פסקי דין על מולה עזריה | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי
45826-10/18 בל 09/12/2019
בל 45826-10/18 מולה עזריה נ' המוסד לביטוח לאומי
administrator
administrator
1
0
2019-12-08t14:44:00z
2019-12-26t10:59:00z
2019-12-26t10:59:00z
2
697
3486
microsoft corporation
29
8
4175
15.00
print
false
false
false
en-us
x-none
he
/* style definitions */
table.msonormaltable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.msotablegrid
{mso-style-name:"רשת טבלה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
table.1
{mso-style-name:"טבלת רשת1";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-unhide:no;
border:solid windowtext 1.0pt;
mso-border-alt:solid windowtext .5pt;
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;
mso-border-insidev:.5pt solid windowtext;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
text-align:right;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"times new roman",serif;}
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב
ב"ל 45826-10-18
לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ
ה
מערער
מולה עזריה
ע"י ב"כ: עו"ד איתמר כרמל
-
ה
משיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד
איילת ברעם
פסק דין
לפניי
ערעור על החלטת ועדת הנכות לעררים (אי כושר) שקבעה כי המערער לא איבד 50% מכושרו
להשתכר.
העובדות
כפי שעלו מכתבי בי-דין
:
1.
התובע בן 52 סובל ממכלול בעיות רפואיות.
2.
התובע חדל לעבוד והגיש תביעה לקבלת קצבת
נכות כללית.
3.
הוועדה
הרפואית לעררים קבעה למערער נכות רפואית צמיתה בשיעור של 80% (טנטון, ליקוי שמיעה,
חדות ראייה, סכרת, בעיות בריאה, הגבלות גב) (נספח א' לערעור).
4.
ביום
23.5.18 רופאה מטעם המשיב קבעה בחוות דעתה לפיה המערער לא איבד 50% מכושר השתכרותו
(נספח ב' לערעור).
5.
ביום
14.6.18 נבדק המערער ע"י פקידת השיקום אשר קבעה כי המערער יכול לעבוד בעבודות
המתאימות למגבלותיו הרפואיות בהיקף מלא כדוגמת עבודות מפעליות והמליצה לראות את
המערער כבעל כושר השתכרות מלא (נספח ב' לערעור).
6.
ביום
27.6.18 הודיע הנתבע לתובע כי תביעתו לקצבת נכות נדחתה כיוון שלא איבד 50% לפחות
מכושרו להשתכר.
7.
המערער
הגיש ערר לוועדה לעררים בעניין אי כושר. הוועדה לעררים דחתה את הערר וקבעה כי
המערער "כשיר לעבוד בעבודות בלתי מקצועיות מתאימות, כולל עבודות מפעליות
קלות ופשוטות ליד שולחן עבודה בייצור או באריזה" (נספחים ד'-ו' לערעור).
טענות המערער:
1.
בהחלטת
הוועדה נפלו פגמים משפטים.
2.
הוועדה
התעלמה מההשפעה התפקודית של הליקויים ומהנסיבות האישיות, השכלתו ועברו התעסוקתי של
מערער.
3.
המערער
בעל 6 שנות לימוד, סובל מבעיות רפואיות בתחומים שונים.
4.
למרות
שכל הנתונים דלעיל הובאו לידיעתה של הוועדה היא ניסתה למצוא למערער ביצירתיות עבודות
שיכולות להתאים למצבו.
5.
לא ברור
כיצד יכול המערער למצוא עבודות מפעליות ליד שולחן עבודה או בייצור או באריזה נוכה
מגבלותיו בראיה, ברגליו, בשמיעה ובנשימה.
6.
בהחלטת הוועדה
אין כל הסבר מדוע קבעה כי המערער לא איבד 50% מכושרו להשתכר.
7.
המערער
עותר להשבת עניינו של המערער לוועדה רפואית על מנת שתשקול עמדתה בשנות.
טענות המשיב:
1.
דין
הערעור להידחות.
2.
המערער
לא הצביע על פגם משפט.
3.
הוועדה
התייחסה למכלול ליקוייו של המערער וההשפעה על ליקויים אלו.
4.
טענות
המערער הן טענות כנגד שיקול הדעת הרפואי של הוועדה ולביה"ד אין סמכות להתערב
בהן.
5.
החלטת
הוועדה הלימה להחלטת פקידת השיקום והרופא המוסמך.
הכרעה
:
1.
לאחר
שעיינתי בפרוטוקול הוועדה לעררים ובחנתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין
הערעור להידחות.
2.
בהתאם
לסעיף 213 לחוק
הביטוח הלאומי [נוסח
משולב], התשנ"ה- 1995 בית הדין מוסמך לדון בערעורים על החלטות ועדות לעררים
(אי כושר), בשאלות משפטיות בלבד.
3.
נקבע
כי הואיל והוועדה לעררים (אי כושר), להבדיל מוועדה רפואית לעררים, פועלת בתחום
שאינו מחייב ידע מיוחד בשדה הרפואה, רשאי בית הדין להתערב בהחלטתה, אך רק במקרים
קיצוניים הגובלים באי סבירות שכמוה כטעות שבחוק (דב"ע שם/1318-01 עטיה -
המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 60).
4.
בית
הדין לעבודה אינו נוהג להתערב בהחלטות על קביעת דרגת אי כושר שכן "המשימה
של קביעת דרגת אי הכושר הינה מורכבת וסבוכה ולא בכל מקרה שבו נפל פגם כלשהו ולו
זניח, בהנמקתה או בניסוח ההנמקה יהיה מקום להתערב בהחלטת הוועדה ולהחזיר את עניינו
של המבוטח לדיון נוסף בפני
ה. זאת כל עוד שוכנע בית הדין כי החלטת הוועדה עונה
לדרישות המהותיות של חובת ההנמקה ולתכליות המרכזיות של חובה זו והן: היכולת גם של
מי שאינו מצוי ברפואה, לעמוד על השיקולים שהובילו להחלטה ולהתחקות אחר הלך מחשבתה;
האפשרות המעשית להפעיל ביקורת שיפוטית בנוגע להחלטות הוועדה וכן, שיפור איכות
ההחלטות של הוועדות הרפואיות והגברת האמון הציבורי בהתנהלותן" (בר"ע
(ארצי) 39263-03-15 אופנר - המוסד לביטוח לאומי (6.7.2016) ).
5.
עיון
בפרוטוקול הוועדה מעלה כי היא פירטה את כל הליקויים הרפואיים של המערער, שיש להם
השפעה על כושר עבודתו. הוועדה ציינה את גיל המערער ואת השכלתו הנמוכה. הוועדה בחנה
את דו"ח פקידת השיקום ואימצה את חוות דעתה של פקידת השיקום שלה הידע והניסיון
לקבוע את כשירותו של המערער לעבוד.
6.
הוועדה
מסבירה כי המערער יכול לבצע עבודות מפעליות בלתי מקצועיות קלות ופשוטות אשר אינן
דורשות עמידה או הליכה ממושכת. פקידת השיקום הציעה שהתובע יוכל לעבוד בסידור סחורה
קלה, בהרכבה ומיון.
7.
הוועדה
לקחה בחשבון בהחלטתה את השכלתו מגבלותיו הרפואיות ובשים לב להמלצות פקידת השיקום
והרופא המוסמך.
סוף
דבר
:
8.
משלא
מצאתי טעות משפטית בהחלטת הוועדה, הרי שהערעור נדחה.
9.
כמקובל
בהליכים מסוג זה – אין צו להוצאות.
10.
על
פסק דין
זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום ממועד
קבלתו אצל הצד המבקש לעשות כן.
ניתן
היום, י"א כסלו תש"פ, (09 דצמבר 2019
)
,
בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
בל בית דין אזורי לעבודה 45826-10/18 מולה עזריה נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 09/12/2019)