פסקי דין על רוחמקין חיה | פסקי דין על סרג' רסיד אברהם | פסקי דין על מגדל חברה לביטוח | פסקי דין על קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים |

14841/00 א     12/03/2006




א 14841/00 רוחמקין חיה נ' סרג' רסיד אברהם, מגדל חברה לביטוח בע"מ, קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים




1
בתי המשפט

א 14841/00
בית משפט השלום בירושלים

בפני
כב' השופט רפאל יעקובי
רוחמקין חיה

בתביעת:
התובעת

ע"י ב"כ עו"ד ע. שרייבר
נ ג ד
1. סרג' רסיד אברהם

ע"י ב"כ עו"ד א. בארי

2. מגדל חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד ג. רואי

3. קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
הנתבעים

ע"י ב"כ עו"ד י. ראובינוף
שולחת ההודעה
קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

ע"י ב"כ עו"ד י. ראובינוף

נ ג ד

ובהודעה לצ"ג של:

הצד השלישי

סרג' רסיד אברהם

ע"י ב"כ עו"ד א. בארי

פסק דין

א. ההליכים והתנהלותם
1. התובעת נפגעה בתאונת דרכים ביום 1.1.99, בעת עלייתה לרכבו של הנתבע 1 (להלן: הנתבע). היה זה במסגרת הסעה מאורגנת, מבית הספר שבו היא לומדת בביתר עילית, לביתה שבאותו ישוב. בגין פגיעה זו הגישה התובעת תביעה מכח חוק פלת"ד. בשל ספק בנוגע לכיסוי הביטוחי של הנתבע, הנובע מהאפשרות שהנסיעה הייתה נסיעה בשכר, ושהכיסוי הביטוחי שהיה לנתבע בעת התאונה, אינו מכסה נסיעה כזו, הוגשה התביעה גם כנגד מבטחתו של הנתבע (הנתבעת 2; להלן: מגדל) וגם כנגד קרנית (הנתבעת 3; להלן: קרנית). האחרונה שלחה הודעה לצד שלישי נגד הנתבע, שתכליתה לחייבו בשיפוייה, אם פיצוי התובעת יוטל עליה.

2. בהמלצת בית המשפט, הגיעו הצדדים להסכם פשרה, בכל הנוגע לסכום הפיצויים המגיע לתובעת. הסכם הפשרה הוגש לבית המשפט, וקיבל תוקף של

פסק דין
(חלקי) ביום 2.5.02. כבר בסמוך לכך שולמו לתובעת הפיצויים, במימון ביניים, שהתחלק בין מגדל לבין קרנית, בשני חלקים שווים. ההסכם השאיר על כנה את השאלה על מי חלה החבות לתשלום הפיצויים ששולמו לתובעת. לאחר שהתובעת פוצתה, לא מצאו הצדדים דחיפות רבה בניהול ההליכים הקשורים במה שנותר על הפרק, וכשהצטרפו גם קשיים טכניים שונים, נמשכו אותם הליכים פרק זמן לא מבוטל.

3. בישיבת קדם המשפט שלאחר הסכם הפשרה הנ"ל (מיום 27.6.02) הוסכם סדר הבאת הראיות, ובכלל זה, כי בתחילה תעיד גב' שרה רוחמקין - אם התובעת - כעדה מטעם בית המשפט, אשר באי כח כל הצדדים יוכלו לחקור אותה בחקירה נגדית.

4. ישיבת ההוכחות הראשונה אכן החלה בשמיעת עדותה של גב' רוחמקין. במהלך הישיבה הוסכם, כי גם עו"ד שרייבר, ב"כ התובעת, יעיד כעד מטעם בית המשפט. לאחר מכן נחקרו גב' ברדה וגב' בר ששת - אמהות של נוסעות נוספות באותה נסיעה - אשר הוזמנו לעדות על ידי הנתבע, וכן אשת הנתבע, אשר תצהיר שלה הוגש מטעמו. בישיבה נוספת נחקר הנתבע על תצהירו, ולבסוף נחקרו המצהירים מטעם מגדל - מר אבי סיבוני, סוכן הביטוח של הנתבע, וגב' איריס כהן, המשמשת חתמת במגדל.

5. לאחר תום שמיעת הראיות, גובשה מתכונת מוסכמת, להגשת סיכומים בכתב, לפיה, בשלב ראשון, יוגשו, במקביל, סיכומים מטעם שלושת הנתבעים, לגבי כל השאלות שעל הפרק, ולאחר מכן, יבוא שלב שני, אשר בו יוכל כל אחד מהם להגיב לסיכומי יתר הנתבעים.

6. הצדדים הגישו את סיכומיהם, אך בתחילה אף אחד מהם לא ניצל את האפשרות להגיב לסיכומי הצדדים האחרים. ביוזמת בית המשפט, ניתנה ארכה להגשת סיכומי תגובה, "כדי שלא לחסום אפשרות זו מפני צד שאולי היא נשמטה מזכרונו" (החלטה מיום 9.11.05).

7. בסופו של דבר, ולאחר שרק קרנית ניצלה את הזכות להגיש סיכומי תגובה, הבשיל התיק להכרעה במה שנותר על הפרק.
ב. מוסכמות ופלוגתאות
8. אין מחלוקת, כי במועד התאונה (1.1.99) היה רכבו של הנתבע מבוטח בפוליסת ביטוח חובה אצל מגדל, בביטוח אשר אינו מכסה הסעה בשכר. כמו כן, מוסכם, כי ביום 12.1.99 בוטלה פוליסה זו, והוצאה במקומה פוליסת ביטוח חובה, המכסה הסעה כזו.

9. השאלות העומדות על הפרק, על פיהן יוכרע כל הקשור בנושא החבות, הן שתיים, ואחת מהן נובעת מן השניה: ראשית- האם הנסיעה הנדונה הייתה במסגרת הסעה בשכר, ושנית- אם הייתה זו הסעה בשכר - האם הפוליסה השניה מכסה את התאונה, באורח רטרואקטיבי.

10. מובן, כי אם ייקבע, ביחס לשאלה הראשונה, כי אין מדובר בהסעה בשכר, יתייתר הצורך להכריע בשאלה השניה, והחבות בגין התאונה תוטל על מגדל. לעומת זאת, אם ייקבע, כי אכן מדובר בהסעה בשכר, תכריע בשאלת החבות, התשובה לשאלה השניה. מכאן מובן, שהנתבע וקרנית משיבים על השאלה הראשונה בשלילה, ועל השניה בחיוב, ואילו מגדל משיבה על השאלה הראשונה בחיוב, ועל השניה בשלילה.

ג. תוצאה סופית בקליפת אגוז
11. לאחר שקילת טיעוני הצדדים, על רקע מכלול חומר הראיות, הגעתי למסקנה, כי יש לקבל את עמדת מגדל, ולחייב את קרנית לפצות את התובעת. בהמשך לכך, יש לקבל את ההודעה לצד שלישי, ולחייב את הנתבע לשפות את קרנית במלוא הסכום שהאחרונה מחוייבת בו.

12. באופן כללי אומר, שלדעתי, התשובה לשאלה הראשונה מבין השאלות שצויינו לעיל, בסעיף 9, הינה, כי הייתה הסעה בשכר, והתשובה לשאלה השניה היא, כי הפוליסה המאוחרת, מיום 12.1.99, אינה מכסה את התאונה דנן באורח רטרואקטיבי.

13. להלן אפרט את הטעמים להכרעתי, בכל אחת משתי השאלות הנ"ל.
ד. התאונה התרחשה במסגרת הסעה בשכר
14. כפי שטוענת מגדל בסיכומיה, הטענה לפיה הנסיעה לא הייתה במסגרת של הסעה בשכר, נולדה בשלב מאוחר יחסית בהליך זה. ככלל, קשה ליישב את העובדה, שאינה במחלוקת, שלאחר התאונה, מיהר הנתבע ורכש לעצמו פוליסת ביטוח חדשה לשנה שלמה, המכסה גם הסעה בשכר, עם טענת הנתבעים, לפיה, במועד התאונה הנתבע החליט להפסיק לעסוק בהסעות, וכי את ההסעה הנדונה הוא ביצע בהתנדבות.

15. חקירות העדים, לרבות חקירת הנתבע עצמו, מבססות את המסקנה, שמדובר היה בהסעה בשכר. הנתבע הודה בחקירתו, כי אמר לחוקר מגדל בתאריך 22.4.99, שהנסיעה הייתה במסגרת של הסעה בשכר. הנתבע טוען, כי בשיחתו עם החוקר, הוא שיקר, והתאים את גרסתו למה שאמר סיבוני (פרוטוקול מיום 13.7.04, ע' 8, ש' 24 - ע' 9, ש' 2). הנתבע וקרנית מנמקים התנהגות זו של הנתבע, בכך שהוא הוטעה על ידי סיבוני לחשוב, כי איש לא יאמין לטענה כי ההסעה לא הייתה בשכר, כאשר הרכב שבו אירעה התאונה רשום כאוטובוס זעיר ציבורי (שם, ע' 4, ש' 21 - 26; ע' 5, ש' 1- 4). טענה זו אינה משכנעת דייה, משום שניתן לרכוש פוליסה המכסה הסעה בשכר, ובמקביל לטעון שהנסיעה לא הייתה במסגרת כזו, ואין כל סתירה בין אלה, כפי שטוענים הנתבע וקרנית כיום. בנוסף, גם אם סיבוני הטעה את הנתבע לחשוב שרכישת הפוליסה החדשה תועיל לו, קשה להניח שאמר לו להתכחש לחלוטין לגרסת האמת, רק משום שהיא, לכאורה, פחות אמינה. ככלל, אין כל טעם לדבוק בגרסה של הסעה בשכר, אם זו אינה הגרסה האמיתית, כשברור, כי טענה עובדתית פשוטה, לפיה לא הייתה הסעה בשכר, עדיפה על גרסה הנסמכת על פוליסה מפוקפקת, ובשעה שביכולתו של הנתבע לטעון את שתי הטענות במקביל.ׁ

16. בהמשך למה שנאמר עד כה, גם שאר העדויות שנשמעו בבית המשפט מחזקות את המסקנה, שהגרסה לפיה הנסיעה לא היתה במסגרת של הסעה בשכר, אינה אמת, אלא תולדה של חולשת הטענה בדבר תקפות הפוליסה החדשה. ראשית - העדה מטעם בית השפט, הגב' רוחמקין, דבקה בחקירתה בטענה כי במועד הרלוונטי, הנתבע הסיע את בתה בהתנדבות, ובכך סתרה את דבריה המפורשים בתצהירה, לפיהם הנסיעה דנן הייתה במסגרת של הסעה בשכר. טענת הנתבע וקרנית, בהסתמך על עדותו של עו"ד שרייבר, לפיה הדברים בתצהיר נכתבו בלי משים, אינה משכנעת. אדרבא, גב' רוחמקין מזכירה בתצהיר את עניין ההסעה בשכר, כמסיחה לפי תומה, ומשכך, יש לתת לדבריה שם מהימנות יתרה על כל אמירה מאוחרת המושפעת מאינטרסים שונים. שנית - שתי העדות (האמהות) שהביא הנתבע לעניין זה, הודו, כי למעשה שילמו לנתבע על ההסעה באותו יום, ורק לאחר התאונה הוא החזיר להן את הכסף (פרוטוקול מיום 12.5.03, ע' 39, ש' 2 - ע' 40, ש' 27; ע' 45, ש' 12-15). ככלל, לגבי שלוש העדות ניתן לומר, כי יש להשקיף על עדויותיהן בכללותן, כמונעות מרגשי הכרת תודה על השירות הטוב שקיבלו מהנתבע במשך כמה שנים, וככאלה שניתנו לאחר הכנה מדוקדקת מצד הנתבע ורעייתו (שם, ע' 47, ש' 1-7). העובדה שגב' ברדה וגב' בר ששת סירבו ליתן תצהיר עדות ראשית בכתב, על אף קרבתן לנתבע, נותנת חיזוק נוסף למסקנה זו.

17. לנוכח כל שנאמר עד כה, למותר לציין, כי אף עדותו של סיבוני תומכת במסקנתי הנ"ל.

18. סיכומו של עניין, צירוף התנהגות התובע מיד לאחר התאונה, עם דבריו לחוקר בסמוך אליה, יחד עם תצהירה של גב' רוחמקין, ועדויותיהן של גב' ברדה וגב' בר ששת, מוביל למסקנה ברורה, שהנסיעה הנדונה הייתה במסגרת של הסעה בשכר. המסקנה היא כה ברורה, עד כי מיותר לחזק אותה בחיזוקים נוספים, אף שקיימים כאלה, כפי שצויין בסיכומי מגדל, ואף מעבר למה שנאמר בהם. אין בכל טענות הנתבע וקרנית כדי להוביל לתוצאה שונה בעניין זה.
ה. ביטוח רטרואקטיבי
19. בפוליסה שהוצאה ביום 12.1.99 נכתב במפורש, ובמקום גלוי לעין: "מועד תחילת הביטוח: המועד בו הוחתמה תעודה זו בחותמת הבנק אך לא לפני 1.1.99". מנוסח זה ברור, שתוקפה חל רק מיום התשלום בבנק, קרי, מיום 13.1.99, ולא באופן רטרואקטיבי.
עם זאת, גם אם לא היה מצוין משפט כזה בפוליסה, לא ניתן להגיע למסקנה אחרת מזו, שמדובר בפוליסה שתוקפה למפרע, באופן שהיא מתיימרת לחול גם על התאונה שאירעה לפני מועד הוצאתה. האפשרות שפוליסת ביטוח תכסה אירוע ביטוחי, שהתרחש לפני מועד הוצאתה, מנוגדת לרציונאל הבסיסי של מוסד הביטוח, וזאת אף ללא צורך בחיזוקים העולים מהאסמכתאות שהובאו בסיכומיה של מגדל. לעניין זה, אין רלבנטיות לשאלה, האם הפוליסה המאוחרת הוצאה במטרה לנסות ולהטעות את מגדל, או מתוך מטרה אחרת. אף אם היתה כאן הטעיה מכוונת מצד הסוכן סיבוני, אשר הטעה את הנתבע לחשוב, שהוצאת פוליסה כזו תפתור לו את בעיית היעדר הכיסוי הביטוחי לתאונה שאירעה ביום 1.1.99 (גרסה אשר לא התקבלה על ידי, כאמור לעיל), הרי שלאור העובדה שמדובר בעניין שהוא כה שורשי מבחינת מהותו של מוסד הביטוח, לא ניתן לראות בסיבוני שלוח של מגדל לעניין זה, ולא ניתן להטיל חבות על מגדל כפועל יוצא מהתנהלות זו של סיבוני.

ו. סיכום וסיום
20. פועל יוצא מכל האמור לעיל הוא, כי רק קרנית חבה בפיצוי התובעת.

21. לנוכח העובדה שבמימון הביניים של סכום הפשרה נשאו מגדל וקרנית בחלקים שווים, הרי שעל קרנית לשלם למגדל את הסכום ששילמה מגדל לתובעת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד אותו תשלום. בהמשך לחיובה של קרנית, מתקבלת ההודעה לצד ג' ששלחה קרנית לנתבע, ועל הנתבע-הצד השלישי, לשלם לקרנית את הסכום ששילמה בשעתו לתובעת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד אותו תשלום, וכן את הסכום שאותו היא חבה עתה למגדל, כהחזר של מימון הביניים הנ"ל.

22. בכל הנוגע לשכ"ט עו"ד ומע"מ ולהוצאות משפט - מתוך השקפה על התוצאה הכוללת, תשלם קרנית למגדל עבור כל אלה, סכום כולל של 6,000 ₪ למועד

פסק דין
זה, וסכום זהה ישלם הצד השלישי לקרנית.

ניתן בהעדר הצדדים היום, י"ב באדר תשס"ו (12 במרץ 2006).
המזכירות תשלח את פסק הדין אל באי כח הצדדים.
רפאל יעקובי
, שופט








א בית משפט שלום 14841/00 רוחמקין חיה נ' סרג' רסיד אברהם, מגדל חברה לביטוח בע"מ, קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (פורסם ב-ֽ 12/03/2006)