פסקי דין על חיים שמעוני | פסקי דין על אריה שמעוני | פסקי דין על אילנה פרידמן

42153-09/18 א     24/12/2019




א 42153-09/18 חיים שמעוני, אריה שמעוני נ' אילנה פרידמן








בית המשפט המחוזי בחיפה



ת"א 42153-09-18 שמעוני ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל
חיפה ואח'












מספר בקשה:
22

בפני

כבוד השופט חננאל שרעבי


מבקשים/תובעים

1. חיים שמעוני

2. אריה שמעוני

ע"י ב"כ עו"ד אברהם לוי


נגד

משיבים
/נתבעים
1.
רשות מקרקעי ישראל – מחוז חיפה
ע"י ב"כ עו"ד רן עמיאל

2. הון חברה להשקעות ונאמנות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ליאור שמואל
(ממשרד לוכטנשטיין, לוי ויסמן)
3. עזבון המנוחים סאלם וחממה ג'מל (שלום ויונה גמליאל) ז"ל
באמצעות יורשיהם:

3.1 אילנה פרידמן
3.2 מרים לאופר
3.3 אבנר גמליאל
3.4 עובדיה גמליאל
ע"י ב"כ עו"ד יגל פדידה


החלטה


1.

לפניי בקשת המבקשים/התובעים,
להתיר להם להגיש דיסק המכיל הקלטת שיחה במסגרת פגישה שהתקיימה בין תובע 1, פרקליטו דאז עו"ד איתמר יהושוע וגב' שלומית, נציגת נתבעת 1 (להלן: "השיחה"). כן מתבקשת הגשת תמלול השיחה, אשר חלק ממנה הושחר, מאחר שנטען כי נוגע לעניינים אישיים של גב' שלומית שאינם קשורים לנושא התביעה.



רקע בקליפת אגוז
2.
בתובענה דנן ביקשו מבקשים צו הצהרתי על בעלותם במלוא זכויות החכירה במגרש הידוע כגוש 10152 חלקה 85 בבנימינה, בשטח של 2085 מ"ר (להלן: "המקרקעין"). כן ביקשו התובעים צו מניעה קבוע האוסר על נתבעים 1-2 להעביר זכויות חכירה במקרקעין לנתבעים 3.
3.
התובעים הם אחים, יורשי אביהם המנוח, יוסף שמעוני ז"ל, ומי שהיה לטענתם בעל מלוא הזכויות במקרקעין, ומכוח דיני הירושה הם נכנסים בנעליו כבעלי המקרקעין.
4.
נתבעת 1 היא רשות מקרקעי ישראל, הגוף המחכיר את הקרקעות במדינה.
5.
נתבעת 2 היא חברה פרטית בע"מ, אשר בין היתר מנהלת את נכסי חברת "מוסד ורבורג לשיכון עולים בישראל בע"מ" וידועה בשם "קרן ורבורג" (להלן: "הון"). בשנות החמישים של המאה הקודמת, הקימה הון שיכונים לעולים במספר יישובים ברחבי המדינה, וכיום משמשת כחברה המנהלת של זכויות המשתכנים בשיכונים הנ"ל.
6.
נתבעים 3.1-3.4 הם יורשי המנוחים סאלם ג'מל ואשתו המנוחה, חממה סאלם (למען הנוחות ייקראו נתבעים 3.1-3.14 להלן בשם הכללי "נתבעים 3"). הזוג המנוח התגורר בבית המצוי בתחום מקרקעין והתובעים ביקשו לפנות את היורשים מהבית. בכתב ההגנה מטעמם, טענו היורשים לזכויות בעלות בחלק מהמקרקעין.

בקשת המבקשים
7.
בהודעתם מיום 24.11.19, הגישו התובעים את תצהיר העדות הראשית מטעמם וכן בקשה לזימון עדים. נכתב כי לתצהיר התובע צורף (נספח
a
) תמליל המתעד שיחה בפגישה בין תובע 1, פרקליטו דאז עוה"ד איתמר יהושוע וגב' שלומית, נציגת נתבעת 1. צוין כי בהתאם לבקשת ב"כ נתבעת 1 ומטעמי צנעת הפרט הושחר חלק מתמלול השיחה, אשר נוגע לעניינים אישיים של גב' שלומית ולא קשור לנושא השיחה, הוא הזכויות במקרקעין.
8.
כמו כן, התבקש בית המשפט להתיר הגשת דיסק (תקליטור) עליו מצויה הקלטת השיחה (אשר תמלילה צורף כנספח
a
), כשצויין שהדיסק יוגש פיזית לבית המשפט בכפוף לאישור הבקשה.



עיקר טענות המשיבים בתגובותיהם לבקשה
9.
תגובת נתבעת 1:
א.
דין הבקשה להידחות. הדיסק והתמליל לא יכולים להיות מוגשים כראיות בתיק כאשר אינם עומדים במבחני הקבילות:
1.
לפי כלל הראיה הטובה ביותר, יש להגיש תיעוד אותנטי, היינו את ההקלטה המקורית. ככל שצד מעוניין להגיש את הקובץ ע"ג דיסק (בבחינת העתק נאמן למקור), עליו לפנות בבקשה מתאימה, לנמק ולתמוך בתצהיר.
2.
התובעים לא צירפו לבקשתם תצהיר נלווה של מבצע ההקלטה, המפרט את פרטי ההקלטה כדלקמן: תאריך ושעת ההקלטה; סוג מכשיר ההקלטה וכו'.
ב.
בשמיעת ההקלטה ומעיון בתמליל שהומצא עולה כי ההקלטה החלה לכאורה מאמצע השיחה ולא מראשיתה, מה שפוגם במהימנות ואמינות ההקלטה.

10.
תגובת נתבעת 2:
א.
תמליל השיחה שנמסר לה מאת התובעים חסר ואינו כולל פרטים מהותיים כגון מועד השיחה, מיקומה, פרטי מכשיר ההקלטה, תצהיר עורך התמליל בקשר לאותנטיות ומהימנות ההקלטה וכו'.
ב.
כן לא צורף תצהיר לתמיכה בבקשת המבקשים, ודי בכך ובאמור לעיל לדחות את בקשתם ואף להביא לפסילת התמליל וההקלטה מלשמש ראיה.
ג.
ככל שהמבקשים לא ויתרו על חסיון עו"ד-לקוח מול עו"ד איתמר יהושוע בעצם זימונו כעד מטעמם והגשת התמליל, ויבקשו לשמור על החיסיון כאמור, יש בכך לפסול את התמליל מלהוות ראיה בהליך דנן.
ד.
ככל שיוגש לתיק תמלול מלא או חלקי תעמוד נתבעת 2 על זכותה לזמן לחקירה את כל משתתפי השיחה או מי מהם; לטעון כנגד משקל ההקלטה/תמליל; לטעון כנגד אמיתות ותוכן הדברים.
ה.
חרף כל האמור לעיל ועל מנת לא לעכב ההליך יתר על המידה, מתירה נתבעת 2 את ההחלטה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט.

11.
תגובת נתבעים 3: השאירו לשיקול דעת בית המשפט את ההכרעה בבקשה, בכפוף לשמירה על זכותם להתנגד לראייה בזמן שמיעת העדויות, וכן בכפוף להודעת התובע בכתב כי מוותר על חסיון עו"ד לקוח למול עו"ד איתמר יהושוע.
תשובת המבקשים
12.
להלן עיקרי תשובת המבקשים לתגובות הנתבעים:

א.
בניגוד לנטען על ידי נתבעת 1, התמליל צורף כנספח
a
לתצהיר התובע.
ב.
הנתבעים מנסים להערים קשיים פרוצדורליים וטכניים, שניתנים לברור והשלמה במהלך דיון ההוכחות הצפוי. קבילות התמליל וההקלטה נתונים להכרעת בית המשפט.

ג.
לתשובה צורף תצהיר התובע 1, שעיקריו כדלקמן:
1.
השיחה הוקלטה ע"י תובע 1 במהלך שנת 2015 עת ביקר במשרדי מנהל מקרקעי ישראל (דאז) עם ב"כ אז, עו"ד איתמר יהושוע.
2.
השיחה הוקלטה במכשיר הקלטה מסוג
silver line
(להלן: "מכשיר ההקלטה") וההקלטה המקורית שמורה עד היום במכשיר ההקלטה שמצוי ברשות נתבע 1, ויוצג לבית המשפט בדיוני ההוכחות שיתקיימו.
3.
לצורך ביצוע התמליל, העביר תובע 1 את קובץ השיחה שהוקלטה אל מחשבו האישי ומשם צרב את הקובץ על דיסק.
4.
הדיסק הועבר לעו"ד אברהם לוי
ולמומחה לפענוח קול ותמלול, מר זאב ביכלר.
5.
תובע 1 לא עשה כל שינוי כדי להשמיט או לשבש את תוכן ההקלטה. השיחה נשמרה במדויק כפי שהוקלטה.
6.
כפתור הקלטה הופעל בסמוך לתחילת השיחה. ההקלטה נעצרה לאחר סיום הפגישה.
ד.
בכל הנוגע לטענות ביחס לוויתור התובעים על חיסיון עו"ד איתמר יהושוע, מדובר בטענות פסולות וחסרות תום לב. עדות עו"ד יהושוע נדרשת להכשיר את ההקלטה ואת התמליל כעדות מחזקת (לאישור השתתפותו ולאישור תוכן השיחה) ולא יותר מכך. לפיכך אין מקום לוויתור על חיסיון עו"ד יהושוע.


דיון והכרעה
13.
לאחר עיון בכל הנ"ל שוכנעתי לקבל את הבקשה ולהתיר את הגשת הקלטת השיחה והתמלול כמבוקש, בתנאים שיפורטו כדלהלן.

להלן אפרט נימוקיי.
14.
יש טעם בטענות נתבעת 1, בכל הנוגע לכלל הראיה הטובה ביותר ולצורך להגיש את קובץ ההקלטה המקורי כראייה.
התובע בתצהירו שצורף לתשובה, הודה כי העביר את הקובץ למחשב ומשם צרב אותו ע"ג דיסק (ושכפל למספר דיסקים). במצב דברים זה, יכול לקום ספק, לגבי התאמת הדיסק הצרוב לקובץ ההקלטה המקורי.
בשביל להסיר ספק זה, אני מורה כי מומחה מטעם המבקשים יבדוק ויאשר, בחוות דעת משלימה, כי הקובץ שנצרב על דיסק (והועבר לתמלול) זהה ותואם לקובץ המקורי, אותו יישמע באוזניו. חוות הדעת המשלימה תוגש תוך 14 ימים מהיום
.
15.
על מנת להפיג את חששות המשיבות, אני מורה כי ההקלטה ומכשיר ההקלטה המקוריים יועברו לידי כל משיבה המעוניינת בכך, שתעבירם לבדיקת מומחה מטעמה. העברה כזו תתאפשר לאחר סיום בדיקות המומחה מטעם המבקשים כאמור בסעיף 14 לעיל, ולא יאוחר מתום 20 ימים מהיום. בדיקת מי מהמשיבות תסתיים תוך 14 ימים מיום קבלת האמור לידיה, וזאת לנוכח תכיפות מועד ההוכחות הקרוב.
16.
לגבי יתר טענות המבקשות בכל הקשור להקלטה, לתמליל ולחוסר בפרטים, סבורני כי התצהיר שמסר תובע 1 בתשובתו עונה על הטענות שהועלו בתגובות המשיבות. בכל מקרה, זומנו לעדות המשתתפים בהקלטה וניתן יהיה לחקרם בעניין.
17.
לגבי הגשת התמלול המושחר, לא ראיתי כי מי מהמשיבות התייחסה מפורשות או בכלל לנושא זה. על כן ולאחר ששקלתי את הדברים, אני מתיר למבקשים להגיש את התמלול המושחר, בכפוף להגשת התמלול המלא לעיון בית המשפט בפתח הדיון הבא, כדי שיתרשם ויבחן בעצמו את אי-רלוונטיות החלק המושחר בתמלול לתובענה דנן, כנטען על ידי המבקשים.
18.
בכל הנוגע להעדת עו"ד איתמר יהושוע ודרישת המשיבות כי התובעים יוותרו למפרע על חסיון עו"ד-לקוח, לא מצאתי להכריע בנקודה זו כבר כעת, משאיני רואה את הטעם והצורך בכך. עו"ד יהושוע זומן על ידי המבקשים להעיד בנוגע להשתתפותו בשיחה שהוקלטה. ככל שיצוצו סוגיות אחרות, אבחן אותן בהקשר המתאים ובעת הרלוונטית, ואכריע בדבר.

סוף דבר
19.
לאור כל האמור לעיל, שוכנעתי לקבל את הבקשה ולהתיר למבקשים להגיש את הקלטת השיחה והתמלול כמבוקש, בתנאים שפורטו לעיל.
20.
אין צו להוצאות.
21.
תז' מעקב – 14 ימים (לקבלת חות הדעת המשלימה מטעם מומחה המבקשים, כמצויין בסעיף 14 לעיל).

המזכירות תעביר החלטתי זו לצדדים.




ניתנה היום, כ"ו כסלו תש"פ, 24 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 42153-09/18 חיים שמעוני, אריה שמעוני נ' אילנה פרידמן (פורסם ב-ֽ 24/12/2019)