פסקי דין על גדיר מהנא | פסקי דין על הפניקס חברה לביטוח | פסקי דין על לי לאה ריינר בן יוסף |

71947-01/19 תאמ     08/12/2019




תאמ 71947-01/19 גדיר מהנא נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, לי לאה ריינר בן יוסף








בית משפט השלום בירושלים



תא"מ 71947-01-19 מהנא נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ
ואח'





בפני

כב' הרשם הבכיר
טדי ארז


תובעת

גדיר מהנא


נגד


נתבעות

1.הפניקס חברה לביטוח בע"מ
2.לי לאה ריינר בן יוסף




פסק דין


בפני
תביעה שמקורה בתאונת דרכים, שארעה ביום 5.8.18, בין רכב התובעת לרכב המבוטח ע"י הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת").

בדיון שהתקיים בפני
ביום 6.11.19 הודיעו הצדדים כי קיימת הסכמה בין הצדדים לעניין האחריות לתאונה- המוטלת על הנתבעות ועל תשלום הנזק בהתאם. עוד הבהירו במסגרת הדיון כי השאלה היחידה שנותרה במחלוקת היא שאלת חבות הנתבעת בהחזר הוצאות ההליך- היינו אגרה ושכ"ט עו"ד, ובשאלה זו אכריע בפסק הדין.

א.
רקע עובדתי וטענות הצדדים:
1.
הנתבעת סבורה כי לתובעת אצה הדרך בהגשת תביעתה. לטעמה, התובעת
לא הקטינה נזקה בעצם הגשת התביעה, כעבור זמן קצר ממשלוח מכתב ההתראה. עוד טוענת הנתבעת כי התובעת לא העבירה לה את המסמכים הדרושים קודם הגשת התביעה, על מנת שתעריך נכונה את חבותה ותבדוק אפשרות הפיצוי – כך לא העבירה לה פרטים ואת חוות הדעת השמאית המבהירה את הנזק וגובהו. לטענתה פרטים אלה הובאו לידיעתה רק עם הגשת התביעה.
2.
הנתבעת הפנתה לפסיקה המלמדת על החובה של הנפגע לפנות בדרישת פיצוי לנתבע קודם הגשת התביעה, כחלק מהתנהלות תקינה, מחובת תום הלב ומחובתו להקטין נזקו והוצאותיו, כאשר נתונים אלה הינם חלק משיקוליו של בית המשפט בבואו לפסוק החזר הוצאות אגרה ושכ"ט עו"ד.
3.
מנגד טוענת התובעת כי שלחה מכתב דרישה לתשלום החוב לנהגת הנתבעת 2 ביום 26.9.2018 ולאחר מכן, נשלחה דרישה למבטחת- הנתבעת 1 בחודש 11/18. מכתב הדרישה התקבל אצלה, וזו הגיבה כעבור ימים בודדים. הנתבעת אישרה קבלת הדרישה ובמקביל דרשה מצידה מסמכים רבים ובהם דרישה לקבל תדפיס תביעות קודמות ודוחות בקשר לרכב, אישור על העדר תביעות ועוד כהנה וכהנה מסמכים המסרבלים
לדידה של התובעת, את ההליך, שלא לצורך.
4.
התובעת מוסיפה וטוענת כי התביעה הוגשה ביום 29.1.19. במסגרת כתב ההגנה שהוגש
כחודש וחצי מאוחר יותר לאחר שחוות הדעת השמאי ופרטי הנזק לרכב היו מצויים בפני
הנתבעת, כפרה זו בחבותה לתאונה ואף לא הציעה בשלב זה לפצות את התובעת על הנזק הכולל. התובעת טוענת כי פוצתה רק בחלוף שנה וחצי ממועד התאונה היינו בחודש 11/19. עובדה זו מלמדת לטענתה, כי לא היתה לה ברירה מאשר לנהל תביעתה ומשכך טענת הנתבעת לגבי אי הקטנת הנזק מצידה ולאי זכאות התובעת להחזר הוצאות, דינה להידחות.

ב.
דיון
5.
ככלל, מצופה מניזוק שישלח מכתב התראה קודם להגשת התביעה. פניה שכזו מאפשרת למזיק לפצותו, קודם פניה לערכאות. בכך,
מתגשמים מספר יעדים: חיסכון בזמנם של הצדדים ובתי המשפט, הקטנת עלויות הכרוכות בניהול הליך משפטי ומניעה של הצפת בתי המשפט בתביעות שקיימת לגביהן הסכמה.
6.
ברוח זו מקובל לראות בהגשת תביעה ללא פניה או התראה מוקדמת כהתנהלות שלא בתום לב ובנסיבות אלה בית משפט עשוי להפחית בהוצאות ניהול ההליך עד כדי שלילתם לגמרי, הכל בהתאם לנסיבות כל מקרה (ראה תא (ת"א) 22034/03 סלקום ישראל בע"מ
נ' אדלר (פורסם בנבו) וכן תא(ת"א) 204115/02 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' יורופקאר
(פורסם בנבו).
7.
במקרה בפני
, וכעולה מהמסמכים שצורפו, התובעת שלחה לנהגת- הנתבעת 2- דרישה ביום 26.9.2018 ומאוחר יותר, ביום 4.11.2018 התקבלה דרישה אצל הנתבעת 1, המבטחת. כבר למחרת היום אישרה הנתבעת קבלת דרישה זו ושלחה מכתב ובו ביקשה לקבל מסמכים שונים. כמו כן, נשלחו לתובעת, 2 מכתבים נוספים מיום 13.11.2018 וביום 5.12.2018 המהווים תזכורת למשלוח החומר המבוקש.
8.
לטענת התובעת, עוד במכתבה הראשון צרפה מסמכים מהותיים הכוללים חוות דעת שמאית, אישור תשלום לשמאי, אישור משטרה ועוד, יחד עם זאת לטענת הנתבעת מסמכים אלה לא התקבלו אלא רק עם הגשת התביעה. אציין כי התובעת לא הציגה אסמכתא כי אכן צורפו למכתבם מסמכים אלה, ובמכתב הדרישה אף אין הפניה אליהם.
9.
זאת ועוד, מטענות הצדדים לא ברור, האם הנתבעת התוודעה להיקף הנזק ופרטי התאונה, עת קיבלה לידיה את כתב התביעה שהוגש לבית המשפט ב 29.1.2019 או קודם לכן. מכל מקום, בכתב הגנתה הכחישה הנתבעת חבותה במסגרת סעיף 4. לא זו בלבד אלא שתשלום עבור הנזק שולם לתובעת רק בעת האחרונה, עם הגשת הצדדים להסכמה שהובררה ביום 6.11.19.
10.
עיון בפסיקה מעלה, כי בתי המשפט בוחנים שלילת זכאות להחזר הוצאות ניהול ההליך המשפטי או הכרה בזכאות מופחתת כאשר ברור כי הנפגע- התובע יכול היה באמצעות משלוח מכתב דרישה / התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים להקטין נזקיו ולחסוך בזמנם והוצאות כל המעורבים, אך לא עשה כן.
11.
לא שוכנעתי כי נסיבות אלה, עשה התובע את המצופה, על מנת להימנע מקיומו של הליך משפטי, וזאת בהתאם לראיות שהובאו בפני
י. מעבר לכך, כי לא הובאה ראיה לפיה צורפו למכתב הדרישה כלל האסמכתאות הנדרשות, התובעת מודה כי לא השיבה לפניות הנתבעת ואף אם לשיטתה, המדובר בדרישות שאינן סבירות, או כי המבוקש נשלח זה מכבר, היה עליה להסב את תשומת ליבה של הנתבעת לכך, טרם נקטה בהליך משפטי, ובכך למצות את הניסיונות לסלק את סכום הנזק.
12.
סבורני, כי הגשת תביעה, פחות משלושה חודשים לאחר פניה ראשונית שהתקבלה אצל חברת הביטוח, כאשר זו האחרונה שולחת מענה ובקשה לקבלת מסמכים נוספים, אפשרית אך מעט מוקדמת.
13.
למעשה, אין מניעה מהגשת תביעה בסמוך לאירוע הנזק, יחד עם זאת אין התובע יכול לצפות כי ישולם לו שכר טרחה והוצאות הליך במלואם.
14.
יחד עם זאת, וחרף האמור לעיל, מצאתי לפסוק סכום מוגבל לב"כ התובעת וזאת כיוון ולאחר הגשת כתב התביעה, הכחישה הנתבעת את חבותה, אך בפועל פיצתה את התובע קרוב למועד הדיון, כ- 10 חודשים לאחר הגשת התביעה. ככל ופניה היו להסדיר את המחלוקת על ידי תשלום עבור הנזק, היתה עושה זאת קודם לכן.
15.
בנסיבות הללו מצאתי לפסוק לתובעת הוצאות בסך כולל של 800 ₪, סכום הכולל אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין.

ניתן היום,
י' כסלו תש"פ, 08 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.









תאמ בית משפט שלום 71947-01/19 גדיר מהנא נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, לי לאה ריינר בן יוסף (פורסם ב-ֽ 08/12/2019)