פסקי דין על בצלאל מזרחי | פסקי דין על בית עזרת אחים חברה להקמת הבנין | פסקי דין על יעקב קופנהגן | פסקי דין על נאוה גד |

11472-05/18 הפ     11/12/2019




הפ 11472-05/18 בצלאל מזרחי נ' בית עזרת אחים חברה להקמת הבנין בע"מ, יעקב קופנהגן, נאוה גד








המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ה"פ 11472-05-18 בצלאל מזרחי
נ' בית עזרת אחים חברה להקמת הבנין בע"מ
, עו"ד יעקב קופנהגן
ונאוה גד




לפני
כבוד השופט
מגן אלטוביה


המבקש:

בצלאל מזרחי
ת.ז 025379009
ע"י ב"כ עוה"ד גיא מזרחי


נגד


המשיבים:

1. בית עזרת אחים חברה להקמת הבנין בע"מ

2. יעקב קופנהגן
, עו"ד

3. נאוה גד
ת.ז 008678898
ע"י ב"כ עוה"ד יעקב קופנהגן




פסק דין



בהמרצת הפתיחה שלפני עותר המבקש להורות למשיבים לרשום במרשם בעלי המניות של החברה כי הוא בעל מניות בבית עזרת אחים חברה להקמת הבניין בע"מ (להלן: "החברה"). כן עותר המבקש לצו מניעה קבוע שיאסור על המשיבים לבצע דיספוזיציה בנכסי החברה או להשכירם לצד ג'. עוד עותר המבקש למנות עורך דין שיטפל באופן מרוכז ומקצועי באיתור ורישום בעלי המניות בחברה שטרם נרשמו במרשמיה, להורות על כינוס אסיפה כללית, להורות למשיבים להציג בפני
האסיפה הכללית את הפרוטוקולים והדוחות הכספיים לשנים 2016 ו – 2017 ולבצע בחירות חדשות לדירקטוריון ולהנהלת החברה ולמנות לחברה רואה חשבון, מבקר ויועץ משפטי.


רקע

מהמרצת הפתיחה והתשובה לה עולה כי החברה נוסדה ביום 10.8.1955 (נספח א לתשובת המשיבים). מתזכיר ההתאגדות של החברה (נספח ג לתשובת המשיבים) עולה כי המטרות שלשמן נוסדה החברה היו רבות ומגוונות ובראשן הקמת בניין עבור "אגודת עזרת-אחים", ובכלל זה לרכוש מגרש, לבנות את הבניין, לנהלו, להשכירו, להחכירו, למשכנו ולעשות ביחס אליו כל פעולה כפי שהחברה תמצא לנכון, בתנאי שמכירת המגרש ו/או הבניין תהיה על פי החלטת "אגודת עזרת אחים".

עם ייסודה הנפיקה החברה 200 מניות בנות 25 ל"י כל אחת אשר הוצעו לקהילה שהתגוררה בשכונת הכרם בתל אביב. בדרך כלל, כל רוכש מניה קיבל תעודת מניה ממוספרת מ – 1 עד 200 עליה צוין שם הרוכש.

החברה מנוהלת על ידי דירקטוריון (הנהלה) הנבחר על ידי האסיפה הכללית, כאשר הדירקטוריון בוחר את יו"ר הדירקטוריון תפקיד אותו ממלאת כיום משיבה 3 (להלן: "המשיבה"). לפי הנטען, חברי הדירקטוריון פועלים בהתנדבות מלאה.

ההנהלה הנוכחית מכהנת מחודש נובמבר 2016, לאחר שנבחרה על ידי האסיפה הכללית שהתכנסה בעקבות הליך משפטי שיזמה המשיבה ובעלי מניות נוספים נגד ההנהלה הקודמת ואשר נועדה לחייב את ההנהלה הקודמת לזמן אסיפה כללית ולעדכן את רישום בעלי המניות בחברה (ה"פ 8659-01-14). בסמוך לאחר מינוי ההנהלה הנוכחית, הוגשה המרצת פתיחה נוספת שעניינה רישום בעלי מניות בחברה (ה"פ 39142-10-15).

טענות המבקש

מהמרצת הפתיחה עולה כי למבקש, הטוען להיות בעל מניות בחברה, טענות באשר לאופן ניהול ענייני החברה על ידי המשיבה וע"ד יעקב קופנהגן
המשמש כיועצה המשפטי של החברה, ואלה עיקרי טענותיו:

א.


המשיבים לא כינסו אסיפה כללית של החברה מאז שנת 2016 (לציין, כי בינתיים התקיימה אסיפה כללית בחודש נובמבר 2018 בהשתתפות המבקש).
ב.
החלטות החברה מתקבלות על ידי המשיבה וגב' ליאורה מוילס אף שלא נבחרו על ידי הרוב באסיפה הכללית ובניגוד להחלטות יתר חברי הדירקטוריון.
ג.
מינויו של עו"ד קופנהגן לא דווח לבעלי המניות ולרשם החברות והוא מצוי בניגוד עניינים נוכח היותו עורך הדין של המשיבה.
ד.
זכויות בעלי המניות ויורשיהם לא נרשמו על ידי המשיבים בשל שרירותיות וחוסר תום לב ובניגוד לדין.
ה.
המשיבה מינתה לדירקטוריון החברה את הגב' אילנה מטאטופ למרות היותה פושטת רגל.
ו.
המשיבה מינתה רואה חשבון מעיר מגוריה מבלי שהתקיימה אסיפה כללית כנדרש למינוי זה
ומבלי שניתן גילוי ליחסי התלות שבינה לבין רואה החשבון שמונה.
ז.
המשיבה העבירה את חשבון הבנק של החברה לעיר מגוריה ביבנה.
ח.
המשיבה פעלה להתמנות כמורשית חתימה בלעדית בחשבון הבנק של החברה עד לסכום של 5,000 ₪.
ט.
המשיבים מפרים את חובות הדיווח לרשם החברות.
י.
המשיבים חורגים מסמכותם וממטרות החברה ומשכירים את אחת הקומות במבנה, בו ממוקם בית כנסת, לתיאטרון המקיים "טקס חנוכת בית שבטי-פגאני" המנוגד לדת היהודית ולתזכיר ההתאגדות.
יא.
המשיבים מוכרים קרקע של החברה בניגוד לקבוע בתזכיר החברה והיותה חברה לתועלת הציבור, תוך קיפוח ועושק בעלי המניות שאינם רשומים במרשמים.
יב.
המשיבים קבעו תנאים לרישום בעלי המניות, תוך עשיית דין עצמי ובניגוד להחלטות בית המשפט, "מבטלים רישום בעלי מניות, מחליטים כי רישום זכויות יתבצע רק בהצגת מניה מקורית ותוחמים בזמן את הרישום". המבקש טען להיותו הבעלים של מניות החברה ופנה באמצעות בא כוחו לעו"ד קופנהגן לצורך רישום זכויותיו, אלא שפניה זו נדחתה בתואנות שונות".

תשובת המשיבים

א.
בתשובתם הבהירו המשיבים כי החברה היא חברה פרטית אולם בניגוד לעמדתם בימים אלה מתנהל הליך בפני
רשות התאגידים לרשום את החברה כחברה לתועלת הציבור. עוד נטען, כי בינתיים אף הוגשה עתירה מינהלית (עת"מ 55362-10-18) מטעם החברה נגד החלטת רשות התאגידים לשנות את מעמדה של החברה ולקבוע אותו כחברה לתועלת הציבור.

מאחר ועניין זה אינו נדרש להכרעה במסגרת ההליך כאן, ולמיטב הבנתי בית המשפט התייחס לכך בפסק הדין בה"פ 8629-06-14 (שם, ע' 16 – 17), איני רואה לנכון להרחיב בעניין זה או להתייחס לטענת המשיבים כי פעילותה של האגודה האם אשר ייסדה את החברה, הופסקה לפני שנים רבות ובשלב זה לא ניתן לקיים את הוראות תזכיר החברה בדבר העברת רכוש החברה לאגודה האם, או לטענות הצדדים באשר לשאלה האם החברה סיימה את תפקידה עם בניית המבנה ברחוב הרב קוק 77 בתל אביב.

ב.
אשר לטענות המבקש בעניין אופן ניהול ענייני החברה על ידי המשיבה ועו"ד קופנהגן, טוענים המשיבים כי עו"ד קופנהגן מונה על ידי כלל חברי הדירקטוריון בישיבת הנהלה מיום 13.12.2016 ולא על ידי המשיבה (נספח י"ז לתשובה).
ג.
החלטות ההנהלה הן אמנם החלטות מהותיות אך הן אינן חורגות מהניהול השוטף של החברה והן מתקבלות ברוב המקרים על ידי כל חברי ההנהלה בישיבות חודשיות שמקיימת ההנהלה.
ד.
אף שהמשיבה לא נבחרה לדירקטוריון החברה על ידי הרוב באסיפה הכללית, המינוי ליו"ר הדירקטוריון נעשה על ידי חברי הדירקטוריון שהוא הגוף המוסמך לבחור את יו"ר הדירקטוריון, כמפורט בפרוטוקול ישיבת הדירקטוריון מיום 7.11.2016, ועניין זה ידוע למבקש המחזיק בידיו את פרוטוקול ישיבת הדירקטוריון הרלבנטית (נספח ג להמרצת הפתיחה). מינוי המשיבה נבחן והוארך בהחלטות הדירקטוריון המתכנס כל חודש לערך ואף נרשם בפרוטוקול הדירקטוריון מיום 25.6.2018.
ה.
כך גם מינויו של עו"ד קופנהגן דווח לרשם החברות ביום 9.1.2017.
ו.
גב' אילנה מטאטופ הודיעה על פרישתה מיד לאחר שהודע לה כי אינה יכולה להיות חברה בדירקטוריון.
ז.
מינוי רואה חשבון לחברה נעשה על ידי דירקטוריון החברה ולא על ידי המשיבה וגם העברת חשבון הבנק של החברה לבנק ביבנה נעשה בהחלטת דירקטוריון החברה על מנת להקל על ניהול החברה הנעשה בהתנדבות.
ח.
ההחלטות על אופן ניהול ענייני החברה ומינוי מורשי החתימה מטעמה נעשו על ידי דירקטוריון החברה לאחר דיון וכל הוצאות החברה מדווחות במסגרת הישיבות החודשיות.
ט.
אין כל ניגוד עניינים בין תפקידו של עו"ד קופנהגן כיועץ משפטי של החברה לבין היותו, בין היתר, עורך דינה ובא כוחה של המשיבה בתובענות הקודמות שגם היו בעניינים הנוגעים לחברה.
י.
אשר לשאלת היותו של המבקש בעל מניות בחברה, טוענים המשיבים כי בעל מניה בחברה יכול להוכיח את בעלותו רק בדרך של הצגת תעודת המניה המקורית ומסמכי העברתה לידיו, כפי שגם נקבע בפסק הדין בה"פ 8659-01-14.


דיון

מעמדו של המבקש כבעל מניה בחברה

1.
לתשובת המשיבים צורפו צילומי תעודת מניה (נספח ד'), עליה נכתב:

"זאת לעדות כי (כאן בא שם הרוכש/ת ומספר המניה – מ.א)
הוא הבעל הרשום של מניה אחת בת 25 ל"י שמספרה (___) של בית "עזרת אחים", חברה להקמת הבנין בע"מ, בהתאם לתזכיר ולתקנות ההתאגדות של החברה, וכי סך 25 ל"י שולם במלואו.
ניתן ונחתם בחותמת החברה בתל-אביב ביום___ לחודש____ שנת_____
הערה: לא תירשם העברה של המניה אלא אם צורפה אליה תעודה זו".

2.
ההערה שלעיל, נדונה במסגרת פסק הדין בה"פ 8629-06-14, וכך נקבע (שם, ע' 20):

"מקובלת עלי העמדה של המבקשות, כי כתנאי לרישום בפנקס בעלי המניות יש להציג תעודת מניה, בנוסף לראיה בדבר ירושה או העברה.
מסקנה זו עולה באופן ברור מרישום ההגבלה המצויה על גב שטר המניה המקורי".

3.
נוכח כל אלה, נראה כי על המבקש להירשם כבעל מניה בחברה להציג תעודת מניה מקורית בנוסף להוכחת העברה או ירושה של המניה. יצוין, כי בפסק הדין האמור ניתן צו המורה לחברה למנות עורך דין מטעמה אשר "יטפל באופן מרוכז ומקצועי בנושא איתור ורישום בעלי הזכויות במניות. החברה תישא בשכר טרחתו".

4.
בדיון בתובענה שהתקיים ביום 15.11.2018 התברר כי בינתיים נמצאו תעודות מקוריות של 5 מניות אשר המבקש טוען כי הן בבעלותו. בסיכומיהם, מאשרים המשיבים כי:

"בין משתתפי האסיפה הכללית בנובמבר 2018 היה גם העותר, בא כוחו ועוד שלושה מבני משפחתו אליהן הועברו באמצעות שטרי העברה הזכויות בתעודות המניה המקוריות אשר הוצגו לראשונה בפני
הח"מ סמוך למועד קיום האסיפה הכללית ממש בעת הכניסה.
...
ראשית אחזור ואציין כי למבקש ולבני משפחתו יש בפועל נכון להיום חמש תעודות מניה הנראות כתעודות מניה מקוריות, והן אלה שהוכרו על ידי הח"מ בערב האסיפה הכללית, כתעודות מניה מקוריות ואפשרו למבקש ולעוד ארבע מבני משפחתו להשתתף באסיפה הכללית האחרונה ולהציג את עמדותיו וטענותיו בפני
משתתפי האסיפה הכללית".

בסיכומיו, טוען המבקש כי הוא מחזיק בידיו 5 תעודות מניה מקוריות של החברה (17, 18, 19, 103 ו – 107 ו – 6 ספחים של מניה בהן מניה מספר 191.

5.
בדיון שהתקיים ביום 15.11.2018 התברר כי תעודות המניות המקוריות הוצגו על ידי עו"ד גיא מזרחי שטען כי הוא היורש של המניות, וכדי לאפשר את כניסת המבקש לאסיפה הכללית שנערכה ביום 4.11.2018 חתם על שטר העברת מניה לידי המבקש. מבלי להידרש, בשלב זה, לזהות הבעלים של המניות לגביהן הוצגה תעודת מניה מקורית, נותרה מחלוקת בין הצדדים, לגבי הבעלות במניה מספר 191 אשר תעודת המניה המקורית שלה לא הוצגה, אלא רק העתק צילומי של דף מפנקס החברים ממנו עולה כי ביום 25.7.1957 רכש צארום בצלאל בן צמח ז"ל את המניה וספח של מניה מספר 191. בעניין זה, מקובלת עלי טענת המשיבים לפיה לצורך רישום הבעלות במניה מספר 191 אין להסתפק במסמכים האמורים, לפי שעל פי תנאי המניה על בעל המניה להציג תעודת מניה מקורית. אמנם המבקש לא היה צד להליכים בה"פ 8659-01-14, ולכאורה אין בקביעות שבפסק הדין שם כדי לחייב אותו ביחסים שבינו לבין החברה ובעלי המניות בה, אולם מקום שחובת הצגת תעודת המניה המקורית נקבעה במפורש בין תנאי המניה והמבקש לא הציג הסכמות אחרות בין רוכשי מניות החברה לבין החברה, יש לכבד הסכמה זו. לפיכך נקבע בזאת, כי רישום הבעלות במניה של החברה מספר 191
כפוף להצגת תעודת המניה המקורית ומסמכי העברה כדין.

6.
בהמרצת הפתיחה טען המבקש כי ביום 25.7.1957 רכש בצלאל צארום המנוח, סבו של המבקש, ארבע מניות של החברה (17, 18, 19 ו – 191). בד בבד רכש צמח צארום ז"ל ארבע מניות של החברה (100, 101, 102 ו – 103) ואשתו של צמח, נעמי צארום ז"ל, רכשה ארבע מניות של החברה (104, 105, 106 ו – 107). לטענת המבקש, לצמח וצארום היו ארבעה ילדים אשר חילקו ביניהם את המניות באופן שבצלאל צארום קיבל שתי מניות של החברה (103 ו – 107). מכאן, לטענת המבקש שבצלאל צארום המנוח החזיק בשש מניות של החברה (17, 18, 19, 191, 103 ו – 107). לטענת המבקש, את המניות האמורות ציווה בצלאל צארום לאשתו אסתר צארום ז"ל.

לטענת המבקש, ביום 24.8.2009 מינתה אסתר צארום המנוחה את המבקש, באמצעות יפוי כח נוטריוני בלתי חוזר, "לב"כ החוקי ולקבל לידיו את מלוא זכויותיה במניות בצלאל" (נספח ז).

בסיכומיו מפנה המבקש לאמור בהמרצת הפתיחה וחוזר וטוען כי סבתו, העניקה לו את זכויותיה במניות.


7.
מאחר שתעודות המניה המקוריות של מניות החברה מספר 17, 18, 19, 103 ו – 107 הוצגו בפני
עו"ד קופנהגן וניתן להציגן כנדרש לצורך רישום במרשם בעלי המניות בחברה, אין למעשה מחלוקת בין הצדדים בעניין קיום התנאי של הצגת תעודת מניה מקורית לצורך רישום מניות החברה מספר 17, 18, 19, 103 ו – 107 במרשם בעלי המניות בחברה. למרות זאת, לא אוכל להיעתר לסעד העיקרי המבוקש בהמרצת הפתיחה להורות למשיבים לרשום את המבקש כבעל המניות האמורות, לפי שלצד הדרישה להצגת תעודת מניה מקורית קיימת דרישה להצגת מסמכי העברה או ירושה, ועניין העברת המניות מבצלאל צארום המנוח ו/או מאסתר צארום המנוחה צריך להתברר בין יורשיהם שאינם צד להליך כאן. גם טענות המבקש לעניין זכויותיו מכוח יפוי הכוח שנחתם ביום 24.8.2009 או בעניין המתנה שלכאורה קיבל (סעיף 2 לסיכומי התשובה) אינן עניין לבירור במסגרת ההליך כאן, לפי שהמשיבים אינם יריביו של המבקש בעניין הבעלות במניות וככל שיוצגו בפני
המשיבים מסמכים חוקיים המוכיחים העברה כדין של המניות האמורות, לא תהיה להם כל סיבה שלא לרשום את הבעלות במניות אלה על שם הנעבר החוקי. יובהר, כי אין בדחיית הסעד הנתבע כאן, כדי לחסום את המבקש מלברר את טענותיו בהליך מתאים בערכאה המוסמכת לכך.

ניהול ענייני החברה

8.
למרות האמור לעיל, ומשעל פי גרסתו של עו"ד קופנהגן, בסמוך לקיום האסיפה הכללית מיום 4.11.2018 הציג בפני
ו המבקש "שטר העברת מניות" מגיא מזרחי אשר הציג בפני
ו מסמכים לפיהם הוא היורש של אסתר צארום המנוחה (ש' 14 ע' 2 לפרוטוקול הדיון מיום 15.11.2018), איני רואה לנכון להתעלם מטענותיו של המבקש באשר לאופן ניהול ענייני החברה על ידי המשיבים, בזיקה לסעדים להם עתר.


9.
כאמור, בה"פ 8659-01-14 ניתן צו למינוי עורך דין לצורך רישום בעלי המניות בחברה, וכפי שפורט לעיל לא מצאתי פגם בדרישות לרישום בעלי מניות במרשם בעלי המניות בחברה. לכך יש להוסיף כי החברה פועלת לרישום בעלי המניות. על כן, איני רואה לנכון להורות על מינוי עו"ד לצורך רישום בעלי המניות.

יוער, כי מתצהירה של המשיבה עולה כי החברה מינתה את עו"ד צארום צדוק לעדכן את רשימת בעלי המניות שלאחריה יעודכן הרישום אצל רשם החברות (שם, סעיף 68). אלא שבסיכומיו טען המבקש שלא כך הוא, ומפרוטוקול ישיבת הדירקטוריון מיום 25.6.2018 עולה כי הוחלט שלא להעסיק את עו"ד צארום צדוק (שם, סעיף 3), וכלל לא ברור אם היה רוב להעסקתו ב"סיוע לזרוז המכתב לבעלי המניות", לפי שהיו שני מתנגדים (אביקם ואורי) וכלל לא ברורה דעתם של האחרים (שם, סעיף 4.2).

10.
כמפורט לעיל, אסיפה כללית התכנסה בחודש נובמבר 2018 ומסיכומי המשיבים עולה כי האסיפה הכללית בחרה בהנהלה הנוכחית
(שם, סעיף
10 וראה פרוטוקול האסיפה שצורף כנספח ב לסיכומי התשובה של המבקש). יצוין, כי לא מצאתי מקום לבירור ההתנצחות של המבקש באשר לשיעור המצביעים בעד המשך כהונתה של ההנהלה, לפי שעל פי המספרים המצוינים בפרוטוקול האסיפה מדובר ברוב 26 תומכים אל מול 5 מתנגדים. עוד עולה מסיכומי המשיבים כי בהתאם להחלטת ההנהלה בחודשים הקרובים מתוכננת אסיפה כללית לצורך בחירת הנהלה חדשה (שם, סעיף 12). במצב דברים זה, אין מקום ליתן צו המחייב את החברה לקיים אסיפה כללית.

11.
יוער, כי בסיכומיהם טענו המשיבים כי בהתאם להוראות התזכיר והתקנון של החברה, ההנהלה רשאית לבחור את רואה החשבון שלה. אלא
שהמשיבים לא הצביעו על הוראה קונקרטית בתזכיר או בתקנון החברה בעניין מינוי רואה החשבון. על כן, ובהתאם להוראות סעיף 57 לחוק החברות, תשנ"ט – 1999, הסמכות למינוי רואה חשבון לחברה נתונה לאסיפה הכללית, וראוי להם למשיבים לכלול עניין זה בסדר היום של האסיפה הכללית הקרובה.

12.
במסגרת חקירתה הנגדית של המשיבה, לא חקר בא כוח המבקש את המשיבה על כל אחד מהנושאים לגביהם הלין בהמרצת הפתיחה (ע' 5 – 7 לפרוטוקול הדיון מיום 15.11.2018). על כן, מקובלות עלי הצהרות המשיבה הנתמכות בפרוטוקולים ובמסמכים של החברה ביחס לטענות שהוסיף וטען המבקש בסיכומיו ביחס לחלק מהנושאים שהועלו בהמרצת הפתיחה (טענות שלא הועלו בסיכומי המבקש יש לראות כטענות שנזנחו). מתצהירה של המשיבה ופרוטוקול שצורף לתצהיר, עולה כי בניגוד לטענות המבקש, עו"ד קופנהגן מונה על ידי כל חברי הדירקטוריון (נספח י"ז לתשובה). עוד עולה מתצהירה של המשיבה ומפרוטוקול הדירקטוריון כי המשיבה נבחרה על ידי דירקטוריון החברה להיות יו"ר הדירקטוריון (נספח י"ז1). אמנם, מפרוטוקול הישיבה נראה כי מדובר היה במינוי לשישה חודשים אולם משהדירקטוריון המשיך לקיים ישיבות בהן הוגדרה המשיבה כיו"ר הדירקטוריון ללא התנגדות, יש לראות בכך מעין אישור של המינוי גם בתקופה שלאחר מכן, אף שנכון היה לקיים דיון בעניין בחירת יו"ר באופן מובחן וברור כפי שנעשה בישיבה מיום 25.6.2018, לאחר הגשת המרצת הפתיחה (נספח י"ט). עוד עולה מתצהירה של המשיבה ופרוטוקול שצורף לו, כי עניינים הנוגעים לניהול השוטף של החברה התקבלו בישיבת הנהלה ובכלל זה מערך זכויות החתימה בשם החברה, העברת חשבון הבנק של החברה ועניינים נוספים (נספח י"ט). בסיכומיו טען המבקש כי בשנים 2016 – 2017 ומאז מינויו של עו"ד קופנהגן "התנפחו וגדלו ההוצאות המשפטיות". טענה זו היא בגדר הרחבת חזית לפי שלא נטענה בהמרצת הפתיחה. מכל מקום, אין בנתונים עליהם הצביעה המבקש כשלעצמם כדי ללמד על פגם בהתנהלות המשיבים והם דורשים בחינה אל מול המטלות והפעילות של החברה בתחומים הרלבנטיים. על כך יש להוסיף, כי יש בנתונים עליהם מצביע המבקש כדי ללמד על השקיפות בה נוהגים המשיבים בניהול ענייניה הכספיים של החברה, כפי שאף צוין בסעיף 26.3 לסיכומי המשיבים, וטוב שכך.

13.
טענות המבקש באשר למכירת נכסי החברה, צריך שיידונו ויוכרעו במוסדות החברה המוסמכים ואינם עניין להכרעה במסגרת ההליך כאן. לכך יש להוסיף, כי בסיכומיהם הבהירו המשיבים כי אינם מתכוונים למכור נכסים של החברה על דעת עצמם ואין אפשרות למכור את נכסי החברה בלא קבלת הסכמה מכלל בעלי המניות בחברה במסגרת אסיפה כללית. על כן, איני רואה להיעתר לבקשה למתן צו המונע דיספוזיציה בנכסי החברה. אוסיף כי מסיכומי המשיבים עולה כי במסגרת האסיפה הכללית שהתכנסה ביום 4.11.2018 העלה המבקש את טענותיו בעניין נכסי החברה וכך גם עולה מסעיף 11 לסיכומי התשובה מטעמו.


סוף דבר

המרצת הפתיחה נדחית.

בהתחשב בנסיבות העניין ומשחלק מהליקויים עליהם הצביע המבקש ביחס לאופן ניהול ענייני החברה תוקנו לאחר הגשת המרצת הפתיחה, כל צד יישא בהוצאותיו.

מזכירות בית המשפט תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים

ניתן היום,
י"ג כסלו תש"פ, 11 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.













הפ בית משפט מחוזי 11472-05/18 בצלאל מזרחי נ' בית עזרת אחים חברה להקמת הבנין בע"מ, יעקב קופנהגן, נאוה גד (פורסם ב-ֽ 11/12/2019)