פסקי דין על ניר בניסטי | פסקי דין על מיכל בניסטי | פסקי דין על נוה בנין חברה לבנין בע"מ

40529-11/17 א     17/12/2019




א 40529-11/17 ניר בניסטי, מיכל בניסטי נ' נוה בנין חברה לבנין בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 40529-11-17 בניסטי ואח' נ' נוה בנין חברה לבנין בע"מ



לפני
כבוד השופט אביים ברקאי


התובעים:

1.ניר בניסטי

2.מיכל בניסטי


נגד


הנתבעת
:

נוה בנין חברה לבנין בע"מ

ב"כ התובעים:
עו"ד יעקב גנים
ב"כ הנתבעת:
עו"ד ערן קרם ממשרד אהוד פורת ושות'



פסק דין


1.
על פסק הדין
עניינו של

פסק דין
זה הוא תביעת ליקויי בניה וכן חוסר התאמה בדירה שנרכשה מהנתבעת כבר בשנת 2014 ונמסרה בחודש נובמבר 2014.

התביעה מתייחסת לדירת חמישה חדרים ברח' שמעון ויזנטל בעיר פתח תקוה שנרכשה בחודש ינואר 2014 כנגד הסך של 1,460,000 ₪. התובעים עותרים לפיצוי בסך של 585,264 ₪ שהועמד לצרכי אגרה על הסך של 400,000 ₪. על כך בפסקה הבאה.

2.
על כתב התביעה
2.1.
התובעים עתרו לפיצוי הן בגין ליקויי בניה, הן בגין עגמת נפש והן בגין אי התאמה של שניים מחדרי הדירה להוראות הדין.

ביחס לטענת אי ההתאמה של חדרי הדירה ציינו התובעים ששניים מהחדרים בדירה, חדר הממ"ד וחדר הילדים, "אינם עונים להגדרת חדר כקבוע בחוק שכן אין בהם שטח של 8 מ"ר לפי כללי החישוב המינימליים הקבועים בתקנה 2.04 בתקנות התכנון והבניה". לעניין זה טענו התובעים שמדובר בהפרה יסודית של ההסכם וכי בדיעבד לא היו רוכשים את הדירה. משכך עתרו התובעים לפיצוי הן לאור הפרת ההסכם כ"פיצוי מוסכם של 15%" כדבריהם והן לאור ירידת ערך של הדירה. להשלמת התמונה ייאמר שהנתבעת הכחישה את טענות התובעים וביחס לגודל אחד החדרים טענה שניתן לערוך שינויים בדירה באופן שגודל החדר יתאם לדרישות הדין, לכך גם התייחס מומחה בית המשפט.

2.2.
סכומי הפיצוי להם עתרו התובעים הם כדלקמן:

-
ליקויי בניה, בהתאם לדו"ח מיום 30/10/15 -
15,264 ₪

-
פיצוי בגין שני חדרים אשר כנטען קטנים
משטח של 8 מ"ר ואינם עונים להגדרת "חדר" -
550,000 ₪

-
פיצוי בגין עגמת נפש -
20,000 ₪ לפחות
==========
סה"כ
585,264 ₪ לפחות


לצרכי אגרה העמידו התובעים את תביעתם על הסך של 400,000 ₪.

2.3.
לאחר קבלת חוות דעת מומחה בית המשפט הוגשו סיכומי הצדדים, ללא שנשמעו ראיות. בסיכומיהם עותרים התובעים לפיצוי של 50,000 ₪ בלבד. לעניין זה ייאמר כי לאחר קבלת חוות הדעת הודיעו התובעים בעל פה, באמצעות ב"כ, כך (ע"מ 12 לפרוטוקול מיום 13/6/19, שורות 7-9, ההדגשות לא במקור):

"יש לי זכות אוטומטית לפי סעיף 136 לתקסד"א להגיש תוך 15 יום מחווה"ד בקשה לתיקון כתב תביעה. אני כבר עתה מודיע שבכוונתי לתקן את כתב התביעה ואולם לאור ההסכמה אבקש לציין שאנחנו מעמידים את תקרת סכום התביעה על 50,000 ₪. נגיש סיכומים"


בקשה לתיקון כתב התביעה לא הוגשה אך בפועל הבהירו התובעים כבר בפתח סיכומיהם וכן בהמשך, כי הם עותרים לפיצוי בסך של 50,000 ₪ בלבד, וכלשון הפסקה הראשונה לסיכומי התובעים:

"... לאור ההסכמות כעולה מפרוטוקול הדיון מיום 13.6.19 הרי שתקרת התביעה בפועל, בנסיבות חוות דעת מומחה ביהמ"ש הנה בסך 50,000 ₪ ועל כך הבהיר הח"מ גם בפרוטוקול זה ראה עמוד 12 שורות 7-9"

כאן המקום לציין שממילא תוצאת פסק הדין נמוכה מהסך של 50,000 ₪ ועל כך יורחב בפסקאות הבאות.


3.
מומחה בית המשפט
3.1.
במסגרת ההליך מונה המומחה, אינג' צבי רון שהוא גם מהנדס בנין וגם שמאי מקרקעין – על מנת לחוות דעתו ביחס לשאלות שבמחלוקת.

3.2.
אינג' רון ערך בדיקה בדירה תוך התייחסות לטענות הצדדים והגיע למסקנות הבאות:

(א)
ליקויי בניה
- ליקויי הבניה בדירה עומדים על הסך של 5,940 ₪. סכום זה מבוסס על סכימת הליקויים השונים שפירט אינג' רון בחוות דעתו.
(ב)
חדר ממ"ד
- חדר הממ"ד בדירה עונה להגדרת חדר וגודלו הוא 8.27 מ"ר.
(ג)
חדר ילדים
-
חדר הילדים אכן קטן משטח של 8 מ"ר ושטחו עומד על 7.28 מ"ר בלבד. ניתן לבצע עבודות התאמה כדלקמן:
-


העתקת קיר חדר המגורים הגובל בחדר הדיור;
-



הקטנת חסר הדיור;
-



הקמת מחיצה בין החדרים בעובי של 7 ס"מ בלבד;
-



העתקת מערכת החשמל;
-



פירוק אריחי הריצוף הקיים בחדר השינה וביצוע ריצוף חדש;
-



ביצוע שיפולים נדרשים;

-



גימור ברובה אקרילית;
-



ביצוע טיח וצביעה ע"ג המחיצה החדשה.
עלות תיקונים אלה, בהתאם לחוות דעת מומחה בהמ"ש, היא 12,500 ₪.

3.3.
כלל אומדן התיקונים כעולה מחוות דעת מומחה בית המשפט הוא כדלקמן:
-
ליקויי בניה -
5,940 ₪;
-
עלות תיקוני התאמת החדר -
12,500 ₪;
-
פיקוח הנדסי -
2,500 ₪;
-
תוספת 30% ככל שהעבודות יבוצעו על ידי הנתבעת -
6,282 ₪

======

27,222 ₪
ובתוספת מע"מ
28,290 ש"ח

3.4.
ההנחה היא וכן פסיקת בתי המשפט היא שמומחה אשר מונה על ידי בית המשפט הוא נטול ענין בתוצאות חוות הדעת ושיקוליו היחידים הם שיקולים מקצועיים. ר' לעניין זה
ע"א 4179/17, יותר סוכנות לביטוח (1989) בע"מ נגד ערן רובין, (מיום 6/12/18, ההדגשות לא במקור) שם נקבע כי "סטייה מחוות דעתו של מומחה הממונה מטעם בית המשפט ומהווה ידו הארוכה, תיעשה במשורה, במקרים חריגים ומנימוקים כבדי משקל" וכן רע"א 9828/17 דרור אבני נ' ד. שליט בע"מ (מיום
שם נקבע כי: "מומחה מטעם בית המשפט משמש כידו הארוכה של בית המשפט, וכי סטייה מחוות דעתו תיעשה אך במקרים חריגים ובמשורה", עוד ר' גם ע"א 544/10, פלונית נ' עיריית כפר קאסם (מיום 12/3/13) וכן רע"א 6290/15, תשעה חודשים בע"מ נ' בנק דיסקונט (מיום 04.01.2015) שם נקבע כך -
"כפי שנפסק לא אחת ככלל יאמץ בית המשפט את ממצאי המומחה, למעט אם הוצגה סיבה בולטת לעין שלא לעשות כן".

בענייננו,
יש מקום לאמץ חוות דעת מומחה בית המשפט. חוות הדעת הוגשה לאחר ביקור בדירת התובעים ובחינת טענות הצדדים. חוות הדעת מפרטת את טענות הצדדים, מתייחסת אליהם ומפנה למסקנות שניתן לבחון ולראות דרך ההתייחסות אליהן. בוודאי לא מצאתי בחוות הדעת דבר שיש בה כדי לסטות מהכלל לפיו מומחה בית המשפט הוא מומחה ניטרלי ומסקנותיו אדישות לתוצאת ההליך.

4.
יש לפצות את התובעים. במלוא הכבוד אין להתיר ביצוע העבודות על ידי הנתבעת
4.1.
הנתבעת ציינה ואף עמדה על כך שביצוע תיקוני הליקויים ייעשה על ידה. הנתבעת מפנה בין היתר
להסכם המכר לפיו התחייבו התובעים כרוכשים לאפשר ביצוע תיקונים בדירה. עוד מפנה הנתבעת לכך שסירוב לביצוע התיקונים ייחשב כוויתור על ביצועם וכן לספרו של עו"ד אילן שרן, פסיקת פיצוי בגין "ירידת ערך" בתביעות ליקויי בניה, מהדורת 2018 בע"מ 439 וכן לפסיקה המאוזכרת שם.

התובעת מציינת שהיא עומדת על זכותה לבצע תיקוני ליקויי הבניה, קרי העבודות המוזכרות בסעיף 3.2(א) לפסק הדין.
עוד
מוסיפה התובעת שביחס לעבודות ההתאמה בחדר הילדים, קרי העבודות שבסעיף 3.2(ג) לעיל היא אינה עומדת "באופן דווקני" על זכותה לתקן, אך מכיוון שהתובעים אינם מעוניינים בתיקון ולא יבצעו התיקון – הרי אין לחייב את הנתבעת בתשלום רכיב המע"מ ובתוספת של 30% בגין תיקון עצמי.

4.2.
אין מקום לאפשר ביצוע העבודות על ידי הנתבעת, ואף אין מקום להפחית מהפיצוי ככל שהתובעים לא יבצעו עבודות התאמת חדר הילדים. לעניין זה יובאו הדברים הבאים:

(א)
מומחה בית המשפט חיווה דעתו באופן חד משמעי שחדר הילדים אותו מסרה הנתבעת קטן, אינו לתקני ואינו יכול להיחשב כחדר. עבודות ההתאמה הנדרשות אינן, אולי, בעלות כה גבוהה אך אין להתעלם מהטרחה והטרדה שהן גורמות. בסופו של יום התאמת החדר תחייב שבירת קיר והקמתו מחדש בעובי מצומצם של 7 ס"מ, פירוק רצפות וריצוף מחדש, התאמת מערכת החשמל, טיוח וריצוף – וזה עוד בטרם התייחסנו לטרחה שבביצוע העבודות.

אין מדובר בליקוי בניה כגון רטיבות, או ריצוף לקוי
- אלא באי התאמה מבנית שמחייבת הריסה ובניה מחדש, כאשר ללא ההריסה והבניה – נמצאת דירת התובעים במצב שאינה יכולה להיחשב כדירה בת 5 חדרים.
אין ספק שיש לאפשר לתובעים לבצע את העבודות ולצורך כך לאפשר להם לקבל כל סכומי הכסף הנדרשים לביצוע ההתאמה. עם זאת – אין מקום לחייב את התובעים להוסיף לטרחתם ולבצע את ההתאמות על אתר, או בכלל.

(ב)
עוד לעניין התאמת חדר הילדים ייאמר שהסכום אותו מבקשת הנתבעת לשלול מהתובעים הוא כ –6,500 ₪. כלומר – הסך של 30% מסכום התיקונים הוא 3,750 ₪
וסכום המע"מ בגין מלוא התיקונים הוא 2,762 ₪[= 17%
x
(3,750 + 12,500)]. אין להקל ראש בסכום זה, אך גם אין להתעלם שמסקנת חוות הדעת היא שבפועל יושבים התובעים בדירה שנמסרה להם על ידי הנתבעת והיא בת 4.5 חדרים במקום 5 חדרים. ודי באמירה זו.

(ג)
ביחס לתיקון הליקויים – אין מדובר בליקויים בהיקף נרחב. הליקויים שבחוות דעתו של המומחה עומדים על הסך של 5,940 ₪ לפני תוספת מע"מ, פיקוח וביצוע עצמי. בהינתן העובדה שהדירה נמסרה כשלוש שנים לפני הגשת התביעה וכן בשל היקף הליקויים – הנכון והיעיל הוא לסיים המחלוקת בתשלום הפיצוי ולא להוסיף הוראות תיקון, פיקוח ומתן פתח למחלוקת נוספת – האם אכן הליקויים תוקנו כראוי.

4.3.
לאור האמור לעיל יש לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי בהתאם לחוות דעת מומחה בית המשפט בסך כולל של 28,290 ₪.

5.
פיצוי בגין עגמת נפש
בנסיבות העניין יש לפסוק לתובעים פיצוי בגין עגמת נפש בשל העובדה ששלוש שנים לאחר מסירת הדירה ולמעשה גם במועד

פסק דין
זה, הם נמצאים בדירה בת 4.5 חדרים במקום דירת חמישה החדרים שרכשו.

קביעת פיצוי בגין עגמת נפש נתונה לשיקול בית המשפט כאשר ההלכה היא שהפיצוי אינו טעון הוכחה של ממש, ובית המשפט יכול להסיקו מהנסיבות ולפסוק לפי שיקול דעתו", ר' ספרם של דניאל פרידמן ונילי כהן, חוזים, כרך ב' בע"מ 680. בעת קביעת הפיצוי אין להתעלם מכך שהתובעים עצמם גדרו את עגמת הנפש בתחילה בסך של 20,000 ₪ ולאחר מכן אף גידרו יותר כאשר התובע הבהיר ש"תיקון הנזק יעלה על התועלת". מכאן, יש לקבוע את הפיצוי בגין עגמת הנפש תוך התייחסות לסכום הפיצוי הממוני הכולל שנקבע.

על כך שניתן להעמיד פיצוי בגין עגמת נפש תוך התייחסות לסכום הפיצוי הכולל או חלקו ר' למשל ע"א 4232/13 אנגלו סכסון סוכנות לנכסים בע"מ נגד אלי בלום (מיום 29/1/15), עוד ר' תא (ת"א) 44018-08-17, אבנר אליהו נ' יחיאל סימן טוב (סעיף 40 לפסק הדין - כב' הש' ח' פלינר מיום 10/6/19).
אשר על כן ולאור העובדה שקרן החיוב בפסק הדין היא 28,290 ₪, ותוך שנתתי דעתי שחלק הפיצוי הוא בגין ליקויי הבניה "הרגילים" שאינם התאמת חדר הילדים - אני מעמיד את סכום הפיצוי בגין עגמת נפש על סך השווה ל –10% מהקרן כשהוא מעוגל לסך של 3,000 ₪.

6.
סוף דבר
לאור הסכומים שנקבעו בסעיף 4.3 ו 5 סיפא לפסק הדין, המסתכמים לסך של 31,290 ₪, אני קובע כדלקמן:

אני מחייב את הנתבעת בתשלום הסך של 31,290 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 19/11/17 ועד למועד התשלום בפועל. בנוסף אני מחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחה, תוך שנתתי דעתי לפער שבין סכום התביעה לבין תוצאתה – בסך כולל של 7,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.


ניתן היום,
י"ט כסלו תש"פ, 17 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.













א בית משפט שלום 40529-11/17 ניר בניסטי, מיכל בניסטי נ' נוה בנין חברה לבנין בע"מ (פורסם ב-ֽ 17/12/2019)