פסקי דין על משה יושעי | פסקי דין על אורי אלביליה
7329-03/18 סעש 05/12/2019
סעש 7329-03/18 משה יושעי נ' אורי אלביליה
administrator
administrator
1
0
2019-12-05t07:07:00z
2019-12-11t09:26:00z
2019-12-11t09:26:00z
3
2326
11633
microsoft corporation
96
27
13932
15.00
print
false
false
false
en-us
x-none
he
/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.msotablegrid
{mso-style-name:"רשת טבלה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.1
{mso-style-name:"טבלת רשת1";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
בית דין אזורי לעבודה בירושלים
סע"ש 7329-03-18
05 דצמבר 2019
לפני
:
כב' השופט
דניאל גולדברג
נציג
ציבור (עובדים)
מר רמי אלקנה
ה
תובע
משה יושעי
ע"י ב"כ: עו"ד סימה אפרת
-
ה
נתבע
אורי אלביליה
ע"י ב"כ: עו"ד דב גורטלר
פסק דין
1.
התובע, מר משה ישעי, הגיש תביעה זו נגד הנתבע, מר אורי
אלביליה, לתשלום פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, דמי הבראה ופיצוי בעד אי ביצוע
הפרשות לפנסיה, בגין עבודתו הנטענת במוסך של הנתבע בין 15.3.10 עד 1.1.18,
ופיטוריו הנטענים.
2.
הנתבע מכחיש קיומם של יחסי עובד בין הצדדים. לטענתו, ה.
לא ביצע כל עבודה במוסך אלא קיבל תשלום עבור העמדת תעודת הסמכה של התובע לרשות
המוסך, לצורך קבלת רישיון לניהול מוסמך ולצורך שימורו של הרישיון.
רקע עובדתי
3.
התובע הינו בעל הסמכה כמנהל מקצועי במפעל העוסק במקצוע
מכונאות רכב מנועי. תעודת ההסמכה ניתנה לו על ידי משרד התחבורה ביום 27.6.76.
4.
ביום 25.5.10 הגיש הנתבע למשרד התחבורה בקשה לרישיון
לניהול מוסך. רישיון ניתן לנתבע בחודש 3/11, אך הנתבע החל להפעיל את המוסך, שנמצא
בשכונת תלפיות בקרבת מוסכים נוספים, כבר מאמצע שנת 2010. בשל כך אף הוגש נגדו כתב
אישום, אך התיק נסגר בשל היעדר עניין לציבור.
5.
על פי עדותו של ראש תחום שירותי החזקה במשרד התחבורה, מר
רפי אלישע, שמטעמו הוגשה לבית הדין תעודת עובד ציבור, תנאי לקבלת רישיון לניהול
מוסך הוא העסקת מנהל מקצועי בהיקף מלא. משרד התחבורה אינו עומד על העסקת מנהל
מקצועי שכיר דווקא, ובמקרים רבים פונקציה זו ממולאת על ידי בעל המוסך, שותף או בעל
מניות בחברה שמפעילה את המוסך. התנאי הנדרש הוא העסקת מנהל מקצועי בהיקף מלא.
העסקה של מנהל מקצועי בהיקף חלקי גוררת אחריה הגבלת שעות פעילות המוסך לפי הרישיון.
6.
בבקשה לרישיון לניהול מוסך שהגיש הנתבע ביום 25.5.10, צוין
התובע כ"מנהל מקצועי". לבקשה צורף מסמך שכותרתו "הסכם עבודה"
שנחתם על ידי הצדדים ביום 15.3.10. ההסכם מודפס על טופס שמשרד התחבורה מעמיד לרשות
ציבור מבקשי הרישיונות, כדוגמה. בהסכם העבודה נאמר שהנתבע מעוניין להעסיק את ה.
כמנהל מקצועי, והתובע מסכים למלא תפקיד זה במשרה מלאה. נרשמה התחייבות התובע להימצא
בשטח המוסך, לפקח על מהלך העניינים בו בכל שעות הפעילות של המוסך ולקיים כל
התחייבויותיו על פי דרישות משרד התחבורה כמתחייב מתנאי הרישיון ודרישות החוק.
הנתבע התחייב להבטיח קיום תנאים במוסך המאפשרים למנהל המקצועי לנהל את המוסך על פי
דרישות משרד התחבורה והחוק. הסכם העבודה אינו כולל את התמורה שתשולם על ידי בעל
המוסך למנהל המקצועי. בנוסף להסכם העבודה, הוגשו במצורף לבקשה לרישיון כתב
התחייבות של הנתבע להעסקת התובע כשכיר במוסך וכן תצהיר משותף מיום 22.3.10 של
הצדדים שבו הנתבע הצהיר שהוא מעסיק את התובע כמנהל מקצועי במוסך והתובע הצהיר שהוא
מועסק במוסך של הנתבע כמנהל מקצועי.
7.
אין מחלוקת על כך שהוסכם בין הצדדים כי ישולם לתובע תשלום
חודשי בסך 3,000 ₪, וכי בפועל הנתבע שילם לתובע סכום זה החל מחודש 6/10 עד לסגירת
המוסך ביום 1.1.18.
8.
לאחר שהנתבע הודיע לתובע כי הוא סוגר את המוסך, מסר ה.
למשרד התחבורה הודעה על כך ביום 3.1.18.
המחלוקת
9.
המחלוקת בתיק עניינה בשאלת קיומם של יחסי עובד ומעסיק בין
הצדדים. התובע טוען שהוא הועסק כמנהל מקצועי בהיקף משרה חלקי וכי מהות עבודתו
הייתה פיקוח ואחריות מקצועית על המוסך וחתימה על אישורי תקינות רכב ומערכותיו
הנדרשים במסגרת הפעילות של המוסך.
10.
הנתבע טוען כי בפועל התובע לא עבד במוסך, אלא רק
"השכיר" את התעודה שלו תמורת 3,000 ₪ לחודש. הנתבע טוען בפה מלא כי
מדובר בחוזה בלתי חוקי בכריתתו בתוכנו ובקיומו, כמפורט להלן.
גרסת התובע
11.
התובע בתצהירו העיד שהחל מתאריך 1.3.08 הוא עבד כשנתיים
במוסך "אפרתי" כמנהל עבודה בשכר של כ-5,000 ₪. במהלך עבודתו זו הכיר את
הנתבע שסיפר לו שהוא עומד למשפט בשל הפעלת מוסך ללא רישיון, וביקש מהתובע לעבוד
אצלו כדי שיוכל להעסיק בעל תעודת הסמכה. התובע ביקש לקבל שכר בסך של 5,000 ₪, כפי
שהוא משתכר ב"אפרתי", אך התובע ביקש שיתחיל בשכר 3,000 ₪ וכי השכר יועלה
בהמשך עם שיפור מצבו של המוסך. התובע העדיף לעבוד בשכר נמוך יותר בשל הנוחות והגמישות
בשעות העבודה. הוא עבד מיום 15.3.10 עד 1.1.18 משעה 9:00 וסיים את העבודה בשעה
שהנתבע היה מסכים לשחררו. לעיתים לאחר שמונה שעות, לפעמים לאחר חמש או שש שעות.
היה עליו להיות נוכח במוסך בכל שעות היום. אם הנתבע לא היה צריך אותו הוא היה יושב
בבית כנסת סמוך וקורא תהילים וחוזר למוסך על פי קריאה של הנתבע, והוא היה מבצע
עבודה שהצטברה. הוא חתם על כל האישורים הנדרשים לאחר בדיקות מקצועיות שביצע בכלי
הרכב שהובאו לתיקון במוסך. כל זאת עשה בעמידה, שכן הנתבע לא סידר לו משרד או מקום
מסודר לשבת בו. הוא היה נתון לפיקוח של מר רפי אלישע ממשרד התחבורה, שהגיע כל
שלושה חודשים לביקורות פתע, בין היתר, כדי לבדוק אם התובע נמצא במוסך. הוא גם קיים
שיחות טלפוניות עם מר אלישע לבירור תלונות שהגיעו למר אלישע. הוא אף זומן פעם
לבירור אצל מר אלישע. סמוך לסיום העסקתו, הנתבע הודיע לו שהוא סוגר את המוסך וביום
1.1.18 הוא הגיע למוסך והנתבע אמר לו שהמוסך סגור והעסקתו הסתיימה. הנתבע הבטיח
לשלם לו את כל זכויותיו לאחר שיתארגן לכך. הנתבע דיווח על פיטוריו למפקח שהחליף את
מר אלישע.
גרסת הנתבע
12.
הנתבע העיד שבסיס ההתקשרות בין הצדדים היה היזקקותו לתעודת
הסמכה לצורך הגשת בקשה לרישיון ושימורו. לדבריו, חתימתו על המסמכים שהוגשו בתמיכה
לבקשתו לרישיון, לא ביטאו את מהות היחסים בינו לבין התובע. בפועל התובע לא עבד ולו
שעה אחת במוסך, אלא קיבל תשלום חודשי בעד העמדת תעודת ההסמכה שלו לרשות הנתבע.
הנתבע טען שתלושי השכר של התובע הונפקו עבור התובע לפי דרישתו, ואף סכום התשלום
הנקוב בהם הותאם לצרכים ולבקשות של התובע, אשר משיקולים של הפחתת נטלי מס וארנונה,
ביקש כי יציינו סכומים נמוכים מסך 3,000 ₪ -התשלום החודשי
עליו הוסכם בין הצדדים. הנתבע העיד כי מעולם לא
נתן הוראות או הנחיות לתובע, והכחיש את טענת התובע כי הגיע למוסך לעבודתו כל יום
בשעה 9:00. הנתבע לא הכחיש כי התובע נכח מדי פעם במוסך. לדבריו, הוא הסתובב בין
מוסכים שונים בשכונת תלפיות ועסק בתיווך של עסקאות מכירה וקנייה של כלי רכב, ומדי
פעם ביקר במוסך לזמן קצר כדי "לשתות קפה ולעשן סיגריה" או לקחת את
התשלום החודשי המוסכם. הנתבע טען שהתובע לא בדק ולו רכב אחד במוסך שלו ולא חתם כלל
על אישורי תקינות של כלי רכב עבור המוסך. בעדותו טען הנתבע שהתובע לימד אותו כיצד
לזייף את חתימתו, וכי אישורי תקינות על כלי רכב שהנתבע צירף לתצהירו שנחזים להיות
חתומים על ידי התובע, אינם חתומים על ידו ובפועל כתב היד שבהם נכתב שמו של ה.
הוא כתב ידו של הנתבע.
הכרעה בין הגרסאות
13.
בית הדין סבור שמכלול העדויות והראיות מתיישב יותר עם גרסת
הנתבע, וכי המסקנה המסתברת יותר הינה שמהות היחסים בין הצדדים לא הייתה יחסי עובד
ומעסיק, קרי: הסכמה בדבר מתן כוח עבודתו של התובע לנתבע תמורת שכר, אלא מהות
ההסכמה ביניהם הייתה כי הנתבע יעמיד את תעודת ההסמכה שלו על מנת שהיא תוצג למשרד
התחבורה לצורכי רישוי והמשך רישוי. במה דברים אמורים?
14.
התובע טוען שתמיכה לגרסתו עולה ממסמכי ביקורת שערך מר רפי
אלישע מטעם משרד התחבורה, שצורפו לתעודת עובד הציבור. ממסמכים אלה עולה, לטענת
התובע, שבשישה מתוך שבעה ביקורי פתע שערך מר אלישע במוסך, התובע היה נוכח במוסך.
כן טוען התובע שתלושי השכר מוכיחים את התקיימותו של מבחן ההשתלבות, וכי הסכם
העבודה, כתב ההתחייבות והתצהיר המשותף עליהם חתום הנתבע, תומכים בגרסת התובע.
15.
בית הדין סבור אחרת. בית הדין שוכנע כי גרסת הנתבע לפיה
המסמכים שהוגשו למשרד התחבורה בתמיכה לבקשת הרישוי, לא שיקפו את היחסים בין
הצדדים, כפי שהיו בפועל.
16.
העובדה, שאינה שנויה במחלוקת, שהתשלום החודשי ששולם ל.
בסך 3,000 ₪, היה נמוך בשיעור ניכר משכר המינימום למשרה מלאה – תומכת בגרסת הנתבע
בדבר מהות השירות שבעדו ניתן. לא סביר להסיק שהתובע הסכים לעבוד במשרד מלאה כפי
שהתחייב בהצהרה, בהתחייבות ובהסכם העבודה שצורפו לבקשת הרישיון, תמורת 3,000 ₪,
במיוחד לאחר שאישר שלפני העסקתו אצל הנתבע, הוא הועסק במוסך אחר במשרה מלאה בשכר
של 5,200 ₪.
17.
לעניין זה טענה ב"כ התובע בסיכומיה כי ההסכמה בין
הצדדים הייתה להעסקה במתכונת חלקית, אך דווקא התובע טען בחקירתו הנגדית שהוא הועסק
במשרה מלאה, ובתצהירו הסתמך על המסמכים שצורפו לבקשת הרישיון מהם עולות הצהרה
והתחייבות של הצדדים למחויבות להעסקה בהיקף מלא. אם כן, טענת התובע בסיכומיו אינה
מתיישבת עם עדותו או עם הסתמכותו על ההתחייבות וההצהרה שהוגשו למשרד התחבורה עם
הגשת בקשת הרישיון.
18.
התובע הזמין לעדות עד אחד, מר ראני עוואד. הוא העיד שעבד
במוסך של הנתבע שבע שנים. לשאלת ב"כ התובע "מי היה המנהל המקצועי
שעבדת" השיב העד "רק אורי" (הנתבע). לשאלה "יושי (התובע) היה
מנהל מוסך"? השיב: "הוא היה בא מדי פעם, יושב קצת והולך"..
"לפעמים יום אחרי יום, לפעמים כל יום, לא יושב הרבה". לשאלה "אתה
הכרת את יושי כמנהל מקצועי" השיב: "אני יודע שהמסמכים היו על השם
שלו". זו עדות עד התובע. העדות תומכת באופן ברור בגרסת הנתבע.
19.
חקירתו הנגדית של התובע תמכה בטענת הנתבע כי התובע לא נכח
במוסך על בסיס קבוע, כפי שמקובל לגבי עובדי מוסכים. התובע אישר שלא היה לו במוסך
משרד או מקום ישיבה ולדבריו היה "יושב רחוק עד שיבוא אוטו".
20.
לאחר שבכתב ההגנה הכחיש הנתבע את עבודת התובע ובדיון
המוקדם טען כי הוא זה שחתם על אישורי תקינות הרכב, הנטל להוכיח את חתימתו של ה.
על אישורי תקינות לכלי רכב - הייתה מוטלת עליו. התובע טען בתצהירו שהוא חתם על
אישורים כאלה. הנתבע צירף לתצהירו אישורים שהחתימה עליהם הן שמו של התובע, אך
לטענת הנתבע מדובר בכתב ידו שמחקה את חתימת התובע, וכי התובע לימד אותו לחתום כפי
שהתובע חותם.
21.
בית הדין סבור שהתובע לא הרים את הנטל להוכיח שהוא חתם על
אישורי תקינות עבור המוסך. התובע לא ביקש גילוי אישורי תקינות ולא הביא עדות מפי
מומחה להוכיח שהוא חתם על אישורי תקינות של המוסך. בחקירתו הנגדית התבקש ה.
לעיין באישורים של המוסך, שרובם לא צורפו לתצהיר הנתבע, אך הנתבע הודיע בתצהירו
שיוצגו בדיון. התובע סירב לעיין במסמכים. לאחר מכן העיד שהחתימות על האישורים
שצורפו לתצהיר הנתבע הן שלו, אך כאמור, טענה זו הינה במחלוקת. בית הדין, בצער, מעדיף
את גרסת הנתבע כי מדובר בכתב ידו. הנתבע עמד על גרסתו בעניין זה חרף העובדה שהיה
מודע להשלכותיה החמורות.
22.
אשר למסמך מתיק המוסך במשרד התחבורה: בתיק מצוי מסמך
"דוח ביקור מוסכים מורשים" שממנו עולה שמר אלישע ביצע ביקורים במוסך
בתאריכים 17.3.11 - יום מתן הרישיון, וכן בתאריכים 24.1.12, 19.9.12, 4.3.14,
8.9.15 ו-28.9.16. מתועד ביקור של מפקח שהחליף את מר אלישע ביום 2.10.17. כן
מצורפים לגבי הביקורים האמורים "דו"ח ביקור מוסכים מורשים", שבו
מפורטים, לגבי כל ביקור, תוצאות הביקור לגבי בדיקת נתוני רישיון, הצגת כתב הסמכה
במקום בולט, הצגת שלט של מחיר שעת עבודה ומספר רישיון מוסך, מילוי כרטיס עבודה
וחתימות לקוחות עליהם, הנפקת חשבוניות, התאמת ציוד המפעל לרשום בתנאי הרישיון וכן
נוכחות המנהל המקצועי במוסך. לגבי פרמטר אחרון זה, נרשם ציון "וי" על
הביקורים של מר אלישע מתאריכים 24.1.12, 4.3.14, 8.9.15, 28.9.16 ו-2.10.17.
בביקור מיום 19.9.12 לא צוין "וי". כאמור, התובע טוען כי רישומים אלה
תומכים בגרסתו, שכן בביקורות פתע של מפקח מטעם משרד התחבורה, הוא נמצא במוסך בשש
מתוך שבע פעמים שבוצעו הביקורות.
23.
בית הדין סבור שעדותו של מר אלישע מקהה את משקלם של
הרישומים האמורים כראיה התומכת בקיום יחסי עובד ומעסיק. לעניין זה העיד מר אלישע:
"ש. אני
מבין שיש לך עוד מוסכים. יכול להיות למשל, שאתה מגיע למוסך, אחד חולה, אתה שואל,
מתעניין?
ת. בהחלט, לא חסר סיפורים וחומר בעידן הפלאפונים. אתה מגיע
למוסך המנהל מקצועי לא נמצא, אתה שואל איפה הוא והוא עונה – הלך לבנק, לטסט, קופת
חולים, לקנות חלפים, צריך להגיע כל רגע. אחד הפועלים מתקשר אליו, אם הוא נמצא
בקרבת מקום הוא מזעיק אותו שיגיע תוך 10 דקות הוא מגיע".
ש. לפעמים חלק מאותם סיפורים מקובלים עלייך? למשל הלך לטסט?
ת. משרד התחבורה עם המשאבים שלו לא יכול להצמיד פקח לכל
מוסך בכל רגע נתון לכן הוא חתום על תצהיר, יש לו אחריות והוא מחויב להצהיר על
שינויים".
24.
העדויות, לרבות עדות התובע עצמו, מצביעות על כך שהתובע לא
נכח באופן קבוע במוסך, והתובע עצמו אישר שהיה מגיע למוסך ממקום שהותו על פי קריאה.
על רקע עדויות אלה, ובשים לב לעדותו של מר אלישע, בית הדין אינו סבור שמסמך
"דו"ח ביקורים" שצורף לתעודת עובד ציבור תומך בגרסת התובע.
25.
עדי הנתבע תמכו, ככלל, בגרסתו, כמפורט להלן:
26.
עדות העד מר אליהו יונה אינה בעלת משמעות להכרעה במחלוקת.
עד זה העיד בתצהירו שהגיע למוסך למשך ארבעה או חמישה ימים רצופים לפני מספר שנים,
ולא מכיר את התובע.
27.
עם זאת, תמיכה משמעותית לגרסת הנתבע עולה מעדותם של שאר
עדי הנתבע שהעידו (בית הדין אינו מתייחס לתצהירים שהוגשו מטעם הנתבע ואשר נותניהם
לא התייצבו לחקירה נגדית על תצהירם בדיון ההוכחות).
28.
כך, העד משה אליעזרא העיד שעבד אצל הנתבע במשך כארבע שנים
בין 2012 ל-2016 כמכונאי וכמנהל עבודה, והחליף את הנתבע כשהוא נעדר. העד הצהיר שה.
מוכר לו כמי שעוסק בסחר בכלי רכב, וכלל לא עבד במכונאות. מדי פעם הגיע למוסך. הוא
לא חתם על אישורי תקינות ולא עבד במוסך, והגיע פעם בחודש כדי לגבות תשלום על השכרת
תעודת ההסמכה שלו לנתבע. לדבריו, פרקטיקה זו נפוצה בעולם המוסכים. עדותו של מר
אליעזרא בחקירתו הנגדית הייתה מרשימה והוא עמד בתוקף על עדותו בתצהירו.
29.
עדותו של מר אליעזרא חיזקה את גרסת הנתבע לפיה התובע הביא כלי
רכב של לקוחות שלו למוסך, ואת טענת הנתבע כי התובע שילם לנתבע עבור תיקונים כאלה
וסכומי התיקונים קוזזו מהתשלום החודשי ששולם לתובע.
30.
גם עדותו של עובד המוסך, מר זיאד אסמר, שהייתה כנה
ואמיתית, חיזקה את גרסת הנתבע. מר אסמר העיד שהנתבע לא עבד במוסך ולא חתם על אישורי
תקינות. הוא היה מגיע למוסך לשתות קפה לכמה דקות פעם בחודש ועסק בתיווך שירותי
מוסך. באופן זה, הוא היה מוסר למוסך כלי רכב לתיקון והיה גובה את מחיר התיקונים
מלקוחותיו, ושילם למוסך בעד התיקונים סכומים נמוכים מאלה שגבה, וכך הרוויח.
31.
התובע בחקירתו הנגדית אישר עדות זו של זיאד, באומרו
"טיפול ואחרי זה נותן לי קבלה על הטיפול שעשה ואני הייתי נותן לקליינט"
ומיד בסמוך אישר התובע שהנתבע היה מקזז מהתשלום החודשי את עלויות התיקונים של
לקוחותיו של הנתבע.
32.
אמנם, הסדר לפיו עובד מתוגמל בגין לקוחות שהוא מביא לעסק,
מתיישב עם יחסי עובד ומעסיק, אך ענייננו אינו בכך: הנתבע לא טען שמדובר היה
בשיתופו בהכנסות המוסך שהתקבלו מלקוחות שהביא, אלא בשירות שהמוסך נתן לו כשלוח של
בעלי כלי הרכב, ובתשלום כספים על ידי התובע לנתבע דווקא.
33.
איפיון זה של מהות ההתחשבנות בין התובע לבין הנתבע –
כהתחשבנות מסחרית – עולה גם מתביעה שהתובע הגיש נגד העד זיאד לבית משפט לתביעות
קטנות, בה תבע מזיאד פיצוי על נזקים שנגרם לתובע בשל ביצוע פגום של עבודות תיקונים
של כלי רכב שהתובע מסר לזיאד, ואשר בוצעו על ידי זיאד במוסך בשטחים בקרבת מקום
מגוריו. לא למותר לציין את התרשמותו של בית הדין מאמיתות תגובתו של זיאד לטענת
התובע, כאשר הוצג לו שעליו לשלם לתובע על פי פסק הדין בתביעה שהגיש לבית משפט
לתביעות קטנות. זיאד טען שפסק הדין לא הומצא לו, כי הוא שומע עליו לראשונה והוא
מייד הציע לשלם את החוב הפסוק וביקש פריסת תשלומים.
34.
גם עדותו של עובד המוסך מר אמין שרבאתי – חיזקה את גרסת
הנתבע. בתצהירו, שלא נסתר, העיד שהתובע לא עבד במוסך. בחקירתו הנגדית העיד שה.
היה במוסך פעם בשבוע-חודש.
35.
המסקנה העולה מכל האמור לעיל היא שגרסת הנתבע בדבר מהות
הקשר בין הצדדים – ומהות התשלום החודשי בסך 3,000 ₪ ששולם על ידי הנתבע לתובע לפיה
מדובר בעסקה של "השכרת" תעודת הסמכה ולא במתן עבודה תמורת שכר עבודה –
מתיישבת באופן הגיוני יותר עם מכלול העדויות והראיות בעלות המשקל.
36.
אשר על כן הגענו למסקנה כי לא התקיימו בין הצדדים יחסי
עובד ומעסיק, ובנסיבות אלה דין התביעה להידחות מחוסר סמכות.
התוצאה
37.
התביעה נדחית.
38.
התובע ישלם לנתבע שכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪.
39.
זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 ימים.
40.
העתק של פסק הדין יומצא ליועץ המשפטי של משרד התחבורה
באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי).
ניתן
היום, ז' כסלו תש"פ, (05 דצמבר 2019
)
,
בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
נציג ציבור
דניאל גולדברג,
שופט
סעש בית דין אזורי לעבודה 7329-03/18 משה יושעי נ' אורי אלביליה (פורסם ב-ֽ 05/12/2019)