פסקי דין על עינת קפיטולניק | פסקי דין על טובי יעקבי | פסקי דין על עמיר סגל |

44825-05/19 תט     17/12/2019




תט 44825-05/19 עינת קפיטולניק נ' טובי יעקבי, עמיר סגל








בית משפט השלום בכפר סבא


17 דצמבר 2019
ת"ט 44825-05-19 יעקבי נ' קפיטולניק
ת"ט 59924-06-19 סגל נ' קפיטולניק
ת"ט 59915-06-19 יעקבי נ' קפיטולניק
ת"ט 44869-05-19 סגל נ' קפיטולניק




בפני

כב' הרשם הבכיר איתי רגב


מבקשת

עינת קפיטולניק



נגד


משיבים

1. טובי יעקבי
, עו"ד
2. עמיר סגל
, עו"ד



החלטה

1.
הדיון בארבעת התיקים שבנדון אוחד (ר' החלטת ס' הנשיאה, כב' הש' פרייז, מיום 7.11.19). תיק נוסף, שהוגש כתביעה בסדר דין מהיר, נדון בנפרד.
2.
יוזכר, כי נסיבותיהם דומות – המבקשת טוענת כי שילמה למשיבים את מלוא שכרם בעוד שאלו טוענים כי נותרה חייבת בגין שירותים משפטיים שקיבלה.

בדיון חידדו הצדדים את טענותיהם –
3.
המשיבים הזכירו כי שתיים מההתנגדויות הוגשו באיחור והדגישו כי טענות ההגנה לא מנומקות דיין. כן ציינו שככל שיש למבקשת טענות הרי שהן מופנות רק נגד המשיב 1 (וביחס לשניים מהתיקים, בשל כך) וכי אין לה טענות נגד המשיב 2 וביחס לתיקים שפתח נגדה.
4.
המבקשת טענה כי לא הסתכלה על המסמכים, וכי המשיבים הפרו את התחייבויותיהם כלפיה כאשר הגיעו לא מוכנים לדיון והגישו כתבי טענות שלא במועד.

דיון
5.
לפי הוראות סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, תידון התנגדות לביצוע שטר כדרך שדנים בבקשת רשות להתגונן.

6.
ככלל ניתן לומר כי לא במהרה תידחה בקשת רשות להתגונן, כשם שאין לומר כי רשות תינתן כדבר מובן מאליו. בעשרות שנות פסיקה בנושא זה נקבעו אמות מידה די ברורות בשאלה: מתי תינתן לנתבע רשות להתגונן ומתי תידחה בקשתו. ניתן לומר כי תינתן רשות להתגונן כאשר הנתבע מעלה בתצהירו שיש לו יסוד להגנה, או אפשרות מבוססת של הגנה, או הצעה סבירה של הגנה, או הגנה טובה לכאורה או עובדות המצביעות על סכסוך סביר. כל אלה הם מטבעות לשון שונים של אותו רעיון: שבשלב הזה של המשפט, אין הנתבע צריך לשכנע את בית המשפט בצדקתו. זאת הוא יצטרך לעשות במשפט עצמו. אין בית המשפט השומע את הבקשה צריך לשקול את טיב הראיות של הנתבע ואת מהימנות העדים של הנתבע לעומת אלו של התובע. כל אלו הם עניין למשפט עצמו. על בית המשפט לשקול אם הנתבע הראה סיכוי של הצלחה בטענותיו. הייתה הגנה לכאורה בידי הנתבע - יורשה להתגונן בפני
התביעה; לא הייתה כזו , או אם בית המשפט מתרשם שהגנתו של הנתבע היא הגנת בדים - לא יתן לו רשות להתגונן.

7.
בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):

"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'... "

8.
זאת ועוד.
הלכה היא כי בשלב זה של בקשת רשות להגן, על בית המשפט לבחון האם למבקש רשות להגן עומדת הגנה, ולו בדוחק:
"בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר... באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה" (כבוד השופט שמגר בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ'
warner
, פ"ד מו(2) 273, 277 ; ראה דבריו של כבוד השופט רובינשטיין בע"א 527/07 מזל נחום ואח' נ' קרן אהרונסון בע"מ (פורסם במאגר משפטי)).

9.
בע"א 5480/98 מנורה נ' אבו, פ"ד נב(2) 476, 479 נקבע מפי הנשיא כבוד השופט ברק (כתוארו אז), כי במסגרת בקשת הרשות להגן

"נותן בית המשפט דעתו למשקלן המהותי של טענות הנתבע, לזיקתן לתביעה ולביסוסן... בית המשפט אמנם אינו בוחן את מהימנות העדויות שמביא הנתבע ואינו בוחן את סיכויי הגנתו... אך הוא נדרש להכריע בבקשת הרשות להגן על פי החומר המצוי בפני
ו..." .

10.
יש להניח, לצורך הבקשה בלבד, כי יהא בידי המבקשת להוכיח את טענותיה שהובאו בתצהיר ובמקרה כזה עומדת לה הגנה לכאורית, גם בשים לב לכך כי מדובר בצדדים קרובים אשר ביחס אליהם בוחן בית המשפט גם טענות הגנה במישור החוזי.

11.
על פי תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, "רשות להתגונן אפשר ליתן ללא תנאי ואפשר להתנותה בתנאים בדבר תשלום כספים לקופת בית המשפט, בדבר מתן ערובה, בדבר זמנו ודרכו של הדיון או בכל תנאי אחר, ככל אשר ייראה לבית המשפט או לרשם".
בפסיקה של בית משפט זה נקבע, כי ככלל התנאת הרשות להתגונן בתנאים תיעשה במקרים שבהם ההגנה נראית על פניה קלושה (ראו למשל רע"א 4819/15 דינמיק שרותי ספנות (דש'ס) בע"מ נ' אמקו ים בע"מ [פורסם בנבו] פסקה 10 (2015) רע"א 8381/14 אברבך נ' בנק אגוד לישראל בע"מ [פורסם בנבו] פסקה 3 (2015)); גורן, בעמ' 760-759). כך נאמר, כי "כשאמנם 'כמעט' אין לנתבע הגנה, בית המשפט עושה חסד עם נתבע כאשר הוא נותן לו רשות להתגונן, אפילו היא מותנית בתנאי הפקדה" (ע"א 373/69 חונן נ' חגור, פ"ד כג(2) 347, 349. מפי השופט, כתארו אז, זוסמן). שיקול הדעת של הערכאה הדיונית בסוגיה זו הוא רחב מאד, וערכאת הערעור לא תתערב בדרך כלל בהחלטתה (רע"א 2895/12 עמרן נ' מועצה מקומית קריית טבעון [פורסם בנבו] פסקה 14 (2012)). עם זאת נקבע, כי אין לסכל את מטרת התקנה על ידי קביעת תנאים שאין בכוחו של הנתבע לעמוד בהם (גורן, שם). כל ההלכות האמורות הן גם פרי השכל הישר.
(ור'
רע"א 384/17 סבוב נ' גמא ניהול וסריקה בע"מ (ש' רובינשטיין, החלטה מיום 1.2.17)).
אף ששקלתי אם יש מקום לעשות שימוש בהוראות תקנה 210 האמורות במקרה דנן הרי שבסופו של דבר לא מצאתי להתנות את מתן הרשות להתגונן.

12.
לפיכך, ניתנת

בזה

למבקשת

רשות

להתגונן
,
באופן

שהתצהיר

ישמש

כתב

הגנה
.

13.
לאור

סכום

השיקים

יידון

התיק

בסדר

דין

מהיר
.

14.
המשיבים

ישלמו

את

הפרשי

האגרה
,
ויגישו

תצהיר

והשלמת

מסמכים

מטעמם
,
בהתאם

להוראות

תקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984,

תוך
30
יום
,
עם

העתק

ישירות

למבקשת
.

15.
מבלי

שיהא

בכך

משום

הארכת

מועד

מראש
,
אבהיר

כי

אי

השלמת

האמור

תוך
60
יום

תביא

למחיקת

התביעה

מחמת

חוסר

מעש
(
או

מחמת

אי
-
תשלום

אגרה

מספקת
),
בלא

צורך

בהחלטה

נוספת
(
אלא

אם

יוארך

לכך

המועד

בהחלטה

אחרת
).

16.
המבקשת

יגיש
ו
השלמת

מסמכים

מטעמם
,
בהתאם

להוראות

תקנה
214
ב
1
האמורה
,
תוך
30
יום

מקבלת

מסמכי

המשיבים
,
עם

העתק

ישירות

למשיב
ים.

17.
תצהירי

עדות

ראשית
,
חוות

דעת

מומחים
(
ככל

שיש
),
וכן

כל

בקשה

להזמנת

עד
,
שאינו

מסכים

לתת

תצהיר
,
יוגשו

על

ידי

הצדדים

במקביל
,
תוך
30
יום

מהגשת

מסמכי

המבקשת
.
בקשה

כאמור

תפרט

את

זהות

העד
,
מעמדו

בקשר

לסכסוך
,
תוכנה

הצפוי

של

עדותו
,
וכן

את

הנסיונות

שנעשו

לקבלת

תצהיר
.
בעל

דין

שאינו

מגיש

תצהיר
,
חוות

דעת

או

בקשה

כאמור

ייחשב

כמסתמך

על

התצהיר

התומך

בכתבי

הטענות
,
בלבד
.

18.
תזכורת

פנימית

למזכירות

ליום
10.2.20
לשם

קביעת

התיק

לישיבה

מקדמית

בהתאם
,
לאחר

הגשת

מסמכי

המשיב
ים
ותשלום

הפרשי

האגרה
,
ובכפוף

להגשה

ולתשלום

כאמור
,
או
–
לפי

המקרה
–
לשם

מחיקת

התביעה

על

פי

ההתראה

דלעיל
,
ככל

שלא

יוגשו

המסמכים

או

לא

תשולם

האגרה
.



ניתנה היום,
י"ט כסלו תש"פ, 17 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.














תט בית משפט שלום 44825-05/19 עינת קפיטולניק נ' טובי יעקבי, עמיר סגל (פורסם ב-ֽ 17/12/2019)