פסקי דין על נשאת מנסור |

262-12/19 המש     23/12/2019




המש 262-12/19 נשאת מנסור נ' מדינת ישראל








בית משפט השלום לתעבורה בחיפה


המ"ש 262-12-19 מנסור נ' מדינת ישראל




תיק חיצוני: 90119601400




בפני

כבוד השופט אור לרנר


מבקשים

נשאת מנסור


נגד

משיבים
מדינת ישראל









החלטה

בקשה להארכת מועד להישפט בגין הודעת קנס שמספרה 90119601400 (להלן: "הדו"ח").

המבקש טוען שלא הגיש את הבקשה להישפט במועד מסיבות שאינן תלויות בו, שכן הוא ניגש לעו"ד (שמו לא מפורט ואף אין התייחסות מטעם אותו עו"ד עלום), אך אותו עו"ד כנראה ולא הגיש את הבקשה בשל מעבר למשרד חדש ונפילת הדו"ח "בין הכיסאות". עוד מפנה המבקש למספר כשלים ראייתיים נטענים וטוען כי השארת ההרשעה על כנה תוביל לעיוות דין באשר הוא צפוי לפסילה עקב צבירת נקודות (סעיף 8 לתצהיר המצורף).

בהתייחסות משלימה לתגובת המשיבה, טוען המבקש כי הוא לא שילם את הדו"ח ואם היה תשלום, כטענת המשיבה, הרי שמקורו בגביית הכסף מחשבונו באמצעות עיקול. עוד טוען המבקש כי נוכח התייחסות קודמת של המשיבה לדו"ח אחר, לא ברור האם באמת התשלום הוא בגין דו"ח זה.

המשיבה מתנגדת לבקשה ומציינת כי הדו"ח שולם.

דין הבקשה להידחות .

כפי העולה מהדו"ח שצורף לבקשה ולתגובת המאשימה, המבקש קיבל את הדו"ח ביד ביום 17.3.19 ומצוין בו במפורש כי המועד האחרון להגשת הבקשה להישפט הינו ביום 16.6.19. שגגה שגרמה להגשת הבקשה באיחור, תהא זו של המבקש או של עו"ד מטעמו, לא מצדיקה שיהוי של כ-5.5 חודשים מאז המועד האחרון לתשלום ועד להגשת הבקשה.

בנוסף, המבקש כלל לא ביסס את טענתו כי המדובר בשגגה של עו"ד מטעמו. הוא לא ציין בבקשתו את שמו של אותו עורך דין ואף לא צירף התייחסות מטעמו.

באשר לטענת התשלום. ניתן להבחין כי תדפיס המסך אותו צירפה המשיבה לתגובתה מתייחס למספר של הדו"ח הרלבנטי וכי זה אכן תדפיס מסך של סטאטוס הדו"ח. יחד עם זאת התדפיס אינו ברור דיו כדי להבחין במצב תשלום הדו"ח ומועד התשלום (וברי כי למועד התשלום השפעה מהותית על טענותיו של הנאשם בדבר אופן גביית החוב). מאידך, גם טענתו של המבקש כי אם שולם הדו"ח הרי שמדובר בתשלום מכוח עיקול לא נתמכה בראיה משום סוג שהוא (והמבקש יכול היה לבסס טענה זו באמצעות דוחות בנק רלבנטיים). לאור האמור, איני מוצא לתת משקל לטענה בדבר תשלום הדו"ח משקל לחובת מי מהצדדים לבקשה ולא ניתן להתייחס למבקש כאל מי ששילם את הדו"ח והודה במיוחס לו.

כן בחנתי אף את טענותיו של המבקש בעניין הכשלים הראייתיים, טענות שעיקרן מהימנות גרסת השוטר. טענות אלה יכול והיו בעלות משקל, לו היה מתנהל הליך הוכחות ומהימנות השוטר היתה עומדת למבחן בעת עדותו, אך אין די בהם כדי להחזיר את הגלגל לאחור ולהשיב את המבקש מהודייתו. לשם ביטול הרשעת המבקש דרושה מסה נכבדת של ראיות אשר מטילה צל כבד על הרשעת המבקש, שבאה כאמור בעקבות תשלום הדו"ח והודייתו במיוחס לו (ו/או חלוף הזמן להגשת הבקשה להישפט). לא כך הדבר בעייננו. יפים לעניין דבריו של כב' הש' קוטון
בעפ"ת 36978-04-18 הייתם סבית (31.5.18):

"קיים קושי רב בקבלת טענות עובדתיות אשר מטרתן להתעמת עם דברים ברורים שרשם השוטר בהודעה, בעוד הטענות הן טענות כבושות שעומדות בסתירה מוחלטת לאמור בהודעה על תשלום הקנס ובדברי המערער עצמו אשר בסמוך אליהם מתנוססת חתימת ידו.
צדק אפוא בית משפט קמא עת קבע שטענות המערער בתצהירו היו ראויות להישמע אילו היה מתנהל משפט, היינו הליך הוכחות. אלא שהמערער בחר שלא להגיש בקשה להישפט במועד ובחר לשלם את הקנס שהוטל עליו. רק לאחר יותר מחמישה חודשים מיום קבלת ההודעה (12.9.17) חתם על התצהיר הנלווה לבקשה שהגיש לבית משפט קמא".

כן ר' דבריו של כב' הש' דאוד בעפ"ת 47893-09-19 מחאמיד נ' מדינת ישראל
(25.10.19):
"אני סבור כי צדק בית משפט קמא כאשר קבע כי הכשלים הראייתיים שהצביע עליהם המערער אין בהם כדי לייצר עילת עיוות דין, משהמערער לא טרח להגיש בקשה להישפט במועד ואף שילם את הקנס. בנסיבות אלה, אין בכוחן של הכשלים שהצביע עליהם המערער כדי להוליד עילת
עיוות
דין המצדיקה הארכת מועד להישפט, בפרט כאשר גרסת המערער שנרשמה בדו"ח
יש בה ראשית הודאה בביצוע העבירה".

הדברים האמורים נכונים במיוחד נוכח תגובתו של המבקש בעת רישום הדו"ח: "שמתי אותו פה למטה, אני לא הצמדתי אותו לאוזן". דברים שיש בהם יותר מראשית הודיה בביצוע העבירה, שכן יש בהם הודיה באחיזת הטלפון וכידוע אחיזה בטלפון נייד מהווה את אותה עבירה ממש (רע"פ 10020/16 בן יוסף).

בנוסף, הגשת הבקשה רק לאחר שהמבקש נדרש לבצע אמצעי
תיקון (כפי העולה מתצהירו- סעיף 8)
, מעלה את החשד שמא הבקשה נועדה אך ורק לשחרר את המבקש מעולו של אמצעי התיקון. יפים לעניין דבריו של כב' הש' בולוס בעפ"ת 51587-11-18 אחמד חמדאן נ' מדינת ישראל
(3.12.18):

"כן בשל עוצמת החשד שאף טבוע בבקשה מהסוג זה שלרוב מוגשת אחרי קבלת הודעה מאת משרד הרישוי באשר לצבירת נקודות ונקיטה באמצעי תיקון (כגון פסילה מנהלית). הרוב המכריע של הבקשות המוגשת אחרי קבלת הודעה מאת משרד הרישוי בדבר הפעלת
אמצעי תיקון בעקבות שיטת הניקוד,
נגועות בחשד כי
התכלית האמיתית העומדת ביסודן שונה מזו המוצהרת:

"דומה כי יש יסוד להנחה, שפנייתו של המבקש לבית המשפט באה רק מש"חרב הפסילה" הונפה מעל ראשו. חוששני כי בנסיבות אין בטענותיו בבקשה זו כדי להצדיק - כאמור - הליך בגלגול שלישי" (
רע"פ 2754/12
פול ביסמוט נ' מדינת ישראל

, פס'
ו (19.4.12)".

סוף דבר, מכל הטעמים האמורים לעיל אני מוצא לדחות את הבקשה.

זכות ערעור כחוק.


ניתנה היום, כ"ה כסלו תש"פ, 23 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.










המש בית משפט לתעבורה 262-12/19 נשאת מנסור נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 23/12/2019)