פסקי דין על אברהם סייג | פסקי דין על רחיב עבוי ואח'

16298/89 א     11/01/1993




א 16298/89 אברהם סייג נ' רחיב עבוי ואח'





בבית משפט השלום ב ח י פ ה

כבוד השופטת: ד"ר נ. דנון


מס' ת.א.: 16298/89

התובע: אברהם סייג
בא כח: עו"ד חורש


הנתבעים: רחיב עבוי ואח'
בא כח: עו"ד טוקאן

פ ס ק - ד י ן

זוהי תביעה שעילתה אי השלמה של התחייבות לבצוע עבודות שיפוץ בבנין
שבבעלות התובע וכן פיצוי מוסכם מראש עקב אחור בבצוע העבודות הנ"ל,
וכנגד זה תביעה נגדית של קבלן השיפוצים (נתבע מס' )1על אי תשלום.


פסק דין
זה ניתן עפ"י הסמכות הנתונה לביהמ"ש בסעיף ( 79א) לחוק
בתי המשפט.

התובע ביקש לשפץ בנין ישן אשר רכש ברח' אלכסנדר זייד 100בקרית
חיים. הוא קיבל הצעת מחיר מהנתבע מס' 2על נייר מכתבים של הנתבעת
מס' ( 3להלן: "החברה") (ת/ )3וההצעה הושלמה בהסכם אשר נחתם עפ"י
בקשת נתבע 2על ידי אחיו, הנתבע מס' ,1תוך הבטחה שהנתבע ,2שהוא
הנדסאי בנין, ינהל את העבודה ויהיה אחראי לבצוע ההסכם.

שני הסכמים נחתמו על ידי התובע ונתבע ,1אחד בגין בניית שלד
ותיקונים והשני מיום 27.12.87בגין ביצוע עבודות טיח פנים וחוץ
וכמה עבודות קטנות (ת/ .)13הסכם שני זה הינו נשוא התביעות שלפני.

עפ"י ההסכם השני הזה היה על התובע לשלם לנתבע מס' 5,500 1דולר
בשקלים, בתשלומים לפי התקדמות העבודה, שהיתה צריכה להתבצע תוך
חודש וחצי.

הסעיפים החשובים לעניננו הם סעיף 7ל- ת/ 13שזו לשונו:
"הקבלן מתחייב לסיים את התחייבותו לפי כתב הסכם זה עד חודש
וחצי - במידה והגשמים לא יפריעו. ילקח בחשבון ימים שהם
גשומים בפועל ולא ניתן לעבוד ממש."

סעיף :8
"על כל יום אחור יפצה את המזמין בסך של 40דולר."

סעיף 9ב' הקובע, כי התשלום השני ייעשה "אחרי גמר טיח פנים, כאשר
הרצף יכול להתחיל לעבוד", וסעיף 9ג' הקובע, כי התשלום השלישי
ייעשה אחר גמר כל הטיח.

בנספח א' דף 1להסכם נאמר, כי זמן סיום העבודה, חודש וחצי
מההתחלה, במידה ולא יהיו גשמים, ובדף מס' 2של הנספח נאמר כי
התשלום השני ייעשה אחרי טיח פנים כשהרצף יתחיל, ותשלום שלישי אחרי
גמר טיח חוץ.

התובע טוען, כי עבודות הטיח התחילו מיד אחרי חתימת ת/ 13והיו
צריכות להסתיים לכל המאוחר בסוף חודש פברואר .1988אולם נתבע מס'
( 1להלן: "הקבלן") התקשה בתחילה למצוא את טיח החוץ הנכון ורק לאחר
זמן מצא את סוג הטיח שנתקבל על ידי האדריכל. במקביל התחילו
העדרויות מצד הקבלן בעבודה, שנמשכו לפעמים יום אחד ולפעמים מספר
ימים. התובע החל לנהל יומן נוכחות הקבלן בעבודה (ת/ .)18התובע שלח
לקבלן מכתב ב- ( 15.2.88ת/ )20בו הוא מתריע על העדרו מן העבודה
ומציין, כי לא עמד בהתחייבותו לסיים את העבודה תוך חודש וחצי.
לאחר משלוח מכתב זה הופיע הקבלן והמשיך בעבודה וזאת עד ל- 16.4.88
יום בו פרק את הפיגומים ולקח אותם יחד עם כל הציוד שהיה במקום
ומאז לא חזר יותר לעבודה.
התובע הספיק לשלם לקבלן סכום שלטענתו הגיע לשווי שקלי של 4,944
דולר. סכומים אלה רשם בדף של מחברת וקיבל חתימות של הקבלן ליד
מרבית הסכומים (ת/ .)14סכומים אלה סוכמו על ידו בדף נוסף (ת/.)16
משלא חזר הקבלן להשלמת העבודה נאלץ התובע להעסיק מספר קבלנים
לסיום העבודה.

התובע העיד, כי שילם 1,000ש"ח עבור סיום הטיח, 500ש"ח עבור גמר
הגדר, 500ש"ח עבור ניקוי הפסולת ו- 977ש"ח עבור יישור מדרגות
ומילוי בטון. כל אלה עבודות שהקבלן התחייב לבצען. סה"כ העבודות
הסתכמו ב- 3,077ש"ח, שהיוו 1,972דולר. כיון שהקבלן קיבל מהתובע
4,944דולר בשקלים, לפי הכתוב ב- ת/ 14ו- ת/ ,16במקום 5,500דולר
שהיה אמור לקבל אילו היה מבצע את ההסכם בשלמותו, הרי שיש לחייבו
בסכום של 1,416דולר ששילם התובע מעבר למוסכם ב- ת/.13
התובע המציא מספר קבלות: ת/ - 21על סך 500ש"ח מ- ,28.4.88ת/- 22
על סך 977ש"ח מ- .1.5.88לגבי יתר התשלומים, העיד כי בעלי המלאכה
סרבו לתת קבלות והוא שילם להם במזומן.

אני מקבלת את תביעתו של התובע בעילה זו. הקבלן הודה, כי לא סיים
חלק קטן של העבודה ואין מחלוקת כי התחייב לבצע את אותן השלמות
שהתובע ביצע באמצעות קבלנים אחרים.
באשר לסכום שהתובע דורש מהקבלן עבור ביצוע ההשלמות הללו, אני
מקבלת את תביעת התובע בכפוף לתיקונים הבאים:
ב- ת/ 14ציין התובע, כי שילם לקבלן 1,500דולר כולל 1,000ש"ח
שנתן לו בעת חתימת ת/ .13הסכום של 1,000ש"ח מופיע בנפרד ב- ת/,16
כלומר הקבלן חוייב פעמיים בסכום של 1,000ש"ח. לפיכך, יש לנכות מן
הסכום ששולם לקבלן את הסך של 1,000ש"ח. כמו כן יש לנכות 100ש"ח
עבור ניקוי פסולת לאחר שהתובע המציא קבלה על סך 500ש"ח ששילם
עבור ניקוי פסולת, בעוד ב- ת/ 16רשם 600ש"ח.
לגבי 1,500הדולר הנוספים ששילם התובע לקבלן - הרי שסכום זה כולל
את הסכום של 940ש"ח. אינני מקבלת שהתובע שילם לקבלן פעמיים 940
ש"ח, פעם בשיק ופעם במזומן. ת/ 16מתייחס לסכום אחד של 940ש"ח,
לגביו הוצאה חשבונית ע"י הקבלן.
העולה מן האמור, כי מהסכום של 1,416דולר בשקלים, דהיינו 3,964
ש"ח, יש לנכות 1,100ש"ח והסכום המגיע לתובע בעילה זו הינו
2,864ש"ח.

התובע דורש מהקבלן פיצוי מוסכם מראש של 40דולר ליום עבור שלושה
חודשי פיגור בעבודה ומסתמך על כך כי על הקבלן היה לסיים את העבודה
במחצית פברואר 1988אך בפועל נסתיימה העבודה רק במחצית מאי .1988
התובע מסכים, כי החורף היה גשום אבל טוען, כי הקבלן נהג להופיע
לעבודה בימי גשם ונעדר בימים יפים וכן, כי הגשם איננו מעכב בצוע
עבודות טיח פנים.

הקבלן לעומת זאת טען, כי נאלץ להפסיק את העבודות עקב ימי הגשם
המרובים וכן לא יכול היה לסיים את טיח הפנים, עקב כך שיתר העבודות
בבית, שקדמו לעבודת הטיח, כמו עבודות חשמל, נגרות, צנרת, לא היו
מוכנות עדיין בחודש מרץ .1988

הקבלן המציא סידרה של צילומים שצולמו ב- 29.2.88וב- ,17.3.88
המבססים טענה זו.

עיון ביומן העבודה שניהל התובע (ת/ )17מראה, כי רק ב- 11.4.88
גמר הקבלן טיח פנים ותיקונים ולסיום טיח חוץ נותרה עבודה של
יומיים שלושה בלבד.

נראה לי, כי אין להתעלם מסעיף 7להסכם ת/ ,13האומר כי ילקחו
בחשבון ימים גשומים בהם לא ניתן לעבוד. ב- 17.3.88לא יכול היה
הקבלן לסיים טיח פנים עפ"י הצילומים ויתכן שאם ירד גשם באותם
ימים, לא יכול היה לבצע גם טיח חוץ.

לא הוכח לי, כי למרות החורף הגשום, עליו היתה הסכמה בין הצדדים,
יכול היה הקבלן לסיים בזמן את עבודת הטיח בחוץ.

עפ"י נוסח סעיף התשלומים יוצא, כי טיח חוץ צריך היה להעשות אחרי
גמר טיח פנים ואם טיח הפנים התעכב מסיבות שאינן תלויות בקבלן, עד
אמצע מרץ, הרי שהדבר גרר בהכרח גם לעיכוב בבצוע טיח חוץ.
עקב ספיקות אלה, לא שוכנעתי, כי אחור הקבלן בבצוע עבודה עד ה-
11.4.88נגרם באשמתו באופן המטיל עליו אחריות כספית כלפי התובע.
אולם, כאשר גמר הקבלן לבצע טיח פנים ותיקונים, לאחר ה- ,11.4.88
ונעלם מבלי לסיים את הטיח בחוץ, יש לראותו כאחראי לעיכוב בסיום
העבודה, ממועד זה ואילך.
ב- ת/ 17צויין, כי הטיח בחוץ נגמר ב- ,26.4.88כלומר מדובר באחור
של 15יום, מה- 11.4.88עד ה- .26.4.88
לפיכך יש לחייב את הקבלן לשלם לתובע פיצויים מוסכמים מראש עבור 15
יום של אחור בסיום העבודה, דהיינו שווי שיקלי של 600דולר המהווים
1,680ש"ח.

מיהו הקבלן?
למרות שעל ת/ 13חתם נתבע מס' ,1הרי עיון בחשבוניות ת/ 17על סך
940ש"ח ו- 1,550ש"ח מראה, כי הן הוצאו ע"י החברה "האחים עבוי
בע"מ". גם הצעת המחיר ת/ 3נעשתה על נייר של החברה בחתימת הנתבע
מס' .2
כמו כן, אני מקבלת את עדותו של התובע כי הנתבע מספר 2היה האיש
עמו ניהל מו"מ, האיש שחתם על הצעת ההסכם המקורי (ת/ )3וכן הרוח
החיה ואיש המקצוע בעיסקה, אשר התחייב ללוותה ולהיות אחראי
לביצועה.

לאור האמור לעיל, נראה לי, כי הנתבעים ניהלו את עיסקיהם באופן שלא
היתה הבחנה בין התחייבות הנתבע 2 ,1וזו של החברה, הנתבעת מס' .3
לפיכך, יש לחייב את שלושתם וכל אחד לחוד כלפי התובע.

אני דוחה את התביעה הנגדית של נתבע מס' 1מאחר ולא הוכחה כלל.

התוצאה היא, שאני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע את
הסכום של 4,544ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום ,12.11.89
יום הגשת התביעה, ועד התשלום המלא בפועל, בצירוף 750ש"ח שכ"ט
עו"ד (כולל מע"מ) ואגרת משפט.

ניתן בהעדר היום 11/01/93

שם הקלדנית: אורלי פרייליך

דר' נ. דנון, שופטת









א בית משפט שלום 16298/89 אברהם סייג נ' רחיב עבוי ואח' (פורסם ב-ֽ 11/01/1993)