פסקי דין על זכי רחמני | פסקי דין על תקווה רחמני | פסקי דין על זועבי חסאם | פסקי דין על ארז צבר ואח' |

37428-12/19 הפ     19/12/2019




הפ 37428-12/19 זכי רחמני נ' תקווה רחמני, זועבי חסאם, ארז צבר ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ה"פ 37428-12-19 רחמני נ' רחמני ואח'

בקשה מס' 1

לפני כב' הנשיא איתן אורנשטיין









המבקש:

זכי רחמני
ע"י ב"כ עו"ד יוגב חלפון
ו/או עו"ד בתיה חלפון


נגד

המשיבים:



.1
תקווה רחמני
ע"י ב"כ עו"ד עופר כהן
ו/או עו"ד תקוה טליתמן


.2
זועבי חסאם
3. עופר כהן ו/או תקוה טליתמן



כונסי הנכסים

4. ארז צבר
5. קלאודיה לוציה צבר
שניהם על ידי ב"כ עו"ד אליעד שרגא


הרוכשים



החלטה
כללי
1.
לפני בקשה דחופה לעיכוב פינוי המבקש מהדירה שנמצאת ברחוב יהודית 19 ברמת גן הידועה כגוש 6207 חלקה 602 (להלן: "הדירה"), שקבוע ליום 20.12.19. עוד מבוקש להורות על עיכוב ביצוע מכירת הדירה. בקשה זו מוגשת בד-בבד עם תובענה, בדרך של המרצת פתיחה, בה מתבקש בית המשפט להורות על ביטול הסכם מכר הדירה והחזרת הבעלות בה לשם המבקש.

רקע והליכים קודמים
2.
המבקש והמשיבה 1 (להלן: "המשיבה") הם בני זוג שמנהלים הליכי גירושין ממושכים, עוד משנת 2011 בבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב (תמ"ש 19160-01-11 ותמ"ש 46414-08-11). ביום 7.1.16 ניתן בתיקים דנן

פסק דין
שבו הורה בית המשפט, בין היתר, על פירוק השיתוף בין בני הזוג ובגדרו שהדירה שרשומה בבעלות המבקש תימכר ועל חלוקת הכספים בין בני הזוג. בית המשפט לענייני משפחה מינה ביום 21.6.17 את עוה"ד עופר כהן ותקווה טליתמן לצד עו"ד זועבי חוסם, ששימשו כבאי-כוח הצדדים, ככונסי נכסים למכירת הדירה (להלן: "כונסי הנכסים"). עוד נקבע כי למבקש הזכות לרכוש את זכויותיה של המשיבה בדירה תוך 20 ימים לאחר קבלת השמאות של הדירה. במקרה כאמור, יהיה על המבקש לשלם למשיבה את התמורה תוך חודש וככל שלא יעשה כן יהיו כונסי הנכסים מוסמכים למכור את הדירה בשוק החופשי. על פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (עמ"ש 47454-02-16).

3.
ביום 20.12.18 נקבע על ידי בית המשפט של הערעור כי למרות שהליכי מכירת הדירה נמצאים בעיצומם על ידי כונסי הנכסים, תינתן למבקש הזדמנות נוספת לרכוש את הדירה תוך 30 יום וככל שלא יעשה כן, תימכר הדירה בשוק החופשי באמצעות כונסי הנכסים.

4.
המבקש לא מימש את זכותו והדירה נמכרה על ידי כונסי הנכסים ביום 1.5.19 לה"ה ארז וקלאודיה-לוציה צבר (להלן: "הרוכשים"). בהתאם להסכם המכר, תימסר החזקה בדירה לרוכשים ביום 30.12.19. הסכם המכר אושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה ביום 10.5.19. נוכח סירוב המבקש להתפנות מהדירה על מנת שניתן יהיה למסור את החזקה בה לרוכשים במועד, הגישו כונסי הנכסים בקשה להורות על פינוי המבקש מהדירה. בית המשפט לענייני משפחה נעתר לבקשה והורה על פינוי המבקש מהדירה עד ליום 20.12.19.

על רקע האמור הגיש המבקש ביום 15.12.19, את התובענה ובצידה הבקשה הדחופה, מושא החלטה זו.

טענות הצדדים
5.
המבקש מעלה טענות קשות באשר להתנהלות כונסי הנכסים ובין אלה שהאחרונים מנעו ממנו לקבל את הכספים שנועדו למממן את רכישת חלקה של המשיבה בדירה, הכל תוך חריגה מסמכותם וממניעים פסולים. לעמדת המבקש סיכויי התובענה גבוהים בהינתן לטעמו שכונסי הנכסים פעלו בחוסר סמכות משמנעו ממנו לממש את זכות הקדימה. באשר למאזן הנוחות נטען שהוא נוטה לטובת המבקש בהינתן לטעמו שהנזק שייגרם לו ולבנו עקב הפינוי הוא משמעותי ועולה במידה ניכרת על הנזק שייגרם לרוכשים בגין עיכוב המכירה. זאת במיוחד לנוכח העובדה שמדובר בהסכם מכר מותנה במימוש זכות הקדימה. לכך מוסיף המבקש כי הפינוי מהדירה יסב לו נזק בריאותי בשים לב לגילו המתקדם וכן לבנו החולה שמתגורר עימו בדירה.

הבקשה הוגשה לאחר שעות העבודה והובאה לעיון לפני השופטת התורנית שלא ראתה מקום ליתן צו במעמד צד אחד והורתה על הגשת תגובות דחופות של המשיבים ואלה הוגשו.

6.
המשיבים טוענים שדין הבקשה כמו גם התובענה להיות מסולקים על הסף.
נטען שהמבקש פעל בחוסר ניקיון כפיים שכן הגיש בקשה זהה לחלוטין לבקשה דנן, לבית המשפט לענייני משפחה שדן בתיקי הגירושין, כך שהונחו שתי בקשות זהות לפני שני מותבים שונים באותה העת בשתי ערכאות שונות ומבלי לידע את בית המשפט על כך. לכך יש להוסיף את העובדה שבין לבין, ביום 16.12.19 דחה בית המשפט לענייני משפחה את הבקשה על הסף תוך חיוב המבקש בהוצאות. לעיצומו נטען שהסמכות לדון בבקשה מוקנית לבית המשפט לענייני משפחה, כי הבקשה לוקה בשיהוי חמור, הטענות הן טענות ממוחזרות שנדחו פעם אחר פעם על ידי הערכאות שנדרשו להן וכן קיים מעשה בית דין. באשר למאזן הנוחות נטען כי לרוכשים ולמשיבה יגרמו נזקים בלתי מבוטלים ככל שיעוכב פינוי הדירה. הרוכשים מצביעים על כך שנערכו לכניסה לדירה, ולפינוי דירתם השכורה כך שישארו ללא מגורים להם ולילדיהם, זאת לאחר שהסתמכו על הסכם המכר, שילמו את התשלומים ומבלי שהמבקש טרח לעשות כל פעולה במשך החודשים שחלפו מאז אישור המכר. לעומת זאת, המבקש זכאי לקבלת חלק מהתמורה ממכירת הדירה כך שיוכל לרכוש או לשכור באופן זמני דירה חלופית לו ולבנו.

7.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות וכן בנספחים, הצעתי למבקש לשקול מחדש את הבקשה. בתגובתו לתשובות עמד המבקש על בקשתו וכן טען כי בית המשפט לענייני משפחה שגה בעת שדחה את הבקשה המקבילה מהטעם כי החלטתו הושפעה מהדיווחים המטעים לכאורה שנמסרו לו על ידי כונסי הנכסים. לא הבחנתי בתגובה במענה לכך שהמבקש בחר להגיש שתי בקשות זהות לשתי ערכאות וכי בית המשפט לענייני משפחה דחה את הבקשה.

דיון והכרעה
8.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, בחנתי את שנקבע בהליכים הקודמים והמקבילים הרלוונטיים לענייננו, נתתי דעתי לדין ויישמתי את הדרוש, הגעתי לידי מסקנה שדין הבקשה להידחות הן מטעמים דיונים והן מטעמים מהותיים, וכי מוטב היה אילו לא הוגשה.

9.
בפתח הדברים אציין שההכרעה ניתנת ללא דיון במעמד הצדדים שכן כזה לא התבקש וממילא היא מושתתת על מסמכים שהוגשו בהליכים משפטיים לרבות החלטות ופסקי דין.

10.
על צד שמגיש בקשה לסעד זמני, לבוא בניקיון כפיים בהינתן שעסקינן בסעד מן היושר.
הפסיקה הדגישה את החשיבות שעל צד העותר לצו זמני, לרחוץ בניקיון כפיים, לא כל שכן, כשהוא עותר לצו במעמד צד אחד. נקבע, כי חוסר ניקיון כפיים, יחול שעה שצד לא מגלה לבית המשפט מסמכים, ששומה היה עליו לגלות עם הגשת הבקשה (ר' רע"א 9946/09 י.ח. דמרי בניה ופיתוח בע"מ נ' תדהר מגדל בית שמש בע"מ ואח'
(פורסם במאגרים המשפטיים, 18.12.09)). אפנה גם
לרע"א 2267/95 האפוטרופוס הכללי נ' הרטפלד, פ"ד מט(3), 854, 868)
שנזכר ברע"א 9946/09 לעיל:

"
...על הפונה לבית המשפט בבקשה לסעד זמני מוטלת החובה לגלות את כל העובדות העשויות להשפיע על שיקול-דעתו של בית המשפט
".

לא כך נהג המבקש שלפני. הלה הגיש שתי בקשות זהות לשתי ערכאות שונות מבלי לידע על כך, לא כל שכן התנהלותו זו מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט. על הבקשה הזהה נודע לבית המשפט רק מהתשובה שהגישו המשיבים ולא ניתן לי הסבר ענייני מדוע בחר המבקש לנהוג בדרך שבה נהג הגם שניתנה למבקש הזדמנות להתייחס לכך בתגובה לתשובות. די בכך כדי לדחות את הבקשה.

מעבר לדרוש;
11.
בית המשפט לענייני משפחה דחה את הבקשה בקובעו שפסק הדין לפירוק השיתוף ניתן לפני ארבע שנים, כי המבקש הגיש אין ספור בקשות עיכוב ביצוע וכי יש למלא אחר הסכם המכר ולפנות את הדירה כמתחייב. בית המשפט חייב את המבקש תוך פסיקת הוצאות לטובת אוצר המדינה.

שומה היה על המבקש ליידע את בית משפט זה לאלתר על ההחלטה, אך המבקש לא טרח לעשות כן ועל ההחלטה נודע רק מהתגובה. גם בכך נגועה התנהלות המבקש בחוסר ניקיון כפיים בולט. המבקש גם לא השכיל לאחר ההחלטה האמורה והחלטה נוספת של בית משפט למשוך את הבקשה.

מעל ומעבר; יש בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה, כדי להקים מעשה בית דין כלפי המבקש.

12.
הבקשה גם לוקה בשיהוי חמור. אזכיר מושכלת יסוד שלפיה על מבקש סעד זמני להגיש את בקשתו בהקדם.
בהקשר זה אפנה לרע"א 6353/11 גילמן נ' דיסקונט (2011) שבו בית המשפט העליון דחה בקשה לעיכוב מימוש דירת מגורים מחמת שיהוי.
כאמור הסכם המכר נחתם ביום 1.5.19 ואושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה ביום 10.5.19. משכך, היה בידי המבקש זמן רב לנקוט בבקשה שלפני. מטעמים השמורים עם המבקש נמנע מלעשות כן במשך חודשים רבים. לא התעלמתי מכך שצו הפינוי ניתן ביום 10.12.19, אך סבורני כי אין בעובדה זו כדי לקבוע כי המבקש לא השתהה בהגשת בקשה זו; המבקש ידע זמן ניכר כי עליו יהיה לפנות את הדירה כמו על טענותיו מושא הבקשה, אך לא עשה דבר. השיהוי הכבד עומד אף הוא בעכרי המבקש.

13.
אף מאזן הנוחות עומד לרעת המבקש. כאמור, הדירה נמכרה זה מכבר, הרוכשים פעלו בהתאם להסכם המכר, שילמו את התמורה כמתחייב הימנו, ונערכו להיכנס לדירה ולפנות דירתם השכורה. עיכוב הפינוי יגרם לרוכשים נזק ניכר שכן הם יאלצו לחפש להם מגורים אחרים, והנזק שיגרם להם אינו פחות מהנזק שלו טוען המבקש, שיוכל למצוא לו מגורים אחרים בתמורה שיקבל מהדירה. זאת ועוד, כונסי הנכסים עלולים להיות חשופים לתביעות של הרוכשים בגין הפרת הסכם המכר.

14.
מעל ומעבר; סיכויי התביעה אינם גבוהים וגם מטעם זה אין לקבל את הבקשה. דומה שהסמכות לדון בהליך מוקנית לבית המשפט לענייני משפחה. עסקינן בהליך מכר דירה באמצעות כונסי נכסים שמונו בבית המשפט לענייני משפחה. טענות המבקש באשר לכשלים בהתנהלות כונסי הנכסים בהליך האמור, כמו גם יתר העילות באשר לביטול מכר הדירה, מושא התובענה והבקשה לסעד זמני שלפני, לרבות עיכוב ביצועו של צו הפינוי, מקומן באכסניה שדנה בהליך המכירה, מינתה את כונסי הנכסים, אישרה את המכר וכדומה, קרי, בבית המשפט בענייני משפחה במסגרת הליכי הגירושין. קל וחומר שאין בית משפט זה מוסמך לעכב מכר שאושר על ידי בית משפט אחר שכן אין בית משפט זה יושב בהליך שלפני כערכאת ערעור. קביעה זו מתעצמת לאור העובדה כי ביום 16.12.19 נדחתה הבקשה המקבילה על ידי בית המשפט לענייני משפחה, וכאמור איני יושב כערכאת ערעור אף באשר להחלטה זו.

סוף דבר
15.
ממכלול הטעמים האמורים, דין הבקשה להידחות.

המבקש יישא בהוצאות לכל אחד מהמשיבים 1, 2-3, וכן 4-5 בסך של 5,850 ₪, כאשר המשיבים 2-3 יחשבו כמשיב אחד לצורך ההוצאות, וכך גם משיבים 4-5. ניתן לנכות מתמורת הדירה שמגיעה למבקש את סכומי ההוצאות ולהעבירם לזכאים להם לפי החלטה זו. לפנים משורת הדין לא אשית על המבקש הוצאות לטובת אוצר המדינה.

מוצע למבקש למחוק את התובענה בטרם הגשת תשובות. עמדתו תוגש עד ליום 31.12.19.

המזכירות תשלח את ההחלטה בדחיפות לצדדים.
המזכירות תביא את התיק לעיוני עם קבלת עמדת המבקש או ביום 31.12.19, לפי המוקדם.

ניתנה היום, כ"א כסלו תש"פ, 19 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.











הפ בית משפט מחוזי 37428-12/19 זכי רחמני נ' תקווה רחמני, זועבי חסאם, ארז צבר ואח' (פורסם ב-ֽ 19/12/2019)