספים וכן להמציא עד אותו מועד דו"ח כספי מלא ומפורט הנתמך ברשומות בנקאיות עדכניות בדבר כל הכספים שהופקדו והתנועות שנעשו לגביהם. בנוסף, ניתן צו האוסר על המשיבים החל מיום 15.8.2019 לבצע כל פעולה בעבור המבקשים, אלא בכפוף לאישורם בכתב ומראש של המבקשים או בא כוחם. בנוסף, הושתו על המשיבים הוצאות לטובת המבקשים בסך של 7,500 ₪ (להלן: "פסק הדין").
3.
ביום 20.8.2019, הוגשה מטעם המבקשים בקשה לפי הפקודה. בבקשה נטען, כי המבקשים המתינו עד יום 19.8.2019 כפי שנקבע בפסק הדין, אך המסמכים הנדרשים לא הועברו לידיהם.
4.
הבקשה הועברה לטיפולה של כב' השופטת חן-ברק אשר קבעה דיון בבקשה ליום 22.8.2019. לדיון זה לא התייצבו המשיבים ובא כוח המבקשים מסר לפרוטוקול כי לפני הדיון התקשר אליו המשיב 1, הסביר לו שהוא אינו מתכוון להתייצב לדיון וכי לשיטתו הוא כן קיים את פסק הדין ולא מבזה אותו, שכן הוא העביר מסמכים מסוימים לידי המבקשים לאחר מתן פסק הדין. כב' השופטת חן-ברק קבעה בהחלטתה מאותו היום כי המסמכים שהומצאו אינם נותנים תמונה מלאה ביחס לשימוש שנעשה בכספים והיא מפרטת בסעיף 1 להחלטתה מה הם המסמכים החסרים ואילו נתונים עדיין "נעלמים" ומן הראוי להמציא לגביהם אסמכתאות. נוכח אי התייצבות המשיבים, נקבע דיון נוסף ליום 28.8.2019.
5.
ביום 28.8.2019 התקיים דיון בפני
י אשר אליו התייצבו המשיבים, ביחד עם בא כוחם, אשר הסביר כי הוא קיבל לידיו את הייצוג אך יומיים לפני הדיון.
6.
במהלך הדיון, לאחר שמיעת טענות הצדדים ולאחר עיון במסמכים הנדרשים והשוואתם למסמכים שהומצאו לידי המבקשים, הבעתי את עמדתי ולפיה סעיף 10 של פסק הדין אכן לא קוים במלואו, משמע שיש בסיס לבקשת הביזיון. המשיב 1 הסביר כי הוא פנה לגורמים שונים לקבלת חלק מהמסמכים הנדרשים וביתר פירוט טען כי חלק מהמסמכים נמצאים בבנק וכי הוא פנה בשאילתא לקבלת הנתונים אך נמסר לו שהדבר אורך 10 ימים וחלק מהמסמכים נמצאים בידי רואה חשבון (אשר שמו לא נמסר) אשר שהה בחו"ל אך עתיד לחזור לארץ בדיוק באותו יום בערב.
7.
נוכח האמור, המלצתי לצדדים להגיע להסכמה בכל הנוגע לגורלה של הבקשה לפי הפקודה ולפיה יקבע שאכן ההוראות אשר בפסק הדין לא התמלאו במלואן ויחד עם זאת יוקצב למשיבים פרק זמן מדוד של כמה ימים נוספים עד להעברת החומר במלואו וכי אי העברת החומר לאחר המועד הנדחה יגרור הטלת קנס מכוח הפקודה.
8.
הצדדים שקלו את ההמלצה והגיעו להסכמה בדבר קבלת ההצעה.
9.
בשלב זה, הכתבתי לפרוטוקול את ההחלטה המשקפת את הסכמת הצדדים ולפיה, לאחר הדיון שהתקיים ונוכח הדברים שנשמעו, שוכנעתי שאכן ההחלטה שמתייחסת להעברת כל המסמכים הרלבנטיים אשר מפורטת בפסקה 10 לפסק דינה של כב' השופטת למלשטרייך-לטר מיום 15.8.19, לא בוצעה במלואה עד היום. עוד נקבע בהחלטה כי נוכח האמור, למעשה, מתקבלת הבקשה שהוגשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, אך כי יש מקום לאפשר אורכה להשלמת הביצוע של ההחלטה טרם הטלת קנס בכל הנוגע לאי הביצוע. לכן, על המשיבים, ביחד ולחוד, לדאוג להשלמת העברת כל המסמכים ולביצוע מלא וקפדני של פסק הדין מיום 15.8.19, וזאת עד יום ראשון, 8.9.2019 בשעה 15:00. עוד נקבע בהחלטה, כי ככל ולא תבוצע ההוראה אשר בפסק הדין במועד הקבוע מעלה, יושת על שני המשיבים, ביחד ולחוד, קנס בסך 7,500 ₪ אשר ישולם בתוך 15 יום מאותו מועד.
10.
בתום הכתבת ההחלטה, בטרם הסתיים הדיון, ביקש ב"כ המבקשים לפסוק לטובת מרשיו גם הוצאות בכל הנוגע להליך שהתקיים. ביקשתי את תגובת ב"כ המשיבים במטרה להשלים את ההחלטה בכל הנוגע לסוגית ההוצאות, אך אז הסביר ב"כ המשיבים שבכוונתם להגיש ערעור על פסק הדין של כב' השופטת למלשטרייך-לטר, היות ולמעשה פסק הדין ניתן במעמד צד אחד, בהיעדר התייצבות.
11.
לאחר דברים אלו, התקיים דיון המשך באשר לשאלה האם המשיבים למעשה חוזרים בהם מההסכמה כפי שגובשה בשלב הראשוני של הדיון ולאחר שמיעת טענות משלימות של הצדדים הוחלט שלא לסיים את הדיון בהחלטה כפי שהוכתבה בשלב הראשון אלא לתת החלטה נפרדת.
12.
בהחלטה שניתנה ביום 29.8.2019 קבעתי כי יש לקבל את הבקשה לפי פקודת ביזיון ביהמ"ש, שכן לא רק שכב' השופטת חן-ברק, אשר עברה על המסמכים, הגיעה למסקנה שהמסמכים שהועברו אין בהם די, ולא רק שעברתי בעצמי על המסמכים ומסקנתי זהה – אלא שהמשיבים עצמם מודים שהם לא העבירו את כל המסמכים וכי יש צורך בהשלמות (אגב העלאת הטענה שחלקם נמצא בבנק וחלקם נמצא אצל רואה החשבון). לכן, נקבע שהמשיבים מבזים את פסק הדין (להלן: "ההחלטה הקודמת").
13.
בהתאם הורתי כי המשיבים, ביחד ולחוד, ישלמו קנס בסך של 7,500 ₪ בהתאם להוראות הפקודה, אלא אם תקוים במלואה ההוראה המגולמת בסעיף 10 לפסק הדין עד יום 8.9.2019 בשעה 11:00. בנוסף הורתי על חיוב המשיבים בהוצאות המבקשים בסך 3,000 ₪, אשר אמורים היו להשתלם תוך 14 יום.
14.
ביום 11.9.2019 הגישו המבקשים בקשה נוספת לפיה הפקודה. בבקשה זו הוסבר כי למרות ההחלטה הקודמת עדיין לא הועברו המסמכים הנדרשים. בהחלטות מקדמיות ניסיתי לברר עם המבקשים, האם הבקשה הנוספת מתייחסת לפסק הדין המקורי שמא להחלטה הקודמת והאם היא מהווה בקשה זהה לבקשות שכבר הוכרעו. בנוסף, ביקשתי מהמבקשים להבהיר האם הם פעלו לביצוע ההחלטה הקודמת שכן אם המסמכים לא עברו לידיהם אזי שבהתאם להחלטה הקודמת על המשיבים לשלם קנס בסך 7,500 ₪ ועוד ביקשתי לדעת האם המשיבים פעלו לגביית ההוצאות שנפסקו לטובתם במסגרת ההחלטה הקודמת. עוד הערתי למבקשים, כפי שכבר הערתי בדיון קודם, שייתכן ומן הראוי שישקלו הליכים אחרים מטעמם שכן למעשה את המסמכים הם מבקשים רק על מנת לשקול אם להגיש תביעה כספית לגבי השבת הסכומים שלטענתם על המשיבים להשיב להם.
15.
לאחר שהתקבלו הבהרות המבקשים נקבע דיון בבקשה במעמד הצדדים. במהלך הדיון ביום 26.11.2019, חזרו המבקשים על טענותיהם. לשיטתם, המסמכים עדיין לא עברו כנדרש, משמע, שהמשיבים עדיין מבזים הן את פסק הדין והן את ההחלטה הקודמת וזאת בהפרה נמשכת אשר מאפשרת ואף מחייבת להגיש בקשה נוספת מכוח הפקודה. באשר לקנס שהוטל במסגרת ההחלטה הקודמת – הסבירו המבקשים שהם פנו למזכירות בית המשפט על מנת שניתן יהא להוציא לפועל את ההחלטה שכן למעשה המדובר בהטלת קנס לטובת אוצר המדינה ולא בגביית חוב לטובתם וכי כמה ימים לפני הדיון הם הצליחו לקדם את הדרוש לצורך גביית הקנס, וכך גם לגבי ההוצאות שהושתו לטובתם, וכאשר הם מסבירים שהמשיבים לא שילמו את אותן הוצאות. עוד ביקשו להדגיש המבקשים שבמהלך הדיון הקודם מסר בא כוחם של המשיבים שהוא ייצור קשר טלפוני עם המבקשים ובא כוחם על מנת להסדיר את הדרוש הסדר ועל מנת להעביר את המסמכים ברוח טובה, אך לא נוצר קשר שכזה למרות ההבטחות.
16.
עמדת המשיבים הייתה, שיש מקום לדחות את הבקשה. מקדמית הם טענו שלא ניתן לדון בבקשה זהה לבקשה שכבר הוגשה. לגופם של דברים, הם חזרו על עמדתם ולפיה למעשה כל המסמכים כבר הומצאו למבקשים וביקשו בהקשר זה להסתמך על המכתב שנשלח מהמשיב 1 לבא כוח המבקשים מיום 22.8.2019 ובו התייחסות לחלק מהנתונים באשר לכספים אשר לגביהם קיימת מחלוקת בין הצדדים. המשיב 1 אף ציין לפרוטוקול במהלך הדיון כמה נתונים מספריים באשר לכספים שבמחלוקת ובא כוחו ביקש להוסיף כי המשיבים מעוניינים לקיים את פסק הדין וההחלטה הקודמת, אך אין בידיהם נתונים מעבר לנתונים אשר כבר קיימים ואשר כבר הועברו ולכן אין לראות בהם כמי שמבזה את פסק הדין או את ההחלטה הקודמת אלא כמי שלא יכול לבצע אותם, מעבר למה שכבר בוצע.
דיון והכרעה -
17.
לאחר שבחנתי שוב את המסמכים ואת עמדות הצדדים, מצאתי שיש לקבל את הבקשה.
18.
באשר לשאלה אם פסק הדין וההחלטה הקודמת קוימו במלואם שמא המשיבים עדיין מבזים את פסק הדין ואת ההחלטה הקודמת – אזי שהתשובה היא חיובית, למרבית הצער.
19.
ראשית
, יש לראות שאת המסמכים שביקש להציג המשיב (הנספחים למכתבו מיום 22.8.2019) כבר ראינו וכאשר ניתנה ההחלטה הקודמת היה זה לאחר עיון באותם מסמכים ולאחר שנקבע שאין במסמכים די. ונזכיר כי כב' השופטת עדי חן ברק, בחנה את המסמכים האמורים וקבעה שאין בהם די (וראו כי בפני
ה התקיים דיון ביום 22.8.2019 לאחר הגשת המסמכים האמורים) ואף אני במסגרת ההחלטה הקודמת קבעתי כי כך הם פני הדברים. כלומר, שלא יתכן שלאחר שנקבע שלמרות הגשת המסמכים עסקינן בביזיון פסק הדין – יטענו המשיבים כי די במסמכים אלו.
20.
שנית
, יש לראות כי בדיון הקודם שהתקיים בפני
י הודו המשיבים ובא כוחם שאין במסמכים די. שהרי בדיון הקודם הם הסכימו שעדיין יש צורך להשלים מסמכים נוספים והטענה הייתה שהם זקוקים לשהות על מנת לאתר את המסמכים אשר חלקם נמצאים בבנק וחלקם נמצאים אצל רואה החשבון. משמע, שאף לשיטתם אין די במסמכים מיום 22.8.2019 והניסיון להציג אותם במהלך הדיון הנוכחי במטרה להראות שאין עסקינן בביזיון, גובלת בחוסר תום לב ובעזות מצח.
21.
שלישית
, הייתי מצפה מהמשיבים להסביר אלו מאמצים הם עשו מאז הדיון הקודם ועד היום למול הבנק ו/או למול רואה החשבון הנטען במטרה לאתר את המסמכים החסרים, אך במהלך הדיון לא הועלתה כל טענה בהקשר זה. לכן, לא ניתן לקבל את עמדת בא כוח המשיבים ולפיה המשיבים לא מבזים את פסק הדין או את ההחלטה שכן הם למעשה לא מסרבים לקיים אותם אלא שלא יכולים לקיים אותם. לשיטתי, הם יכולים אך מסרבים.
22.
עוד אעיר בהקשר זה, כי במהלך הדיון הקודם שהתקיים בפני
י ביום 28.8.2019 הועלו אף טענות בכל הנוגע לפסק הדין, אשר ניתן למעשה במעמד צד אחד לרבות הטענה ולפיה המשיבים עתידים להגיש ערעור לגבי פסק הדין אלא שבמהלך הדיון שהתקיים עתה, ביום 26.11.2019, לא הועלתה הטענה ובוודאי שלא הוצגו מסמכים לגבי הגשת ערעור שכזה. משמע, שפסק הדין חלוט
ואף ההחלטה הקודמת שלי מיום 28.8.2019 חלוטה היות ואף לגביה לא ננקטו הליכי ערעור.
23.
נותרה אם כך לבירור רק הטענה של המשיבים ולפיה לא ניתן להגיש בקשה "חוזרת" כפי שהוגשה. בהקשר זה ולאחר קבלת הבהרות בא כוח המבקשים באשר למהות הבקשה ותכליתה, מצאתי כי יש לדחות את עמדת המשיבים ולקבל את עמדת המבקשים.
24.
שעה שפסק הדין וההחלטה לא מקוימים זה זמן רב ניתן להגיש את הבקשה הנוכחית ואפנה בהקשר זה לע"פ 281/80 לגו מ. למלשטרייך בע"מ נ' בר רם בע"מ, לד(4) 557 (1980), שם התברר מקרה בו ניתן בבית המשפט המחוזי צו מניעה, לאחר מכן התקיים דיון בבקשה אחת שהוגשה לפי הפקודה, ובו נקבע כי
אחת המשיבות הפרה את הצו, והוטל עליה קנס בסך 30,000 ל"י וכן קנס נוסף בסך 1,000 ל"י לכל יום שבו תמשיך להפר את הצו; ולאחר מכן הוגשה בקשה שנייה לפי הפקודה, בה נתבקש בית המשפט לבחון את טענתה של המערערת כי המשיבה איננה ממלאת אחרי הצו, בניגוד להחלטה לגבי הצו ובניגוד להחלטה הראשונה בכל הנוגע להפרתו אשר ניתן במסגרת הבקשה הראשונה לפי הפקודה. בבקשה השנייה ביקשה המערערת מביהמ"ש המחוזי לחזור ולהפעיל את סמכויותיו מכוח הפקודה בהתחשב בכך שהאמצעים שננקטו בעבר לא היו מספיקים כדי לכפות על המשיבים את הקיום של צו המניעה הזמני. בית המשפט העליון קבע כי יש מקום לקבל את הבקשה השנייה מכוח הפקודה וכך נקבע:
"הסמכות המוקנית לפי סעיף 6 האמור אין ענינה ענישתו של מי שהפר צו של בית המשפט בשל הפרות שאירעו בעבר, אלא מטרתו היא הקנית סמכות לבית המשפט לדון בבקשתו של צד שטוען כי הצד השני לא ציית לצו של בית המשפט וזאת כדי שבית המשפט יכפה על הצד המפר את הציות. (ע"פ 6/50, ישראל לויט נגד צבי אנגל, פ"ד ד 459; פ"ע ז 88). פניו של הצו הניתן במסגרת המסכויות המוקנות לבית המשפט על פי סעיף 6 הן לעתיד והוא בא לקבוע סנקציה אשר האיום העולה ממנה יהיה בו כדי להניא את הצד המפר מהמשך פועלו הפסול. תכליתו של הצו היא לכפות ציות בעתיד ולא לענוש בשל מה שאירע בעבר.
זאת ועוד, צו שניתן במסגרת סעיף 6 הנ"ל הוא נטול תכונת הסופיות. הווה אומר, לא רק שנתונה הרשות לפנות לבית המשפט על פי סעיף 6, למרות שבית המשפט כבר פסק בענין לגופו וגמר כאילו את מלאכתו, אלא גם החלטה לפי סעיף 6, כשלעצמה, אין בה כדי לשלול מבית המשפט את הסמכות לשוב ולדון בהפרת הצו במסגרת אותן סמכויות המוקנות לו לפי סעיף 6 (פרופ' א' הרנון, בזיון בית המשפט, ע' 281). מחד גיסא, יכול מי שהוטלה עליו הסנקציה לחזור ולפנות לבית המשפט כדי לנסות ולהוכיח כי אין עוד מקום להמשך הכפייה (בהקשר זה, ראה נא גם סעיף קטן 6(4) לפקודה הנ"ל) ומאידך גיסא, הקנס או המאסר שהוטלו לפי סעיף 6, אין בהם כשלעצמם כדי למנוע מן הצד הרואה עצמו נפגע, העלאתה של בקשה חוזרת לבית המשפט כדי שישקול פעם נוספת
את אמצעי הכפייה שפניהם לעתיד. אגב, הוא הדין גם כאשר בית המשפט סירב בעבר להפעיל סמכויותיו לפי סעיף 6. ענינו של סעיף 6 הוא קיומו של הצו שניתן על ידי בית המשפט מעיקרו, ואם מתברר כי האמצעים שננקטו בעבר לוקים בחוסר יעילות, רשאי בית המשפט לחזור ולדון בענין ואין הוא מנוע מלעשות כן, כביכול, בשל מעשה בית דין או טעם דומה ..."
נושאים אלו נדונו בין היתר גם בדברי חברי הנכבד, השופט ברק, בע"א 24/78 ויטקו כימיקלים בע"מ נגד מעדי סלמאן, פ"ד לג(3) 101, בע' 107 ובע"א 88/71
אפרים צסקלה נגד מדינת ישראל, פ"ד כט(1) 350, בע' 357 מול האות ב, שבו הוזכרה סמכות הדיון החוזר מפורשות. "
וראו בנוסף את ספר של משה קשת, ביזיון בית המשפט, (2002, עמ' 192, 193).
סיכום -
25.
אשר על כן הבקשה מתקבלת ונוכח העובדה שבקבלת הבקשה הקודמת לא היה די – אני מחייבת את המשיבים, שניהם, ביחד ולחוד, לשלם קנס יומי מתחדש בסך של 100 ₪ לכל יום אשר במהלכו תימשך ההפרה של פסק הדין ושל ההחלטה הקודמת, וזאת החל מיום 8.12.2019. ובמילים אחרות, ככל שהמשיבים לא ימציאו עד יום 8.12.2019 את כל המסמכים החסרים הנדרשים בהתאם לסעיף 10 לפסק הדין ובהתאם לסעיף 13 של ההחלטה הקודמת – הם יחויבו בקנס יומי מתחדש בסך של 100 ₪ בכל יום עד אשר יבוצעו במלואם פסק הדין וההחלטה הקודמת.
26.
בנוסף, אני מחייבת את המשיבים לשלם למבקשים את הוצאות הבקשה הנוכחית בסך של 6,000 ₪ לתשלום בתוך 14 יום מהיום.

ניתנה היום, ג' כסלו תש"פ, 01 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.










הפ בית משפט מחוזי 61743-07/19 אלי היימן, תמר היימן נ' דב לוי, דוד לוי (פורסם ב-ֽ 01/12/2019)