פסקי דין על משה מלאכי | פסקי דין על אברהם קאהן | פסקי דין על מיכאל אלמליח | פסקי דין על עיריית בני ברק | פסקי דין על ישראל מאיר רובינשטיין | פסקי דין על אברהם רובינשטיין ואח' |

5494-12/19 עתמ     26/12/2019




עתמ 5494-12/19 משה מלאכי, אברהם קאהן, מיכאל אלמליח נ' עיריית בני ברק, ישראל מאיר רובינשטיין, אברהם רובינשטיין ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים






26 דצמבר 2019
עת"מ 5494-12-19 קאהן ואח'
נ' עיריית בני ברק
ואח'




לפני
כב' השופט קובי ורדי
, סגן נשיא
המבקשים
:

1.

משה מלאכי

2.

אברהם קאהן

3.

מיכאל אלמליח

ע"י ב"כ עו"ד עופר יובל


נגד

המשיבים:
1. עיריית בני ברק
2. ישראל מאיר רובינשטיין
ע"י ב"כ עו"ד אריאל יונגר
3. אברהם רובינשטיין
4. יחזקאל יעבץ
5. אליהו מנחם הוניגסברג
6. אלימלך הימלפרב

החלטה

1.
בקשה למתן צו ביניים לפיו לא ייעשה כל שימוש או פעילות (ואף יבוצע איטום של כל פתחי המבנים) במקרקעין המצויים ברחוב הרב גולד 4, פינת רחוב מוהליבר 10, הידועים כגוש 6124 חלקה 269 (להלן: "מקרקעי במוהליבר") ובמקרקעין המצויים ברחוב הרצוג 9, הידועים כגוש 6123, חלקה 4 (להלן: "מקרקעי הרצוג"), וזאת עד להכרעה בעתירה.
2.
העותרים הם חברי מועצת העיר בני ברק מטעם סיעת האופוזיציה 'בני תורה'; המשיב 2 הוא ראש עירית בני ברק; המשיבים 3 ו-4 משמשים לכאורה כגבאי בית הכנסת שהוקם במקרקעי מוהליבר (כאשר המשיב 3 הוא קרוב משפחה של המשיב 2); המשיבים 5 ו-6 משמשים לכאורה כגבאי בית הכנסת ומנהליו במבנה במקרקעי הרצוג. המשיב 7 הוא מתפלל במבנה במקרקעי מוהליבר.
3.
הבקשה הוגשה במסגרת עתירה מנהלית, אשר במרכזה עומדת הטענה כי המשיבים 1 ו-2 (להלן: "המשיבים") מסרו שטחי ציבור, מבנים במקרקעי מוהליבר והרצוג, לידי גופים פרטיים ללא הליך של הקצאת מקרקעין, בניגוד לנוהל המחייב ולהוראות הדין והפסיקה. זאת, לטענת המבקשים משיקולים שאינם ענייניים, תוך העדפת האינטרסים של מקורבים ואינטרסים סקטוריאליים של זרם דתי.

4.
המבקשים טוענים כי ישנם פגמים רבים בהתנהלות המשיבים, היורדים לשורש העניין ופוגעים פגיעה אנושה בכללי המינהל התקין, בשלטון החוק ובחובתם של המשיבים לפעול בנאמנות עבור הציבור, לרבות ובעיקר בכל הנוגע למקרקעי הציבור שהם המשאב היקר ביותר השייך לציבור כולו.
5.
עוד טוענים המבקשים כי צו הביניים נדרש לשם מניעת הפיכת העתירה לתאורטית ולשם מניעת קיבועו של מצב בלתי חוקי והתנהלות פסולה וחסרת תום לב מצד המשיב 2, אשר נותן ידו לביצוע פעולות לא חוקיות.
6.
לעניין מאזן הנוחות טוענים המבקשים כי הוא נוטה לטובתם ולטובת הציבור כולו, שכן הצו נועד למנוע שימוש שלא כדין במקרקעי ציבור. כאשר לשיטתם, ככל שהזמן יחלוף, יהיה מורכב יותר להחזיר את המצב לקדמותו ולפנות את בתי הכנסת.
7.
עוד טוענים המבקשים כי לא ייגרם נזק מקבלת הבקשה שכן, בתי הכנסת שהוקמו במקרקעין הוקמו אך לאחרונה.
8.
לעמדת המשיבים, דין הבקשה להידחות על הסף מחמת חוסר ניקיון כפיים וחוסר תום של המבקשים, אשר בעצמם מעודדים "עבריינות בניה" של הקמת בתי כנסת בשטחים ציבוריים ומשתמשים באופן ציני ופסול בחוק ובהליכי משפט לצרכיהם המפלגתיים.
9.
כך גם, טוענים המשיבים כי דין הבקשה להידחות על הסף מחמת שיהוי בהגשת העתירה. זאת, משום שלשיטתם המבקשים ידעו על הנעשה במקרקעי הציבור בסמוך לתחילת השימוש בהם בחודש אוקטובר 2019.
10.
כמו כן, לשיטת המשיבים דין הבקשה להידחות על הסף משום שהסעד הזמני המבוקש בבקשה דנן זהה לסעד הסופי בעתירה ומשום שאין החלטה של רשות הנתקפת בעתירה.
11.
המשיבים טוענים כי המבנה במקרקעי הרצוג משמש כספריה ציבורית לרווחת כלל תושבי העיר ונעשה בו שימוש רב תכליתי (התואם את מגמות הדין והפסיקה לניצול מיטבי של שטח ציבורי) ולפיכך הוא משמש אף כבית כנסת אזורי. לטענתם, לא הוענקה חזקה בלעדית או זכות הקצאה לשום גוף או אדם פרטיים.
12.
לגבי מקרקעי מוהליבר, טוענים המשיבים כי הקמת המבנה בהם אכן נעשתה טרם הוצאת היתר בניה, אך הפגם נרפא בכפוף להנפקת היתר בניה כדין, באופן אשר מתיר את השימוש במבנה, כאשר השימוש במבנה ייעשה בכפוף להיתר כדין ובהתאם לייעוד (שכנראה טרם הוצא היתר שכזה).
13.
כך גם, טוענים המשיבים כי קבלת הבקשה ומניעת שימוש במבנה אשר משרת את כלל תשובי השכונה ייגרמו לנזק בלתי מידתי ובלתי סביר.
14.
לעמדת המשיב 6, לאור המצוקה הגדולה למקום תפילה מקיים הציבור במבנה במקרקעי הרצוג מנייני תפילות, בהסכמת העיריה, כאשר הוא משמש שם כגבאי בהתנדבות ומעיד כי הספריה ובית הכנסת משמשים את כלל תושבי האזור ללא שום היבט סקטוריאלי.
15.
המשיב 7 טוען כי בית הכנסת במקרקעי מוהליבר מופעל בתיאום מלא עם מנהל בית הספר ועם צרכיהם החינוכיים של התלמידים. עוד טוען המשיב 7 כי הטענות על העדר הקצאה אינן רלוונטיות משום שהמקום בשימוש הציבור כולו.
16.
כך גם, טוען המשיב 7 כי אין מקום למנוע שימוש במבנה מכלל תושבי השכונה אך ורק משום שהגוף אליו משתייכים המבקשים אינם מעוניינים בחיבור החברתי שנוצר בו. זאת, בפרט, לשיטתו כאשר במידה ותתקבל הבקשה לתושבי השכונה לא יהיה מקום להתפלל וללמוד. מנגד, לשיטתו לא ייגרם נזק בלתי הפיך אם התפילות והלימודים במקום ימשיכו כסדרם עד להכרעה בעתירה, לפיכך מאזן הנוחות נוטה לדחיית הבקשה.
17.
בתגובתם לתשובת המשיבים, שבים המבקשים על טענותיהם ומוסיפים כי תגובת המשיבים הוגשה ללא תצהיר, ללא התייחסות למאזן הנוחות והיא רצופה בטענות עובדתיות שקריות המציגות תמונה מעוותת.
18.
המבקשים טוענים כי לא התקבלה במשיבה 1 החלטה על פתיחת ספריה עירונית או החלטה על תקציב לפתיחתה ולשיפוצה במקרקעי הרצוג.
19.
עוד טוענים המבקשים כי לא ניתן בעיר חרדית, כמו בני ברק, ליישם שימוש אזורי של בית כנסת או בית מדרש, וזאת נוכח ההבדלים הרבים במנהגים.
20.
לבסוף, טוענים המבקשים כי נודע להם על השימוש במבנים הציבוריים ביום 12.10.19, כאשר לאחר מכן ניסו למצות הליכים מול הרשות ולפיכך ונוכח חג הסוכות שחל במהלך התקופה לא מתקיימים יסודות השיהוי.
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשה למתן צו ביניים, בתשובה לבקשה ובתגובה לתשובה, אני סבור כי בנסיבות העניין דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, כך שיינתן צו ביניים לפיו לא ייעשה כל שימוש או פעילות במבנה במקרקעי מוהליבר, בעוד לגבי המבנה במקרקעי הרצוג לא יינתן צו ביניים.
21.
כידוע, שני שיקולים עיקריים עומדים על הפרק כאשר בית המשפט דן בבקשה למתן צו ביניים. השיקול האחד הוא סיכויי ההצלחה של העתירה, והשיקול השני הוא מאזן הנוחות. מבקש הצו נדרש איפוא להצביע על התקיימותם של שני תנאים מצטברים: האחד, כי סיכוייו בעתירה טובים, והשני כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו (בר"מ 5776/13 עמותת מקום להיות- בית הספר "מעיין" נ' מנכ"ל משרד החינוך (26.8.13)).
22.
בין שני השיקולים הללו מתקיימת מערכת יחסים של "מקבילית כוחות", על פיה ככל שסיכויי העתירה נמוכים, כך שיקול מאזן הנוחות מקבל משקל גבוה יותר, ולהיפך (בר"ם 5338/10 מנרב הנדסה ובניין בע"מ נ' החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ (8.9.10)). בנוסף נקבע כי אבן הבוחן המרכזית בשאלת הסעד הזמני היא מאזן הנוחות (בר"מ 6078/18 קלאב הוטל ניהול (1996) בע"מ נ' מדינת ישראל משרד המשפטים ועדת המכרזים המשרדית לענייני רכישות (20.8.18); בר"מ 2893/18 צחור- צדק, חופש, חינוך ורווחה בירושלים נ' עיריית ירושלים (24.4.18)).
23.
באשר למאזן הנוחות, יבחן בית המשפט, בין יתר שיקוליו, אם אי מתן הצו יסכל את בירור ההליך העיקרי, וכן יבחן את הצורך לשמר מצב קיים לעומת יצירת מצב חדש בטרם התברר ההליך לגופו (בר"מ 301/03 אחים סקאל בע"מ נ' רשות שדות התעופה (18.3.03)).
24.
באשר לבקשה לצו ביניים בנוגע למבנה במקרקעי מוהליבר, סבור אני כי דינה להתקבל, כך שהצו ביניים שניתן על ידי ביום 11.11.19 בעת"מ 20142-10-19 עזריאל ואח'
נ' עיריית בני ברק
ואח'
(להלן: "עניין עזריאל"), יחול גם בהליך דנן. דהיינו, שלא ייעשה כל שימוש או פעילות במבנה שהוקם ללא ההיתר. זאת, כפי שפורט בהרחבה בעניין עזריאל משום שסיכויי ההצלחה בעתירה בכל הנוגע למקרקעי מוהליבר אינם מבוטלים ומשום שלא ניתן להתעלם מעשיית הדין העצמי שבוצעה לכאורה על ידי רשות מקומית (או מי מטעמה) בבניה ושימוש בבניה ללא היתר, האמורה לשמש דוגמה ומופת לשמירה על שלטון החוק.
25.
באשר לבקשה לצו ביניים בנוגע למבנה במקרקעי הרצוג, מבלי לקבוע מסמרות בשאלת סיכויי ההצלחה בעתירה, כשנראה שלמבקשים יש טענות כבדות משקל הראויות להיבחן וכן יש לבחון את טענות המשיבים ,בין היתר, אודות השימוש הציבורי שנעשה במבנים, סוגיות שתתבררנה במסגרת העתירה, התרשמתי כי מאזן הנוחות מטה את לאי מתן צו ביניים בנוגע למבנה במקרקעי הרצוג.
26.
זאת, משום שמניעת כל שימוש במבנה, משמעותו לכאורה פגיעה ברווחת הציבור ובשימוש שנעשה במקרקעי הציבור לטובתו (לפחות לטובת חלק מהציבור) וגם אם יש מחלוקת לגבי השאלה מהו אותו שימוש שנעשה (ספריה או בית כנסת) לא ייגרם למבקשים ולציבור הרחב נזק בלתי הפיך מדחיית הבקשה והמשך השימוש במבנה, שכן ככל שעתירתם של המבקשים תתקבל, יהא זה עדיין אפשרי למנוע ולהפסיק את השימוש הלא חוקי לכאורה במבנה ולא מדובר במעשה עשוי ובלתי הפיך.
27.
טענות הסף של המשיבים יישמרו להם לדיון בעתירה גופה.
28.
לאור כל האמור ונוכח העובדה שמאזן הנוחות הוא אבן הבוחן המרכזית, הבקשה למתן צו ביניים מתקבלת באופן חלקי כך שלא ייעשה כל שימוש או פעילות במבנה במקרקעי מוהליבר.
המזכירות תודיע לצדדים ותקבע את התיק לדיון בפני
כבוד השופטת לוי אשר דנה בעת"מ 20142-10-19, שבהתאם לשיקול דעתה תחליט לגבי סדרי הדיון בעתירה זו, אשר תדון גם בבקשת מחיקת המשיבים 3-5 ובבקשת מנחם מנדל קסל להצטרך כמשיב לעתירה.

ניתנה היום,
כ"ח כסלו תש"פ, 26 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.












עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 5494-12/19 משה מלאכי, אברהם קאהן, מיכאל אלמליח נ' עיריית בני ברק, ישראל מאיר רובינשטיין, אברהם רובינשטיין ואח' (פורסם ב-ֽ 26/12/2019)