פסקי דין על דוד ברק | פסקי דין על איליה סוקולנקו | פסקי דין על אריאל זלוניק |

36070-07/19 תק     08/12/2019




תק 36070-07/19 דוד ברק נ' איליה סוקולנקו, אריאל זלוניק








בית משפט לתביעות קטנות בקריית שמונה



ת"ק 36070-07-19 ברק נ' סוקולנקו ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד הרשמת בכירה
עביר גבריס


תובע

דוד ברק


נגד


נתבעים

1.איליה סוקולנקו

2.אריאל זלוניק



פסק דין


לפניי תביעה כספית בסך 21,100 ₪.

התובע טען בכתב התביעה כי ביום 3.12.2018 נחתם חוזה שכירות בינו לבין התובעים ובו התחייבו לשכור נכס שבבעלותו לתקופה של 24 חודשים עד לתאריך 20.12.2020, כי בתאריך 20.12.2018 –מועד הכניסה למושכר- עוברים רהיטים ומוצרי חשמל לבית . התובע טען לפי חוזה השכירות סוכם כי דמי השכירות לפי חוזה השכירות הם בסך של 2,200 ₪ לחודש, השוכרים ישלמו ערבון בסך 2,500 ₪ במזומן וכן, יעבירו שיקים של דמי השכירות עד סוף התקופה במעמד חתימת החוזה.
התובע טען כי הנתבעים שילמו דמי שכירות עד חודש פברואר 2019 בלבד, לא העבירו לתובע שיקים בגין דמי השכירות עד סוף התקופה של השכירות ולא שילמו את העירבון וכי הודיעו לתובע כי הם מבקשים למצוא דייר חלופי נוכח בעיות אישיות שלהם וכי ימשיכו לשלם דמי שכירות עד שיימצא הדייר החלופי.

התובע צירף חוזה שכירות מיום 3.12.18, נספח לחוזה לפיו הנתבעים מבקשים למצוא דייר חלופי וכי עד אז ימשיכו לשלם את דמי השכירות החודשיים, חוזה שכירות עם דייר חדש מיום
28.4.19 ובו נקבעו דמי שכירות בסך 2,000 ₪ וכן הודעות בין הצדדים ובהם הנתבעים מאשרים השכרת הנכס תמורת 2,000 ₪ וכי ישלימו את ההפרש עד סוף החוזה (ההודעות הוצגו בדיון סומנו ת/1).

התובע ביקש לחייב את הנתבעים בתשלום דמי השכירות לחודשים מרץ ואפריל 2019 ועוד 10 ימים בסך 5150 ₪. התובע הבהיר בדיון כי הדייר החדש לא נכנס ביום 28.4.19 ומכאן התוספת של 10 ימים. התובע העיד בדיון כי הדייר החלופי נכנס ביום 15.5.19 אבל אין לו אסמכתא לכך. התובע צירף הודעות ת/2 שאם הנתבעים אינם מפנים את הדברים, התובע יביא פועלים להורדת הדברים למכולת אשפה.

התובע ביקש לחייב את
הנתבעים בהפרשים של 200 ₪ לחודש לתקופה של 16 חודשים וכן, בגין 4 חודשי שכירות מלאים בסך 8,800 ₪. התובע הבהיר בדיון כי הדייר החלופי לא הסכים לערוך חוזה שכירות עד לסוף התקופה של חוזה השכירות של הנתבעים, החוזה החדש היה עד חודש 8/20 ומכאן התובע מבקש לחייב את הנתבעים בגין 4 חודשים נוספים מלאים.

התובע מבקש לחייב את הנתבעים בהוצאות פינוי תכולת הדירה בסך 1,200 ₪ ובהוצאות אחסנת התכולה בסך 1,200 ₪. התובע העיד בדיון כי כל הריהוט עדיין מאוחסן במחסן.
התובע מבקש לחייב את הנתבעים בסך 1,650 ₪ בגין 3 ימי עבודה לצורך טיפול בארנונה וחשמל.

הנתבעים לא הגישו כתב הגנה אולם, התייצבו לדיון.

הנתבעים התחייבו בדיון להגיע למחסן בתוך 7 ימים ולקחת את הציוד שלהם.

הנתבעים העידו כי לא קיבלו את המפתח של הנכס מאחר ולא הביאו שיקים לכל התקופה מראש.

דיון והכרעה

פסק הדין יהיה מנומק בצורה תמציתית בהתאם לתקנה 15 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976.

בהליך זה נטל השכנוע חל על התובע , החובה עליו להוכיח את תביעתו, על פי הדרישה לפיה "המוציא מחברו עליו הראיה", וזאת על אף שמדובר בתביעה קטנה. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים והראיות שהוצגו בפני
, ולאחר ששמעתי את הצדדים הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית ולהלן אנמק:

1.
הנתבעים אישרו כי לא העבירו לתובע שיקים עבור דמי השכירות לכל התקופה של השכירות כמתחייב עפ"י חוזה השכירות מיום 3.12.208. על כן, רשאי היה התובע לבטל את החוזה ולדרוש פינוי המושכר. הנתבעים ביקשו להביא דייר חלופי ולשלם הפרש דמי השכירות לפי ההודעה שהוצגה לתיק סומנה ת/1. על כן, ומאחר ולא הוכח כי הנתבעים שילמו את דמי השכירות בגין חודשים מרץ ואפריל 2019, עד למועד בו נמצא הדייר החלופי, אני מקבלת את התביעה בגין דמי שכירות לחודשיים בסך 4,400 ₪. התובע לא הוכיח כי הדייר חלופי נכנס למושכר בעיכוב של 10 ימים וע"כ התביעה לדמי שכירות בגין 10 ימים נוספים נדחית. אין די בהודעות שהוצגו וסומנו ת/2 כדי להוכיח מועד כניסת הדייר החלופי למושכר.
2.
משהושכר הנכס , נותרה ההתחייבות בהודעות כי הנתבעים ישלמו את ההפרש בדמי השכירות "עד סוף החוזה" כפי שצוין בת/1 אולם, לא ברור לאיזה חוזה מתייחסת התחייבות זו, החוזה מיום 3.12.18 או החוזה עם הדייר החלופי מיום 28.4.19. על כן, אני מקבלת את התביעה בגין תשלום הפרשים לפי התקופה של חוזה השכירות עם הדייר החלופי קרי עד חודש 8/2020 ובסה"כ 3,600 ₪. שכן, גם לא ברור כי לתובע ייגרם נזק אחרי תקופה זו ולא ברור מה יהיו דמי השכירות.
3.
איני מקבלת את התביעה בגין דמי שכירות לתקופה של 4 חודשים , מחודש 9/2020 עד 12/2020. התובע לא הוכיח כי ייגרם לו נזק בגין תקופה זו או כי ייבצר ממנו להשכיר את הנכס בתקופה זו תמורת דמי השכירות שנקבעו בחוזה מיום 3.12.18.
4.
באשר לתביעה בגין פינוי תכולת הדירה ואחסונה , אמנם הנתבעים אינם מכחישים זאת והתחייבו לקחת את הציוד, אולם, התובע לא צירף ראייה כלשהי להוכחת הוצאות הפינוי והאחסנה ולא צירף פירוט של התכולה שפונתה . על כן, אני פוסקת הוצאות בגין רכיב נזק זה על דרך האומדנה בסך 1,000 ₪.
5.
התביעה בסך 1,650 ₪ בגין שלושה ימי עבודה לא נתמכה בראייה כלשהי. לא הוכח כי התובע הפסיד ימי עבודה ולא הוכח שווי יום עבודה אחד. על כן, התביעה בגין רכיב נזק זה נדחית.
6.
סוף דבר: אני מחייבת את הנתבעים , ביחד ולחוד, לשלם לתובע סכום כולל של 9,000 ₪ בצירוף אגרת בית משפט בסך והוצאות בסך 250 ₪ ובסה"כ 9,462 ₪ .
7.
מועד להגשת בקשה לרשות ערעור על פסק הדין הוא 15 ימים מיום מתן פסק הדין.
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.
ניתן היום,
י' כסלו תש"פ, 08 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 36070-07/19 דוד ברק נ' איליה סוקולנקו, אריאל זלוניק (פורסם ב-ֽ 08/12/2019)