פסקי דין על עיריית חיפה | פסקי דין על אורנית למדן

68947-07/18 תת     07/12/2019




תת 68947-07/18 עיריית חיפה נ' אורנית למדן








בית משפט השלום בחיפה


ט' כסלו תש"פ, 07 דצמבר 2019

ת"ת 68947-07-18 עיריית חיפה
נ' למדן

תיק חיצוני
:
5233861217


בפני

כב' הרשמת הבכירה, מיכל פרבר



תובעת

עיריית חיפה


נגד


נתבעת

אורנית למדן



החלטה

בפתח הדברים יצוין כי בשל תקלה לא ניתנה עד כה החלטה ועם הצדדים הסליחה.
1.
בפני
י התנגדות הנתבעת לתביעה בסכום קצוב שהגישה התובעת בגין חוב ארנונה על סך 7,978 ₪ לתקופה שמיום 1.1.16 ועד ליום 31.12.19 בנכס מס' 1052218 ברח' התמר 42 בחיפה.
הנתבעת טוענת בהתנגדותה כי שילמה את הארנונה השנתית הרגילה בגין הנכס וכי אין מקום לחייבה בכפל תשלום בעבור "דירת רפאים". לטענתה, מדובר בדירה יחידה בבעלותה אולם בהיותה מצויה בקומה השלישית ובהיעדר אפשרות לעלות במדרגות בשל מצבה הרפואי, היא אינה מתגוררת בה ואף אינה משכירה אותה בשל תקלה בצנרת
הדירה והיעדר אפשרות מצידה לטפל בעניין.

2.
במסגרת הדיון בהתנגדות שבה הנתבעת על טענתה כי אין באפשרותה לעשות שימוש בנכס נשוא ההליך וכדבריה: "אני הסברתי שאני לא יכולה להגיע לדירה, כי מדובר בדירה בקומה שלישית, על עמודים. בשנת 2013 היה שוכר, והשוכר עזב. בשנת 2014 ראו מי כרמל שאין שימוש של מים בדירה. אף אחד לא יידע אותי לעניין הכפל, רק שהלכתי לשלם את החשבון כהרגלי, ראיתי שנוצר חוב...הדירה היום סגורה ואין שם מים, אין שום כלום, והכל בגלל העירייה. הם באו והחליפו שעון ויצרו סתימה. מי כרמל באו ובדקו בעצמם, ואמרו שלא מוסכמים לבדוק בתוך הדירה, הם פתחו את השעון וראו סחף של אדמה ומים, הם חשבו שיש תקלה בגלל שהשעון לא זז, אנשים שבאו ורצו לשכור את הדירה, ראו שאין מים בדירה".
בחקירתה אישרה הנתבעת כי הנכס ברח' תמר 42 מצוי בבעלותה. בהתייחס למועד בו נודע לה על החוב השיבה כי כאשר הלכה לשלם את חוב הארנונה לשנת 2016 נודע לה על קיום החוב וכשנשאלה מתי פנתה בבקשה לקבלת הנחה על כפל ארונה השיבה שעשתה זאת כאשר נודע לה על החוב. הנתבעת נשאלה האם הגישה השגה והשיבה: "ביקשתי להגיע לוועדה בכדי לבטל את הכפל. לא ביקשתי הנחה אלא ביטול הכפל". כשנשאלה האם פנתה לבית המשפט לעניינים מנהליים לאחר שבקשתה נדחתה השיבה בשלילה תוך שציינה כי פנתה פעם נוספת לתובעת בבקשה להופיע בפני
הועדה אולם נאמר לה שלא ניתן.
3.
יצוין כי מהמסמכים אשר הוגשו לתיק עולה כי ביום 9.6.19 דחתה ועדת הנחות לעניין "מבנה מגורים שאינו בשימוש" את בקשתה של הנתבעת וקבעה: "בבעלותה דירה נוספת ברחוב התמר 21. לטענתה, בעקבות החלפת מד מים נגרם לה נזק לדירה ולא היה בידה לשפצה או להשכירה אך מבדיקה עולה כי אף לפני האירוע מול תאגיד המים הדירה עמדה ריקה כך שעולה ספק אם בעקבות האירוע הנטען נמנע ממנה שימוש בדירה. לפיכך, אין המדובר בנסיבות בעטיין לא ניתן לעשות שימוש בדירה ולכן אין נסיבות מיוחדות המצדיקות אי שימוש בדירה".

4.
סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976
(להלן – חוק הערר) קובע כך:

"(א) מי שחוייב בתשלום ארנונה כללית רשאי תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת התשלום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד טענה מטענות אלה:

(1) הנכס שבשלו נדרש התשלום אינו מצוי באזור כפי שנקבע בהודעת התשלום;
(2) נפלה בהודעת התשלום שמשיגים עליה טעות בציון סוג הנכס, גדלו או השימוש בו;
(3) הוא אינו מחזיק בנכס כמשמעותו בסיעפים 1 ו-269 לפקודת העיריות;
(4)היה הנכס עסק כמשמעותו בסעיף 8(ג) לחוק ההסדרים התשנ"ג – שהוא אינו בעל שליטה בו או שחוב הארנונה הכללית בשל אותו הנכס נפרע בידי המחזיק בנכס.
(ב)
...
(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), מי שחויב בתשלום ארנונה כללית ולא השיג תוך המועד הקבוע על יסוד טענה לפי סעיף קטן (א)(3), רשאי בכל הליך משפטי, ברשות בית המשפט, להעלות טענה כאמור כפי שהיה רשאי להעלותה אילולא חוק זה".
כן קובע חוק הערר, כי ערר על החלטת מנהל הארנונה יוגש לוועדת הערר (סעיף 6(א)), וכי על החלטת ועדת הערר קיימת זכות ערעור בפני
בית המשפט לעניינים מינהליים (סעיף 6(ב)).
השאלה מתי יתיר בית המשפט לבעל דין שחוייב בתשלום ארנונה ולא הגיש השגה, להעלות טענה לפי סעיף 3 לחוק הערר, נדונה בע"א 4452/00

ט.ט. טכנולוגיה

מתקדמת בע"מ נ' עיריית טירת כרמ
ל, פ"ד נו
(2) 773, 780 (2002) ושם קבע בית המשפט העליון כך:
"נראה כי בנושאים עובדתיים וטכניים תהיה הנטייה להגביל את האזרח להליכי ההשגה המינהלית. בירור עניינים אלה בקשר לחיובי ארנונה הוא פשוט ונוח יותר במסגרת הגופים המינהליים-
מקצועיים. גופים אלה ערוכים לבירור שאלות מסוג זה המצריכות לעתים עריכת מדידות ובדיקת המצב בשטח. לעומת זאת בנושאים עקרוניים ובנושאים בעלי חשיבות כללית וחשיבות ציבורית, הרשות להעלות טענות מסוג זה בערכאות השיפוטיות הרגילות תינתן ביתר קלות".
7.
בנסיבות העניין, טענות הנתבעת בדבר חוסר אפשרות לעשות שימוש בנכס מפאת מצבה הרפואי הנטען אשר אינו מאפשר לה לעלות במדרגות לדירה המצויה בקומה שלישית, כמו גם הטענות בדבר נזק לצנרת המונע אפשרות להשכירו, הינן טענות הנוגעות לשימוש והבאות בגדרו של סעיף
3(2) לחוק הערר וככל שהנתבעת לא השלימה עם החלטת ועדת ההנחות
היה עליה לפעול בהתאם להוראות חוק הערר.
טענות הנתבעת אינן טענות לפי סעיף 3(3) בנוגע להחזקה ואינן עולות כדי עניין עקרוני או בעל חשיבות ציבורית, ולפיכך מקומן להתברר בפני
הגוף המקצועי הערוך לבירור כאמור.
קבלת ההתנגדות במקרה זה ודומיו יהא בה כדי לסכל את מטרת הליך ההשגה והערר עליו, אשר הינו הליך במסגרתו מתאפשר בירור עובדתי
הנוגע לעניינים טכניים כאשר לרשות המקומית יתרון מובנה בבירור טענות עובדתיות אלו ומשכך המקום לבירורן הוא בהתאם למתווה הקבוע בחוק הערר.

הנתבעת לא פעלה בדרך הקבועה בחוק הערר, כפי שהשיבה גם בחקירתה, ואין לאפשר לה כעת להעלות את טענות הגנתה במסגרת התנגדות לתביעה בסכום קצוב ולעקוף את ההליכים שנקבעו בדין.
5.
לאור האמור, ההתנגדות נדחית.
הנתבעת תשא בהוצאות התובעת בגין הליך זה בסך של 500 ₪.
המזכירות תשלח לצדדים העתק ההחלטה.





ניתנה היום, ט' כסלו תש"פ, 07 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.









תת בית משפט שלום 68947-07/18 עיריית חיפה נ' אורנית למדן (פורסם ב-ֽ 07/12/2019)