פסקי דין על דוד חצבני |

654-12/19 בפמ     10/12/2019




בפמ 654-12/19 דוד חצבני נ' מדינת ישראל










administrator
administrator
1
0
2019-12-26t09:43:00z
2019-12-26t09:43:00z
2
1591
7959
microsoft corporation
66
19
9531
15.00


print




false
false
false

en-us
x-none
he












































































































































































































































































































/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.msotablegrid
{mso-style-name:"רשת טבלה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.10
{mso-style-name:"טבלת רשת1";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}























בית המשפט לתעבורה מחוז מרכז












בפ"מ 654-12-19 חצבני נ' מדינת ישראל

                          

                                       
תיק חיצוני: 50251198680
 
 


 

 


בפני



כבוד השופט, סגן הנשיאה ארז נוריאלי






מבקשים



דוד חצבני





נגד





משיבים


מדינת ישראל





















החלטה





1.
לפני בקשה לביטול פסילה מנהלית על פי
סעיף 48

ל
פקודת התעבורה

[נוסח חדש] תשכ"א -
1961.   
ביום 28.11.19 ניתן כנגד המבקש צו
פסילה מנהלית מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 30 יום, וזאת מתוקף סמכותו
של קצין משטרה, על פי
סעיף 47(ה)(3)

ל
פקודת
התעבורה

.
2.
על פי ההזמנה לדין וכתב האישום, בתאריך 27.11.19 בשעה
23:55, נהג המבקש ברכב פרטי מסוג קיה מ.ר 5234779, בכביש 4 לצפון, ק"מ 132
במהירות של 152 קמ"ש (לאחר הפחתה) כשהמהירות המרבית המותרת הינה 90
קמ"ש.
3.
הקצין פסל את רישיונו של המבקש, זאת לאחר והמבקש לא התייצב
בפני
ו במועד אליו זומן כדין, זאת על פי סעיף
47(ו)

ל
פקודה

.
4.
בדיון שהתקיים לפני ביום 09.12.19, חלק ב"כ המבקש, על
קיומן של הראיות לכאורה. נטען כי השוטר לא פירט אם היו עוד רכבים ליד רכב המבקש,
ובנסיעתו אחר רכב המבקש, לא פירט השוטר באיזה כיוון הוא נסע, כמו גם נמנע מלכתוב
את פרטי זיהוי של הרכב. כמו כן, הסביר את תגובתו הספונטנית של המבקש, "אולי
טעיתי", בתואנה כי השוטר ערער את בטחונו.
5.
כמו כן הוסיף ב"כ המבקש, כי אין אינדיקציה לפיה הקצין
מוסמך לבצע שימוע על פי נהלי המשטרה וביקש לראות זאת כפגם מהותי.
6.
ב"כ המשיבה התנגד לבקשה וטען, כי ביהמ"ש בשלב זה
אינו נדרש להכריע בראיות.
7.
לדבריו, השוטר רשם בבירור בנסיבות המקרה, שנסע אחר רכבו של
הנאשם תוך שמירת קשר עין רצוף עד עצירתו. אשר לטענה, כי לא ציין השוטר שרכבו של
המבקש היה לבד בכביש, ניתן להיווכח מדבריו של המבקש עצמו, זאת לאחר שהוצגו נתוני
המדידה למבקש, ובתגובתו הספונטנית אמר "לא שמתי לב, אולי בטעות נסעתי 157,
הכביש חשוך...".
8.
ב"כ המשיבה הוסיף, כי ניתן ללמוד על מסוכנותו של
המבקש מעברו התעבורתי. המבקש נוהג משנת 1994, לחובתו 18 הרשעות קודמות, מהן 5
הרשעות בעבירות דומות.
9.
תיק החקירה הוגש לעיוני.

דיון
10.
אמות המידה לפיהן בית המשפט
בוחן את החלטת הפסילה המנהלית הינן קיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמה בעבירה
המיוחסת, והאם יש בהמשך הנהיגה כדי להוות סכנה לשלום הציבור (
בש'פ 8450/02

זינגר יהודה עו"ד נ' מדינת ישראל
(פורסם בנבו)), כמו כן, בוחן בית המשפט את תקינות הליך השימוע המנהלי
וסבירות החלטת קצין המשטרה.


11.
אשר
לקיומן של ראיות לכאורה
:
נפסק, כי לעניין קיומן של ראיות לכאורה, אין זהות בין ההכרעה הראייתית שבסוף ההליך
העיקרי לבין זו הנוגעת לקיומן של ראיות לכאורה בשלב הפסילה; ועל מנת לקבוע כי
התגבשו ראיות לכאורה, די שיקבע כי קיימות ראיות גולמיות שיש בהן פוטנציאל לקשור את
המבקש לעבירה המיוחסת לו וכי קיים יסוד להנחה שבהתגבשותן יוגש כתב אישום. לעניין
זה יפים הדברים כדלקמן: "הסמכות להורות על פסילת רישיון ואיסור שימוש ברכב,
תופעל אם "היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום" נגד
הנהג. בית המשפט קמא קבע בעניין זה, כי "די בראיה גולמית נמוכה להפעלת
הסמכות המנהלית", ואכן, כפי שנפסק לא אחת "על מנת לקבוע כי
התגבשו ראיות לכאורה, די שיימצא כי קיימות ראיות גולמיות שיש בהן פוטנציאל לקשור
את (הנהג) לעבירות המיוחסות לו" (בש"פ 

6732/10

  

מדינת ישראל, נ. שגיב בן שלום [פורסם בנבו] 10.10.10)).
וכן: "פרשנותו של
סעיף זה מובילה באופן ברור למסקנה שהוא קובע אך רף מינימום להפעלתה של הסמכות
לפסילה מינהלית של רישיון נהיגה – קיומו של יסוד סביר להניח כי אכן יוגש כתב
אישום". (
בשפ 2897/15

יניב שושני נ' מדינת ישראל [פורסם
בנבו] (30.4.2015), פסקה 14)."
עח (ב"ש) 56047-07-18

עידו בניטה נ' מדינת ישראל,

[פורסם בנבו]
,
28.7.18.
12.
כידוע: "העובדה שהנהג
החשוד כופר בתרחיש העובדתי המתואר על ידי השוטר, וטוען גירסה עובדתית שונה, אין
בה, בשלב זה, כדי לקעקע את כוחו הראייתי של חומר ראייתי לכאורי כזה" (
רע"פ 1773/04

אלעוברה אסמעיל נ' מדינת ישראל
(פורסם בנבו, 23.02.2004)).
13.
שאלות הנוגעות לאמינות מכשיר
האכיפה יוכרעו במסגרת ההליך העיקרי ואינן משמשות עילה לתקיפת קיומן של ראיות
לכאורה, וכפועל יוצא - אינן יכולות לשמש עילה לביטול החלטת קצין משטרה על פסילה
מנהלית של אדם מלהחזיק רשיון נהיגה (
עח (מרכז) 12494-09-10

מדינת ישראל נ' אביתר ברוך

[פורסם בנבו]
; ערר
שהוגש בתיק
בשפ 7855/10

אביתר ברוך נ' מדינת ישראל
נדחה

[פורסם בנבו]
).
14.
מן הכלל אל הפרט: לאחר שבחנתי את חומר הראיות בתיק, הנני
סבור, שהיו בפני
קצין המשטרה די ראיות שהמבקש ביצע לכאורה את העבירה המיוחסת לו של
נהיגה במהירות מופרזת.
15.
מעיון בתיק החקירה עולה כי,
השוטר רשם בדו"ח הזמנה לדין וכתב אישום: כי "אני מפעיל ממלז כביש 4
לצפון ... כיוונתי הנקודה האדומה שבעינית המכשיר לכיוון חזית אורות הרכב הנל שנסע
בנתיב השמאלי מתוך 3 נתיבים המכשיר מדד את הרכב במהירות של 157 קמש יצאתי אחרי
הרכב תוך שמירת קשר עין רצוף עם הנהג עד לעצירתו בשול ימין ניגשתי לנהג עם המכשיר
והצגתי בפני
ו את נתוני המדידה הוסבר ודווח נגדו ...".
16.
המבקש מסר באופן ספונטני,
"... אולי מתום לב נסעתי 157 הכביש חשוך ... לא הסתכלתי על מד
המהירות".
17.
בזיכרון דברים להפעלת
ממל"ז נרשם וסומן, כי בוצעו בדיקות תקינות בתחילת ובסיום המשמרת, וכי המפעיל
וידא כי בשדה הראיה שבו ניתן להבחין בכביש היה קו ראיה נקי מהפרעות פיזיות בין
המפעיל לבין רכב המטרה, ההפעלה נעשתה כלפי רכב המטרה שכל חלקיו הניתנים להראות
גלויים לעיני המפעיל, מרגע הזיהוי נקודת הכיוון האדומה הייתה מכוונת למרכז רכב
המטרה עד לקבלת צליל אישור מדידה, היה קשר עין רצוף עם רכב המטרה עד לעצירתו בשולי
הכביש, טווח גילוי רכב המטרה היה 182.9 מטר, בעת מדידת המהירות לא ירד גשם או שלג
וכי קטע הכביש היה מואר בתאורת רחוב לפחות 300 מטר.
18.
על אף שמדברי הנהג עולה כי
הכביש היה חשוך, אני קובע כי די בראיות שהוצגו כדי לקבוע, כי בידי המשיבה ראיות
לכאורה שהמבקש ביצע לכאורה את העבירה המיוחסת לו של נהיגה במהירות מופרזת. מקומן
של יתר טענות ב"כ המבקש להתברר בכור ההיתוך של החקירה הנגדית בתיק העיקרי.
19.
אשר למסוכנות
:
עבירת נהיגה במהירות מופרזת טומנת בחובה סכנה רבה. המסוכנות
נלמדת מחומרת העבירה כשלעצמה, והסיכון הטמון בנהיגה במהירות מופרזת, הן לנהג והן
למשתמשים בדרך. ראה לעניין זה דברי בית המשפט ב
עח (חי') 1763-11-13

יוליה מיזניקוב נ' מדינת ישראל לשכת
תביעות חיפה – תעבורה

, 7.11.13 (פורסם בנבו):
"המדובר במי שנהגה ברכב במהירות
של 138 קמ"ש כאשר המשיבה טוענת כי המהירות המותרת במקום היא 70 קמ"ש.
אין ספק כי במידה ועובדות אלו נכונות, הרי שיש בכך כדי לבסס את הדרישה לקיומן של
ראיות לכאורה ומסוכנות, כי הרי מי שנוהג במהירות העולה ב- 58 קמ"ש מהמהירות
המותרת במקום, יוצר סיכון רב הן לעצמו והן למשתמשים בדרך".
20.
המהירות המוגברת בה נסע לכאורה המבקש מסכנת לא רק אותו,
אלא אף משתמשים אחרים בדרך. מדובר במהירות העולה באופן משמעותי על המהירות המותרת
ויש בה כדי להוות סכנה ברורה למבקש ולציבור המשתמשים בדרך.
21.
מסוכנות המשיב נלמדת ממידת חריגת סטיית מהירות נסיעתו ביחס
למהירות המותרת בכביש (חריגה של 62 קמ"ש מעל המותר).

מדובר במהירות של 152 קמ"ש.
22.
סטייתו המופרזת לכאורה של המבקש מהמהירות המותרת, העומדת
על 62 קמ"ש מעל המותר, מצביעה על זלזול בחוק ומבטאת גישה המסוכנת
לציבור. יצוין, כי גם המבקש עצמו טען לפניי כי "מה שחייב אותי לנהוג מהר,
זה כי הכביש היה חשוך", בדבריו, מלמד המבקש על בעייתיות קיימת בהפעלת שיקול
הדעת באופן המגביר מסוכנותו (ראה פרוט' הדיון מיום 09.12.19 עמ' 2 שורה 30).
23.
לכך יש להוסיף את עברו התעבורתי של המבקש המעצים את
מסוכנותו. לחובתו 18 הרשעות קודמות, לרבות 5 עבירות מהירות, כשההרשעה אחרונה
בעבירת מהירות מפברואר 2019. ריבוי עבירות דומות מלמד על כי לפנינו משיב שנהיגתו
מסכנת את הציבור.
24.
אשר
לשימוע
–
המבקש נפסל לתקופה של 30 יום,
זאת על
פי סעיף
47(ו)

ל
פקודה

.
25.
אשר
לטענת סמכות הקצין
–
טענה זו נטענה בעלמא, ללא כל ביסוס עובדתי או משפטי, בהתעלם מחזקת
התקינות המינהלית ומהוראות החוק.
לא הונחה בפני
תשתית עובדתית כלשהי הסותרת את החזקה הקיימת, וכפי שכבר נפסק:
"חזקת התקינות מכתיבה, כי ביהמ"ש יצא מההנחה בדבר כשרות פעולות הרשות
ומי שטוען אחרת - עליו הנטל". 
(
בג"צ 1227/98 מלבסקי נ' שר
הפנים, פ"ד נב

(4)
690, 711-712).

בעניין זה ראה
סעיף 47

ל
פקודה

המדבר בעד עצמו.
26.
אשר
לנסיבות אישיות
–
המבקש לא העלה בבקשתו טענות המלמדות על קיומן של נסיבות אישיות חריגות, למעט טענתו
לפיה זקוק לרישיון הנהיגה לצרכי עבודתו.
27.
לעניין זה אפנה ל
בשפ 5928/96

אבי ארנפריד נ' מדינת ישראל


[פורסם בנבו]
שם
נפסק, כי: "תקופת
הפסילה נקבעה ע"י המחוקק, על בסיס שקלול התכליות השונות שלקידום השגתן ניתנה
הסמכות לצוות עליה; וככלל, יהיה מקום לבחון קיצור של התקופה, רק במקום שקיימות
נסיבות מיוחדות המצדיקות התערבות בשקלול התכליות העומד בבסיס. במקרה דנן, אין בכוח
הפגיעה שנפגעת נוחיותו של העורר - המרבה לנוע במסגרת עבודתו כנותן שירות למחשבים -
כדי להוות נסיבה מיוחדת במשמעות האמורה." 

דברים אלה יפים לענייננו, האינטרס הציבורי מחייב לשמור על שלום הציבור
מפני נהגים עוברי חוק גובר על האינטרס האישי של המבקש.
28.
לסיכום
- לאחר ששקלתי את מכלול הטענות והשיקולים בתיק שבפני
, כאשר לא
נעלם מעיני כי הפסילה המנהלית אינה מקדמה על חשבון העונש, לא מצאתי כי נפל פגם
בשיקול דעתו של קצין המשטרה אשר הורה על פסילת רישיון הנהיגה של המבקש.
29.
לא שוכנעתי כי יש בפני
נסיבות אשר מצדיקות ביטול או קיצור
הפסילה המנהלית.
30.
לאור כל האמור לעיל, הבקשה על כל חלקיה, נדחית.
54678313
המזכירות
תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים ותוודא קבלתה טלפונית.

הדיון שנקבע בהליך זה בלבד ליום
17.12.19 בטל.

זכות ערר לבית המשפט המחוזי כחוק.

ניתן בלשכתי בהעדר צדדים ביום
10.12.19.

                                                                       
            








ניתנה היום, י"ב כסלו
תש"פ, 10 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.
    
                                                                       
       








בפמ בית משפט לתעבורה 654-12/19 דוד חצבני נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 10/12/2019)