פסקי דין על טלאל אבו עראר | פסקי דין על מדינת ישראל | פסקי דין על לשכת תביעות נגב |

5984-12/19 בפמ     23/12/2019




בפמ 5984-12/19 טלאל אבו עראר נ' מדינת ישראל, לשכת תביעות נגב








בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע



בפ"מ 5984-12-19 אבו עראר נ' מדינת ישראל




תיק חיצוני: 34250059804




בפני

כבוד השופטת איילת גרבי


מבקשים

טלאל אבו עראר
ע"י ב"כ עוה"ד גיל אביטל



נגד

משיבים
מדינת ישראל
לשכת תביעות נגב









החלטה


זו החלטה בבקשת המבקש להורות על ביטול פסילתו המנהלית וכן על ביטול איסור השימוש ברכב שמספרו 4417436.

נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה של נהיגה ברכב ואי ציות לתמרור 301, בכך שלא נתן לזכות קדימה לרכב אחר שנכנס לצומת, בניגוד לתקנה 64(ג) ותקנה 22(א) לתקנות התעבורה.
לטענת המבקש, לא ביצע את העבירה המיוחסת לו וכי השוטר אשר היה מעורב באירוע העלה גרסה שונה מגרסתו של המבקש, ויחד עם זאת איננו מציין נתונים רלוונטיים או מרחקים. לטענת השוטר המבקש היה כבר בתוך הצומת, ובנסיבות אלה לא ברור מאיזה מרחק הבחין בו השוטר שאכף את ביצוע העבירה.
לטענת המבקש, השוטר נסע במהירות ודבריו אף נרשמו בדוח.
המבקש צריך היה לתמרן את נסיעתו בתוך הצומת שכן מדובר ברכב משא ועל כן התעכב, אך לא מדובר בעבירה של אי מתן זכות קדימה.

המשיבה התנגדה לבקשה והגישה לבית המשפט את חומר הראיות. עוד הפנתה לעברו התעבורתי של המבקש ולכך כי קיימת סקיצה המתארת את ביצוע העבירה.

אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה.

אין מחלוקת כי השוטר אשר אכף את ביצוע העבירה נכח במקום בו לכאורה ארעה העבירה.
בפרק "נסיבות המקרה" מציין השוטר כי משמאלו הגיח רכבו של המבקש אשר לפניו תמרור 301, והמבקש נכנס לצומת מבלי לתת זכות קדימה במקום ונעצר בצומת לאחר שכרז לו.
למעשה בדברים אלה בלבד מסתיים תיאור העבירה המיוחסת למבקש.

מנגד טוען המבקש בדבריו בדוח כי השוטר נסע במהירות וביקש ממנו לעצור את רכבו בצד ואכן כך עשה.
בהחלטת השימוע הן לעניין פסילת המבקש מהחזקת רישיון נהיגה והן לעניין איסור השימוש ברכבו, ציין הקצין כי הנימוקים להחלטות אלה הן מסוכנות מהות העבירה וחומרתה.

לא מצאתי כי קיים פרוט בפרק "נסיבות המקרה" באשר לאופן ביצוע העבירה ולטענה שצויינה כי נמנעה במקום תאונה.
ראוי להדגיש כי מדובר למעשה בגרסתו של השוטר אשר על פי הסקיצה נסע בניידת לפני רכבו של המבקש, מול גרסתו של המבקש.

בנסיבות אלה ישנו קושי בשלב זה ליתן אמון באחת מגרסאות אלה באופן מובהק, שכן מעבר לדברי השוטר שאכף את ביצוע העבירה ודברי המבקש, לא מצאתי כי ישנן ראיות נוספות אחרות לביצוע העבירה המיוחסת למבקש, הגם שאכן על פי האמור בדוח המבקש נעצר לכאורה בעת שכבר היה בתוך הצומת, כך שלא ברור כיצד נמנעה לכאורה תאונה.

באשר למסוכנות המבקש, מדובר במבקש אשר לו רישיון משנת 1999 ולחובתו 54 הרשעות קודמות, העבירה האחרונה משנת 2019 היא בגין חגורת בטיחות, ולמעשה מרבית העבירות הן מסוג ברירת משפט, בוודאי ב-10 השנים האחרונות.
לא מצאתי כי המבקש היה מעורב בגרימת תאונת דרכים או בעבירה מסכנת חיים אחרת.

בנסיבות אלה אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה, ועל כן אני מורה על קיצור תקופת הפסילה ואיסור השימוש ברכב והעמדתן על 14 יום .
רישיונו של המבקש ורישיון הרכב והרכב שמספרו 4417436 יוחזרו למבקש ביום 29.12.19, בכפוף לתשלום הוצאות האחסון.

ההחלטה תשלח לצדדים.





ניתנה היום, כ"ה כסלו תש"פ, 23 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.










בפמ בית משפט לתעבורה 5984-12/19 טלאל אבו עראר נ' מדינת ישראל, לשכת תביעות נגב (פורסם ב-ֽ 23/12/2019)