פסקי דין על חאמד גולאני | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי
64952-02/19 בל 07/12/2019
בל 64952-02/19 חאמד גולאני נ' המוסד לביטוח לאומי
administrator
administrator
1
0
2019-12-26t09:52:00z
2019-12-26t09:52:00z
2
1189
5950
microsoft corporation
49
14
7125
15.00
print
false
false
false
en-us
x-none
he
/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.msotablegrid
{mso-style-name:"רשת טבלה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.10
{mso-style-name:"טבלת רשת1";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
בית דין אזורי לעבודה בירושלים
ב"ל 64952-02-19
07 דצמבר 2019
לפני
:
כב' השופטת
שרה
ברוינר ישרזדה –
סגנית נשיא
ה
מ
ערער
חאמד גולאני
ע"י ב"כ: עו"ד
אבו עליה
-
ה
משיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד
מושונוב
פסק דין
1.
לפני ערעור על החלטת הוועדה
הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 10.1.19 (להלן – הוועדה לעררים), אשר התכנסה
בהתאם ל
פסק דין
בתיק בל 46570-01-17 (להלן: פסק הדין המחזיר) וקבעה כי אין מקום
לשינוי קביעתה, לפיה לא נותרה נכות בגין התאונה מיום 15.12.2015.
רקע
2.
המערער, יליד 1977 נפגע בתאונת
עבודה ביום 15.12.2015. כתוצאה מהתאונה הכיר המשיב, בין היתר, בפגיעה שנגרמה למערער
בשורש כף יד ימין.
3.
ועדה רפואית מדרג ראשון, שהתכנסה
ביום 6.6.2016, קבעה למערער נכויות זמניות לתקופה שמיום 1.1.2016 ועד ליום
30.11.2016 כלהלן – לתקופה שמיום 1.1.2016 ועד ליום 12.4.2016 נכות בגובה 25%, לתקופה
שמיום 13.4.2016 ועד ליום 31.5.2016 נכות בגובה 100% ולתקופה שמיום 1.6.2016 ועד ליום
30.11.2016 נכות בגובה 40%. בגין התקופה שלאחר מכן הוועדה לא מצאה מקום לקבוע נכות.
4.
על קביעת הוועדה מדרג ראשון
הגיש המשיב ערעור. ביום 29.12.2016 התכנסה הוועדה לעררים והחליטה להעמיד את נכותו של
המערער על 0% החל מיום 13.4.2016, בנימוק שבתקופה שמיום 1.1.2016 ועד ליום
12.4.2016 סבל המערער מהחמרה זמנית וחולפת במצבו וכי לאחר מכן לא נותרה לו נכות בגין
התאונה.
5.
המערער הגיש ערעור על החלטת
הוועדה לעררים. פסק הדין המחזיר הורה לוועדה –
"תדון
בשאלת קיומה של נכות בשורש כף ידו של המערער עקב תאונת העבודה מיום 15.12.15, ותנמק
קביעתה על פי הנתונים והמסמכים הרפואיים שיהיו לפניה
"
. יש לציין כי עניינו של המערער הוחזר לוועדה, בין היתר, בשל העובדה
שבמסגרת החלטתה מיום 29.12.2016 הסתמכה הוועדה על מסמך רפואי מחודש 4/2010, אשר בסופו
של יום לא עלה בידי המשיב להציגו בפני
בית הדין.
6.
הוועדה לעררים, אשר התכנסה לדון בהוראות פסק הדין המחזיר
בדקה את המערער ועיינה במסמכים שהוצגו בפני
ה ולבסוף סיכמה החלטה כלהלן: "
הועדה
עיינה שוב במסמכים הקיימים. ב- 4.11.13 ישנו רישום של מומחי כף יד ד"ר מיכאל טשרנובסקי
אשר מציין תלונותיו על שורש כף יד ימין אף בודק את כף יד ימין ומוצא רגישות בבסיס אגודל
בצילום מתאר ד"ר מיכאל שלשורש כף יד כי מדובר בשבר כרוני ללא חיבור של עצם הסירה
הועדה קובעת כי אין מקום לשינוי קביעתה. ומותירה את החלטתה על כנה"
.
7.
על החלטה זו הוגש הערעור שלפני.
8.
על פי הסכמת הצדדים כפי שבאה
לידי ביטוי בפרוטוקול הישיבה המקדמית, אשר נשמעה לפני רשם בית הדין עמי רוטמן, ניתן
פסק הדין על יסוד כל החומר המצוי בתיק.
טענות
הצדדים
9.
לטענת המערער, נפלו מספר פגמים בהחלטת הוועדה לעררים, אשר
בעטיים יש לקבל את הערעור ואף להשיב את עניינו לוועדה בהרכב אחר, בין היתר מן הנימוקים
שלהלן:
א.
טעתה הוועדה בכך שלא העניקה למערער אחוזי נכות לתקופה שמיום
13.4.2016 ועד ליום 31.5.2016, שבה לא יכול המערער לעבוד בעקבות הניתוח שעבר בידו.
ב.
הרופאים שדנו בערער בעקבות פסק הדין המחזיר היו אותם רופאים
שדנו בערר המוסד במועד כינוסה הראשון של הוועדה. לעניין זה טוען המערער גם כי הוועדה
הסתמכה על מסמכים שנפסלו על ידי בית הדין וכי הם קיבלו החלטות נוגדות.
ג.
הוועדה התייחסה למסמך מחודש נובמבר 2013, אולם היא לא בדקה
את כל התיק הרפואי, לא פנתה לבית החולים ולא בדקה את הצילום שעל בסיסו נכתב באותו מסמך
כי למערער היה שבר קודם לתאונה.
ד.
במסגרת הפרוטוקול, הוועדה ציינה כי למערער צלקת באורך 7 ס"מ,
אולם היא לא התייחסה אליה ולא קבעה נכות בגינה.
ה.
הוועדה לא התייחסה לבעיה ממנה סובל המערער בכיפוף היד.
ו.
עוד טען המערער כי אחד הרופאים בוועדה (דובר השפה הרוסית
לפי טענתו) החל לצעוק עליו ולשאול מדוע הוא מערער וכי אף הטיח את תיקו על השולחן.
10.
המשיב מנגד, טוען כי, לא נפל
פגם בהחלטת הוועדה ובמקרה זה אף יש לחייב את המערער בהוצאות, בין היתר לאור הנימוקים
שלהלן:
א.
ראשית, יש לבחון אם הוועדה פעלה בהתאם להוראות פסק הדין המחזיר.
ב.
במסמך מיום 4.11.13, אשר ניתן למעלה משנתיים לפני קרות התאונה,
נכתב בין היתר – "
history fall several years ago; sqp fracture right wrist
"
. בנוסף,
במסגרת מסמך מיום 14.4.16 נכתב "לדבריו לפני כ 4 חודשים סיפור נפילה בעבודתו.
אז ניבדק בהדסה והתגלה שבר ישן ב
proximal pole
עם תהליך ציסטי וסימנים
של
oa
מסביב".
עוד נכתב באותו מסמך, במסגרת ה"בדיקה
גופנית בקבלה" כי למערער "תחושה שמורה צילום
ct
שורש כף יד
oa
קשה עם הרס של מיפרק
capito-lunate
ושינויים ניווניים קשים מסביב ובתוך עצם הסירה"
. בנסיבות אלה טוען המשיב כי למערער
היה עבר קודם ברור וכי ניוונים קשים אינם יכולים להיווצר בתוך 4 חודשים וכי על כך למעשה
נסב ערר המשיב, אשר התקבל על ידי הוועדה לעררים.
ג.
בכל הנוגע לצלקת, טען המשיב בישיבה המקדמית כי לא הועלתה
בעניין זה טענה בערעור וכי, מכל מקום, המערער לא טען בעניין זה בפני
הוועדה והדבר אף
לא נזכר במסגרת פסק הדין המחזיר, אשר עסק בשאלה האם ישנה נכות עבור שורש כף היד. עוד
הוסיף המשיב, כי ככל שהוועדה סברה שהצלקת מקנה נכות, היא היתה קובעת כן וכמו-כן, לטענת
המשיב כלל לא ברור אם הניתוח שעבר המערער וגרם לצלקת היה בעקבות התאונה או בעקבות השבר
שהיה לו לפני כן.
דיון
והכרעה
11.
כבר כעת ייאמר כי דין הערעור
להידחות.
12.
בהתאם להלכת מנחם פרנקל (תבע
(ארצי) נא/01-29 מנחם פרנקל – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד(1), 160)
משהוחזר עניינה של המערערת לוועדה בהתאם ל
פסק דין
, יש לבחון אם הוועדה פעלה בהתאם
להוראות פסק הדין המחזיר.
13.
כאמור, בהתאם להוראות פסק
הדין המחזיר נדרשה הוועדה לעררים לדון בשאלת קיומה של נכות בשורש כף ידו של המערער
עקב התאונה, תוך שהיא נדרשת לנמק עמדתה על פי המסמכים הרפואיים שיהיו בפני
ה.
14.
מקריאת פרוטוקול הוועדה עולה
כי הוועדה בדקה את המערער בדיקה קלינית, תוך פירוט ממצאיה. בנוסף, התייחסה הוועדה
למסמכים, אשר אף צורפו לתיק בית הדין, ושבהם נכתב במפורש כי המערער סבל מפגיעה
בשורש כף ידו הימנית שנים לפני התאונה הנדונה. משהוועדה עשתה כן ונוכח העובדה שאין
חולק על קיומם של המסמכים שעליהם נסמכה הוועדה בהחלטתה (בשונה מקיומו של המסמך
שהוועדה ביססה את החלטתה הקודמת), לא מצאתי מקום לקבל את טענת המערער לפיה על
הוועדה היה להזמין את הצילומים שעל יסודם נכתבו מסמכים אלה, ובכלל זה המסמך מחודש
11.2013.
15.
בכל הנוגע לטענת המערער באשר
לאי קביעת אחוזי נכות בגין הצלקת שנמצאה בידו, אציין ראשית כי
- בניגוד לטענת המשיב - טענה זו הועלתה כבר
במסגרת הערעור שהוגש לבית הדין, גם אם נכתבה באופן שאינו לחלוטין ברור. בהתאם
לפריט 75 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956,
בנסיבות המתאימות ניתן להעניק אחוזי נכות בגין צלקת, אשר על כן טענת המשיב לפיה
צלקת אינה נכללת בהגדרת "נכות" – נדחית. עם זאת הוועדה מתייחסת לנכות
בבדיקתה ומתארת בפירוט בסעיף 21 לפרק ממצאים ונימוקים:
"בבדיקה
צלקת גבית עדינה לא רגישה באורך 7 ס"מ* 0.1 ס"מ".
מכאן ניתן לעמוד על אומד דעתה של
הוועדה כאשר לא קבעה נכות בגין הצלקת (על פי פריט 75 נדרש לכל הפחות כי הצלקת
מכאיבה או מכוערת).
16.
בכל הנוגע לטענת המערער לפיה
עניינו נדון על ידי ועדה באותו הרכב, הרי שדרך המלך הינה החזרת עניינו של מבוטח
לדיון בוועדה באותו הרכב . משפסק הדין המחזיר לא הורה על החזרת עניינו של המערער
לוועדה בהרכב אחר, אין מקום לטענה בנדון (יוער כי למעשה בכתב הערעור מושא פסק הדין
המחזיר כלל לא נטען בדבר). עוד לא מצאתי בסיס לטענת המערער לפיה הוועדה התייחסה
לכאורה למסמכים שנפסלו על ידי בית הדין ואף היא נדחית.
17.
בכל הנוגע לטענת המערער
להתנהלות פסולה של אחד מרופאי הוועדה, ראשית לא ברור לאיזה מן הרופאים היתה
הכוונה. לגופו של עניין, מעבר לעובדה שככל שהמערער סבר שמדובר בהתנהלות החורגת מן
הכללים, היה עליו לפנות בנדון מיד לאחר כינוס הוועדה, דבר שהמערער לא טען כי נעשה,
לא מצאתי בטענת המערער בסיס לפסילת החלטת הוועדה, אשר כאמור – פעלה בהתאם להוראות
פסק הדין המחזיר.
סוף דבר
על
יסוד כל האמור לעיל, הערעור נדחה.
בנסיבות
העניין, ולא בלי לבטים, החלטתי שלא לעשות צו להוצאות חרף בקשת המשיב.
רשות ערעור - על
פסק דין
זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור
לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 ימים מיום שיומצא לצדדים.
ניתן
היום, ט' כסלו תש"פ, (07 דצמבר 2019
)
,
בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
בל בית דין אזורי לעבודה 64952-02/19 חאמד גולאני נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 07/12/2019)