פסקי דין על הרב ניסים קדוש | פסקי דין על עמרם בלויא | פסקי דין על שרון אנה הלפרין | פסקי דין על רינה גו'י קוזין ואח' |

65565-09/19 הפ     18/12/2019




הפ 65565-09/19 הרב ניסים קדוש נ' עמרם בלויא, שרון אנה הלפרין, רינה גו'י קוזין ואח'








בית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כב' השופט רפאל יעקובי

ה"פ 65565-09-19

18 בדצמבר 2019



בעניין
:
הרב ניסים קדוש




המבקש


נגד



1. עמרם בלויא
2. שרון אנה הלפרין
3. רינה גו'י קוזין
4.לשכת רישום מקרקעין – ירושלים


המשיבים

בשם המבקש: עוה"ד ברוך בן יוסף
, יונתן קיוול
בשם המשיב 1: עוה"ד יעקב לאופר
, יעקב ח' פרנקל
בשם המשיבה 4: עו"ד תמר צפדייה
(פרקליטות מחוז ירושלים, אזרחי)


פסק דין


1.
התובענה דנן הוגשה בדרך של המרצת פתיחה ב-26.9.19.

2.
בשלב מאוחר יותר (ב-14.11.19) הוגשה תובענה מתוקנת הכוללת גם את לשכת רישום המקרקעין כמשיבה מס' 4.

3.
המבקש לא המציא את התובענה למשיבות 3-2 והן לא היו בתמונת ההליכים.

4.
הסעד המבוקש בתובענה המקורית ובזו המתוקנת הוא כדלקמן
:
"

פסק דין
הצהרתי... ולפיו יוצהר מי הם הבעלים של נכס מקרקעין ברח' עדני 5, ירושלים הידוע כספר 1015 דף 5771".

5.
בעת הגשת התובענה התנהלו בין המבקש לבין המשיב 1 הליכים בבית משפט השלום בירושלים בת"א 49447-11-17, אשר במסגרתם תבע המשיב 1 – הרשום כבעלים של הנכס הנדון – סילוק ידו של המבקש מן הנכס.

6.
לצד הגשת התובענה דנן עתר המבקש גם לסעד זמני, הכולל, בין היתר, בקשה שבית המשפט "יורה למשיב 1 להימנע משימוש בכל צו פינוי ו/או זכות פינוי שתעמוד לרשותו, ככל שתעמוד, בקשר לנכס".

7.
ב-20.11.19 הוגשה ע"י המשיב 1 בקשה לדחיית התובענה על הסף. בעקבותיה הוגשו תשובה מטעם המבקש
(ב-4.12.19) ותגובה לתשובה מטעם המשיב 1 (ב-16.12.19).

8.
ביני לביני ניתן פסק דינו של בית משפט השלום בתובענה הנזכרת בסעיף 5 דלעיל. במסגרת אותו

פסק דין
התייחס בית משפט השלום להשתלשלות העניינים הרלבנטית ולמשמעויותיהן של הסכמות שונות בין הצדדים (במסגרת ההליך שם) והורה על סילוק יד של המבקש דנן מן הנכס, תוך מתן הוראות נלוות.

9.
לאחר שקילת המכלול, הגעתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשה ולדחות את התובענה דנן על הסף.

10.
התוצאה האמורה נגזרת מכך שלמבקש אין כל מעמד להגשת התובענה דנן ומשהגיש אותה בכל זאת – השתלשלות העניינים שקדמה לה ושהתחוללה במקביל לה יוצרת כלפיה, לכל הפחות, מניעות בדמות מעשה בית דין והשתק שיפוטי. זאת משום שבמצב המשפטי דהאידנא המבקש אינו בעל זכויות כלשהן בנכס, הוא הסכים עם המשיב 1 כפי שהסכים, הסכמות אלה תקפות ולצורך ביטולן ופתיחת פתח להליך מסוג זה שלפנינו, נדרש הליך נפרד ומתאים.

11.
בהמשך למצוין לעיל די להוסיף את שיובא להלן:
א.
המשיב 1 רשום במרשם המקרקעין כבעל הנכס.
ב.
במסגרת ההליכים בבית משפט השלום גובש ב-19.7.18 הסכם, אשר במסגרתו נאמר (בסעיף 6): "הצדדים מבהירים כי הסדר זה ימצה אל (צ"ל: את – ר.י) כלל הטענות ביניהם לרבות טענות הנתבע לזכויות כלשהן בנכס מושא התובענה".
ג.
בהמשך להסכמות האמורות ולפסק הדין שניתן, למבקש אין מעמד לתבוע את שהוא תובע בתובענה דנן והוא מנוע ומושתק מלתובעו (מכוח השתק שיצר בהסכמתו, מעשה בית דין, העדר יריבות ועוד). תנאי מוקדם לפתיחת פתח לאפשרות כזו הוא ביטול ההסכמה שאליה הגיע בבית משפט השלום וזאת בהליך נפרד ומתאים ולא בדרך אינצידנטלית (ע"א 1545/08 מוסקונה נ' סולל בונה (4.3.10) ועוד). יצוין כי בקשר לכך ציין בית משפט השלום (בסעיף 17 לפסק דינו) כי אינו מביע עמדה. מכל מקום, משנדרשת עתה הבעת עמדה – הרי שזהו המצב המשפטי.
ד.
נראה כי המבקש נקט בכל דרך אפשרית במגמה לסכל את תוצאות ההסכמה האמורה ואת סילוק ידו מן הנכס. כך בנסיונות חזרה שלו מן ההסכמה ועוד (ראו סעיפים 12-11 לפסק דינו של בית משפט השלום). כך גם בסעד הזמני שנתבקש בהליך דנן (שחלקו הרלבנטי צוטט בסעיף 6 דלעיל) וב"בקשה דחופה" שהוגשה ב-20.11.19. בעקבות הבקשה האחרונה נאמרו (בהחלטתי
מ-21.11.19) הדברים שלהלן:
"המצוין בקשה הנוכחית אינו מצדיק שינוי ההחלטה מאתמול. כך במיוחד כשהמבקש דנן, שהוא הנתבע בהליך המתנהל לפני בית משפט השלום, מעלה שם את כל טענותיו הרלבנטיות, כשבית משפט השלום ער לכל הנחוץ – ובכלל זה להליך שנפתח כאן לאחרונה – וכשהוא צפוי להתעדכן לגבי ההחלטה מאתמול ולגבי ההחלטה הנוכחית במסגרת מה שיגיש המבקש דנן מכוח סעיף 1 להחלטה שניתנה שם ב-19.11.19.
על האמור עד כה אוסיף – מה שנמנעתי לציין עד כה – כי לכאורה כלל לא ניתן לעתור לסעד הזמני שנתבקש כאן בנושא הפינוי, אלא יש להמתין להכרעת בית משפט השלום במה שלפניו ורק לאחר מכן ניתן לפעול בהתאם למה שיאפשר הדין בנסיבות שתיווצרנה".

במסגרת התגובה לתשובת המבקש (בסעיפים 74-69) צוין כי המבקש הגיש עוד תביעה לבית הדין של העדה החרדית בעניינים שעל הפרק.
מכל האמור עולה, בין היתר, כי המבקש לוקה בחוסר תום לב בהתנהלותו הדיונית. בכך יש חיזוק נוסף לתוצאה ההולמת בהליך דנן.

12.
בהינתן כל האמור, השורה התחתונה היא כי התובענה נדחית על הסף.

13.
על המבקש לשלם למשיב 1 בגין ההליך דנן סכום כולל של 15,000 ₪, עבור הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין גם יחד.

אין צו להוצאות ביחסים שבין המבקש לבין המשיבים האחרים.



ניתן בהעדר הצדדים היום,
כ' בכסלו התש"ף, 18 בדצמבר 2019.













הפ בית משפט מחוזי 65565-09/19 הרב ניסים קדוש נ' עמרם בלויא, שרון אנה הלפרין, רינה גו'י קוזין ואח' (פורסם ב-ֽ 18/12/2019)