פסקי דין על איוב שחוק | פסקי דין על שחוק כרים | פסקי דין על שחוק אכרם | פסקי דין על כמיל דאוד

31293-12/19 רעא     17/12/2019




רעא 31293-12/19 איוב שחוק, שחוק כרים, שחוק אכרם נ' כמיל דאוד








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
רע"א 31293-12-19 שחוק ואח' נ' דאוד


17 דצמבר 2019





בפני

כב' השופט י. גריל
, שופט עמית


המבקשים:

1
.
איוב שחוק

2
.
שחוק כרים

3
.
שחוק אכרם

ע"י ב"כ עוה"ד קבלאן מואיד ואח'



נגד


המשיב:

כמיל דאוד
ע"י ב"כ עוה"ד מאזן פראג' ואח'




החלטה


א.
בפני
י בקשת רשות ערעור על החלטות בית משפט השלום בעכו (כב' השופט ג'מיל נאסר) מן התאריכים: 13.11.19, 24.11.19 ו-9.12.19 ב-ת.א. 26563-10-19 לפיהן נמנע בית משפט קמא מלבטל צו מניעה זמני שניתן כנגד המבקשים ואשר מונע מהם את המשך פעולות הבניה בחלקה 53 גוש 18839 אדמות ראמה.

ב.
הנסיבות הצריכות לעניין הינן בתמצית אלה:

ביום 17.10.19 עתר המשיב למתן צו מניעה זמני כנגד המבקשים. נטען, שהמשיב הוא בעל הזכויות בחלקה 62 גוש 18839 אדמות ראמה, וכי חלקה זו גובלת בחלקה 53 באותו גוש שבבעלות המבקשים. בהמשך לחלקה, לכיוון מזרח, קיימת דרך גישה המובילה לחלקה המהווה חלק מחלקה 89 שבאותו גוש, כשחלקה 89 היא בבעלות המדינה (להלן: "הדרך"). נטען בבקשה, שבשנת 1970 נבנה קיר בטון שהפריד בין שלוש החלקות וזאת בהסכמת בעלי החלקות דאז: אביו המנוח של המבקש מס' 1 ואביו המנוח של המשיב, וזאת תוך כדי חילופי שטחים.

ג.
נטען בבקשה, כי נודע למשיב שעקב מחלוקת בין המבקשים לבין עצמם על דרכי גישה לחלקים שבהם מחזיק כל אחד מהם בחלקתם, התנהל ביניהם ת.א. 7489-02-14 בבית משפט השלום בעכו, ובו התמנה מומחה, כשבסופו של דבר הושגה ביניהם פשרה שקיבלה תוקף של

פסק דין
, ובמסגרתה אומצה חוות דעתו של המומחה, תוך הוספת שינוי מסוים שיש בו, לדעת המשיב, כדי לפגוע במצב הקיים, במובן זה שדרך הגישה לתוך חלקיהם של חלק מן המבקשים (בצד המזרחי של החלקה) תגלוש מעבר לקיר הבטון הקיים, לתוך הדרך המובילה אל החלקה של המשיב. בכך תיגרם, לטענת המשיב, פגיעה בדרך הגישה (שהיא בבעלות המדינה וברשות הרבים) באופן שתחסום אותה מפני כניסת משאיות, בעת הצורך, אל החלקה שבבעלות המשיב, וכל זאת לצורך פתרון המחלוקת שבין המבקשים לבין עצמם בחלקה שבבעלותם. לטענת המשיב, גורמים המבקשים על ידי כך לפלישה אל תוך אדמה שאיננה שלהם, והדבר עלול להביא לידי אלימות.

ד.
מוסיף המשיב, שב-ת.א. 9888-03-17 של בית משפט השלום בעכו, הגיש הוא בקשה למתן צו מניעה, שנמחקה בהסכמה, לאחר שהמבקשים התחייבו שלא לבצע עבודות בניה כלשהן מבלי לקבל היתר מתאים מן הוועדה המרחבית לתכנון ובניה.

בהמשך, ביום 14.12.18, קיבלו המבקשים היתר בניה לבניית מדרגות ודרך מעבר בתוך החלקה שלהם, כשדרך זו תגלוש סנטימטרים ספורים מעל הקיר המפריד בין החלקות לכיוון דרך הגישה (שבחלקה 89).

לטענת המשיב, החלו המבקשים בבניית המדרגות וסלילת דרך המעבר תוך כדי גלישה מעבר לקיר, אל תוך הדרך שבחלקה 89, באורך כחצי מטר, דבר המנוגד, לטענת המשיב, להיתר שקיבלו המבקשים, באופן שעלול לגרום למשיב לנזק בלתי הפיך הואיל וימנע ממנו שימושים מסוימים בדרך הגישה לביתו ולחלקה שלו.

לפיכך, עתר המשיב למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד. הבקשה שהוגשה נתמכה בתצהירו של המשיב. בהחלטתו מיום 17.10.19 נעתר בית משפט קמא לבקשה והורה על צו מניעה זמני כמבוקש. כתב התובענה הוגש ביום 22.10.19.

ה.
בתגובת המבקשים מיום 24.10.19 נטען, שבין חלקתם (חלקה 53) לבין הדרך בנוי קיר מאז שנות ה-70, שנמשך לאורך גבול החלקה לכיוון מזרח. ביום 14.12.18 הם קיבלו היתר לביצוע בניה בחלקתם. בתשריט הבניה, כך מציינים המבקשים, משורטטות המדרגות, נשוא הבקשה לצו מניעה, כשהן ברוחב של 2 מ' וגולשות מן הקיר ב-10 ס"מ. המבקשים מדגישים, שבהתאם להיתר, הן המדרגות והן הגלישה מן הקיר עד ל-10 ס"מ, מאושרת כדין לפי ההיתר הנ"ל.

לטענת המבקשים, מודד מוסמך, מר זיאד פראג', שבדק את המצב הקיים בשטח הכין תשריט מדידה ועל פיו ניתן לראות, שהבניה נשוא הבקשה תואמת את ההיתר, וכך גם הגלישה מן הקיר. לטענת המבקשים, בהתאם לתשריט המדידה, גלשו הם מן הקיר ב-9 ס"מ ואף לא הגיעו למקסימום שאושר בהיתר הבניה (10 ס"מ), וזאת בניגוד לטענת המשיב כאילו הגלישה היא חצי
מטר מן הקיר.

טוענים המבקשים, שהיתר הבניה ניתן על ידי אנשי מקצוע, בפיקוח הועדה המקומית, ואין בבניה כדי לפגוע בקיר או בדרך נשוא הבקשה. גלישת המדרגות מן הקיר בשיעור של 9 ס"מ היא מינורית, ואין בה כדי לשנות את הדרך או לסכן את העוברים ושבים, ואין היא מפריעה לכניסת המשאיות.

לטענת המבקשים, בקשתו של המשיב לצו מניעה היא חסרת תום לב, כשהמשיב מנסה למנוע מן המבקשים לבצע בניה, שבגינה קיבלו היתר, ועקב הצו נגרמים להם נזקים בכך שנמנע מהם המשך הבניה. התגובה נתמכת בתצהיר המבקש מס' 1.

ו.
בישיבת בית משפט קמא שהתקיימה ביום 4.11.19 נשמעו טענות ב"כ הצדדים, ונקבעה ישיבה נוספת ליום 13.11.19 לצורך שמיעת נציג מוסמך מטעם הוועדה המקומית לתכנון ובניה, ובישיבה זו הופיע מהנדס הוועדה מר אברהים חדאד, שהוזהר על חובתו לאמר אמת, והשיב לשאלות שהוצגו לו.
לאחר שמיעת עדותו של המהנדס סיכמו ב"כ הצדדים את טיעוניהם.

ז.
בהחלטתו מאותו יום ציין בית משפט קמא, שמעדות מהנדס הוועדה עלה, כי ניתן למבקשים היתר בניה לפיו רשאים הם לבנות את המדרגות מעל הקיר תוך בליטה של עד 10 ס"מ.

בית משפט קמא ציין בהחלטתו, שהמחלוקת בין הצדדים הצטמצמה לשאלה האם הבניה של המדרגות חורגת ב-10 ס"מ (כטענת המבקשים) מעל פני הקיר, ושמא 40 ס"מ (כטענת המשיב). מעדות המהנדס ומן התמונה ת/1 עלה, כך ציין בית משפט קמא, כי מדובר בבנייה החורגת כ-40 ס"מ מעל פני הקיר בחלקו העליון, ומהווה חריגה של כ-10 ס"מ במדידה מחלקו התחתון של הקיר.

לפיכך, קבע בית משפט קמא, שהשאלה היא האם היתר הבניה, לפיו רשאים המבקשים לבנות את המדרגות בבליטה של עד 10 ס"מ מעל הקיר, מתייחס לחלק העליון של הקיר, או שמא לחלקו התחתון של הקיר, שנוטה פנימה ככל שהוא עולה למעלה.

בית משפט קמא קבע, בפסקה 7 של החלטתו, כי מתשובתו של מהנדס הוועדה, בעמ' 4 לפרוט', עולה לכאורה, כי ההיתר מתייחס ל- 10 ס"מ מעל פני הקיר בחלקו העליון.

נתון זה, כך הסיק בית משפט קמא, מלמד, שכוונת המבקשים לבצע בניה במרחק 10 ס"מ, במדידה מחלקו התחתון של הקיר, מהווה, הלכה למעשה, יצירת בליטה של המדרגות בשיעור של כ-40 ס"מ מעל פני הקיר בחלקו העליון. בית משפט קמא ציין, שבניה כזו, כך לכאורה, אינה חוקית.

לפיכך החליט בית משפט קמא, שצו המניעה הזמני שניתן במעמד צד אחד, יישאר בתוקף עד למתן החלטה אחרת.

ח.
ביום 24.11.19 פנה ב"כ המבקשים לבית משפט קמא וציין, כי תוקפו של היתר הבניה 2012122 הוא לתקופה של שנה מיום נתינתו ויפקע ביום 14.12.19. לפיכך עתר ב"כ המבקשים, כי יתאפשר למרשיו להמשיך את הבניה לפי ההיתר, כשהמשך הבניה לא יכלול את המדרגות נשוא המחלוקת, בהסבירו, שבקשתו לאפשר למבקשים את המשך הבניה מתייחסת לבניית הקיר הפנימי מן הצד האחר של המדרגות, ולא מצד הקיר נשוא המחלוקת, וכן מתייחסת לבניית חניה, שאינה נוגעת לבניה שבמחלוקת.

עוד הוסיף ב"כ המבקשים, שמהנדס בניה מטעם המבקשים בדק את הבניה ואישר בכתב, כי הבניה בשטח בוצעה בהתאם להיתר, כעולה גם מתשריט הבניה ותשריט המדידה שצורפו לתגובת המבקשים ביחס לצו המניעה.

עוד ציין ב"כ המבקשים, כי בדיון שהתקיים ביום 13.11.19 מסר מהנדס הוועדה, שלא הוא ולא נציג מטעם הוועדה ביקרו בשטח, ולכן הוא לא יכול היה להשיב לשאלה האם הבניה נשוא המחלוקת תואמת את ההיתר, אם לאו.

ב"כ המבקשים הוסיף, כי פנה לוועדה על-מנת שזו תשלח מפקח מטעמה לשטח, כדי ליתן דו"ח על הבניה נשוא המחלוקת, אך פניותיו לא נענו, כך שהוועדה טרם בדקה את המצב בשטח.
מכאן עתירתו, שבית משפט קמא יורה לוועדה לשלוח לאלתר מפקח מטעמה לבדיקת הבניה נשוא צו המניעה, וכן להתיר למבקשים להמשיך בבניית החניון והקיר הפנימי.

ט.
בהחלטתו מאותו יום (24.11.19) ציין בית משפט קמא, כי במסגרת התיק נשוא הדיון אין זה מסמכותו ליתן הוראה לוועדה המקומית לבצע פעולות כאלה ואחרות על-מנת שהתובע יוכיח את טענותיו (למעשה, צ"ל: על
מנת שהמבקשים יוכיחו את טענותיהם), מה גם שהוועדה המקומית איננה בעלת דין, והיא יכולה להיות לכל היותר עדה בתיק על ידי מי מנציגיה, והנטל על המבקשים להוכיח את טענותיהם.

י.
ביום 1.12.19 חזר ופנה ב"כ המבקשים לבית משפט קמא ומסר, ששני מפקחים מטעם הוועדה המקומית, ובנוסף גם יו"ר הוועדה, ביקרו ביום 26.11.19 בשטח נשוא המחלוקת ונמסרה חוות דעתם אודות הבניה נשוא הצו. לפי חוות דעת זו הבניה הינה בהתאם להיתר הבניה, ואינה חורגת ממנו.
מכאן עתירת ב"כ המבקשים לביטול צו המניעה. עוד צוין בפני
ית ב"כ המבקשים, שלפי חוות דעתם של נציגי הוועדה, רוחב המדרגות נע בין 1.95 מ' עד 2.0 מ', בהתאם להיתר הבניה, והקיר התומך נשוא צו המניעה, המשופע כלפי פנימה, נמצא כולו בשטח המגרש.

בליטת המדרגות בתחתית הקיר נעה בין 8 ס"מ עד 13 ס"מ. בליטת המדרגות בחלק העליון של הקיר נעה בין 20 ס"מ עד 32 ס"מ, כשבליטה זו גם היא בתוך המגרש של המבקשים.

לפיכך טוען ב"כ המבקשים, שבניית המדרגות בוצעה בהתאם להיתר, וכי הבליטות שבגינן נותר הצו הזמני על כנו נבנו גם הם לפי הדין. עתירתו היא שבית משפט קמא יבטל את הצו הזמני טרם פקיעת היתר הבניה ביום 14.12.19.

י"א.
התבקשה תגובת ב"כ המשיב שהתנגד לבקשה לביטול צו המניעה הזמני וטען, שיש לברר את המחלוקת בעניין התכנוני במסגרת התביעה העיקרית, כך שההחלטה תינתן רק לאחר שמיעת ההוכחות ובירור העובדות.
עוד ציין ב"כ המשיב בתגובתו, כי צו המניעה הזמני ניתן על יסוד עדות מהנדס הוועדה מיום 13.11.19 והתמונות שהוצגו בדיון, ומצביעות על סתירה בין היתר הבניה שניתן, לעניין הגלישה מעל הקיר, לבין המצב של הבניה בשטח.

לטענת ב"כ המשיב, אין לראות את הדו"ח שנכתב על ידי המפקחים לאחר ביקורם בשטח מיום 26.11.19 כתורה למשה מסיני.
ב"כ המשיב חולק על הדו"ח הנ"ל, מה גם שהדו"ח סותר, לטענתו, את עדות מהנדס הוועדה, שהוא בעל הסמכות בעניין התכנוני. עוד מעיר ב"כ המשיב, שלא ידועה השכלתם של המפקחים, בנוגע לתחום ההנדסה והמדידות, והאם מוסמכים הם ליתן חוות הדעת בעניין המחלוקת.

לטענת ב"כ המשיב, המוסמך להחליט במחלוקת הוא מומחה שיתמנה על ידי בית המשפט, ולמשיב לא תהא התנגדות לביצוע העבודה בהסתמך על קביעת מהנדס הוועדה, המדברת על גלישה מינורית מעל הקיר, ובתנאי שהעבודה תבוצע בהשגחת מודד מוסמך מטעם המשיב.

לפיכך עותר המשיב למינוי מומחה מטעם בית המשפט, תיקון כתב התביעה, צירוף הוועדה לתכנון ובניה כנתבעת, וכן צירוף הוועדה המקומית.

י"ב.
בהחלטתו מיום 9.12.19 קבע בית משפט קמא, שהוא מעניק שהות של 7 ימים לב"כ המשיב להמציא חוות דעת של מהנדס, לפיה הבניה שמבצעים המבקשים חורגת מן ההיתר שניתן להם.

עד כאן ההליך כפי שהתנהל בבית משפט קמא עובר להגשת בקשת רשות הערעור (שהוגשה ביום 11.12.19).

י"ג.
טענת המבקשים בבקשת רשות הערעור היא, כי שגה בית משפט קמא בהותירו את צו המניעה הזמני על כנו, מבלי שביטל אותו, וזאת משהסתמך בית משפט קמא על עדותו של מהנדס הוועדה, מר אברהים חדאד, אשר לא ביקר בשטח, ולא ראה בשטח את הבניה נשוא צו המניעה.
נטען, שהיה על בית משפט קמא לבטל את צו המניעה לאחר שהוצגה בפני
ו חוות דעתם של מפקחי הבניה, שביקרו בשטח הבניה נשוא צו המניעה, וקבעו חד משמעית שהבניה תואמת את ההיתר.

מוסיף ב"כ המבקשים, כי בניגוד לטענת ב"כ המשיב, המפקחים מטעם הוועדה הם אנשי מקצוע, ובכל הקשור לחריגות בניה הם הוסמכו במיוחד ליתן דעתם בכל הקשור לחריגות בניה, כשהם הקובעים האם קיימת חריגת בניה בבניין כלשהוא, והם המוסמכים להמליץ על הגשת כתב אישום נגד מבצעי החריגות.

עוד טוען ב"כ המבקשים, כי שגה בית משפט קמא, משלא התייחס לעובדה שההיתר פוקע ביום 14.12.19, ולא התייחס לבקשה להמשיך את הבניה שאיננה במחלוקת.
מציינים המבקשים, שהגורם המוסמך לבדיקת חריגות הבניה היא הוועדה המקומית לתכנון ובניה, שקבעה כי הבניה תואמת להיתר, ולא חוות דעתו של מומחה פרטי.

מוסיף ב"כ המבקשים, שלמרות שהוועדה המקומית אישרה, שהבניה מבוצעת לפי היתר הבניה, לא נתן בית משפט קמא את דעתו על-כך, אלא אפשר למשיב להמציא חוות דעת של מהנדס מטעמו, בשעה שכאשר תינתן ההחלטה יפקע ההיתר, והמבקשים לא יוכלו להמשיך את הבניה (עקב פקיעת ההיתר) גם אם צו המניעה יתבטל.

י"ד.
לאחר שנתתי דעתי לכתבי הטענות שהגישו הצדדים בבית משפט קמא, לרבות הבקשות שהוגשו והתגובות לבקשות, עדות מהנדס הוועדה לתכנון ובניה מיום 13.11.19, החלטותיו של בית משפט קמא, והטענות שפירטו המבקשים בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, ולאחר ששקלתי את הטענות וההשגות שהעלו המבקשים, הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש לדחות את בקשת רשות הערעור, מבלי לבקש את תגובת ב"כ המשיב.

ט"ו.
כידוע: "החליט בית המשפט בדרגה ראשונה, ליתן צו זמני או למאן, בית המשפט לערעורים לא יסתור בדרך כלל את שיקול דעתו" (ד"ר י. זוסמן ז"ל, סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 620).

כמו-כן, רע"א 5811/11 אקסלרוד איטה ואח' נ' בנק מזרחי (20.9.11), בפיסקה 23:

"23.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. כלל נקוט הוא בידינו כי אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הראשונה בכל הנוגע למתן סעד זמני, למעט במקרים חריגים (ראו למשל: רע"א 8415/07 חברת אנ.די.סי. יצרני תכשיטים בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, בפסקה 5 ([פורסם בנבו], 24.10.2007); רע"א 3569/10
אלו עוז בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, בפסקה 9 ([פורסם בנבו], 28.6.2010) (להלן: עניין אלו עוז בע"מ)). לא מצאתי כי הבקשה דנן נמנית עם אותם חריגים".

ט"ז.
לעצם העניין, סבורני, שהליך בירור הבקשה למתן צו מניעה זמני בבית משפט קמא מצוי בעיצומו. אין הצדקה להתערבותה של ערכאת הערעור שעה שאופן התנהלות ההליך מצוי בשלב הנוכחי ב-ד' אמותיו של בית משפט קמא, שאף הספיק עד כה לשמוע את עדותו של מהנדס הוועדה לתכנון ובניה, והגיע לכלל מסקנה בנוגע לשלב הנוכחי של ההליך, עד למתן החלטה אחרת.

אף אינני רואה פסול בכך, שבמענה לבקשתם של המבקשים מיום 1.12.19, ראה בית משפט קמא לנכון, בהחלטתו מיום 9.12.19, לאפשר לב"כ המשיב להגיש חוות דעת של מהנדס מטעם המשיב, ביחס לטענה שהבנייה אותה מבצעים המבקשים חורגת מהיתר הבניה שניתן להם.
לאחר המצאת חוות דעתו זו, ככל שתומצא, יחליט בית משפט קמא כיצד ראוי להמשיך ולנווט את ההליך לצורך הכרעה בשאלה האם להמשיך את קיומו של צו המניעה הזמני, ולרבות באשר לבקשתם של המבקשים מיום 24.11.19 (סעיפים מס' 3 ומס' 7).

י"ז.
בבואי לאזן בין האינטרסים הנוגדים של הצדדים, דומה שעם כל ההבנה לרצונם של המבקשים להתקדם בבניה ולסיימה, ראוי, לעת הזו, שלא להתערב בהחלטותיו ובשיקוליו של בית משפט קמא לצורך מתן הכרעה בשאלת המשך קיומו של צו המניעה הזמני.

על יסוד כל האמור, אני דוחה את בקשת רשות הערעור, ומשלא התבקשה תגובת המשיב, אני מורה שלא יהא צו להוצאות.

מזכירות בית המשפט תמציא את העתק ההחלטה אל:

ב"כ המבקשים: עוה"ד קבלאן מואיד, כרמיאל.

ב"כ המשיב: עוה"ד מאזן פראג', ראמה.


ניתנה היום,
י"ט כסלו תש"
ף
, 17 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.











רעא בית משפט מחוזי 31293-12/19 איוב שחוק, שחוק כרים, שחוק אכרם נ' כמיל דאוד (פורסם ב-ֽ 17/12/2019)